המופע "פשוט" של יוסי צברי הוא מפגן של כישרון רב תחומי במשחק וריקוד שלא רואים כל יום. מיכל בן דוד נדבקה בקצב ובהומור התימני.
סטפס מרהיב בתימנית
תמיד רציתי שיהיה לי חבר תימני. כזה שאמא שלו תדע להכין לחוח, ג`חנון וקובנה, שהוא יהיה רזה ושחום, עם קול מהשמים ושידע לענטז ולעשות צעד תימני כדת וכדין. ביום חמישי האחרון, במופע של יוסי צברי "פשוט" הבנתי שהחושים שלי לא הטעו אותי, ואכן הייתי צריכה לדבוק בתכנית המקור.
במופע שלו צברי מספר על חייו החל בילדותו בשכונת שעריה בפתח תקווה, ועל חוויותיו במנהטן בניו יורק. מהרגע שהוא זוכר את עצמו הוא רצה להיות רקדן, אבל האמא האסלית שלו עשתה כל מה שהיא יכולה כדי שהבן יחזור למוטב, וילמד מקצוע "עם עתיד".
מהשניה הראשונה שהוא עולה לבמה מצליח צברי לשבור את הקרח. אין אצלו חוכמות - הוא מדבר בח` וע`, מקלל בתימנית ומודה שהוא חובב גברים. צברי אמנם מתקשר עם הקהל וקשוב לו כיאה למופע סטנד- אפ, אבל בה בעת הוא גם נמצא בעולם משלו על הבמה - וחוזר אחורנית בזמן אל מחוזות הילדות כשהוא מספר על אמא שלו ועל השגעונות שלה.
כשצברי מספר על חוויות מבית הספר "בית צבי" ועל המורה לפיתוח קול שטענה בתוקף שהוא חייב לוותר על הח` והע` כי "זה תוקע את הקול בבית החזה, ולא מאפשר לו לצאת נקי" כמה מתלמידי "בית צבי" שיושבים בקהל לא יכולים להירגע מרוב הזדהות וצחוק.
אבל השוס של המופע הוא קטעי הקישור בין קטעי המלל, שבהם צברי מפגין ביצועים מאלפים של ריקוד סטפס ושירה. באחד מרגעי השיא של המופע הוא שר בתימנית ומשאיר את הקהל המום מריקוד סטפס מרהיב ביופיו.
למרות שמו המופע של יוסי צברי אינו פשוט כלל ועיקר. השילובים המדהימים שהוא יוצר בין ריקוד לדיבור, בין הפסנתר שנמצא על הבמה לבין מוזיקה תימנית אסלית, מבוצעים בצורה מדויקת, שגם מפילה מצחוק וגם מעידה על כישרון גדול, כזה שלא רואים כל יום.
ואם כל זה לא מספיק, אז לקינוח, אחרי שהקהל דורש עוד הדרן, הוא עולה לבמה ורוקד סטפס על רקע שיר של ביונסה. אני מוכנה להתערב שאם היא הייתה שומעת את זה, היא הייתה מעלה את צברי למטוס והופכת אותו לאחד המלווים הבכירים שלה.
אחרי שהאורות נדלקו באולם ידעתי שעל אף כל המעלות שיש לבן זוגי (ויש לו הרבה כאלו), כנראה שאין תחליף לסחוג התימני ולחוש ההומור והקצב שזורם להם בדם...
לפרטים נוספים ולמועדי מופעים
מיכל בן דוד
13/04/2005
:תאריך יצירה
|