סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן לוס כפרוס בהופעה - אינטגרציית על
 

 
 
אנדרי בר, ששר אותו, הוא למעשה הדמות הדומיננטית ב"לוס כפרוס". מין ארלקינו, דק וגמיש, עם פני פלסטלינה ומימיקה מרהיבה. לץ משעשע ומבצע וירטואוז. ממש כוכב, שנהנה מהניגוד שבין התנהלותו הליצנית וחסרת המנוחה, לבין האיפוק היחסי של שני עמיתיו, יעקובסון וקוליאדקו, נגני הגיטרות, שהופיעו לבושים בחולצות מכופתרות ובמקטורנים".
רגאיי כליזמרי עם גיטרה מזרחית ושירת היפ-הופ ברוסית - לוס כפרוס משלבים הכל בהכל וזה נפלא


כבר שנים שאני מבקש לראות את "לוס כפרוס", הרכב הגרוב הישראלי ששורשיו רוסיים. סוגתו המוזיקלית, תמהיל של סקא, רגאיי, דאב, היפ-הופ וגם מוזיקת עולם, בלקנית בעיקר, סוג ההופעה וגם אופי החללים בהם הוא מופיע בדרך כלל, מנעו זאת ממני עד כה. שילובו בפסטיבל האביב הבינלאומי ה-15 של ראשון לציון, סיפק את ההזדמנות הראויה - בישיבה, באודיטוריום שבמרתף היכל התרבות המקומי, וללא עישון.

אלא שאליה וקוץ בה. קוץ גדול. מישהו טעה בהערכת כוחה של הלהקה מול הקהל המבוגר והמנומנם בדרך כלל של הפסטיבל הוותיק. אולי שיבוצה בחלל הלא נכון וביום הלא נכון (במקביל ל"טירוף בשבעה פסנתרים" באולם הגדול של היכל התרבות), אולי שיווק לא יעיל ולא מוצלח.  גם אירוחו של דורי בן זאב, נביא הספוקן וורד המקומי, לא הושיע. ההופעה החלה מול פחות מעשרים איש.

אבל מהבאסה יצא מתוק. לפחות בעבור אותם האמיצים ובעבור חמשת חברי הלהקה, שלמרות הסיטואציה המביכה (לבטח זו היתה ההופעה דלת הקהל ביותר מאז החלו להופיע לפני עשר שנים) נהגו במקצוענות למופת ונתנו את מיטבם כאילו הופיעו בבארבי צפוף, אוהד ורועש.

הגורו: דורי בן זאב

אני מניח שזה לא היה פשוט וקל בעבור מוזיקאים שרגילים למאות ולאלפים מקפצים באקסטזה לפניהם, לא לראות אנשים מול העיניים. אז הם חתכו שני שירים ("שימון ביטון" ו"Babo$1"), צמצמו דברת ומעברים והתרכזו בעיקר - מוזיקה: שירה, נגינה והפעלת המכשור שלהם. וסגרו עניין בתמציתיות מרוכזת ומזוקקת אחרי פחות מ-80 דקות ו-17שירים - 13 שלהם (מהאלבומים "ראסטה ואסילי" מ-2007 ו"חיים בסרט" מהשנה שעברה) ועוד ארבעה של בן זאב. היה נפלא.

"לוס כפרוס", למי שאינו יודע, מורכבת מחמישה מוזיקאים: שלושה עולים מרוסיה - ראש הטקס אנדרי בר, הידוע בכינויו אם.סי. גוגה, נגן הגיטרה המובילה אנטון קוליאדקו, ונגן הגיטרה הנוספת ארקדי (ארצ'י) יעקובסון;  כשלצידם שני נגני קצב זיו טלר בבס ועמית קמינר בתופים.  

לוס-כפרוס01-אדם-נישמע.jpg
לוס כפרוס (צילום: אדם נישמע)

בווקאלס אי אפשר לטעות במוצאם. הם לא מנסים להסתיר את המבטא הרוסי הכבד, שיש בו אפילו לוויית חן נוכח חוסר היומרה להידמות להרכבים בינלאומיים. מוזיקלית ואינסטרומנטלית, הם משלימים יחידת קצב אנרגטית, מיומנת ומדויקת, שמפליאה בבקיאות בז'אנרים הנצרפים ויותר מכך בנגינה הנהדרת. ואני מניח שתנאי הלוקסוס להם זכינו כצופים בודדים, ממש כאילו ניגנו בשבילנו ואצלנו בסלון הביתי, רק השביחו את יכולתם וגם את ההרגשה.

"לוס כפרוס "הם הוכחה חיה לכך שמוזיקה חזקה מהכל, וקצב טוב - על אחת כמה וכמה. אפילו שנשארנו לשבת. והשפה - אם היא רוסית, עברית, אנגלית או ספרדית - הרבה פחות חשובה.

בכל זאת אפשר לציין כמה ביצועים יוצאי דופן. כמו גרסתם ל"נכון להיום" (המוכר בפיו של זוהר ארגוב) שהקצב אותו הם מייצרים אליו התכוון מן הסתם מלחינו אבנר גדסי (מילים: משה בן שאול). או גרסתם ל"שיר המכולת" של "כוורת", שמעבר לשורה מבארת הקשר ("קולט גלי צה"ל וקולט עליה מרוסיה..."), היא החיבור האמיץ שלהם לישראליות. חיבור שמנומק גם באירוח של דורי בן זאב, אותו הם מגדירים כ"גורו" שלהם, ונוכח הישגיהם הלשוניים בעברית, אפשר בהחלט להבין ולעמוד על תרומתו (במיוחד בשיר "הבלבול").

   

ויסוצקי על ספידים

מכיוון אחר, לוס כפרוס יורדים לשורשי המהות הישראלית ב"דודא בלוז" המסתלבט, של לתפוס ראש ולעזאזל העולם. "לא קונה" מזכיר את הצליל של "אטרף" הוותיקה, אך עניינו מחאה ישראלית אופיינית, נגד השקרים, הקומבינות, העבודה בעיניים וכל מה שמוכרים לאזרח הפשוט. "CCCP" שמגיע כהדרן, הוא שיר שמתחיל ברוסית והעברית משתלטת עליו, עדות להתאקלמות שנאבקת בגעגוע.

   

אהבתי גם את "Volver", בספרדית-עאלק, שנשמע בפיו של יעקובסון כהמנון למנויים באיביזה; "Yellow Tree", שאותו מוביל קוליאדקו, הוא לחן ביטלסי שהולך סקא; "Get you tonight" בפי בר נשמע כבלוז שיכורים במסורת השירה של ולדימיר ויסוצקי, רק על ספידים, הכי רוסי רק באנגלית; בעוד "מוֹבּילה" הוא הדובדבן שבקצפת - רגאיי כליזמרי, עם גיטרה מזרחית ושירת היפ-הופ ברוסית. אין דבר כזה. האינטגרציה האולטימטיבית של לוס כפרוס.

אנדרי בר, ששר אותו, הוא למעשה הדמות הדומיננטית ב"לוס כפרוס". בעיניי דמותו היא שילוב שבין הזמר שאנן סטריט ("הדג נחש") והשחקן אורן יאדגר ("אסקוריאל", "אורפיאוס במטרו"). מין ארלקינו, דק וגמיש, עם פני פלסטלינה ומימיקה מרהיבה. לץ משעשע ומבצע וירטואוז. ממש כוכב, שנהנה מהניגוד שבין התנהלותו הליצנית וחסרת המנוחה, לבין האיפוק היחסי של שני עמיתיו, יעקובסון וקוליאדקו, נגני הגיטרות, שהופיעו לבושים בחולצות מכופתרות ובמקטורנים. האחרון אגב, הוא גיטריסט פנטסטי.

   

אני מניח שמול קהל גדול יותר, האנרגיות במופע היו נכונות יותר. למרות שלי אין טענות. היתה הזדמנות נהדרת לשמוע אותם ללא שום הפרעה. בחיים לא מחאתי כך כפיים, בהתלהבות, וגם כדי שירגישו טוב. כפרות. הגיע להם.

לוס כפרוס מארחת את דורי בן זאב. אודיטוריום ראשון לציון. שלישי, 20 במאי 2014


למועדי מופעים >

21/05/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. עמוס תבורך
דורי בן זאב , בינימינה (22/05/2014)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע