סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה לפרס ישראל 2015
 

 
 
אמנם אף אחד לא עובד בזמר עברי לשם שמיים, אבל יותר מבכל תחום אמנות אחר, הוא הפחות נתמך, אם בכלל. עוסקיו מביאים כסף ומשאבים מהבית, מה שלא מפריע לו להיות יותר מוכר ויותר נצרך מכל התחומים האחרים, גם בזמנים הכי קשים. ואין כמו מבצע "צוק איתן" להזכיר את ערכו וחשיבותו של הזמר העברי בשמירה על המורל הלאומי. רק שלשר החינוך (לשעבר) חשוב לא לחלק יותר מעשרה פרסי ישראל בשנה, ומה אכפת לו בכלל אם זה בעיקר על חשבון הזמר העברי. הוא וגם זה הנוכחי לא יחמיצו הזדמנות להודיע על חיבתם הגדולה לזמר עברי. מן השפה לחוץ, כמובן"
ושוב, חרף תרומתו האדירה לחיינו, נדחק הזמר העברי לקצה התור בהכרת התודה של המדינה


מה המשותף למשה וילנסקי, חיים חפר, נעמי שמר, אלכסנדר ארגוב, שושנה דמארי, יעקב אורלנד, יפה ירקוני, אהוד מנור, גיל אלדמע, יהורם גאון, נחום היימן ודובי זלצר? לא קשה לנחש.

תריסר מופלאים אלה הם חתני (וכלות) פרס ישראל לזמר עברי ב-61 שנות קיומו. שמונת הראשונים כבר לא איתנו. יבדלו לחיים ארוכים ארבעת האחרונים.

חמישה מלחינים, שלושה פזמונאים, אחת שהיא גם זה וגם זה, ורק שלושה מבצעים - שתי זמרות וזמר אחד. האם גם לכם נדמה ומרגיש שהם מעטים מדי יחסית לתרומה האדירה ורבת השנים של הזמר העברי לחיינו?

יד קפוצה

אמנם אפשר להבין, גם אם בדוחק, את מספרם המועט. הזמר העברי הוכר כקטגוריה קנונית וראויה להוקרת המדינה רק מ-1983, שלושים שנה בלבד אחרי שהפרס הושק לראשונה. ובכל זאת, זה נתון בלתי נסבל ומאכזב בכל קנה מידה, לבטח יחסית לתרומת הסוגה האמנותית לחיינו ולנוכחותה בהם.

קשה לראות איך היחס של המדינה לתרבות הזמר העברי, כשרבים ממנהיגיה וממחוקקיה אוהבים להתרפק עליה ולהתגאות ביחסם החם כלפיה, אולם בפועל, כמעט ולא עושים דבר לקידומה ולקידום היוצרים והמבצעים העוסקים בה. ככה זה כשהזמר העברי נדחק לקצה התור בהכרת התודה של המדינה.

מאז הצטרף הזמר העברי לעוגת פרסי ישראלי היוקרתית, הפרס הגבוה ביותר של המדינה שמוענק מדי שנה בטקס חגיגי ורב רושם, במעמד כל סמלי השלטון הישראלי, רגע לפני צאתו של יום העצמאות, הוא חולק ביד קפוצה משהו אחת לחמש שנים לערך: וילנסקי, חפר ושמר ב-83', ארגוב ודמארי ב-88', אורלנד ב-94' (סטייה שתוקנה מיד), ירקוני ומנור ב-98', אלדמע וגאון ב-94', היימן וזלצר ב-99'.

ודווקא כשנדמה היה שהמוזיקה הישראלית הפופולרית מקבעת את מעמדה כסוגה תרבותית לגיטימית, עם נוכחות משמעותית, קבועה וגם מתגברת בטקס חלוקת פרסי ישראל, החליט גדעון סער, שר החינוך הקודם, המחזיק גם בתיק פרס ישראל, לעשות פריש-מיש. לבטל את המחזוריות הקיימת ולבנות סדר חדש. הסיבה? אינפלציה במספר מקבלי הפרס, ולא מטעמי חיסכון לקופת המדינה (היום עומד הפרס על 75 אלף שקלים), אלא מטעמי יוקרה ודאגה כנה לחשיבות מעמדו של הפרס - כאילו שריבוי זוכים מפחת ומוריד מערך הפרס.

בינינו? די בצדק. אחרי שיא כל הזמנים ביום העצמאות החמישים למדינה, שבו (1998) חולקו פרסים ל-23 (!) זוכים, ועשור שבו האינפלציה לא הורידה ראש (22 זוכים ב-2008 ו-18 ב-2010), היה ראוי לארגן מחדש את השורות ולנכש עשבים שוטים וזוכים מיותרים. אבל למה דווקא הזמר העברי קורבן?


פרסי-ישראל01.jpg
פרסי ישראל (יח"צ)

הוועדה שהקים סער לפני ארבע שנים, קבעה סולם מחזורי חדש בעבור האמנויות. של שש שנים: אמנות פלסטית ומוזיקה (קונצרטית) בתשע"א (זכו: יעקב דורצ'ין ונעם שריף); ספרות ושירה עברית ותקשורת (?) בתשע"ב (נתן שחם ויעקב אחימאיר); אמנויות הבמה - תיאטרון ומחול ואדריכלות ועיצוב בתשע"ג (נולה צ'לטון ואדם מזור; חוקר הזמר העברי אליהו הכהן התכבד באותה שנה בפרס מפעל חיים, על תרומה לחברה ולמדינה); אמנות פלסטית (במרחק שלוש שנים מהפעם הקודמת) וספרות תורנית (?) בתשע"ד (מיכל נאמן ואהרון ליכטנשטיין); ספרות ושירה עברית (גם הן במחזוריות של שלוש שנים) ואמנות הקולנוע, השנה, תשע"ה; ואמנות הבמה – תיאטרון ומחול (שלוש שנים מהפעם הקודמת!) וזמר עברי רק בשנה הבאה, בסוף הסבב החדש (במקום, כפי שהיה ראוי, כבר השנה...).

מאוחר עתה להתווכח עם שיקולי הוועדה. יש להניח שלא היו לחבריה כוונות רעות. והסד, של צמצום מספר מקבלי הפרס לעשרה בלבד (כששניים מהם חתנים על מפעל חיים), היה המכריע במערכת הקריטריונים והתבחינים שלהם. אולם בעבור הזמר העברי הוא היה האכזרי והפוגע מכולם, וגם עדות - נוספת, אם תרצו - לחוסר הרצינות הממלכתי של הממסד כלפיו, שלא לדבר על פיחות מתמיד ומביש במעמדו. והמצב הזה, שיש שווים יותר ויש שווים פחות, זועק לתיקון.

כי עם כל הכבוד לספרות ולשירה עברית, לאמנויות הבמה ולאמנויות הפלסטיות, שתדירותן גדלה (אחת לשלוש שנים), דווקא הזמר העברי וגם הקולנוע, אולי הפופולריות והנדרשות ביותר באמנויות העכשוויות, קוצצו להכעיס.
לא שזה פוגע בפעילות הענפה, המבעבעת והמשגשגת שלהם, עתירת ההישגים, תרבותיים, חברתיים וגם כלכליים (!), בארץ ובזירה הבינלאומית, אבל מדוע במקום לקצר את התור ולהצעיר את גיל מקבלי הפרס (שיצליחו ליהנות ממנו ומהכבוד הנלווה אליו בעודם בחייהם), מאריכים אותו ומוציאים את נשמתם של הממתינים לו?

כסף מהבית, לא מתמיכות

אמנם אף אחד לא עובד בזמר עברי לשם שמיים, אבל יותר מבכל תחום אמנות אחר, הוא הפחות נתמך, אם בכלל. עוסקיו מביאים כסף ומשאבים מהבית, מה שלא מפריע לו להיות יותר מוכר ויותר נצרך מכל התחומים האחרים, גם בזמנים הכי קשים. ואין כמו מבצע "צוק איתן" להזכיר את ערכו וחשיבותו של הזמר העברי בשמירה על המורל הלאומי. רק שלשר החינוך (לשעבר) חשוב לא לחלק יותר מעשרה פרסי ישראל בשנה, ומה אכפת לו בכלל אם זה בעיקר על חשבון הזמר העברי. הוא וגם זה הנוכחי לא יחמיצו הזדמנות להודיע על חיבתם הגדולה לזמר עברי. מן השפה לחוץ, כמובן.

במשרד הממונה על פרס ישראל מיהרו השבוע להרגיע ולבשר, שהמחזוריות הנוכחית נקבעה מראש לשש שנים בלבד. תקפותה והמשכיותה תיבחנה מחדש בסוף תקופה זו, שתסתיים כאמור, רק בעוד שנה. אפשר היה לצפות שמדור הזמר העברי שליד המועצה לתרבות ולאמנות ינסה להרים קול ולגבש עמדה לטובת מיוצגיו. אבל גם הוא, נעבעך, בקושי פעיל, ובשנת 2014, שאו טו טו מסתיימת, לא קיים אפילו ישיבת עבודה אחת. איך אני יודע? אני חבר בו, מאז ינואר.

שורה תחתונה? רוצים לקדם את ענייניו של יוצר חשוב או זמר אהוב? שלמה בר, אביהו מדינה, חוה אלברשטיין או שלמה ארצי. קל יותר להציע את מועמדותו בקטגוריית מפעל חיים, על תרומה לחברה ולמדינה (כפי שזכו שלישיית "הגשש החיוור" או חבורת הזמר "הגבעטרון"), מאשר בקטגוריה "אמנותית" טהורה. כך גם הסיכויים גדולים יותר. לכו על זה.

המועד האחרון להגשה לשנה זו הוא ה-30 באוקטובר.



10/09/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. פרס ישראל לירדנה ארזי!
עופר דואק , חיפה (30/11/2014)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע