סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "עץ תאנה" ועוד
 

 
 
סרטה של עלמוורק דוידיאן הוא הישג תרבותי, "נערה" מומלץ מאוד ו"סדקים" פלקטי וחסר אמינות



"עץ תאנה" (ישראל 2018)

סרטה של עלמוורק דוידיאן. העלילה מתרחשת ב-1989, בתקופת מלחמת האזרחים באתיופיה. אנשי הרודן מנגיסטו היילה-מריאם צדים צעירים מגיל 15 ועד 30, כדי לגייסם בכפייה לצבא, ואלה החוששים מכך מסתתרים. במרכז הסיפור בני משפחה יהודית המתגוררת בפרבר של אדיס אבבה, ובראשה סבתא דעתנית (וויינשיט בלאצ'הו) ובני המשפחה השכנה, הנוצרית, איתם הם מיודדים. בין מינה (בית לחם "בטי" אסמאמאווה) הצעירה, שאמה כבר נמצאת בישראל והמשפחה ממתינה לאישורי עלייה ולטיסה לארץ, ובן השכנים הנוצרי אלי (יוהנס מוסא), נרקמים קשרי אהבה. מינה מנסה לעשות הכל כדי שאלי יוכל לעלות על הטיסה שלה ולא יישאר מאחור ויגוייס לצבא. 93 דקות.

בסוף 2018 ראינו כאן כבר סרט של במאית נוספת ממוצא אתיופי, אסתי עלמו-וקסלר, "ליידי טיטי". הפילמוגרפיה הישראלית-אתיופית הצנועה עדיין כוללת גם את סרטו של בזי גטה "עלים אדומים" (2015). ואפשר גם לצרף לקולקציה את "תחיה ותהיה", העוסק ב"מבצע משה", בו הועלה מספר משמעותי של בני העדה האתיופית לארץ, ב-1984/5. אם כי חתום עליו במאי רומני-יהודי, ראדו מיכאיליאנו.
עלמוורק דוידיאן מגוללת סיפור הנשען על זכרונות, על נוסטלגיה, על פיסת חיים בתקופה סוערת באדיס אבבה, בהמתנה לשינוי. היא נולדה בכפר קטן ליד אדיס אבבה, ובמשך כעשור גידלה אותה סבתה, עד שעלתה לארץ, בגיל 11. גם בסרט הסבתא היא המשענת של משפחת מינה, גיבורת העלילה, בת עשרה פיקחית וסקרנית שיש לה קשר הדוק עם אלי, נער בן גילה מהמשפחה הנוצרית השכנה. דוידיאן, שצילמה את הסרט באדיס אבבה, מרכיבה תמונת חיים אמינה, פאזל שכל האלמנטים בו מדויקים ואותנטיים. שגרת החיים היומיומית הלא פשוטה. מערכות היחסים בין הנפשות הפועלות ושתי המשפחות המרכזיות. חיי בית הספר ופשיטות אנשי הממשל במטרה לגייס בכפייה צעירים שיישלחו לשדה הקרב במלחמת האזרחים העקובה מדם.
דוידיאן משחזרת-בונה ביד בוטחת, מבינה ומכילה, את החיים בפאתי אדיס שהכירה, על כל המורכבויות שלהם, כשהסרט מתנהל בדרך כלל בקצב אפריקאי: רגוע, שקט, מאופק ומתון, אף שהמציאות מאוד מינימליסטית, קשה ומכילה קונפליקטים שונים. מנוגד לה לחלוטין הטבע הפסטורלי המקיף אותה, בכלל זה עץ התאנה, מקום המפגש של מינה ואלי, שם מתפתחת אהבתם. מעבר למשחקם המצוין של השחקנים, נון-אקטורס ברובם - ויצוינו בעיקר וויינשיט בלאצ'הו, בית לחם "בטי" אסמאמאווה ויוהנס מוסא - עבודת הצילום היוצאת מגדר הרגיל של דניאל מילר, זוכה פרס אופיר, תורמת לאסתטיקה הוויזואלית הנדירה של הסרט. ומעבר לכל אלה, זהו סרט חשוב בהיותו הישג תרבותי לעדה אתיופית בפרט ולקולנוע הישראלי בכלל.

דירוג:  ****

מועדי הקרנות


עץ תאנה, צילום: דניאל מילר. באדיבות בתי קולנוע לב



  


"נערה" (בלגיה 2018)

סרטו של לוקאס דונט. לארה (ויקטור פולסטר) היא צעירה העוברת עם אביה מתיאס (אריה וורתלטר) ואחיה הקטן לעיר בה פועל בית ספר נודע לבלט. היא שואפת להיות בלרינה בעלת מוניטין ומצליחה להתקבל לבית ספר הנחשב למחול. היא טרנסג'נדרית ואביה תומך בהחלטתה לעבור טיפולים הורמונליים ולהכין עצמה לניתוח לשינוי מין. האב עומד לצדה בכל מהלך שלה ומנסה לעודד אותה כשרוחה נשברת לפעמים, גם אם היא לא מספרת לו מה עובד עליה. לפני כל שיעור ריקוד היא מדביקה את איבר מינה לגופה, כדי שלא יבלוט, אלא שהדבר גורם לה נזק בריאותי. בנות כיתת הריקוד שלה מציקות לה אבל היא נחושה בדעתה להפוך לבת והאיטיות בה מתקדם התהליך - לא מעט בגלל שהיא כמעט מרעיבה את עצמה ומזיקה לגופה - גורמת לה לחשוב על פיתרון קיצוני. 109 דקות.

הסרט, שזכה בפרס מצלמת הזהב בפסטיבל קאן האחרון, מתאר בדרך אנושית, רגישה ונוגעת ללב את התמודדותה הלא פשוטה של נערה שתעשה הכל כדי לשנות את הגוף הלא נכון בו נולדה ולהפוך לאישה בכל רמ"ח אבריה. פרט לכך היא שואפת להיות בלרינה, ושני החלומות הללו מתאחדים למאמץ הגדול שלה למימוש עצמי. הבמאי דונט יצר סרט המשרטט את החיים הטריוויאליים של המשפחה באותנטיות טבעית זורמת שלרגע אינה גולשת למלודרמטיזיה, למרות הקשיים והמשברים הגדולים שלארה חווה בדרך. גם תהליך שינוי המין שהיא מתמסרת לו מוצג בענייניות ובפשטות כובשת. ויקטור פולסטר, שזכה בפסטיבל קאן בפרס המשחק של חבר השופטים בקטגוריה "מבט מסוים", מגלם את לארה באופן פנטסטי, תוך כדי חשיפה נדירה, נפשית ופיזית. מומלץ מאוד.

דירוג:  ****

מועדי הקרנות


נערה, באדיבות סרטי נחשון, Menuet 10



  


"סדקים" (ישראל 2018)

דרמה. סרטו של אריק לובצקי על פי תסריטה של מיכל אקרמן, שעובד על ידה מהמחזה שלה "לכודים". בבוקר יוצאים מביתם פרופסור עודד גולדן (שמואל וילוז'ני), איש אקדמיה ומחקר בכיר, ורעייתו מירב (צופית גרנט). הם נוסעים לאירוע חגיגי בקריירה של הפרופסור, טקס בו יקבל את פרס דן דוד היוקרתי למחקר. לפני כן הם מקפיצים את בנם יותם (אהוד לובצקי) למשחק כדורסל גורלי בליגה לילדים בה הוא משחק. אחר כך הם עוברים בתחנת המשטרה, בשל זימון שהגיע לפרופסור. מתברר לו שנפתחה נגדו חקירה בעקבות תלונה של נועה (ליאת אקטע), דוקטורנטית שלו שלעבר המאשימה אותו בהטרדה מינית. בהדרגה הולך ונחרב עולמו וגם של אשתו. בעימות עם נועה הוא מכחיש כי היה קשר רומנטי אתה, אך ראיות חותכות של המשטרה וייעוץ מעורך דינו (ששי גז) גורמים לו להודות כי שיקר ואכן היה רומן. מתחיל חשבון נפש קשה שלו מול אשתו שאיתו בתחנת המשטרה. התקשורת מדווחת על הפרשה ונפתח שיימינג נגד גולדן ברשתות החברתיות. האם ניתן יהיה למנוע את פירוק המשפחה? עם לבנה פינקלשטיין. 82 דקות.

אני מסמפט את אריק לובצקי ועבודותיו הקולנועיות, בהן "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן" וכן "תפוחים מן המדבר", "Black Jack" ו"החשוד האחרון" (אותם ביים עם מתי הררי). כאן הוא יצר סרט מינימליסטי על פי מחזה, המתרחש ברובו בחדר החקירות של משטרת ישראל. בחקירתו של גולדן (וילוז'ני) עומדים מולו השוטר הטוב (שלומי קוריאט) והשוטר הרע (עודד מנסטר), הוא מתעמת עם הדוקטורנטית (את ליאט אקטע ראינו לא מזמן ב"פרא אציל") שהגישה נגדו תלונה ועם אשתו (גרנט) שנראה כי חייהם נכנסו למצב של כאוס. ותוך כדי כך בנם שותף במשחק כדורסל שיקבע את עתידו בתחום. נכון שהסרט מציף נושא שאנחנו נחשפים אליו בתקשורת שוב ושוב, אבל הטיפול בו כאן מאוד פלקטי, שטחי, חסר אמינות ונטול כל עומק. הסרט מתנהל כמעט כמו טלנובלה. התסריט שלו רדוד, שלא לומר ירוד, כל האינפורמציה מוטחת בבוטותבפני הצופה, ללא ניואנסים ומידע שאולי אפשר היה להצפין אותו בין השורות. גם המשחק של וילוז'ני, גרנט ושני השוטרים מאוד שבלוני וחסר אמינות, כמעט כאילו הם מדקלמים את השורות שלהם.חבל שלא הושקע יותרבסרט ובמרכיביו השונים כי הנושא שלו ראוי ורלוונטי, אבל הביצוע לא טוב.

דירוג:  ***

מועדי הקרנות


סדקים, צילום: תומר אסייג. באדיבות סרטי יונייטד קינג



  


"הדרקון הראשון שלי 3" (ארה"ב 2019)

אנימציה. הפרק האחרון בסדרה, החותם את הטרילוגיה, על הידידות המופלאה בין "שום שן" הדרקון החברותי ו"היקאפ" הוויקינג הצעיר. היקאפ, כעת מנהיג  עיר הוויקינגים, יצר אוטופיה משותפת של בני אדם ודרקונים. אבל החיים המשותפים ניצבים בפני סכנה נוראית, כשצייד דרקונים מרושע ומסוכן במיוחד מגלה את מיקום העיר. אנשי, נשות ודרקוני העיר חייבים לעזוב את הבית היחיד שהם מכירים ומתחילים במסע לעולם הנסתר והאגדי של הדרקונים.  בדרך הם נתקלים בדרקונית אור לבנה וחזקה במיוחד. שום שן מתאהב בה מיד, אבל האם דרקונית האור היא אויבת או חברה? 104  דקות.

מועדי הקרנות


הדרקון הראשון שלי 3, באדיבות Tulip Entertainment



  


14/03/2019   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע