סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון ג'וזי כץ נותנת סיכוי לקסם
 

 
 
היינו אצל מרים ילן שטקליס בבית והיו לה עיניים רק לשמוליק. היא הביאה לנו תה ועוגיות, וכל הזמן הסתכלה על שמוליק. לא היה הרבה מה לדבר איתה. לא עניין אותה שום דבר חוץ משמוליק. והוא הרגיש בתקופה הזאת שאין לו אמא ושהיא האמא שלו, כי היה לה אכפת ממנו."
שיחה על המהדורה החדשה של אלבום שירי הילדים שהקליטה עם שמוליק קראוס: "לבד ביחד ולבד לבד


אחד האלבום המסתוריים
 
"אני, החלום שלי זה לעשות ערב מצומצם, קטן כזה, עם אלי מגן, ועם עדי רנרט. לעבוד עם שני אלה זה החלום. זה הרי המוזיקאים הכי הכי שיש", אומרת ג'וזי כץ. "אני תמיד אמרתי שאם תהיה לי קבוצה של מוזיקאים עם סבלנות ועם זמן ואיזה משרד שעושה לנו בוקינג, והכל כמו שצריך, כמו שזה היה פעם, לא 'בואו נקליט בבית על המחשב של מישהו ונוציא ליוטיוב'... אני אולד פאשן. לעשות משהו שעובדים בו כמו שצריך על כל דבר וככה יוצאת תוצאה כמו שצריך. כמו שאת עבדת עכשיו באינטנסיביות עם האנשים שאת אוהבת. לא רק בשביל לעשות. לעשות משהו תרבותי."

והצעת את זה לאלי מגן ועדי רנרט?

"לא..."

נו, אז איך זה יקרה? הרי לא זוכים בטוטו אם לא ממלאים טופס, את יודעת...

"מה אני אגיד להם, מי יעבוד איתי?... צריך לדעת מתי לרדת מהבמה. צריך לדעת."

זוהי ג'וזי, ועל זה, בין היתר, אני אוהבת אותה כל כך. על זה שהיא ממשיכה  לתת סיכוי לקסם, גם כשנדמה שהוא כבר כמעט בלתי אפשרי. להמשיך ולתת את ההרגשה, גם לעצמה, שלכי תדעי, הכל יכול להיות. אצל רוב האמנים יש את הפנים של לפני הקלעים, והפנים של מאחורי הקלעים ואלה שתי פנים שונות. אבל אצל ג'וזי, הקסם הזה שמתרחש כשהיא בפרונט ממשיך לשדר בדיוק אותו דבר גם בשיחה הכי פרטית. לא מתגלה שם פרצוף אחר.

הקסם הזה שהיא מפיצה נכח בכל שיר שנגעה בו, הוא חלק מהפסקול הכי ישראלי שיש, וגם את החיים שלי הוא ליווה מגיל אפס עם הבובה זהבה ועם אלישבע הפיסחת, עם "החלונות הגבוהים", עם "הטוב, הרע והנערה", עם "בת הרב ואמה" ו"פרפרה" ו"למה כל ערב בדיוק כמו שעון", או "אצלי הכל בסדר", כל מה שנגעה בו הפיץ את האור המיוחד הזה שיש בקול שלה, אבל הרבה לפני זה, באישיות שלה.

אז רגע לפני שגם המהדורה החדשה אוזלת מהחנויות - והיא אזלה כבר כמעט לחלוטין - כדאי לעדכן את מי שלא יודע, שלילדים החדשים ניתנת ההזדמנות להכיר שוב את אחד האלבומים היותר מסתוריים בקריירה שלה ושל שמוליק קראוס: "לבד ביחד ולבד לבד", אלבום שירי הילדים שיצא באמצע שנות השבעים וזכה עכשיו למהדורת ויניל מחודשת, ברוח הפריחה היחסית של עולם התקליטים מול דעיכת הדיסקים. 
 

  


"זה תקליט שגילו אותו מאוחר"

 
"אני חושבת שהיו די הרבה אנשים שביקשו את הדיסק הזה בחנויות", מספרת ג'וזי. "אני מכירה כמה אנשים ששאלו אותי איפה אפשר להשיג את זה, אז אמרתי שצריך לצלצל לחברת הד ארצי (המאוחדת היום עם NMC– ט.ג.) ולשאול למה אין להשיג, כי אין דיסקים בחנויות. היה מאוד קשה למצוא דיסק כזה. אני, לפני שלוש או ארבע שנים צלצלתי ל'הד ארצי' ואמרתי שאני רוצה חבילה של 'לבד ביחד' כי יש לי אנשים שרוצים לקנות ואין את זה, וכמובן ששילמתי, ושלחו לי, וחילקתי די הרבה..."

לכאורה, "לבד ביחד ולבד לבד" הוא אלבום ילדים הממשיך את החיבור היצירתי המכשף שנוצר בין הצלילים של קראוס הפרוע למילים של מרים ילן שטקליס המוקפדת כמה שנים קודם לכן עם "הבובה זהבה". מצד שני, מדובר באלבום שמפתיע גם אוזניים שמכירות היטב חלק משיריו כמו "אצו רצו גמדים", "נתפייסה" ו"ידידי טינטן", למשמע העולם המוזיקלי הנפרש בפניהן.

עיבודיה המופלאים של אלונה טוראל ז"ל - שגם ממנה נפרד החודש עולם המוזיקה הישראלית - ג'אזיים, מתוחכמים, ורחוקים מאוד מהניסיון להתאים לאוזן ילדית, מזמינים אותך להתרווח, להצית סיגריה, ולהתהרהר לך להנאתך. הכי שירי ילדים למבוגרים.

"זה תקליט שגילו אותו קצת מאוחר יותר", היא מספרת. "לא אנשים כמוך שתמיד אהבת את זה, אבל לדוגמה, הייתי במקום כזה שהולכים אליו אחרי ניתוח, שזה ממש כמו בית מלון בבוורלי הילס, זה פשוט גן עדן אחרי הגיהינום של בית חולים, ושמו עליי אחות שתלך איתי לטייל כי את יודעת, הם לא רוצים שתשכבי במיטה עם הטלוויזיה, אז היא אמרה לי, 'לא נעים לי, אבל אני חייבת להגיד לך משהו, אני גידלתי את שני הילדים שלי על התקליט הזה, לבד ביחד ולבד לבד'.

"ועד היום הזה, שהם כבר בני 16 או 17, הם אוהבים את התקליט הזה והם נורא שמחו לדעת שאני נמצאת במקום שבו האמא שלהם עובדת. וזה עשה לי טוב. הרבה אנשים שנתנו הכרה לעוצמה של התקליט הזה ולרמה שלו, כי לא כל אחד קיבל את זה כשהתקליט יצא." 
 



ג'וזי כץ, צילום: אלעד אקרמן


"אלונה טוראל הייתה עדינת נפש"
 
 
זה תקליט שיש בו המון ג'אז ותחכום. זה שונה גם משירים ששמוליק ואת עשיתם לפני ואחרי האלבום הזה

"בגלל אלונה (טוראל – ט.ג.). אלונה בדיוק חזרה מאמריקה, אחרי שהיא גילתה שם את האהבה הכי גדולה שלה, הג'אז. הכרנו אותה איכשהו גם באמריקה וישבנו איתה קצת, והכי מצחיק שהיא ניגנה לנו שיר אחד שהיא הלחינה ואני אמרתי לה, 'אלונה, פליז, אני רוצה את זה, אני רוצה את זה, אני רוצה את השיר הזה...', אבל לא היינו באולפן, והיינו באמריקה, הזמן עבר ואנחנו חזרנו, והיא חזרה, אז היא נתנה את זה בסוף לחווה... זה היה 'אדבר איתך'.

"וככה לא ראינו אותה עד שהתחלנו לעבוד על השירים של מרים. שמוליק ראה כמה שהיא מוכשרת, לא רק בנגינה אלא שיש לה גם דמיון. שמוליק יש לו אינסטינקט. ככה הוא גילה גם את זיגי סקרבניק. הוא רק שמע אותו מנגן ולקח אותו לעבוד איתנו ב'חלונות'. כששומעים את אלונה לא צריך להיות ג'יניוס כדי לדעת כמה שהיא מוכשרת. כולם העריצו אותה. גברים בכו כמו ילדים עכשיו כשהיא נפטרה. היא הייתה נשמה עדינת נפש. היא לא אהבה להיות אין, או להיות וי. איי. פי.

"היא לא אהבה את העניין הזה של להיות מפורסמת. היא הייתה אומרת, 'אני לא אוהבת להיות עם אנשים מפורסמים, לא אוהבת אותם'", היא צוחקת. "היא אמרה תמיד מה שהיה לה בראש. אז התחלנו לעבוד איתה והיה כיף. הייתה תקופה מאוד יפה. אני מצטערת שלא המשכתי לעבוד איתה הלאה."

באיזה שנים זה היה?

"לשאול אישה בגיל שלי, במצב שלי, על שנים...", היא צוחקת. "בואי נראה, זה היה לפני שנולד בן, אחרי 'הטוב, הרע והנערה'... 'הטוב, הרע והנערה' היה, נדמה לי, עד 72', אז אני חושבת שזה היה ב-73' או 74'." 
 

צילום עטיפת האלבום: גברא

"מרים הייתה כמו אמא לשמוליק"

 
בשנת 75' יצא "לבד ביחד ולבד לבד". שמונה שנים לפני צאתו כבר ניצת הקשר היצירתי בין קראוס לשטקליס, עם הלחן המופתי ל"הבובה זהבה" באלבומם הראשון והיחיד של "החלונות הגבוהים".

"מרים הגיעה לחיים של שמוליק באחת מהתקופות הקשות שלו וגם שלי", מספרת ג'וזי. "זה היה קריזה נפשית, משבר שהוא עבר, ואני רצתי אחריו ממקום למקום. מבית משפט לבית סוהר לבית משפט לבית סוהר. אבל כשהוא היה במגרש הרוסים בירושלים, היה למרים חבר שעבד שם, והוא סיפר למרים ש'נמצא אצלנו בחור שאוהב אותך ואת השירים שלך' וכל זה, והוא הביא את מרים. היא באה לעזור לו כשהוא היה עצור ב-71'. היא באה לבית המשפט להעיד לטובתו.

"הוא הרגיש בתקופה הזאת שאין לו אמא, ושהיא האמא שלו, כי היה לה אכפת ממנו. היא הלכה לבית המשפט להעיד שהוא בסדר, שהוא לא משוגע, שהוא לא לוקח סמים, וזה היה נורא מצחיק. סיפרתי את זה באינטרוויו אצל יואב קוטנר בפרויקט תיעוד יוצרים, זה היה מצחיק, תראי את זה."

 


דיברו המון על הקשר של שמוליק עם מרים, אבל איך היה הקשר שלך איתה, מה את זוכרת ממנה?

"לא היה לי הרבה קשר איתה. היא התאהבה בשמוליק, לא בי. אני זוכרת את מרים באה לחזרות, ואני זוכרת שאני ושמוליק נסענו לבקר אותה בירושלים ואין לי שום זיכרון עם מרים יותר מזה, חוץ מזה שהיא שלחה לי פעם מכתב ולגמרי שכחתי מזה עד שהזכירו לי את זה בריאיון עם יואב קוטנר.

"בקיצור, אנחנו היינו אצלה בבית, והיה לה עיניים רק לשמוליק... היא הביאה לנו תה ועוגיות, וכל הזמן הסתכלה על שמוליק, ולא היה הרבה מה לדבר איתה. לא היה מעניין אותה שום דבר חוץ משמוליק. רק רוצה לדבר איתו. והיא אהבה אותו, כמו בן. היא הייתה מאוד מבוגרת. היא הלכה עם כפפות, אף פעם לא ראו את הידיים שלה, תמיד עם כפפות. עשו עליה סרט שאת חייבת לראות, סרט כזה יפה!  ("לבדיתי, האגדה על מרים ילן שטקליס" במסגרת סדרת "העברים", בימוי ראובן ברודסקי – ט. ג.) זה חתיכת עבודה אמנותית, הסרט. מרגישים מי זאת מרים ילן שטקליס מהסרט הזה." 
 

ג'וזי כץ, צילום: אלעד אקרמן


הכל אפשרי
 
מה הוביל אתכם ליצירת אלבום שלם משיריה?

"זה היה רעיון של שמוליק. הוא התחיל לקרוא את השירים שלה והיה לו רעיון לעשות ערב – ככה הוא הסביר את זה – שיהיה שירים לילדים, אבל גם למבוגרים. נבנה אותם ככה שיאהבו אותם גם מבוגרים, כי את המשמעות של המילים אפשר לראות בשני כיוונים, גם של ילד וגם של מבוגר. בעצם כל דבר אפשר לראות ככה, אבל הוא נתפס על זה שזה יכול להיות שירים שיהיו טובים גם לקהל המבוגר, כי יהיו עיבודים מסוימים, וחלוקת תפקידים. ואז צדי צרפתי נכנס והחליט לעשות את הערב, ויהונתן גפן, נדמה לי, כתב טקסטים פה ושם, וכל הערב היה בנוי למבוגרים, אבל מה אני אגיד לך, הערב לא הלך יותר משלושה חודשים..."

גם הנראות של האלבום לא העמידה פני ילדות. כץ נשענת על גבו של קראוס, השניים מפנים מבט רציני למדי למצלמה, ובעטיפה האחורית לבושה ג'וזי בבגד שזורק אותך למקום יותר סקסי מאשר ילדי, למרות הבובה המשתלשלת מידה השמאלית.

"זה היה הראש של צדי", היא צוחקת. "הוא שם אותי במשהו דומה לבגד ים ורוד, עם גרבי רשת, עם טולים סביב הראש, הוא הלביש אותי עם נעלי עקב שבע אינצ'ס, את מבינה? הכל היה סופיסטיקייטד, כמו שצדי יודע לעשות. ואת שמוליק הוא הלביש באוברול כזה כמו של ילדים, ולפני כל שיר היה במופע איזה משפט או שניים שיהונתן כתב, והיה קצת ריקודים. תנועה, אפשר להגיד. לא באמת ריקודים, כי שמוליק לא היה חזק בחלק הזה. בקיצור, אחרי חודשיים שלא התמלא כמו שחשבנו, אני נכנסתי להיריון שני, עם שם." 

 

יכול להיות שהייתם צריכים להפנות את זה דווקא לילדים, ואז, על הדרך, גם המבוגרים היו מגיעים

"את צודקת, אבל אני לא יודעת אם העיבודים היו עובדים עם ילדים."

נראה לי שכן

"נכון, זה היה מעלה קצת את הרמה של הילדים. את צודקת. עדיין יכולים לעשות את זה. אני לא רואה סיבה למה לא לעשות את זה."

היית משתתפת?

"אם הייתי יכולה לשיר הייתי משתתפת. כל כך הרבה עבר עליי בחמש השנים האחרונות, ויש לזה מחיר. בכל פעם שהייתי בבית חולים בשנים האחרונות נעשה לי קול יותר נמוך ויותר נמוך ויותר נמוך. יכול להיות שאם אני אעשה חזרות הוא יחזור לי, כי זה שריר שצריך להשתמש בו. אם לא משתמשים בו הוא הולך. אבל הייתי בכיף משתתפת."

ככה זה עם ג'וזי. בכל זאת, הכל אפשרי, איכשהו, עם הקסם הזה. 
  
  
"לבד ביחד ולבד לבד", שמוליק קראוס וג'וזי כץ משירי מרים ילן שטקליס, הד ארצי 



05/06/2019   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. ניהנתי
דפנה ערוד , (08/06/2019)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע