סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן פותח קופסה לשירי משוררים
 

 
 
"'ט' הוא פרויקט יוצא דופן, יצירה חכמה ורגישה המרעיפה חסד על הטקסטים עם מוזיקה ממכרת והפקה מוזיקלית קשובה ומדויקת; ב'אי במערבולת' של זלדה, הטיפול בלחנים, בשירים ובביצועים הוא פופי-חילוני לגמרי - ללא ספק, אחד ההישגים המשמעותיים של הפרויקט שפניו לציבור רחב."
שני אלבומים: "אי במערבולת" - זמרות מלחינות ושרות זלדה, ו"ט" - לחנים לשיריו של ט. כרמי. ההנאה מובטחת


תקופה טובה לשירי משוררים

אם למצוא תועלת כלשהי בימי הקורונה, הם יפים להאזנה לשירי משוררים. אין נאים מזמן פנוי וממצב רוח מהורהר לשקוע באלבומים שהתייחדו לשירתם של משוררים. שניים כאלה ראו אור באחרונה: "אי במערבולת", זמרות מלחינות ושרות זלדה, ו"ט" לחנים לשיריו של ט. כרמי. ההנאה מובטחת, אם כי תלויה היא במידת ההשקעה.

כרמי (זה השם הפרטי; ט', בו בחר כשהחלו שיריו להתפרסם, מייצג את שם משפחתו טשרני) ידוע בעיקר בזכות תרגומי המופת שלו למחזותיו של שקספיר, וגם ל"אנטיגונה" של סופוקלס. בקרב הילדים הוא נודע בזכות הספר "שמוליקיפוד", עליו הוא חתום כ"כוש", צירוף השמות הפרטיים שלו (כמחבר) ושל רעייתו הראשונה הציירת שושנה היימן (כמאיירת).

למרות איכויותיו הפואטיות והליריות, ההתבוננות האירונית שלי בחיי היום יום, וכתיבתו המודרנית המושפעת משירה אנגלית (במיוחד זו של טי. אס. אליוט) – שזיכו אותו בפרסים על שם שלונסקי, ברנר, ניומן וביאליק וגם מטעם ראש הממשלה (לוי אשכול), בין היתר -  שיריו של ט. כרמי (31 בדצמבר 1925 – 20 בנובמבר 1994) לא זכו לכבוד שאולי ראוי להם, לא נכנסו לקנון השירה העברית וגם מיעוטם הולחנו, אם בכלל. בין השאר בשל התנגדותו של המשורר עצמו, שמוסברת על ידי יוצרי האלבום בפתח חוברת המילים המצורפת.

מפורסמת בהקשר זה, בקשתו של ט. כרמי מהזמר מתי כספי לא לכלול את שירו "תנאי", שהוקלט לאלבום הבכורה שלו (1974), במהדורות הבאות. אולי משום כך "נזהרו" זמרים להלחין אותו, ועשו זאת רק לאחר מותו: חוה אלברשטיין עם "דימוי" שהופיע ב"יונת האהבה" (1996) ושלושה שירים נוספים שהולחנו על ידי חיים רחמני והוקלטו באלבומי להקתו "קטב מרירי" בשנים 2010 ו-2011. אגב, מלחינים "רציניים", כמו אבל ארליך ויחזקאל בראון, חתני פרס ישראל במוזיקה בשנים 1997 ו-2001, בהתאמה), שהלחינו אותו ב-73' וב-84' (גם כן בהתאמה) זכו מן הסתם ליחס מועדף מכרמי. אולם גם איתם מדובר בניסיונות ספורים וכמעט לא נחשבים מול המורשת הפואטית של כרמי שנדפסה בספרי שירה בחייו ולאחר מותו.


פרויקט ט. צילום דודי איבן

אגוז קשה לפיצוח

את ה"עוול" ההיסטורי הזה מנסים לתקן המלחינים והמבצעים הירושלמים יובל יבנה, חגי נחתומי ונועה שמר, שחברו לפרויקט ההלחנה, הביצוע וההקלטה של "ט", ביחד עם נגן הגיטרה החשמלית יובל ליבליך ונגן הבס דולב סולומון, שגם הפיק מוזיקלית. באלבום, שאורכו 48:56 דקות, 11 שירים ועוד חמישה קטעים בקולו של כרמי, קורא משיריו ומצוטט מראיונות רדיו.

החמישה נוהגים כבוד גדול והקפדה רבה בשירים, אלו שנבחרו לפחות, הפואטיים, האמנותיים מדי. בעיקר יעידו על כך הסאונד הרך, הנוגה והמדויק, שמתובל בכלי נשיפה ומיתר מצד אחד, ובצלילי גיטרה חשמלית מבריקה, עבודה נהדרת מצד ליבליך המוכשר. וגם פרק הזמן, חמש שנים, שעבר מאז נולד הפרויקט ועד צאתו לאור, בסיוע מימון המונים. אלה שירים שבכוונת משורר לא נועדו לשירה, שהרי "אי אפשר להגיד דברים של טעם על כתיבת שירים", הוא מצוטט בחוברת האלבום.

ככאלה ובהיותם לא מחורזים הם אתגר לא פשוט לפיצוח, וצריך לחצוב בהם הגיון מנגינתי של בית-פזמון. אם לאמץ מוטו בדיעבד מדבריו-שלו: "לפעמים היחס בין מילה למילה נקבע על ידי הצליל, המוזיקה, הקצב, הטון". טריק כזה, למשל, מאפיין את "צחוקנו הצעיר", כעין מעשה אהבים חינני אותו מבצעים יבנה ושמר – הוא בעייתי כזמר, מרחיק ולא מקרב, בעוד היא ידידותית בהרבה. יבנה הלחין רק את הבית השני, שקודם לראשית השיר, בעוד הבית הראשון בא בהמשך כקטע קריאה בלבד (בפי שי דותן).

או "גט", אחד השירים הבולטים יותר באלבום, שבו נרקח במקוריות יצירתית, קולאז' מוצלח בין שיר קצר ומחורז משל אדמיאל קוסמן, אותו הלחינה ושרה שמר, לבין "מתוך יומנו של מתגרש" של כרמי אותו קורא שמואל זלצר. שני השירים מתכתבים זה עם זה ובחסות נגינת החצוצרה היפה והמנחמת של אביגיל איפרגן, הם הופכים למיקשה אחת, מעניינת ומתיידדת.

גם ב"נאום המשורר", הרצועה הנועלת שמסיימת מעין טרילוגיה קצרה על מוות (עם "על הנסים", שעניינו זוגיות והורות ומבע לחנו אקוסטי לגמרי, ו"עכשיו אני מלון אורחים", מעין רקוויאם אישי ללחן של יבנה וכיכוב של ליבליך בגיטרה), אין מספיק בשר לשיר בפני עצמו. למילים "מסכן, מלאך המוות/ הוא לא יודע לשחק במילים/ לעשות חיים", שהלחין יבנה ושרים שלושתם, הם חיברו קטע מתוך "מכתב אל האני הלירי" המשעשע שקורא כרמי (מהקלטה במעמד זכייתו בפרס ביאליק), שגם מופיע בשלמותו מוקדם יותר באלבום, אחד המחורזים היחידים בקובץ. התוצאה חביבה במפתיע.

 
מתוך הפרויקט "אי במערבולת: שרות זלדה", נענע דיסק (ספטמבר 2019)
 


פרויקט יוצא דופן

עוד שירים ראויים לציון ב"ט" הם "שיר ערש" היפה, הבלוזי באופיו, בלחן ובשירה של נחתומי; נחתומי חתום גם על "הכל עת" עוד "פזמון" מחורז, והיחיד אולי שדומה ללהיט רדיו. ליבליך שמתעלס עם הגיטרה עושה את השיר; דואט אוהבים יפה ביותר הוא "בלילה ההוא", גם הוא לחן של נחתומי ששר עם שמר, באווירה אפלולית ובהפקה מינימליסטית של גיטרות, קלידים וחליל מכמיר. אך גם הניסיון לפצח את האחרים מרתק ומהנה לכשעצמו. "כאן הקברניט" הפותח והתופש בהפתעה, שהוא גם הארוך בשירי האלבום; "פגישה ברחוב" שמשהו באופיו מקדים-מזכיר את כתיבתו של חנוך לוין; ו"האלטרואיסט" נושא הגוון הרית'ם אנד בלוזי וגיבורו מבודד את עצמו כמו היה חולה בקורונה.

 
מתוך הפרויקט "אי במערבולת: שרות זלדה", נענע דיסק (ספטמבר 2019)
 


"ט" הוא פרויקט יוצא דופן. אחר מהמקובל. יצירה חכמה ורגישה של החמישה. מרעיפה חסד על הטקסטים עם מוזיקה ממכרת, אך שמיעה אחת לא תספיק. המוזיקה ממכרת רק אחרי האזנות מספר. ההפקה המוזיקלית קשובה, מדויקת, אפילו מפתה, מיטיבה לבחור את כלי הנגינה ואת השימוש בהם, בדרך ליצירת רוק אמנותי. קטעי השירה בפיו של כרמי הן כקריאות ביניים שמשולבות באלבום, נאבקות בו בחן ובאירוניה. ולמרות שהתנגד להלחנת שיריו נדמה שהיה מקבל בקורת רוח את הדרך האמנותית בה נהגו בשיריו, ואת האופן היצירתי בו הפכו אותו לחבר שישי בהרכב.

זו הפקה משפחתית, צנועה ואף חסרה. מלבד ציטוטים קצרים מאמרותיו של כרמי, איורים של חיתוכי עץ מאת היימן שהופיעו בספר "שלג בירושלים", צילומים של כרמי כפי שקלטה עדשת מצלמתה של לילך פלד-צ'רני, אשתו השלישית, ו"נאום ההרכב" בפתיחה, חסר בחוברת איזה מאמר מלומד, אפילו אקדמי (מוזמן?), לתיאור מקומו בשירה הישראלית, או לפחות היגד סובייקטיבי לגמרי לגבי חשיבותו. 
 
אהבה ממבט ראשון

אם "ט" הוא תרגיל אינטלקטואלי ליודעי כרמי, למעריכי שירתו ולמשקיעים, "אי במערבולת" של זלדה הוא סיפור אהבה ממבט ראשון, מהאזנה ראשונה בעצם, לחובבי זמר עברי. ראשית משום שכתיבתה של זלדה (20 ביוני 1914 – 30 באפריל 1984) חיננית ומתיידדת, תמימה וכובשת ומזמינה הלחנה מתפזמת. שנית, משום ההפקה, ולא רק המוזיקלית, היוצאת מגדרה.

על אף חלקם של ארבעה יוצרים גברים בהלחנה ובהפקה המוזיקלית, שלא לדבר על השתתפותם של נגני אולפן מובחרים בנגינה, זה פרויקט נשי ייחודי כהוראת שמו. 19 (!) מוזיקאיות, מלחינות ומבצעות, נוטלות חלק ביצירה (46:22 דקות) ובביצוע של ארבעה עשר שירים: שש עשרה יוצרות-מבצעות, שתי מלחינות, ועוד אחת מפיקה מוזיקלית, תום דרום, שממונה על האחדת הסאונד ועל מניעת התפזרותו לנטיות ולכיוונים האישיים של כל אחת מהמבצעות.

בניגוד לט. כרמי, שלא התלהב לשון המעטה מהלחנת שיריו, זלדה היא משוררת אהובה על מלחיני ישראל וזמריה. זכור במיוחד אוסף משיריה בשם "לכל איש יש שם" שראה אור לפני עשרים שנה, ששיר הנושא שלו (לחן של חנן יובל) הוקלט על ידי חוה אלברשטיין כבר ב-1975, לאלבומה המופתי "כמו צמח בר", והפך מאז לשיר הנודע ביותר של זלדה ואחד משירי הזכרון המושמעים ביותר ברדיו הישראלי לפני יום השואה ויום הזיכרון לחללי ישראל.

הלחנים ל"אי במערבולת" הם חדשים, נוצרו במיוחד לפרויקט, נושאים בשורת פרשנות חדשה, עכשווית, גם בשירים שכבר זכו בעבר ללחנים מוצלחים, כמו "פנאי" (חיים ברקני) או "כל שושנה" (יזהר אשדות). נכללים ביניהם שניים של אהובה עוזרי המנוחה, שהלכה מאיתנו לפני יותר משלוש שנים. הם לא ראו אור באלבומים שלה וכמו חיכו לפרויקט ולהזדמנות אלה, מה שעשוי ללמד על משך העבודה על האלבום.


עטיפת הספר: זלדה, דיוקן עצמי. מתוך הפרויקט "אי במערבולת: שרות זלדה" באדיבות עמותת זלדה ויצירתה. עיצוב הספר: יעל אלברט


יפי הבריאה והטבע

זלדה (לבית מישקובסקי, משפחת חסידים מאוקראינה שמיוחסת לרבי מלובביץ', בן דודה), משוררת את יפי הבריאה והטבע, את גדלות האל והשכינה, את מסלול החיים ועצב הקיום, וגם עורגת למשפחתיות וכמהה לאימהות שלא הייתה מנת חלקה. חוזרים ונשנים אצלה מוטיבים של שושנה, ציפור, שלום, ובעיקר אש ומלאכים, שבדיעבד מתבררים כקבליים מובהקים. זלדה גם מתכתבת עם אירועים, סיפורים וציטוטים של קדושה, מהמסורת, מהכתובים, מהמקרא. אולם למרות זאת, אפשר להגיד שהטיפול בלחנים, בשירים ובביצועים הוא פופי-חילוני לגמרי, גם כשהם בפיהן של זמרות שומרות מסורת או חוזרות בתשובה, כדין דין אביב, נרקיס או אילנה אליה. ללא ספק, אחד ההישגים המשמעותיים של הפרויקט שפניו לציבור רחב.

ועדיין הדת והאמונה מחלחלות פנימה, זוכות למבע גוספלי מובהק ב"כל שושנה" הפותח, דין דין אביב, מסורה ומחויבת, מגישה ביצוע קולי יוצא דופן ללחן של מרינה מקסימיליאן, לצלילי קלידים מהורהרים, איטיים וטעונים וקולות רקע שמתמזגים בכלי נשיפה. גם ב"שני יסודות" המצוין של אסתר רדא, שמרחיקה עדות אל הסול, האר.אנ.בי. וההיפ-הופ, בשיר מעורר שנכתב בעקבות פגישתה של זלדה עם יונה וולך, מעריצה גדולה שלה.

הגוספל עוטה גוון בלוזי ב"פנאי" שהלחין יקיר הלל לדאנה איבגי. גיטרת הסלייד של רן דרום מספקת ניחוחות קאנטרי-פולק. הזמרת נרקיס, שאי אפשר לטעות בקולה ובצבע ההגשה שלה, הופכת את "עם סבי" המרשים (שהלחינה ענת מלמוד) לניגון המנוני, כעין תפילה עתיקה, כשההקשה של איתמר דוארי והקמנצ'ה של נועם דיין מזכירים את שירי הרועים של עמנואל זמיר.

 
מתוך הפרויקט "אי במערבולת: שרות זלדה", נענע דיסק (ספטמבר 2019)
 


באותה סביבה גם "הדליקו נר" של אילנה אליה (אחד משני הלחנים של עוזרי) ניגון יפה לשבת, שמזכיר בפיה של אליה צלולת הקול, את סגנון ההגשה הסוחף של פסטיבלי הזמר שהיו נהוגים בקול ישראל בשנות ה-60' וה-70' – קצב לטיני בהקשה וחצוצרה מקסיקנית ברקע. אחרון, לטעמי, בחטיבה זו הוא "לא ארחף בחלל" שמתייחס למעמד מתן תורה בהר סיני, כשדווקא היוצרת הפחות מוכרת, רוחמה בן יוסף, בוחרת בקצב רוקנרולי.

שירת תחנונים נמצאת ב"כל הלילה בכיתי", פולק מרוכך עם דומיננטיות לכלי נשיפה, ללחן של יוגב גלוסמן ורז שמואלי, בביצוע האחרונה. מירה עווד "מצדיקה" את השתתפותה בלחן וביצוע ל"ואיקץ", עם כינור אתני-ערבי (גלוסמן דלעיל) והקשה של הורה מואטת, נושנה (דוארי). הבולבולטרנג האלוהי של עוזרי מתבל את "נשמתי" שהלחינה תלמידתה האהובה שירן אברהם במסורת מורתה. השתיים, במזכרת מיוחדת מיוצרת נשמה גדולה, הספיקו להקליטו ביחד.

הופעות מרשימות נרשמות לזכותן של יסמין לוי, שלוקחת את "אני ציפור מתה" אל הדרמטיות והחושניות של הפלמנקו, בחסות נגינת הגיטרה של יחיאל חסון. אמנם שיר על מוות (כמה אופייני ללוי) אבל תוסס ומלא חיים. גם מיקה הרי מפתיעה עם "צל ההר הלבן", שהלחינה ביחד עם ערן ויץ. ויץ מנווט את ההפקה המוזיקלית (בשיתוף עם דרום) לצליל נקי ומינימליסטי לפרקים, שמאפשר להרי לשיר א-קאפלה לפרקים וגם לייפות את הנגינה בצלילי וורליצר חמים. חבל רק שהרי חוטאת בטעות הדקדוקית היחידה באלבום, כששרה מזיקים (במ' סגולה) במקום בפתח, כנדפס.



איור מתוך הפרויקט "אי במערבולת: שרות זלדה" באדיבות עמותת זלדה ויצירתה. עיצוב הספר: יעל אלברט

המרשימה מכולן

אולם המרשימה מכולן היא שרון רוטר שנאלמה לנו מאז "ארוץ אליך" מלפני 18 שנה. רוטר, ש"נעלמה" לטובת חזרה בתשובה, מעניקה ביצוע מלאכי, עוצר נשימה, ל"כאשר המלך חי", לטעמי השיר היפה ביותר באלבום. הלחן שלה נעטף בהפקה מוזיקלית נהדרת של אסי בן סימון, מובלת על ידי נגינת טובה הגותית, כבדת ראש ומופלאה.

הרצועה המאכזבת ביותר היא "בנחל" ששרות יהודית רביץ (!) ותמר אייזנמן, שגם הלחינה. מאכזב? אולי מפאת הצנעת חלקה של רביץ. אייזנמן אנמית משהו, וגם החצוצרה הנפלאה של ספי ציזלינג, שמככבת בדואט עם השתיים, לא מצליחות להמריא את השיר. אייזנמן חתומה גם על הלחן הפושר של "אי", השיר שנועל את האלבום, סוגר מעגל עם "כל שושנה/ היא אי של השלום המובטח/ השלום הנצחי" של הפתיחה, ומספק לו את שמו: "רק המחשבה על אלוהים/ היא אי במערבולת". קמצוץ מן היצירה הזלדאית שכורכת מציאות ודמיון, ריאליה ופנטזיה. הגימיק, במסירת הביצוע לדוגמנית מלאני פרס, אולי בפעם הראשונה שלה כזמרת, עדיין דורש הבהרה וחיזוק.

כוכבת נוספת של האלבום היא שרון ינאי, שערכה – במלאכת קודש ממש – את הספרון בו נתון הדיסק. לצד מילות השירים והקרדיטים ליוצרים, כללה בו את קורות חייה ותלאותיהם של זלדה, ציטטות כתובות מראיונות ומשיחות עמה, כתבי יד, רשימות ומכתבים שלה, הסברים והארות לשיריה, מאמרי ביקורת וניתוח את יצירתה, איורים שלה, מעט צילומים, שירים שטרם הולחנו, וגם דגש על מערכת היחסים הטעונה שלה עם יונה וולך, והפכה אותו ראוי לסדרת גיבורי התרבות של נענע דיסק, שבו כבר הופיעו – במתכונת דומה - "עשוי מאותיות" (חיים גורי), "טוב שהעולם גדול" (אבות ישורון), "היספיקו החיים?" (חנוך לוין) ו"שרות לאה גולדברג".


איור מתוך הפרויקט "אי במערבולת: שרות זלדה" באדיבות עמותת זלדה ויצירתה. עיצוב הספר: יעל אלברט


ט. כרמי, לחנים לשיריו (כהל / עצמאי)
אי במערבולת, שרות זלדה (נענע דיסק).



26/04/2020   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. כל-כך אוהב את פרוייקט ט. כרמי!
בועז , גני תקווה (01/05/2020)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע