שלושה שחקנים במופע נונסנס בביכורי העתים מפיקים צחוקים מרגעים אפורים
"ספאזם" הוא מופע נונסנס שלוקח רגעים וסיטואציות אפורים ובנאליים ומקצין אותם לדרגת הפרעה. שני עובדים (חובב שושן ואלעד גולדשמיד ) במרתף חבילות עומדים במצבים שונים ומשונים – מתעצבנים מטלפונים סלולריים, מנסים לדחות ביקורת שמתוכננת להגיע ועוד. שניהם היסטריים, לחוצים, חסרי כישרון ולא כל כך מחוברים למציאות. לצדם נועה גולן לובשת ופושטת תפקידים ובכל פעם מפציעה בכובע אחר. פעם היא זקנה בלה שיכולה לקרוא את העתיד אבל בעצם עוסקת במקצוע העתיק בעולם, פעם אחרת היא עורכת סקרים טלפוניים, אחר כך היא פריקית של סאדו-מאזו ועוד. בכל פעם היא עם מבטא אחר ומקרינה אנרגיות אחרות לגמרי. למרות חלקה הקטן יחסית במופע, הנוכחות של גולן דומיננטית ביותר, והקטעים שלה הכי הצחיקו וסיקרנו אותי.
לאורך כל המופע משולבים קטעי סאונד כחלק מהתוכן. כך למשל מככב במופע קולו המוקלט של המחשב המדבר שלהם. למרות הקצב המטורף של המופע, מצליחים השחקנים בספאזם להיות מאוד קשובים לכל העניין המוזיקלי, ולעשות בו שימוש מוצלח מאוד לאורך "העלילה". בכלל "ספאזם" הוא לא רק דיבורים. יש בו גם המון ריקודים, שירה ומוזיקה בכלל. קטע מדליק במיוחד הוא קטע תיפוף סטייל מיומנה שמפיקים גולדמיד ושושן מציוד משרדי - חותמות, מהדקים, ניירות ושאר ירקות בחדר החבילות. בקטע אחר גולדשמיד מתחפש לגמד ושר על זה שאמנם הוא קטן גוף, אך יש לו איבר אחד שכל גבר בגודל רגיל היה מתקנא בו.
בתום המופע מבצעים ספאזם גרסה משלהם ל"גבעת התחמושת" עם מילים מהווי חדר החבילות . "בסך הכל רציתי להחזור הביתה בשלום" הופך ל"בסך הכל רציתי לחזור הביתה בשלוש" ו"גבעת התחמושת" הופכת במחי יד ל-"לקראת הביקורת". בעיני זה היה אחד החלקים הכי מוצלחים במופע, דווקא בגלל שהוא הופך שיר עם כל כך הרבה פאתוס למשהו יומיומי וקטן ובעיקר-בעיקר – מצחיק.
בנונסנס כמו בנונסנס גם אם תנסו להבין מה הקשר בין חלקי העלילה, לא תבינו. ולא תצליחו למצוא עומק בבדיחות או בהשתוללות על הבמה. מצד שני – אם תבואו בראש פתוח ותזרמו עם הקצב שהם מכתיבים, יש סיכוי שהם יצליחו להצחיק אתכם. מאוד.
את המופע אמש הקדישו חברי "ספאזם" לישראל (פולי) פוליאקוב ז"ל שהלך לעולמו בטרם עת. על דלת החדר בו התקיים המופע נכתב שפולי גרם להם לצחוק את הצחוקים הראשונים. כשהקהל יצא למסדרון בתום המופע רבים עצרו לרגע לקרוא בתשומת לב את מה שנכתב בשלט. המשפט הגששי "עין אחת צוכה, עין אחת בוחקת" קרם עור וגידים.