קצב מטורף

צריכה להיות סיבה טובה מאוד כדי להוציא אותי מהבית ביום שישי, אחרי שבוע מפרך וארוחת ליל שבת. ביום שישי האחרון הייתה לי סיבה טובה לצאת מהבית. ההצגה "בן בהפתעה" בתיאטרון גבעתיים. למרות רשימת השחקנים שכוללת את נירו לוי ויעל שרוני, התקשיתי לבוא עם ציפיות בשמים להצגה. אבל מהר מאוד הבנתי שמדובר בהצגה שכתובה מצוין (ריי קוני), משוחקת מצוין, זורמת, מצחיקה ומפתיעה בכל רגע. 
 
אז על מה מדובר? רגע לפני שדוקטור דיוויד מורטימור (נירו לוי) זוכה במשרת חייו כראש מחלקה בבית חולים בלונדון, מגיעה לחדר הרופאים אחות לשעבר שטורפת את כל הקלפים. היא מודיעה לו חגיגית שלרומן הסוער שהם ניהלו 18 שנים קודם לכן יש תוצרים. יותר נכון – בן. אחרי שכל השנים אותו בן חשב שאביו נהרג בתאונת טיפוס בהימלאיה, החליטה אימו לבשר לו לרגל יום הולדתו ה-18 שאביו חי וקיים. הבן בתגובה לקח את הרכב והגיע לבית החולים כדי לברר מי זה האיש שככה הפקיר את אימו ואותו.
 
מאותו רגע מורטימור מבין שחייו המקצועיים והאישיים נמצאים בסכנת התמוטטות, והוא מתחיל לטוות רשת של שקרים שתוציא אותו מהסבך. ברשת נלכדים אשתו, יתר הרופאים במחלקה, אחיות בית החולים ואפילו החולים בעצמם שהולכים לעולמם וקמים לתחייה בשירות לשונו של ד"ר מורטימור.
 
הקצב של "בן בהפתעה" פשוט מטורף. הבמה מוקפת בארבע דלתות שמהן השחקנים יוצאים ונכנסים בתזמון מושלם. הם מצליחים להעביר את תחושת הדחיפות במתן פתרון לסוגיות הבוערות, ובתיאום גרסאות בין פרטי הדברים שיודעת כל אחת מהדמויות. כמו מומחה בג`אגלינג, ד"ר מורטימור זורק ותופס את הדמויות לאורך ההצגה, והופך את כולם לכלי שרת בידיו וכאמצעים בדרך להשגת המטרה האחת והיחידה שחשובה מבחינתו – תפקיד מנהל המחלקה ושלום בית עם אשתו.
 
אמנם לנירו לוי יש את התפקיד הראשי, אבל מי שללא ספק גונב לו את ההצגה הוא יובל ינאי שמגלם את תפקיד ד"ר יוברט בוני. בתחילה ד"ר בוני מצטייר כדמות חטטנית שדוחפת את האף לענייניו של מורטימור ובכך מסבכת אותו יותר. כחלק מהפתרון לבעייתו, "מפיל" מורטימור את האבהות הטרייה על ד"ר בוני שבהתחלה נחרד מהמחשבה אבל אחר כך כשאימו הפולנייה גאה באשה שהוא הצליח לתפוס ובנכד המוצלח שלה, הוא לא מוכן לוותר על הילד.
 
לאורך כל ההצגה אשתו של ד"ר מורטימור מצטיירת כדמות שטוחה שכל מעייניה נתונים לגזרה ולשופינג. רגע לפני שיורד המסך היא מגלה לבעלה המסור שגם היא לא טמנה את ידה בצלחת בכל אותם לילות שהוא "היה בישיבות" ואפילו הגדילה לעשות ואמרה שמאז שהוא הפסיק עם העניינים האלו, הוא הפך לאדם מאוד משעמם ושקוע בעבודתו.
 
בסופו של דבר הכל בא על מקומו בשלום. היחידים שהתלוננו היו שרירי הלחיים של כל הקהל באולם. הם כאבו מהצחוקים. אחרי הכל, יותר משעה וחצי ללא הפסקה שלאורכם אינספור פאנצ`ים, תזמונים מצוינים זה לא משהו שהולך ברגל. אגב, אם כל זה לא הספיק, אחת המצחיקות בהצגה היא האחות מרטון (אנה וליקובסקי), אבל כדי לדעת למה היא הורסת, תצטרכו ללכת להצגה... 

"בן בהפתעה" בהפקת תיאטרון הקומדיה. מאת: ריי קוני, תרגום: אלי ביז`אווי. בימוי: רוני מנדלסון. שחקנים: ניר לוי, יעל שרוני, אנה וליקובסקי, אסף בן שמעון, ארז דריגס, בן אשכנזי, היה בן גרא, חן וודה, חנה ריבר, יובל ינאי, עדי ביילסקי, שלמה בר שביט.