סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן פתיחה מרשימה ל"תל אביב דאנס"
 

 
 
"מונגר" של ברק מרשל ולהקת  סידר לייק האמריקנית הציבו רף גבוה כבר בפתיחת הפסטיבל


מונגר – רוח קדים ובריזה צוננת
 
"רק עם רקדנים ישראלים, עם האנרגיות שלהם, אני יכול ליצור באמת" אמר ברק מרשל בריאיון לאתר על עבודתו עם עשרת הרקדנים שנבחרו לבצע את יצירתו "מונגר" שאותה הוזמן להעלות כיצירה המקורית הפותחת של פסטיבל המחול הבינלאומי השאפתני של מרכז המחול סוזן דלל בשיתוף המשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב. למרבה ההפתעה, האנרגיות שהוא הפיק מהם היו של עוצמה כבושה, פנימית, בעוד היצירה השלמה נעה קדימה באנרגיה של מופע מחול תיאטרלי גדול, תמונה אחר תמונה, יצירה מורכבת, מענגת ומעוררת מחשבה.
 
היצירה מדברת על מצב של חופש. לא זה שממנו נהנים בעלי המזל אלא זה שאליו שואפים הכנועים והמדוכאים, השרויים בתחתית, במרתפים. החופש שעליהם לגלות בתוך עצמם ולתרגם אותו למעשה, ולצאת מעבדות לחירות. תאמרו שזה נוגע במשהו פוליטי? אתם אמרתם. מבחינתו של מרשל, שהגרעין ליצירתו טמון במחזה "המשרתות" של ז`אן ז`נה, הסיפורים והאיורים המיוחדים של ברונו שולץ וסרטו של רוברט אלטמן "פארק גוספורד", זה לחלוטין עניין אנושי טהור. האדם המנפץ את ההיררכיה, האדם החי בתקווה, והאדם המחפש את האדם בזולת.
 
מרשל עושה זאת באמצעות "סיפור מסגרת" שבו קבוצת משרתים מצפה לקריאתה של מיס מרגרט, ואט אט זה נשבר להם, והמשחקים האסורים שלהם לובשים פנים של מרד. "היצירה בוחנת את הדינמיקה של ההיררכיה, שליטה, כבוד עצמי ואת הפשרות שהאחד עושה כדי לשרוד", כך מגדיר מרשל את המכלול של יצירתו.
 
את הבחינה הזאת הוא מקצין בסדרת תמונות מרשימה, כמה מהן תיאטרליות לחלוטין, שהתנועה בהן איננה משרתת את עצמה אלא מספרת את הסיפור המתפתח בכמה רגעים אינטימיים יפים של קטעי סולו או דואטים ושלישיות, ובעיקר בתמונות של תנועה קבוצתית אנרגטית מעובדת לפרטיה הקטנים ביותר של פרקי הגוף של עשרת הרקדנים הנהדרים, של כתפיהם, זרועותיהם, פרקי אצבעות הידיים, אגן הירכיים ופרקי הרגליים. פה ושם הוא שולף הפתעות של הומור.
 
בעזרת סדרה ארוכה של קטעי מוזיקה שליקט, שמרכיביה הטונליים והמוטיביים מגיעים ממחנות הצוענים, מהרים רחוקים, מג`אז, מאופרה, ממוזיקה אתנית ועוד, מצליח מרשל לעבד בתנועה המדויקת שעיצב יסודות תנועה ומחול מהקלאסי והקלאסי מודרני ועד האתני והחופשי מהגדרות צורניות. והתחושה המלווה את היצירה מתחילתה ועד סופה היא של רוח קדים עם משבים קלים של בריזה צוננת. התלבושות המצוינות של מאור צבר והתאורה האפקטיבית של יעקב ברסי משרתות היטב את היצירה ומשלימות את הרעיונות הבימתיים של מרשל.
 
להקת המחול סידר לייק
 
בחלקה השלישי של התכנית המרשימה ביופייה של להקת  המחול סידר לייק מארה"ב ביצעה הלהקה קטעים מתוך "דקה דאנס" של אוהד נהרין, שהיא פסיפס של קטעים מתוך יצירותיו שהועלו בלהקת בת שבע. היה מרתק לראות את הקטעים המוכרים, החל מ"אחד מי יודע" הפופולרי, מבוצעים על ידי 15 הרקדנים האמריקנים שהמחול הנהריני היה זר להם, ועמלו קשה עד שנכבשו לתוכו.
 
בפתח התכנית הם העלו את "יום ראשון, פעם נוספת" של הכוריאוגרף הנורבגי ג`ון סטרונגמן, לצלילי מוזיקה כלית וקולית של באך. זו הייתה יצירה יפה, מרשימה שהציגה היטב את המיומנות הקלאסית-מודרנית של הרקדנים.
 
היצירה השנייה הייתה "10 דואטים על מוטיב של הצלה" מאת הכוריאוגרפית קריסטל פיית האמריקנית שמתארת עשרה מצבים של כפייה, שחרור והינתקות בין בני זוג - שני גברים, שתי נשים, גבר ואישה. דואטים קצרים, אינטימיים יפים אך במידה מסוימת אנליטיים-קרים למדי. הביצוע של הדואטים היה מרתק בדרך כלל.
 
הסגנון הקלאסי מודרני של שתי היצירות יצר מעין מקשה אחת שעל הרקע שלה בא הביצוע המרשים של קטעי "דקה דאנס" והראה אל מה יכולה להגיע הלהקה הצעירה והמרשימה הזאת.


26/10/2008   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע