לורד אוף דה דאנס הוא מופע לעשירים. אמנם ההשקעה (כ-350 ₪ לכרטיס) משתלמת בסופו של דבר, אבל מטבע הדברים מדובר בסכום שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו. מצד שני – אם מחפשים איכות, אם לא מתפשרים על וירטואוזיות, ואם מבינים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, אז אין אין מה לעשות – זה עולה כסף, והרבה.
כך או אחרת, היכל התרבות היה מלא מפה לפה, והקהל מוגנט לבמה. בשתי מערכות מצליחים חברי הלהקה ליצור עולם ומלואו.
המופע משלב עשרות רקדנים – נשים וגברים – שיחד מספרים מעין סיפור עלילה, המשורטטת בקווים כללים מאוד ומציגה את הטובים מול הרעים. יש שם אהבה, גאווה, שנאה, קנאה – כל מה שצריך כדי להפוך סיפור לשוס. ואכן המופע הזה הוא שוס.
הרקדנים נעים ממקום למקום, ולא משאירים חלל אחד לא מנוצל על הבמה. השילוב בין הריקוד לקולות הרקע חד ומושחז. המוזיקה האירית טווה את סיפור המסגרת, והרקדנים נעים על הבמה כאילו בעולם משלהם. רגלי הרקדנים מטופפות על הבמה ללא קול. קטעי הסטפס מבוצעים בדייקנות והרקדנים מפגינים בהם קואורדינציה ויכולות מדהימות.
בעוד הריקודים של הבנים נותנים בראש בלי רגע מנוחה, בריקודים של הבנות מואט פתאום הקצב שבו מתנהל המופע ונוצרת מעין הפוגה ברוכה. דוגמה נוספת למעברים החדים שמאפיינים את המופע הזה מתרחשת ברגעי השיא, כשלפתע נשמעים פיצוצים אדירים באולם. האסוציאציה המחרידה המיידית היא כמובן פיגוע, אבל עד שמתעשתים ומבינים שהכל בסדר – הרקדנים כבר נעלמים מהבמה, כאילו היו רוחות רפאים.
במהלך המופע מחליפים הרקדנים כמה וכמה תלבושות, וכל אחת מהן מרהיבה יותר מהשנייה. השילוב שנוצר על הבמה בין הצליל, התנועה, התאורה והתלבושות הוא מופלא. עם תפאורה מינימליסטית הצליח הבמאי ליצור עולם, שהתקשורת בו היא כולה מחול.
כשהכל נגמר, אחרי הקתרזיס והחלפת החוויות, מחלחלת לה תובנה קטנה, קצת עגומה. המופע הזה גדול ומושקע הרבה יותר ממה שמורגל במחוזותינו, ואחריו - מופעים משובחים כגון זה של מיומנה נראים לפתע אנמיים וחסרי תוכן. זו הבעיה כשנחשפים לאיכות וירטואוזית מהסוג שמפגינים חברי הלהקה – הם מעמידים סטנדרטים שלא כולם יכולים לעמוד בהם.
אם אתם מחפשים מופע שיתן לכם אוויר לנשימה, יפתח עבורכם אופקים, לכו לכם ל"לורד אוף דה דאנס". אחרי שהאורות יידלקו בהיכל לא תזכרו את החור בכיס שהמופע הזה השאיר.
לפרטי מופעים
עוד על "לורד אוף דה דאנס"
מיכל בן דוד
26/08/2004
:תאריך יצירה
|