סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון אלברט בגר מציג: הרמוניה של כאוס
 

 
 
ג'אז זה מוזיקה של יצר, של פולחן, יש שם טראנס, יש שם משהו שבא מתוך קמאיות, זה לא משהו שצריך להסביר לך אותו... במוזיקה שלי באמת לא צריך להבין כלום. יש אנשים שבאים להופעות שלי ואומרים, 'אני לא מבין בזה כלום, אבל חוויתי חוויה', ובשבילי זה הכי טוב שבעולם"

המוזיקאי ונגן הסקסופון הפועל בתחום האוונגרד והג'אז החופשי חובק אלבום תשיעי. שיחה



דיבור מוזיקלי

בספר המצורף לאלבום החדש שלו, PEACEMAKER, מעיד המוזיקאי אלברט בגר כי האלבום שיצר הוא מסע של התבוננות פנימה והחוצה, בניגוד לאלבומו הקודם, BIG MOTHER, בו עסק המוזיקאי בהתמודדות עם בעיות ההתחממות הגלובאלית והנזקים שאנו יוצרים על הכוכב בו אנו חיים.

את ההתמודדויות הרגשיות והשכליות הללו עובר בגר באמצעות צלילים מעולם האוונגרד והג'אז החופשי. האלבום שלו הוא דיבור מוזיקלי שמייצר רגעים של כאוס שמסתדרים בכל פעם מחדש ויוצרים הרמוניה משל עצמם. צלילים שלפעמים מכים אותך בראש ולפעמים מלטפים לך את הלב.

אלברט בגר הוא אחיו הצעיר של המוזיקאי מני בגר, ויוצר שמאחוריו כבר שמונה אלבומי ג'אז מקוריים שכתב ועיבד, וכן פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים שהוענק לו בשנת 2009. כדרכם של מוזיקאים שהאלתור והאימפרוביזציה הם חלק משמעותי ביצירה שלהם, גם בגר אוחז מצד אחד בידע ובהשכלה מרובים, אך מהצד השני הוא ניחן באישיות בלתי אמצעית המאפשרת לך להתאהב בו עוד בטרם התוודעת לצלילים אותם הוא מייצר (ולמען הגילוי הנאות - אציין שאני מכירה אותו קודם כל כמורה בצוות מורי  בית הספר MUZIK, שבו גם אני מלמדת).

בגיל 3 עלה עם משפחתו מטורקיה לקריית אתא. בשנות ההתבגרות שלו ניגן בגיטרה ואחרי הצבא החל לנגן חליל בכוחות עצמו. לאחר מכן החל את החינוך המוזיקלי הרשמי שלו בעזרת מורים פרטיים ומשם עבר ללימודי סקסופון, שהפך לכלי הראשי שלו. בגיל 26 פנה ללמוד בבית ספר "רימון" ומשם עבר לברקלי, שם גם החל לפתח את הצד של החיפוש הרוחני שהוביל אותו לצמחונות, טבעונות ומדיטציות. את אותו חיפוש רוחני הוא מייחס גם ליצירה המוזיקלית שלו, שאליה הוא מתייחס גם כאל סוג של תקשור.  בשנת 94 הוציא את אלבומו הראשון. את אלבומו השני הפיץ דרך סוני קולומביה בעולם כולו, וב-2009 זכה, כאמור, בפרס ראש הממשלה.

אחד הדברים שהיטבתי ללמוד עם השנים הוא שלפעמים עדיף לא להעמיד פנים של מבינה גדולה, ולהעז לבקש עזרה ותיווך כדי לעשות סדר רגשי ולייצר את הכרונולוגיות והסיפורים שקשה לי, עדיין, לעשות באופן עצמאי בעולם הצלילי של ג'אז חופשי, שעליו אני פחות אמונה. בשביל אנשים כמוני מתנדב בגר לספר את הסיפור שמאחורי הצלילים.

אלברט-בגר-עטיפת-האלבום.jpg
אלברט בגר, עטיפת האלבום


שלום מבפנים

 
"האלבום הזה", מסביר בגר, "בנוי בצורה של סוויטה. שישה פרקים שיש להם ממש פתיח, שחוזר על עצמו בוורסיה שונה קצת בסוף, וזה בעצם אלבום מסע שיש לו פתיחה ויש בו איזה תהליך שאני עובר. ההתייחסות פה היא התייחסות של קומפוזיציה. יש פה מבנה קומפוזיטורי, יש פה תימות שאנחנו מתייחסים אליהם תוך כדי תהליך הנגינה, והוא מיקשה אחת של משהו כמו 54 דקות".

ומה החיבור לשם "פיסמייקר" שהוא הכותרת של האלבום

"מבחינתי האמירה של 'פיסמייקר' היא שהשלום מתחיל מבפנים. מבחינה פילוסופית אני מתעסק כל החיים שלי בקשר שבין העבודה הפנימית שלי, העבודה החיצונית – שזה המשפחה, הילדים וכן הלאה – לבין תהליך היצירה והמוזיקה, והם כל הזמן מקשה אחת. 'פיסמייקר', מבחינתי, זה בשפה פשוטה, לפני שאנחנו הולכים לדבר שלום ביני לבינך, בואי קודם כל נבדוק אם יש לנו שלום בפנים, ולעניות דעתי אין לנו שלום בפנים. אנחנו באטרף".

איפה בא אצלך לידי ביטוי חוסר השלום הפנימי הזה?

"גם אני אדם כמו כל אדם, עם כעסים, עם יצרים כאלה או אחרים, עם ביקורתיות, וכן הלאה, וזה תהליך שבו אני עובד על עצמי ביום יום, דרך המוזיקה, ודרך עבודה שאני עושה עם עצמי. בעצם כל היצירה הזאת שאת שומעת מבוססת סביב הקטע הלפני אחרון, שהוא 'פיסמייקר', שנולד כמעט כמו שנולדת כל המוזיקה שלי, דרך זה שאני יכול סתם לנסוע באוטו ופתאום לפזם לעצמי איזה קטע מוזיקלי, לבוא הביתה, ומסביבו לכתוב איזה רעיון ולפתח אותו.

"זה האלבום התשיעי שלי, ואני חושב שזה סוג של תהליך בשלות שעברתי מהאלבומים הקודמים שלי, שבנויים דרך קטעים נפרדים, כמו שירים, ועכשיו זה הגיע למצב שאני רואה את כל התמונה של האלבום, כסוג של קונספט, עם אמירה. כשאת שואלת איפה נמצא ה'פיסמייקר', או ההליכה הזאת פנימה שכתוב עליה בעטיפת האלבום שלי, אז בעצם החיטוט הזה בצליל והחיפוש של אותה צעקה שנמצאת בתוכי, לאפשר לה לצאת החוצה דרך הרדיקליות הזאת זה בעצם להגיע בסוף לאיזשהו שקט פנימי דרך הרעש. הרבה מאוד אנשים שואלים אותי בריאיונות, 'אתה מדבר כל הזמן על רוחניות ועיסוק ביוגה ובמדיטציה, אבל המוזיקה שלך זה פיגוע המוני', יעני 'אתה מביא בראש שחבל על הזמן', אז אני תמיד אומר שבעצם בתוך נתינת הביטוי לרעש הזה, ולכאוס, במירכאות, שם נמצא השקט.

"אני לא מוצא שהשקט נמצא בכל מיני פסטיבלי 'סגול' או 'שנטיפי'  או על שפת הים בגואה עם סבבה בשמש, אלא בתוך הכאוס והרעש של החיים, ושם אנחנו צריכים למצוא אותו. להגיע עם הדברים האלה שיש בחיים לאותו שלום פנימי. אנחנו כל הזמן מחפשים איזו פנטזיה לשקט פנימי שיימצא כשנתבודד, במקום בחיים עצמם, וזה מה שאני בעצם מבטא בקומפוזיציות שלי, שתמיד נעות בין אמירה מלודית הרמונית פסטורלית, שמתפרקת לא-טונאליות בטירוף ולדיסוננסים שמוצאים פתרון בסוף היצירה או בתוך התהליך עצמו.

"אני מרגיש שאחרי שאני אומר את מה שיש לי להגיד נוצר שקט בפנים. גם בהופעות שלי, שהן מאוד אנרגטיות ואינטנסיביות אני מגיע בפנים לאיזשהו שקט פנימי דרך הדבר הזה שמתפרץ החוצה, ובתוכו אני מוצא סוג של שלום עם עצמי. באלבום הזה פיקסתי את זה וקראתי לזה 'פיסמייקר' אבל אני בעצם מתעסק עם זה כבר כמה אלבומים קודם. זו בעצם המהות של מה שאני מתעסק איתו".

היעלמות לתוך הרגע


בוא נרחיב קצת את העניין של לראות ביצירה חיפוש רוחני, בלי להיסחף לניו אייג'יות. איך זה בעצם קורה באמצעות הצליל?

"אנחנו עוסקים בצליל וצליל זה דבר נורא מופשט. צליל זה דבר שמרגע ששמת אותו הוא נעלם, וזה מתייחס לחיים שלי אפילו במובן של נשימה. כל נשימה שאני שואף ונושף, היא נגמרה, היא הייתה, והדרך האולטימטיבית להיות ערני לָרגע היא לעשות את זה דרך צליל.

"אני חושב שקיבלתי מתנה מאוד גדולה להיות כאן ועכשיו, עם כלי הנגינה שלי, ולתקשר עם הרגע הזה, ואני חושב שבגלל זה אמנות האלתור, יותר מכל דבר אחר, הכי מתקרבת לקטע של כאן ועכשיו. זה משהו שהבנתי בהתחלה בצורה מאוד אינטואיטיבית. לא ידעתי להגיד את זה כמו שאני אומר את זה עכשיו, אבל כשהתחלתי לנגן הרגשתי שאני חווה סוג של היעלמות לתוך הרגע. לימים למדתי להסביר שבעצם אני חווה חוויות שהיום קוראים להן 'התעוררויות' ועוד מילים כאלה ואחרות, מין מצב טראנס שאני יכול להגיע אליו בהופעה או באימון. משהו חזק ממך, גדול ממך, שמזמין אותך אליו, שואב אותך ולוקח אותך למקומות שהיום אני יודע להגדיר אותן ולומר שאני סוג של צינור שמעביר סוג של מידע ברגע הנוכחי.

"אפשר לקרוא לזה 'מדיום', אפשר לקרוא לזה 'מתקשר', יש לזה המון שמות בז'רגון של הניו אייג', אבל אני לא שם במובן הזה. אני אומר את זה מאוד מתוך הלב. זה לא איזה קלישאות שלמדתי מספרים. אני מרגיש שיש משהו גדול ממני שזורם דרכי, וככל שאני אהיה נקי יותר, טהור יותר, פנוי יותר מבפנים, ככה אני יכול לשרת יותר טוב את הדבר הגדול הזה שזורם דרכי כשאני מנגן ומלחין".

אתה גם מהמוזיקאים הישראלים שעושים את הדרך שלהם גם בעולם הגדול

"מדי פעם אני יוצא לפסטיבלים כאלה או אחרים, הייתי באוסטרליה, דרום אפריקה, איטליה, פולין וכן הלאה, לצערי לא מספיק. אני חושב שנכון להיום אני עושה מוזיקה שהיא מאוד עכשווית ועדכנית ויכולה לתקשר עם סוגי קהל שונים. כמו שבטח שמת לב, באלבום הזה יש גם הרבה מאוד מרכיבים של אינדי רוק ושל סגנונות נוספים שיכולים לתקשר עם קהל רחב יותר, אז אני מאוד מקווה שדברים ייפתחו יותר ויותר מבחינתי בעולם.

"אני נורא רוצה לשים את המוזיקה הזאת ולהעביר את מה שיש לי להגיד בכל מקום אפשרי. בעבר גם שיתפתי פעולה עם מוזיקאים ידועים כמו חמיד דרייק וויליאם פרקר, שהם צמד מאוד מאוד נחשב היום בעולם בתחום של המוזיקה החדשה. הם היו פה בארץ והקלטנו שני אלבומים שקיבלו ביקורות ממש ממש טובות בכל העולם".

"אני מרגיש שהנגינה שלי בסקסופון היא דיבור"

 מהשיחה איתך עולה יותר מפעם האחת הצורך שלך לבטא את מה שיש לך להגיד, תוסיף לזה את הוורבליות הבולטת שלך, וקצת מוזר לי שלא פנית אף פעם לאפיק של המילה הכתובה. זה לא חסר לך ביצירה שלך?

"אני התחלתי בעצם בתור זמר רוק. בטינייג' שלי נורא רציתי להיות זמר רוק וכבר אז כתבתי הרבה טקסטים והרבה מחאה, הושפעתי אז מכל מה שקרה במוזיקה בעולם בסוף שנות הששים ובשנות השבעים, וכן יש חשיבות עליונה לטקסט בעבורי, אבל בגלל שלפחות בשנות השבעים הרגשתי שאני לא זמר מספיק טוב, במיוחד לאור העובדה שגדלתי עם אח שהוא סוג של זמיר מבחינת האיכויות הקוליות שלו, אז חיפשתי לעצמי קול משלי, והקול הזה בא באופן מאוד טבעי דרך החליל ואחר כך דרך הסקסופון, ובתוך הדבר הזה נעלמו המילים.

"אבל אני אדם שיש לו משמעות מאוד גדולה למילים. אני קורא ספרים ומושפע מאוד מיכולת הביטוי של אנשים דרך מלל. אני לא חושב שאני יכול להיות טוב בכתיבת טקסט, אם כי כתבתי, אבל כמו כל דבר, זה דבר שצריך לפתח אותו כמו שאת יודעת. לא הלכתי לשם כי בחרתי לפתח את הנגינה ולהגיד את מה שיש לי דרך דברים אחרים, אבל אני כן מרגיש שהנגינה שלי בסקסופון היא דיבור. דיבור מופשט אבל דיבור.

"אני כן שומע את הדיבור דרך הסאונד, והצבעים והגוונים, והוורבליות באה לידי ביטוי דרך הנגינה שלי. בחומרים המוקדמים שלי את יכולה לשמוע בלדות שהן מלודיות חד משמעיות, שאפשר היה ממש לתפור עליהן מילים, ויש לי באיזשהו מקום מחשבה לקחת יום אחד טקסטים  שמאוד נוגעים בי של מישהו שמאוד נוגע בי ולהלחין אותם. אם אני לא מתחבר למשהו במובן המטפיזי שלו, אז חבל על הזמן. זה פשוט לא בא. אני חייב לתקשר עם זה כאילו אני כתבתי את זה, ואני מאמין שזה דברים שיכולים לקרות, אז לשאלתך, כן, יש לי עניין שיום אחד זה יקרה. הייתי רוצה.

"הייתי גם רוצה למצוא את הקול של הזמר או הזמרת, בעיקר הזמרת, שיבצעו את הדבר הזה שאני אכתוב. יש סוגים מסוימים של זמרות שכן נוגעות בי, וזה בעיקר אלה שהן זמרות במובן ה'להיות זמרת', אלא דווקא אלה שיש להן קול על גבול החצי מזייף חצי ישר כזה. אני לא אוהב את הזמרות המהונדסות ששרות יפה, תמיד נמשכתי לאנשים שהם סוג של ברווזים מכוערים כאלה במוזיקה, צרודים. אני אוהב את הג'יפות. אני רוצה לשמוע את החספוס, את החרחור. להגיד את האמת בשירה זה לדבר את השיר, להגיד אותו באמת, ואם אני אמצא אחת כזאת או אחד כזה שאני אהיה משוכנע שזה הכי קרוב למה שאני רוצה להגיד, אולי זה יקרה".


לקראת סוף החודש ישיק בגר את אלבומו התשיעי בלבונטין 7, בהרכב שכולל את חבריו לאלבום, עידו בוקלמן בגיטרה, אבי אלבז בלפטופ ואלקטרוניקה, אסף חכימי על הבס, דן בנדיקט תופים ובגר עצמו בסקסופון טנור וסופרן.
"ג'אז זה מוזיקה של יצר, של פולחן, יש שם טראנס, יש שם משהו שבא מתוך קמאיות, זה לא משהו שצריך להסביר לך אותו. באלבום הזה יש איזה חיטוט פנימי שמציע לך לחטט את החיטוט הפנימי ב'פיסמייקר' שלך. במוזיקה שלי באמת לא צריך להבין כלום. יש אנשים שבאים להופעות שלי ואומרים, 'אני לא מבין בזה כלום, אבל חוויתי חוויה', ובשבילי זה הכי טוב שבעולם. 'באתי טבולה ראסה, קיבלתי מכת חשמל והלכתי הביתה'. בשבילי זה הדבר הכי מגניב שיכול להיות".
 
אלברט בגר – PeaceMaker
אלברט בגר יופיע ביום חמישי, ה- 28 באוקטובר ב-20:30 בלבונטין 7 בתל-אביב.


למועדי מופעים >

05/10/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע