סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון הפלסטיק האחרון של רם אוריון
 

 
 
"האלבום הבא שלי כבר כנראה לא יהיה מודפס על פלסטיק, המדיה כבר לא מצדיקה את עצמה". שיחה


עצוב או שמח, קל או כבד, מתוחכם או פשוט, הערבוב הזה שיש בדמותו של רם אוריון נוכח גם ב"האחרון", אלבום הסולו השני שלו, שיש בו באמת איזו קלילות כבדה ועצב מחויך, נטועים בין משיחות גיטרה בסיסיות  ומציגים את אוריון במיטבו.

החיבורים האלה שמאפיינים את אוריון (שהוציא בין היתר את ה-EP "גיבור גיטרה") - הפכו אותו מאמן שמשויך, אמנם, לזרם מסוים הכולל את להקות העבר ("נושאי המגבעת", "בתרי זוזי", "הדה בושס") וההווה ("הפה והטלפיים") שלו, אבל גם כמי שמצליח כבר למעלה מעשור וחצי לשתף פעולה כנגן וכמפיק עם אמנים כמו ערן צור, שילה פרבר, רועי צ'יקי ארד, גלעד כהנא, דפנה והעוגיות, ולהיות בדיאלוג עם אמנים שמשויכות לסצנות שונות ולזרמים מוזיקליים אחרים.

לאחר שני EP ואלבום סולו מלא הוא מוציא, כאמור, את הסולו השני שלו, 11 שירים שאת כולם, פרט לאחד, הלחין. השותפים ליצירה שאותם אסף אוריון במשך השנים נוכחים גם בסולו השני שלו ותורמים מילים, תפקידי גיטרה, תופים, וקולות. אוריון עצמו תרם ל"האחרון" את מילות השירים "מה" ו"אולי", שפותחים פתח מסוים לדיבור הפשוט, הצנוע והישיר שלו.

אלבום כמזכרת מהופעה

"על מה את חושבת/ כשאת יושבת במרפסת שמתחתיה אני לא מעז לעבור/ את בטח מעשנת, היה לך יום צפוף במערכת/ אז את בטח עייפה ובטח לא רוצה לזכור"("מה", מילים ולחן: רם אוריון)

"חלק ממה שאהבתי בשם 'האחרון' זה שהוא יכול לתפקד בכל מיני רמות", אומר אוריון על השם שבחר לאלבום, מילה שיש בה הדהוד חזק הרבה מעבר לתיעוד נקודת הציון בכרונולוגיה הדיסקוגרפית שלו. "זה גם יכול להיות הכי דאחקה מפגרת, 'שמעת את האחרון של רם אוריון?', אבל זה גם בקטע הטכנולוגי, כי קשה לי להאמין שאני אוציא עוד דיסק. אני מתקשה להאמין שהאלבום הבא שלי יהיה מודפס על פלסטיק. המדיה הזאת של דיסקים כבר לא מצדיקה את עצמה כמוצר מסחרי".

אז למה בחרת בכל זאת להוציא את "האחרון" כדיסק "אמיתי"?

"כי עדיין, כמעט ברמה הסמלית יש לזה חשיבות. זה הופך את הריליס של האלבום כגוף עבודה, כפורמט, ליותר מהותי ואמיתי, ואני בהחלט חושב שזה מתבטא באיך שהוא מתקבל, וזה גם עדיין מוצר שיכול להימכר יפה בהופעות כי הוא ממש כמו... חולצות. אני גם קולט שהרבה רוכשים את האלבום לא כדי לשמוע את המוזיקה אלא כמרצ', מין סוג של מזכרת, על גבול הפריט אספנים כבר כשהוא חדש".

   

איך אתה רואה את עצמך בפעילות שלך כמוזיקאי, מנגן, דרך מפיק, סולן, חבר בלהקות, איפה אתה מרגיש שאתה פורח?

"אני חושב שבסופו של דבר אני חייב להגיד שעם החומרים שלי בהופעות שלי, אבל זו לא קביעה כל כך חדה כי חשוב לי ויקר לי ומהנה לי גם כשאני מרגיש שאני מנגן טוב ובוודאי כשאני עושה הפקה וכל מי שמעורב מרוצה, ויש הרגשה שזה נעשה נכון ומדויק וקולע".

   

דווקא הפתעת אותי קצת עכשיו, חשבתי שתגיד שבלהקות ובשיתופי הפעולה אתה מרגיש הכי טוב, בעיקר בגלל העובדה שהרבה מהאנשים שעבדת איתם בעבר נוכחים ביצירה שלך ובאלבום החדש, מה שמעיד שאתה עובד עם אנשים שהם חברים או חברים לדרך, ולא כשכיר חרב שבא, עובד והולך.

"זה בא עם הטריטוריה. לא הוצאתי בינתיים שום דבר שעשיתי רק ביני לבין עצמי, ואני חושב שגם כשאני אומר שהשורה התחתונה שלי היא מה שאני עושה, זה כולל את הכל. את שיתופי הפעולה, הנגינה, החומרים שאנשים אחרים כותבים, ההפקה, המפגשים והחוויה, וזה נכון כמובן גם להופעות ולהרכבים שמנגנים איתי.

" אני עם הרכב שונה עכשיו ממה שהיה לי עד לפני שנה, אבל עדיין הרעיון הוא אותו הדבר, כולם אנשים שגם יקרים ללבי ושאני גם מאוד מעריך את היכולות שלהם".

   

"נקודת המוצא שלי היא מאוד מופנמת"

"כיביתי את האור/ בחרתי לא לבחור/ אז בחרת בשבילי/ לא נכון/ אז מי יגיד לי איך/ כל זה יתהפך/  ואת תחזרי אלי אולי/ זה לא הגיע לך/ חבר רחוק כל כך/ אם תרצי לחזור אז אדליק את האור/ רוצה אותך יותר/ מכל דבר אחר/ החלל הסגור הלבד הארור/ שילכו עם החושך של חיי/ אז תחזרי אלי/ תחזרי אלי, תחזרי אלי, אולי"("אולי", מילים ולחן: רם אוריון)

יש בדמות שלך משהו מאוד סגור, אתה לא אדם שיודעים הרבה על החיים הפרטיים שלו, מה שמעורר עוד יותר עניין בסיפור מאחורי שני הטקסטים שכתבת אתה לאלבום

"אלה שירים שנכתבים בסיטואציה מאוד ספציפית ויש סיפור מאחוריהם אבל לי זה לא ייתן כלום לספר אותו. כשהם נכתבים הסיטואציה מאוד ברורה ומזוקקת אבל עם הזמן הם הופכים לעוד שירים שעומדים בפני עצמם, ואני חווה אותם בהתאם לביצוע באותו רגע. אני לא חוזר אחורה את השנתיים, שלוש, ארבע, או במקרה של שירים אחרים שמונה או עשר, בשביל הביצועים שלהם".

יש משהו מאוד צנוע בפרטיות הזאת, אבל בכל זאת, יש משהו ששולח אנשים לעמוד על במה. אין בך, או לא היה בך באף שלב את הרצון להיות "כוכב", מין סופר-פרונטמן שכזה?

"אני מבין מה את אומרת, אין ספק, וברגע שהבמה שם אתה רוצה לקבל חזרה כמה שיותר, אבל נקודת המוצא שלי היא פשוט מאוד מופנמת, ואני בטח שלא מרגיש צורך או משיכה לאקסהיביציוניזם מאיזשהו סוג".

חוץ מלעמוד על במה...

"חוץ מהביצועים עצמם. אני כן רוצה להעיף למי שנמצא בקהל או שומע את הדיסק את המוח באיזושהי צורה, אבל אני לא חושב שחלק נלווה לזה צריך להיות פתיחה של כל מה שקורה לכל המנגנונים הנפשיים שלי, בראיונות למשל.

"אני בא עם המוזיקה שלי, עם הנגינה שלי, עם הסאונד, ואני עושה את זה בכנות ועם כוונה ומשתדל שזה יהיה מדויק וטוטאלי, ואני מקווה שזה מספיק, כי אני באמת לא מעוניין לתת יותר מזה. אני לא רואה את הצורך בזה. לי אין את הצורך בזה".


רם אוריון (צילום: גוני ריסקין)


אלו מוזיקאים אתה אוהב לשמוע, או מגדיר ככאלה שליוו רגעים מכוננים בחיים שלך כמוזיקאי?

"היו כל מיני שלבים, מאוד קשה לי להגיד כי זה נהיה מאוד רחב, ומה שעושה את זה יותר גרוע זה שחוץ מאשר בשנים המאוד מוקדמות של שנות העשרה, שאז שמעתי בעיקר את התקליטייה של אח שלי ואפשר היה להגיד ששמעתי הרבה פרוג, משם והלאה אני משער שאפשר למצוא מכנה משותף למוזיקה שאני אוהב, אבל הוא לא סגנוני. היו דברים שנכנסים לתחום של ניו וייב ושל גאראז' ושל פאנק, והאמת שמה שמשותף היה בעיקר שזה הרבה דברים מבוססי גיטרה, אז אין הרבה יותר מכנה משותף שאני יכול לתת".

דברים שאתה שונא לשמוע או שמביאים לך את הסעיף?

"יש. זה היה חמוד מאוד באיזשהו שלב אבל אם אני אשמע עוד קאבר בוסה... אבל מעבר לזה אני באמת חושב שמוזיקה זה דבר חיובי ומביאים לי את הסעיף מבצעים ספציפיים שפשוט מביאים לי את הסעיף, ולא סוגים של מוזיקה.

"יש תחומים שאני מוצא אותם פחות נגישים בשבילי, כמו למשל ג'אז, אבל גם בזה אני לפעמים עלול ליפול על משהו שיש בו את האלמנט הזה שמדבר אלי שאני לא יודע בדיוק לשים עליו את האצבע, ואז אני כן אתחבר לזה. אבל אני חושב שמשהו כמו ג'אז דורש איזושהי התמסרות כז'אנר, וכמו שאמרתי, מאז גיל 13 בערך לא שמעתי לפי ז'אנרים, אז אני למשל לא יכול להגיד שאני מטאליסט בשום צורה, או שאני מכיר מטאל לעומק, אבל יש להקות מטאל שאני אוהב, אפילו מאוד".

את מופע הלהקה הבא של רם אוריון תוכלו לראות בפסטיבל "אינדינגב" הקרוב, עם הרכב שכולל את המתופף שי ברוך איתו הוא מנגן כבר 13 שנה (!) בהופעות של ערן צור, קוסטה קפלן בגיטרה, אורגן וקולות, שחף ינון על הבס, ועונגי ציזלינג בסקסופון ואורגן.  ב-18 בספטמבר 2012 יופיע אוריון ב-2:00 פורמט מצומצם במסגרת ערב של "צער בעלי חיים" באוזן בר בהשתתפות אסף אבידן, אלישע בנא ועוד.


למועדי מופעים >

02/09/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע