סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: יעקב בר-און בצל הלבנון
 

 
 
"כיוון שלא ציפינו לזכות, עדה ואני לא הכנו שום דבר. אבל זכייה היסטורית צריך לחגוג. כשחזרנו הביתה באחת עשרה וחצי בערב, הערתי את איש המכולת שלי וביקשתי ממנו שיפתח לי את העסק. הוא נענה. קניתי בקבוקי שתייה וביסקוויטים וחגגנו עם החבר'ה עד שעה מאוחרת"

שיחה עם אריה לבנון, החתום כמלחין והמעבד על שורה של להיטי ענק, לרגל ערב הוקרה בקאמרי



במוצאי יום העצמאות תש"ך נחגגה במדינת ישראל בת ה-12 זכייתו של אריה לבנון, מלחין אלמוני בן 28, בפסטיבל הזמר והפזמון הראשון עם "ערב בא", השיר שכתב עם עודד אבישר וחיש קל כבש את המדינה הצעירה.

כעת, כעבור 52 שנה, לקראת מופע מחווה כפול שייערך בצהרי שישי השבוע בתיאטרון הקאמרי עם הגיעו לגבורות, לבנון לא יוצא במחולות לנוכח פרסום הידיעה על חידוש מסורת הפסטיבל, שהשתתפות ישראל בתחרויות האירוויזיון דחקה אותו אל בין דפי ההיסטוריה. לא שהוא מתנגד, אבל כדאי לשים לב להסתייגויותיו המנומקות.

"פסטיבל זה מתכונת של תחרות", הוא אומר בראיון בחדר העבודה שלו, בביתו בכוכב-הצפון שבתל-אביב. "לקראתו בוחר חבר שופטים את השירים שישתתפו בו, בעוד שאוזניהם מורגלות כל הזמן לסוג אחר של דברים. אני לא רואה בפסטיבל כזה הזדמנות לשירים טובים יותר. קשה להאמין שאיזשהו מלחין ייטיב לכתוב לרגל הפרס הצפוי לו בתחרות".

ובשורה התחתונה?

"בסך הכל מדובר ברעיון חיובי. השאלה היא לאן מכוונים את זה – למוזיקה אטרקטיבית לרוב הקהל או לדברים איכותיים, בעיקר בכל הנוגע לאלמנט המלים".

נקרא לילד בשמו?

"בהחלט. אין זה סוד שיש הידרדרות בתחום המלל. הרי בחלק ניכר מהשירים המושמעים בתדירות גבוהה, בתחנות הרדיו והטלוויזיה, איכות המלים נמוכה יותר מאשר בעבר".

כשלבנון מתבקש להביא סימוכין לדבריו, הדיפלומט שבו בולם אותו. "אני מוכן לצאת בהכרזה שלא אתחרה בפסטיבל", הוא מסכים לומר לבסוף. "פעם אחת התחריתי וזה הספיק לי".

אריה-לבנון-אליצור-ראובני-01.jpg
אריה לבנון (צילום: אליצור ראובני)


"אין דבר, אריה, תנסה בשנה הבאה"

אנחנו מפליגים במנהרת הזמן אל אותה פעם, ב-1960. המשורר עודד אבישר, מנהלו הראשון של היכל התרבות, שנחנך שנתיים קודם לכן, ומי שחתום על שלושה מהשירים היפים בזמר העברי ("יודקה" ו"רק את לי נותרת", בהלחנת מרדכי זעירא, ו"היה הוא אפור" בהלחנת משה וילנסקי), שומע על הפסטיבל ומחליט להשליך את יהבו על תלמיד האקדמיה למוזיקה הצעיר ולהציע לו שיתוף פעולה.

במסגרת שיתוף הפעולה נשלחו שני שירים, שניהם התקבלו לפסטיבל (שבו בוצעו בסך הכל תשעה שירים, לאחר שוועדת המיון לא מצאה שיר עשירי ראוי): "מחול הרועה", שלבנון הלחין למלותיו של אבישר, ונשכח זה מכבר, ו"ערב בא", שאבישר כתב ללחן מוכן של לבנון והפך ללהיט. באשר למבצעים (אז הושמעו שני ביצועים לכל שיר) לא נאלץ לבנון להמר במיוחד. הוא בחר בשמעון בר, שעימו עבד ברביעיית מועדון התיאטרון, ובעליזה קאשי, יוצאת להקת הנח"ל, שעימה הוציא תקליטון של שירי ילדים.

לדברי לבנון, ציפיותיו מהפסטיבל לא הרקיעו שחקים. כך ישב לו בהיכל עם רעייתו עדה, שהכיר כשעבד עם להקת הנח"ל, ושמע את המנחה, יצחק שמעוני, מכריז על הזוכים: תחילה סלים שעשוע ושלמה הופמן, במקום השלישי, עם שירם "ליל חג", בביצוע לילית נגר וג'ו עמר, ולאחריהם "העלמה", מאת נתן אלתרמן ומרדכי זעירא, בביצוע רמה סמסונוב וגדעון זינגר, במקום השני. "אין דבר, אריה, תנסה בשנה הבאה", לחשה לו עדה, אלא שאז הכריז שמעוני על המקום הראשון, "ערב בא".

"לגבי, הזכייה היתה הפתעה מוחלטת", נזכר לבנון, שמצא עצמו גובר על זעירא הגדול. "לא חלמתי שזה יקרה וגם לא הייתי מסוגל לצפות להצלחה המיידית של השיר בלי עזרת הטלוויזיה, שעדיין לא נולדה".

ועוד איזו הצלחה. אני, התלמיד באותו זמן, זוכר את השיר כהמנון ששרנו בהתרגשות מבוקר עד ערב. כשאני מספר על כך ללבנון, הוא מציין בכנות אופיינית שאותה התלהבות לא היתה נחלת הכלל. "אפילו היה מבקר ב'הארץ' שתיאר את השיר כממרח סכריני", הוא מציין.

   


כיצד חגגת?

"כיוון שלא ציפינו לזכות, עדה [שלימים עמדה בראש הרשות לצרכנות בהסתדרות] ואני לא הכנו שום דבר. אבל זכייה היסטורית צריך לחגוג. כשחזרנו הביתה באחת עשרה וחצי בערב, הערתי את איש המכולת שלי וביקשתי ממנו שיפתח לי את העסק. הוא נענה. קניתי בקבוקי שתייה וביסקוויטים וחגגנו עם החבר'ה עד שעה מאוחרת".

ו"מחול הרועה" שלכם נעלם כלא היה...

"זה לא היה במקרה. השיר הגיע לפסטיבל בסיום אופנת שירי הרועים בזמר העברי ואיחר את זמנו".

"הקול שלו לא היה צרוד כמו היום"

לבנון הוא איש עם עקרונות, והתעקש שלא ליטול שוב חלק בתחרויות כמלחין. כמעבד נענה ברצון. "צריך להתפרנס", הוא מעיר. בפסטיבלים הבאים נמנה עם המעבדים ששיתפה רשות השידור, מארגנת הפסטיבל. בין השאר עיבד את "פתאום עכשיו פתאום היום" ("אהבתיה"), שירם של תרצה אתר ויעקב הולנדר, השיר הזוכה ב-1970, שחשף לקהל את שלמה ארצי, אז חייל בלהקת חיל הים. "שלמה, שלא הכרתי אותו עד אז, שר יפה", מעיר לבנון. "הקול שלו לא היה צרוד כמו היום".

כעבור שנה היה מעבד של "נגן לי ירדן", שירם המרגש של יעקב שרת ומוני אמריליו, שאיש, כולל לבנון, אינו יודע כיצד לא זכה בפרס כלשהו. על חלקו בשיר, שהמבצעת שלו, רבקה זוהר, פירסמה קודם לכן את להיטו "זמר שלוש התשובות", אומר לבנון: "זה היה אחד העיבודים הטובים ביותר שכתבתי. בשיר המסוים הזה יש לי תרומה משמעותית, שכן ההקדמה והמעברים בו היו רעיונות שלי, לאחר שהשיר עצמו היה קצר מדי".

   


ככל שתרמת לשיר הזה, כמו בעיבודיך האחרים, נותרת בצל.

"אכן כך, ואני לא שוכח לרגע שבפוקוס נמצא השיר ועלי לשרת אותו כמעבד. ככזה, תמיד ידעתי שהתפקיד שלי זה להעשיר את השירים ולא לגנוב מהם את ההצגה בעיבודים שלי".

לבנון, המלחין בעל המזג הנוח, היה גם ידידם של המלחינים שאת שיריהם עיבד. רק מאחד מהם, שלבנון מסרב להסגיר את שמו, התנתק. אותו מלחין, מהנחשבים בתקופה ההיא, הפקיד בידי לבנון את מלאכת העיבוד תוך כדי הרעפת מחמאות עליו, אבל כשהגיעו לעניין התמלוגים, התנער הלה מתפקיד המשנה של לבנון. זה לא הפך שולחנות, אבל לא שכח.

באותן שנים היה לבנון מעבד מבוקש לכל הפסטיבלים. בפסטיבל שירי הילדים הראשון היה לא רק המעבד של "ארץ פומפרנל", ששלמה ארצי שר ללחנה של דפנה אילת, אלא שהילדה ששרה לצדו של ארצי היתה אודליה, בתו של לבנון, אז בת שמונה. "לא הכרחתי אותה להשתתף", הוא מעיד. "מנצח הפסטיבל דאז, שמעון כהן, חבר שלנו, הכיר אותה והציע שתשיר. שאלתי את הילדה אם היא רוצה והיא אמרה כן. לא רק שלא מנעתי ממנה, אלא שכעבור שנים חזר אותו סיפור עם הבת השנייה שלנו, גיתית. גם לה איפשרתי לשיר בפסטיבל".

אודליה עוסקת כיום בתחום המחשבים וגיתית עורכת דין. דווקא ממשיכת הדרך של לבנון במוזיקה, בתו הוויולנית לילך, הנשואה לפסנתרן תומר לב, לא שרה בפסטיבל.   

פסטיבל שירי הילדים התאדה עם השנים ואת מקומו תפס בעוצמה הפסטיגל. "כיום השיקולים המסחריים הם שדומיננטיים בתחום", אומר לבנון. "בניגוד לאז, המוזיקה באירועים כאלה היא לא חיה, אלא מוקלטת, כמו שהזמרים מוקלטים ועושים פנטומימה, כשהכל פסבדו. כך, כנראה, זול יותר. בהשראת הטלוויזיה יש אפקטים במקום מוזיקה. זה מה שמוכרים כיום. הילדים, שלא מחפשים עומק של טקסט או מוזיקה לשמה, מקבלים מה שנותנים להם".


"איכשהו השואה דילגה עלינו"

עיבודיו של לבנון הותירו את רישומם גם בפסטיבל החסידי ובפסטיבל הזמר המזרחי, מה שמעיד על הגיוון הסגנוני של לבנון. כשהפציע הפסטיבל המזרחי, ב-1971, עיבד את השיר הזוכה, "המלאך הטוב יופיע", בביצוע לילית נגר. עם מלחין השיר, למלותיו של המשורר אברהם בר-עוז, נגן הקנון אברהם דוד כהן, כתב בהמשך קונצ'רטו לקנון.

האם אתה מוזיקאי לכל עת?

"בארץ קטנה כשלנו אי אפשר אחרת ובלי זה קשה לשרוד. זאת, לעומת חוץ לארץ, שם הרבה פעמים מוזיקאים מתמחים בתחום מאוד מסוים. דוגמה מצוינת לכך יש בסרט 'סיפור הפרברים'. שם ליאונרד ברנשטיין, מוזיקאי שלא היה מגוון ממנו, לא היה המתזמר למוזיקה של קטעי הבלט, אלא מוזיקאי מומחה לבלט".

לבנון נולד בפוקשאני שברומניה כליאון וייסמן. כשהיה בן 11, בבית הספר היהודי שבו לימדו עברית, שאל אותם המורה כיצד היו מעברתים את שמם לו היו בארץ-ישראל. "אריה לבנון", ענה הילד, שהפליא לתרגם את שמו. כשעלה ארצה בגיל 19, אימץ רשמית את ההברקה.

הוא מוזיקאי מילדותו. בתום כיתה א', עם קבלת התעודה הראשונה, העניקו לו הוריו מפוחית פה כמתנת עידוד, ו"למחרת התחלתי לנגן". בגיל עשר החל לכנר, ובתוך שנתיים ניתזו ממנו לחניו הראשונים לצלילי הכינור. מגיל 15 ניגן בתזמורת סימפונית בעירו וניצח על מקהלה שחבריה היו מבוגרים ממנו. והשואה? "איכשהו היא דילגה עלינו, חוץ מהטלאי הצהוב ומכות שחטפתי פה ושם מבריונים צעירים".

כשעלה ארצה ב-1951, התקבל כעולים אחרים בדי.די.טי והתגורר באוהל בבית-עולים. כעבור שנים אחדות, לאחר לימודיו באקדמיה למוזיקה, הגיע בשירותו הצבאי הדחוי למעוז הצבריות – להקת פיקוד המרכז, שבה שימש מעבד ומדריך מוזיקלי. זאת היתה להקה משופעת בכוכבים, ביניהם עודד תאומי, עודד קוטלר, אילי גורליצקי, אלכס פלג, עמוס אטינגר ושייקה לוי. "לא ציפיתי לקבל מהם שירה אופראית", הוא מעיר בחיוך, "אבל הם שרו בקולות".
במשך עשור ומחצה עמד לבנון במרכז העשייה הבידורית כאן. בין השאר שימש מנהל מוזיקלי בתוכנית "חתול בשק" של להקת בצל ירוק, שלה הלחין אחד משיריו הגדולים, "ליפא העגלון". לשיר הזה, להיטו הראשון, הגיע במקרה, כשהגישו לו את מלותיו של יחיאל מוהר ואמרו לו, "תלחין!".

לבנון "חנך" גם את אריק איינשטיין כששימש המנהל המוזיקלי בתקליטון הראשון שלו. "מחברת הד ארצי, דומני, גייסו אותי למשימה", הוא משחזר. "ההקלטות נעשו בבית-צבי, ברמת-גן, על הבמה, כשעל הקירות הודבקו מסכים כדי שלא ייכנס רעש. הכרתי את אריק מלהקת הנח"ל, שם בלט כשחקן יותר מאשר כזמר. אני זוכר אותו כבחור נחמד שאהב להתלוצץ. גם כשהשתנה אחר כך הקול שלו, נשארה אצלו החמימות בשירה".

באותה תקופה שימש לבנון גם מנהל מוזיקלי של צמדים שהיו באופנה, ביניהם הדודאים, רן ונמה (כפי שכונו רן אלירן ונחמה הנדל) והעופרים. "שמעתי בחורה ששרה יוצאת מהכלל עם בעלה", סיפרה לו נעמי שמר, שאיתה היה בידידות מהעבודה ללהקות צבאיות. לבנון, שהלחין לצמד את "איש אילם וגבוה ודק", למלים של אהרן שבתאי, מהרהר עד היום כיצד אסתר עופרים, הזמרת הצעירונת דאז, כה התרחקה מהקן. "אני זוכר אותה כטיפוס אינדיבידואליסטי ודי מוזר", הוא מעיד, "אבל על היכולת המוזיקלית שלה רק אפשר להסיר את הכובע בפניה".

אריה-לבנון-02.jpg
אריה לבנון (צילום: יעקב בר און)


"אני לוקח דברים יותר מדי ברצינות"

עם כל הצלחותיו בבידור, היו ללבנון תוכניות אחרות. מצויד במלגה הוא יצא לאיטליה למשך שנתיים כדי להשתלם בתחום הניצוח וההלחנה, בין השאר אצל המנצח הענק סרג'יו צ'יליבידקה. "הוא היה מין דיקטטור שכולם פחדו ממנו", מספר לבנון. "סרג'יו היה משכים אותנו בשש בבוקר, יוצא איתנו לשחייה בבריכה ולהתעמלות, ורק לאחר מכן היינו מתחילים בתרגילי הניצוח. כששמע שאני יליד רומניה, כמוהו, ומישראל, מדינה שאהד, זכיתי ליחס מיוחד ממנו".

כשחזר ארצה, הבידור קרא לו, או הצורך בפרנסה – והחלומות לעסוק באופרה יכלו לחכות. לבנון שימש מנהל מוזיקלי של שלישיית הגשש החיוור בשתי תוכניותיה הראשונות, בבימויו של שייקה אופיר, שאותו הוא זוכר לטוב. "דייג ביום סגריר" ו"שיר על עונות השנה" היו בין השירים שכתב להרכב הייחודי. "התוכנית הראשונה שלהם התבססה על שירים, גם ליריים, עם מעברים קלילים ביניהם", הוא מעיד. "לי יש מינוס אחד – אני לוקח את הדברים יותר מדי ברצינות, ולשיר קליל אני מתייחס כמו לסימפוניה של בטהובן. אז אי אפשר היה לנחש לאן יתפתח ההרכב הזה".

באותה תקופה הלחין לבנון את המוזיקה ל"איי לייק מייק", סרטו של פיטר פריי, ולכמה הצגות תיאטרון. בדרך לאופרה חנה בתחום הקרוב ביותר אליה, המחזמר. בין השאר שימש המנהל המוזיקלי של "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בקאמרי ונהנה לעבד שם את לחניו של סשה ארגוב לפזמוניו של אלתרמן.

"בהתחלה חשבו שזה פלופ לא נורמלי והיתה פאניקה סביב ההפקה", הוא מספר. "אבל כשהקהל יצא מגדרו בחזרה הכללית, נולד להיט. סשה היה לא רק מלחין מעולה, אלא גם איש חביב ביותר. למרות פער הגילים בינינו, הפכנו לידידים גם מחוץ לעבודה".

בעקבות אותו מחזמר עמד לבנון במחצית השנייה של שנות ה-60 על גשר הפיקוד של שני מופעים נחשבים שהתבססו על פזמוניו של אלתרמן – "שוק המציאות" ו"צץ וצצה". אלתרמן היה מן הסתם מרוצה מהמנהל המוזיקלי שלו. "מכל המלחינים הוא נתן לי להלחין את 'זמר שלוש התשובות' שלו", מחייך לבנון. רבקה זוהר, המבצעת המקורית של השיר, תבצע אותו גם במופע המחווה ביום שישי הקרוב.

כמעבד, פה ושם גם כמלחין, היה אז לבנון שם בולט בסצינת הלהקות הצבאיות. בין השאר שימש המנהל המוזיקלי של להקת הנח"ל בתוכניתה "שמש במדבר" מאת נעמי שמר, שלה רחש הערכה רבה מאז שהלחינה ללהקת פיקוד המרכז "שלו" את הלהיט "חמסינים במשלט". מבחינתו, היא היתה שותפה אידיאלית. "מהרגע שנעמי מסרה לי את התווים, היא לא התערבה בניהול המוזיקלי", הוא מציין.

"הסברתי לו שזאת היתה פרודיה"

בראשית שנות ה-70, לאחר ששימש מנהל מוזיקלי של מופע מצליח נוסף, "השטן ואשת האיכר", עם הלהיט "ליושינקה", ולצד עיבודיו לפסטיבלים, עבר לבנון בהדרגה לתחום המוזיקה הרצינית. "הכל היה עניין של היצע וביקוש ולא החלטה שלי", הוא מעיר, ובאופן לא מפתיע תולה את הקולר בסגנון הרוקנ'רול ובעובדה שזמרים החלו להלחין לעצמם.

"עם התחלת אופנת הרוקנ'רול עבדתי עם להקת פיקוד הצפון, שבין כוכביה היו גדי יגיל וקובי אשרת", הוא מספר. "לא בדיוק רקדתי לפי האופנה ההיא, אבל מתוך שעשוע כתבתי במקצב הזה את השיר 'יהיה טוב'. אז בא אלי שמעון שמידט, מנהל חברת סי.בי.אס, ואמר, 'כאלה שירים אני רוצה'. הסברתי לו שזאת היתה פרודיה וגם אם אני מסוגל לכתוב רוקנ'רול, אני לא מסוגל להזדהות עם מוזיקה כזאת. זה פשוט לא אני. כך, אולי, החמצתי הזדמנות".

הוא החל להורות במכללת לוינסקי והפך לדמות מרכזית בתחום המקהלות, במקביל לחתן פרס ישראל, גיל אלדמע. לפני חמש שנים הופיע הספר "שרים במקהלה" ובו מיטב עיבודיו למקהלות. "כאן העיבודים הם שנותנים את הצבעים לשיר ומחלקים אותו לקולות", הוא מסביר.

ב-1972 התגשם סוף סוף חלומו האופראי. לבנון נקרא לתפוס פיקוד מוזיקלי על האופרה הישנה, והבלה מזוקן, על שפת ימה של תל-אביב, בעשר שנותיה האחרונות. "לא היה פשוט לעבוד שם", הוא מספר על המנהלת המיתולוגית של האופרה. "אדיס דה-פיליפ לא אהבה שלא יהיו בדעה אחת איתה. כשעבדנו על 'ברון הצוענים' של ריכרד שטראוס, כהוראת בימוי היא דרשה שאקצר קטע. כשטענתי שזה לא מסתדר, היא התרגזה עלי, העיפה אותי בחזרה הכללית והביאה מנצח אחר עד שנרגעה והחזירה אותי".

כשהוקמה האופרה החדשה, כבר לא נעזרו בלבנון. הוא עיבד את המוזיקה של "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" לתזמורת סימפונית, וכוכבי המחזמר בעבר, יונה עטרי ואילי גורליצקי, חזרו לפני שנים אחדות אל עלומיהם, כששרו עם התזמורת הסימפונית חיפה את להיטיהם מאז. כך גם עיבד לתזמורת קאמרית את יצירתו של מוסורגסקי, "תמונות בתערוכה".

בימים אלה הופיע ספרו של לבנון "ארנבות משוקולד", ובו לחניו ל-100 שירי ילדים שכתבו לאה גולדברג, רחל, אברהם שלונסקי, לוין קיפניס, ביאליק וגם תלמה אליגון ויהונתן גפן. רבים מהשירים הם מתוכניות טלוויזיה לילדים שלבנון ניהל מוזיקלית. "אולי בעזרת הספר, השירים האלה לא יישארו אצלי במגרה", הוא מקווה.

היום לבנון הוא יו"ר עילם, העמותה הישראלית לזכויות מבצעים, שהוא היה ממקימיה, לאחר שהיה שנים רבות חבר הנהלת אקו"ם ומזכיר איגוד המוזיקאים בהסתדרות. כל הזמן הזה הוא ממשיך להלחין ולעבד. בניגוד למופעי מחווה אחרים, שחתניהם באים בהם אל המוכן ומסתפקים בקידה מנומסת לקהל, בערב לכבודו נטל לבנון על עצמו את הכנת העיבודים.

בין שיריו במופע הזה שזורים לחניו לשני שירים של פדריקו גרסיה לורקה, שתשיר זמרת הסופרן סיון רותם, ולצד שיריו המוכרים תבצע עדי כהן בבכורה את "אולי היד", לחן שלו לשיר של אלתרמן. "כל הזמן אני ממשיך להלחין", סח לבנון וקורץ למבצעים.


סיון-רותם-צילום-ליסה-קולר.jpg
סיון רותם (צילום: ליסה קולר)


מופע המחווה לאריה לבנון יתקיים ביום שישי, 7 בדצמבר 2012, בשעות 11:00 ו-13:30 באולם קאמרי 1, תל-אביב. משתתפים: תזמורת סימפונט רעננה, מקהלת מעיין ומקהלת בת-קול, רבקה זהר, עדנה גורן,
אבי גרייניק, עידן יניב, עדי כהן, לירון לב, דרור קרן, אסתר רדא, דביר בנדק וסיוון רותם. עריכה ובימוי: אבי גז. עיבודים: אריה לבנון. לפרטים: 03-6060960.


למועדי מופעים >

02/12/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע