סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון איגי דיין, פשוט מסובך
 

 
 
אני חושב שהייתי צריך להבין משהו בקשר לעצמי כזמר וככותב לאור האלבום הראשון שהוצאתי ומה שהיה ולא היה איתו. לקח לי איזשהו זמן להתעשת שם. לא מעט זמן, אגב. להתעשת, ולהוציא מזה איזו מסקנה שאני יכול להתקדם ממנה"
אחרי 30 שנה מאחורי עמדת המתופף של משינה, איגי דיין בדרך לאלבום חדש. שיחה אינטימית


במהלך מוצלח של החיים יוצא הסינגל הראשון של איגי דיין, מי שמוכר לכם מעמדת התופים של משינה ב-30 השנה האחרונות, וכובש את הפלייליסטים הנוקשים ביותר עם "האושר בא", המוגש בדרכו הכל-כך כנה, יפה ומדויקת של דיין.

לצליליו של "האושר בא" נמהלים גם צליליו של המוואל "פיל חייאת", שפותח את השיר בגרסת האלבום. את המוואל תירגמה לערבית קלריס דיין, אמו של איגי.

"אמא שלי עבדה בילדותי בכל מיני משרות שקשורות בכלל להיערכות בטחונית של רמת השרון, ששם גרנו", מספר דיין. "זה בכלל תפקיד הזוי בשביל אשה, בגלל שכל האחרים שעסקו בתפקידים האלה הם אנשי צבא בדימוס, אבל יש לה הכישרון הזה. היה לה בוטיק לבגדים והיא למעשה היתה מאוד עסוקה בלהחזיק את הבית במצב שמאפשר לגדל שלושה ילדים. כשהייתי בן 16 בערך היא פתאום הוציאה ספר שירים. אני לא ידעתי שאמא שלי כותבת שירים בכלל.

"אמא נולדה בעיראק, ולפעמים כשהיא היתה שוטפת כלים הייתי שומע אותה שרה ליד הכיור. היה משהו מאוד יפה בטון הכללי שיצא משם, ואיכשהו התגלגלנו עם השיר 'האושר בא' למצב שיש בו מוואל. זה נוצר כדי ליצור מין קונטרסט שקיים במלים של השיר ורצינו ליצור אותו גם בתוך המוזיקה, ואז בא הרעיון לעבור בפתאומיות לקטע בערבית.

"מאחר שאני לא יודע ערבית, אבל לשיר מוואלים אני דווקא יודע לא רע, חיפשתי מישהו שיעזור לי עם המלים וחשבתי לעצמי שאולי זה יאתגר את אמא לכתוב פתיח בערבית לשיר. סיפרתי לה על מה השיר וסיכמנו שהיא תחשוב על זה, אבל בלילה התעוררתי וידעתי על מה הפתיח הזה צריך להיות, וכתבתי את הרעיון שלי בעברית".

"תני לי את שפתייך ואטעם אותך/ אצחק אותך אומר אותך/ תני לי את שפתייך ואשיר אותך/ כמעט// תני לי את שמייך ואעוף איתך/ אזרח איתך אשקע איתך/ צף בשמים הברורים שלך/ צלולים כל כך// לפעמים האושר בא מבפנים/ הוא בא ועומד לו כך/ כאילו פשוט כל כך/ לפעמים הרגע כמעט עוצר/ ואז הוא מתנער/ נוטה לכיוון אחר"
("האושר בא", מלים ולחן איגי דיין)



"הרגשתי שלא כתוב שם מה שאני אמרתי"

"בחיים", אומר דיין, "הכל נראה לנו טבעי בזמן שהוא שם, אבל יש דברים שברגע שהם לא שם, אנחנו רצים סביב עצמנו או רודפים אחרי קצה חוט בניסיון להבין איך מייצרים אותם. ואז יש מין פנייה לאלוהים שיסדר את זה בשבילנו ויחסוך לנו את הסבל בלנסות להבין איך זה עובד, איך מייצרים אותם דברים. זה הרעיון של המוואל.

"אז הקראתי את זה לאמא, והיא אמרה שזה יפה ושהיא לא סומכת על הערבית של עצמה כדי לתרגם את זה והפנתה אותי למכר שלה, איש של מוזיקה בערבית, מוזיקאי מאוד מלומד, נגן, כותב, מעבד, והוא הראשון שהגיש לי מין תרגום, והרגשתי שלא כתוב שם מה שאני אמרתי.

"ביקשתי מאמא לנסות לתרגם את זה גם, וכשהיא הראתה לי את מה שהיא כתבה, זה כבר נשמע לי כמו השיר. הכנסנו לתמונה את ליזה מלכה שתערוך את זה לשונית לערבית, והיא בעצם הביאה אותנו למצב שאנחנו בטוחים בסבירות גבוהה, בואי נגיד, שהערבית שאנחנו מדברים היא בסדר".

שם האלבום, "פשוט מסובך", מגדיר קצת את הדרך שלך לסולו הזה, שבא 20 שנה אחרי אלבום הסולו ראשון שהוצאת ב-1991.

"'פשוט מסובך' מופיע בשיר שיש באלבום באותו שם, על גבר שעוזב את הבית. השיר מתאר את הרגע שבו הוא סוגר את הדלת ונכנס לאוטו. כל השיר זה הרגע הזה, ויש שם שורה שאומרת, 'זה בטח אותו פשוט מסובך', כאילו, זה בטח עוד פעם הפשוט המסובך הזה. זה בא להגיד, למה כל-כך מסובך להיות פשוט".

שזה איזה מוטיב שלך, אם מחברים את זה גם למלים של "האושר בא".

"אני חושב שכן. אני חושב שאם כיוצר אתה רוצה לבוא ולהגיד משהו, אז באיזשהו מקום אין יותר מדי דברים להגיד. אני יכול לספר, כמו בשירים אחרים באלבום, סיפור על חיי הלילה ועל סמים בתל אביב, אני יכול לספר סיפור על גבר בן 40 שיש לו איזה עניין עם למצוא זוגיות. סיפורים על אנשים אפשר לספר הרבה, מן הסתם, אבל משהו להגיד לאנשים, זה רק לפתור להם את הבעיה. אז בעצם יש רק נושא אחד. וזה מלחיץ, כי אתה אומר, על מה אני אכתוב את השיר הבא, אמרתי כבר את כל הדברים. אבל תמיד בסוף מגיע משהו".

"תמיד" זה אומר שכל השנים האלה שאתה מתופף על הבמה אתה בעצם יושב בבית עם גיטרה, כותב ומנגן? יש אמנם מתופפים שעשו את הדרך מהתופים לפרונט, מפיל קולינס ועד דייב גרוהל, אבל בכל זאת זה עדיין עניין לא כל-כך שגרתי.

"זה אירוע לא כל-כך שכיח, אבל המקרים שבהם זה כן קרה הם מקרים די חזקים. אולי שמים אליהם יותר לב מאשר לגיטריסט שעבר לפרונט, אבל אני חושב שיש משהו אולי בקווי האופי של זמר ושל מתופף שדומים באיזשהו אופן. זה קצת כמו שוער וחלוץ. אז אני די נרתע מהרגע הזה שבו אני אתפוס גיטרה ואכתוב שיר, כי מאיפה אני אביא שיר טוב עכשיו... אבל אני תמיד בזה, וכל כמה זמן נוסף שיר".



איגי-דיין-2-רועי-ברקוביץ.jpg
איגי דיין והצלליות (צילום: רועי ברקוביץ')


"נתתי פשוט לאנרגיה שלהם לעטוף אותי"


אז איך בכל זאת 20 שנה בין האלבום הראשון שהוצאת לאלבום החדש?


"זה לקח 20 שנה כי קודם כל אני חושב שהייתי צריך להבין משהו בקשר לעצמי כזמר וככותב לאור האלבום הראשון שהוצאתי ומה שהיה ולא היה איתו. לקח לי איזשהו זמן להתעשת שם. לא מעט זמן, אגב. להתעשת, ולהוציא מזה איזו מסקנה שאני יכול להתקדם ממנה".

את הנתיב החדש שלו עושה דיין עם הצללים, הרכב שנגזר מלהקת מרפסות, שהזמינה אותו למפגש שהוביל להקלטות האלבום.

"למעשה ההרכב שמנגן איתי היום וההרכב שעשה את האלבום זה שני דברים קצת שונים. אגב, ניחשתי שעשויה להיות שם איזו תחלופה, וזו אחת הסיבות שקראתי להרכב 'הצללים', ובכל זאת רציתי ליצור משהו שהוא אמירתי גם ברמת המוזיקה, ולא רק ברמת הכתיבה של השיר. חלק מהמניפסט של הדבר הזה הוא גם איך שזה מנוגן, ורציתי לתת לזה שם.

"הסיפור איתם הוא פשוט סיפור מדהים. אני ניגנתי באותה תקופה את השירים שלי עם חבר גיטריסט בשם גיא אנטו. הסתובבנו בהרבה מקומות קטנים ונתנו הופעה שהיא ברובה שירים שלי וקצת קאברים, וזאת היתה למעשה הפעם הראשונה שיצאתי מתוך האולפן, מתוך הסלון ומתוך כל המקומות שבהם אני רץ לבד עם עצמי, ובאמת פגשתי קהל ושרתי לאנשים ודיברתי עם האנשים.

"סיפרתי להם סיפורים וניסיתי לתת להם משהו. ותוך כדי שזה קורה התחלתי כבר להקליט חלק מאותם שירים ולהפוך אותם לאלבום באולפן שלי. ואז הגיעה פנייה מצחי אלוש, שהוא הסולן של מרפסות, והוא אומר לי שהם רוצים לארח אותי, וזה לא כל-כך מסתדר עם לוחות הזמנים ואנחנו מתפשרים בסוף על פגישה.

"ואז אני מגיע לפגישה, ובמקום דירת זמרים אני נכנס לתוך אולפן הקלטות, ושם יושבת כל הלהקה ועוד איש בשם רפי איילון, שהפך להיות גם חבר בצוות שלנו. האווירה היתה באמת מיוחדת, המקום היה מצויד, הם השמיעו כמה דברים שלהם, ומיד התרשמתי שיש להם סאונד רחב, גדול ועוצמתי, ונתתי פשוט לאנרגיה שלהם כאנשים וכמוזיקאים לעטוף אותי והרגשתי טוב במקום הזה".

אז בעצם מהתחלה הם תיכננו להציע לך לעשות את האלבום שלך ביחד?


"אני עד היום לא יודע אם הם ידעו שהם מציעים לי לעבוד על החומרים שלי. זה כמו לשאול את אשתך אם היא התחילה איתך בכוונה או שבמקרה נשפכה הקולה, אמרת 'סליחה' ובסוף התחתנתם. יש מסכים של מסתורין שעדיף להשאיר אותם מורדים, אני חושב...

"באותו ערב כמה מהאנשים היו צריכים ללכת, ומצאנו את עצמנו שלושה, לבד, צחי ואני והבעלים של האולפן, ששבוע לפני שנפגשנו הוא עוד היה חלק מהלהקה שלהם, וצחי אמר, 'בוא נעבוד על האלבום שלך'. היה אחת-עשרה בלילה, אמרתי לו שאני פנוי עד שש בבוקר ואז אני צריך ללכת, יש לי עניינים בבוקר עם הילדים, והתחלנו לעבוד. הוא הקריא לי מתוך רשימה של שירים שהוא סימן לעצמו כשהוא היה בהופעה שלי ואמר, 'את השירים האלה אהבתי במיוחד', בחרנו אחד והתחלנו לעבוד עליו".


איגי-דיין-1-רועי-ברקוביץ.jpg
איגי דיין (צילום: רועי ברקוביץ')


"לא רציתי לחוות את האלבום מהמקום של המתופף"


"ואז בשתיים בלילה פתאום חזרו כל מיני אנשים שהיו שם בהתחלה והלכו, והביאו לפעמים גם עוד חברים, והיתה מין תחושה של מסיבה בעצם, אבל בלי הפיזור שיש במסיבה. מסיבה שכולם רק מתרכזים כל הזמן בדבר שבאנו לעשות. והמון אנרגיה שמנו שם, לא במובן של מאמץ, אלא דווקא במובן של משהו קולח, וכל פעם מישהו ביקש כלי בשביל לשים רעיון, וככה עבדנו רק לילות במשך כמה חודשים, נגיד פעמיים או שלוש בשבוע, ובסוף כל לילה היה לנו שיר שלם. זהו. אחר-כך החלפנו את התופים והבס בתופים ובס אמיתיים, ולמעט כל מיני השלמות ודברים טכניים שהייתי צריך לעשות, זה הסיפור של איך נוצר האלבום הזה".

ואתה לא נוגע בו בתופים.


"תראי, היתה שאלה מי יתופף, כאילו זה היה מתבקש באיזשהו אופן שזה יהיה אני. הם הסתכלו עלי החבר'ה, ואני ממש לא רציתי להיות במקום הזה, לא כי אני לא אוהב לתופף, אלא כי ידעתי שברגע שאני אתופף, אני אסתכל על האלבום דרך הצוהר הזה.

"אני חושב שכל מי שיקרא את הכתבה הזאת יידע להבין מתוך החיים שלו שאתה מסתכל תמיד על הדברים מתוך התפקיד שלך בסיטואציה, ואני לא רציתי לחוות את האלבום הזה מהמקום של המתופף, אלא של הזמר והכותב. רציתי כל הזמן לשמוע את המלים, לשמוע את המנגינה, לשמוע את המוזיקה שעוטפת את זה ולחוות את הדברים ולהסתכל עליהם רק מהמקום הזה. ניגנתי הרבה גיטרות באלבום, ומאיזושהי סיבה זה דווקא לא הפריע".

חתיכת מתנה התהליך של האלבום הזה.


"קיבלתי אותה כי הייתי מספיק חכם בשביל לקחת. אני יודע את זה כי אני יודע מכל השנים האחרות שאני עושה את המוזיקה של עצמי שמעולם לא היתה קבוצה של אנשים. תמיד הייתי לבד בסיפור. ופתאום היו מסביבי אנשים מאוד מוכשרים, וגם לא מעט אנשים. היינו צוות של קרוב לעשרה אנשים, והיו עוד אנשים בחדר הסמוך באולפן ששמו את האנרגיה שלהם בתוך הדבר הזה. היתה שם תקופה שאני זוכר כרגע בחיים שהוא מאוד מיוחד. היה שם משהו".

ולאן אתה הולך עם זה עכשיו? הופעות?


"כשסיימנו להקליט את האלבום הזה עלינו קצת על במה בשביל לראות איך זה, והיינו קצת המומים מהדבר הזה שקורה לנו מתחת לידיים. לא דווקא בגלל שהיו המון אנשים בקהל, אלא בגלל החוויה שחלקנו עם האנשים שכן באו. יש קצת שינויים בהרכב, נכון להיום ההרכב זה רועי בר-שדה בגיטרות וקולות, דני שניידרמן בבס, ניק קינסברונר בכלי הקשה, קלידים וגלוקנשפיל, אלמוג ליבני בתופים ואני בגיטרה חשמלית ושירה, שגם זה חילוף של הזמן האחרון. ב-4 בינואר יש לנו הופעה ראשונה בהרכב החדש במועדון האזור".

איגי דיין והצללים יפתחו את מסע ההופעות שלהם ביום שבת, 4 בינואר 2014, במועדון האזור, רח' הרכב 13, תל אביב. פתיחת דלתות: 21:00. כרטיס: 60 שקל. לפרטים: 054-4467240.


למועדי מופעים >

26/12/2013   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. שיר מ ק ס י ם !!
ליזה , חיפה (31/12/2013) (לת)
1. לייק מאד!
מאזינה , (31/12/2013) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע