סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: מיקה קרני
 

 
 
שירים יפים. מרגשים. קרני מוזיקאית משובחת, זמרת מצוינת. לבה ופיה שווים. אותי היא משכנעת, אני מאמין לכל מלה שלה. רק סבור שהגיעה לה הפקה מוזיקלית מרשימה יותר. עם צבעים חמים וכלים אמיתיים ולא שעונה על קלידים, סינתיסייזרים וחיקויי צלילים"
אלבומה החדש, האמיץ והנוקב של מיקה קרני כמעט ולא בא לידי ביטוי במופע ההשקה


אני לא מת על הופעות השקה. הן אף פעם לא הדבר האמיתי. האמנים שמתארחים בהן עושים זאת בדרך כלל על בסיס חד פעמי; הצופים, חלקם לפחות, הם מוזמנים ומקורבים אוהדים וסלחניים; וגם הרכב הנגנים, הרפרטואר וההפקה המוזיקלית אינם בהכרח אלה שעמם האמנים יוצאים עם המופע לדרכם הארוכה והאפורה.

וכך אני מוצא את עצמי מנסה לנחש איך ייראה המופע בדרכים, באולמות ובחללים אחרים, ללא החגיגיות והאורחים של ההשקה, ומול קהל קוני כרטיסים רגיל.

מסמך אמיץ, נוקב וחושפני

הופעת ההשקה של מיקה קרני ל"לצעוק בשקט", אלבומה ה-11, היה מסוג האירועים האלה שבו שום דבר (כמעט) ממה שקרה והתרחש על הבמה, יישאר, ימשיך ויזלוג להופעותיה השוטפות.

לא סדר הגודל של זאפה הרצליה, לא האמן האורח (יוני רכטר האחד והיחיד), לא הרפרטואר (עם חמישה-שישה שירים עם רכטר מתוך עשרים, מה נשאר לזמרת המארחת? 14 שירים מתוך 11 אלבומים?), ובמיוחד העובדה שרק שניים משירי האלבום החדש בוצעו בהופעה. אולי ארבעת הנגנים וההפקה המוזיקלית של תומר ישעיהו, ימשיכו לשרת אותה, וגם הם בספק. בקיצור, לא בדיוק ההשקה המדומיינת.

ואני לא מקל ראש במיקה קרני. זמרת-יוצרת במעמדה, רמתה ואיכותה לא מגיעה בשלב כה מתקדם בקריירה שלה לחוזה הקלטות בלייבל מבוקש כמו "עננה" מבלי שתציג קבלות משכנעות. ו"לצעוק בשקט" הוא בהחלט כזה, לפחות בכל האמור והנוגע ביצירה שלה. האלבום החדש (עשרה שירים, 39:07 דקות) הוא קודם לכל מסמך אמיץ, נוקב וחושפני של אשה שמנתחת בהרבה תעוזה וכאב את רגשותיה עם התמוטטות מערכת יחסים משמעותית בחיי הזוגיות שלה – פרידה מבן זוגה ואבי שלוש בנותיה, מיקי שביב.


מיקה-קרני-חן-מנדלוביץ.jpg
מיקה קרני, צילום: חן מנדלוביץ

קרני כותבת נהדר. חדה כתער, מדויקת בהבעה, בהירה בתיאור התחושות, וכאמור אמיצה בחשיפת הרגשות. בדרך כלל היא שרה לעצמה, לילדה שבה, לבת דמותה הצעירה ולזו שנשקפת למולה. גם מנחמת ומעודדת, גם משתתפת ומעצימה, כמו לא יכולה היתה להמשיך הלאה מבלי להעניק לעצמה את הטיפול הפסיכולוגי הזה, דיון בחייה האישיים.

היא מישירה מבט אליהם. לא משפילה עיניה. נוגעת בעצבים החשופים, בוחנת שוב ושוב את יסודות האהבה. בקול יציב, ללא סימני שבירה, עם הרבה השלמה, ללא רחמים עצמיים או בכי, במידה לא מבוטלת של אירוניה וגם בהומור עצמי פה ושם, אולם לרגע לא מוותרת על האופטימיות.

"תן לי שביל/ לחצות את המדבר/ לטפס על ההר/ לעבור בנהר/ ללכת שביל מול הפחד, הרוח/ רק שאצליח, ללכת בשביל", היא מבקשת בשיר הפותח שמסמן את החוסן הנפשי, את הרצון העז להמשיך, את תעצומות הנפש להתגבר על הקשיים, לחזור אל החיים.

ב"מתהפך עליי" היא מנסה להשיב מלחמה כנגד כל הנבואות שהגשימו את עצמן: "ידעתי שאיך שיגיע החורף, זה יכה בי מבעד שמשת החלון/ כל המילים, שהימים שעברו, הטיחו בי/ ואני שוב ארגיש חזק רק עצב/ את עצב קיומי". עד כדי כך עצב, שחייה נשטפו ב"נהרות של צער", סגרו עליה כמו מים על טובעת, והיא נשמטת מעצמה, שוקעת למצולות: "נהרות של צער/ מתוך נפשך זורמים/ נפרמת תפר תפר/ כמו שרשרת חרוזים קרועה/ צחוקך החד פזור בכל החדר". סימן שיש בשביל מה לחזור משם.

האירוניה העצמית מגביהה ראש ב"יום אהבה שמח". היא מפרקת את החבילה, זורקת מכתבים, נפטרת מתמונות ומזכרונות, מבכה את האהבה שנעלמה, את כל גילוייה. הלכו המיטה הגדולה והספה הכתומה, נשאר רק געגוע ל"אני אוהב אותך תמיד" פשוט.

 

 

מיקה-קרני-חן-מנדלוביץ3.jpg
מיקה קרני ויוני רכטר, צילום: חן מנדלוביץ



לביאה מול הסופות

גם ללא אזכור מפורש, כל השירים דנים באהבה שמתה. "כמו שבאנו" הוא וריאציה של לא לעולם חוסן, משל מציאותי-קיומי לתובנה המקראית "מעפר באת ואל עפר תשוב" - "כמו שבאנו באהבה/ ככה גם נלך". ב"שתי דקות מהחיים" שחיברה (מלים ולחן) ושרה עם עידן חביב, לרגע היא לוקחת את האשמה עליה. כמו מטילה ספק ביכולתה לאהוב, ביכולתה להתמודד עם הרגש הזה. מצד אחד היא חזקה כלביאה מול הסופות, מצד שני חלשה מול הרגש, חוששת מהסוף, כאילו היא אשמה בהחמצת ההזדמנות לאהוב.

"דיבורים על פרחים" (שכתב גלעד כהנא והלחין יוגב גלוסמן, המפיק המוזיקלי של האלבום) הוא אילוסטרציה לקמילת האהבה, מן הסתם בהיעדר טיפוח: "אין ניצים ואין יונים/ רק עציצים לא מושקים/ מחפשים את השמש, חיים הם בערך/ דיבורים על פרחים".

שיאו הנוגה והכואב של האלבום מגיע לקראת סופו. למול הצורך בשמירה על קור רוח ובהפגנת שלווה ובאופטימיות בשיר הנושא  (לחן שלה ושל גלוסמן) - "שוב נשבר הלב, ציפור חוצה שמיים/ איך נסחפתי שוב לעמוקים/ לא, אני לא אפסיק/ להאמין ביופי/ גם אם שוב נפלתי לקרשים", ניצבת ההתרסקות הנפשית, הוויתור על הכל ב"ליפול" - "לא, אני לא פוחדת/ להיות לבד/ אני מתמסרת/ אחת ולתמיד, עד הקרקעית/ ליפול". את שניהם אגב, היא שרה בשקט מופתי, בשלווה עילאית, מצמיתה כמעט, נותנת לכלי הנגינה להתגעש סביבה (במיוחד באחרון), לייבב במקומה ולהביע את סערת נפשה.

אולם החיים חזקים מהכל והנעילה עם "א-ה-ב-ה" חוזרת להשיב רוח ואת האמונה באהבה: "גם אם זה ישרוף אותי בלהבות גבוהות/ גם אם יזרקו אותי, רחוק בסערה/ אל לב מדבר, אל לב מדבר/ מים צוננים על נפש עייפה". וגם אם היא מהתלת (ולא מהטלת השגוי בחוברת המלים) בה כמו היתה חזיון תעתועים, היא משיבה חיים ומפיחה תקווה. אופטימיות אמרנו.

שירים יפים. מרגשים. קרני מוזיקאית משובחת, זמרת מצוינת. לבה ופיה שווים. אותי היא משכנעת, אני מאמין לכל מלה שלה. רק סבור שהגיעה לה הפקה מוזיקלית מרשימה יותר. עם צבעים חמים וכלים אמיתיים ולא שעונה על קלידים, סינתיסייזרים וחיקויי צלילים. כמו ב"שתי דקות מהחיים", החריג בהפקתו האינטימית-אקוסטית ובאמפטיות החמה והרכה של כלי הנשיפה. דומה שמפיק סמכותי יותר היה מוציא ומציע יותר. מתאים יותר לגילה ולבשלותה.

   

סאונד לא מגובש

הסאונד הצעיר והלא מגובש איפיין גם את מופע ההשקה. ולא רק בגילם של הנגנים - יואב ארבל בתופים, נמרוד גולדפרב בבס, בן אלקיים באקוסטית ותומר ישעיהו בחשמלית ובהפקה מוזיקלית.

מה היא צריכה את כל הריתם סקשן הזה? היא צריכה את הגיל שלה, את הצבע שלה, את הקול שלה ואת הכלי שלה, במיוחד אם בכוונתה- כפי שהבנתי ממקורבים - לעבור לגיטרה (מבלי לוותר כליל על הכינור, הבלתי נפרד מאישיותה המוזיקלית והבימתית).

המופע כלל שירים מתקופות שונות בחיי האהבה והזוגיות שלה, מעיתות רגועות יותר. מ"כל קיץ" של נתן יונתן, "אלול בעין כרם" של יהודה עמיחי ו"אצלי הכל בסדר" של יענקלה רוטבליט  ומאיר אריאל, ועד שלושה נציגים מ"קול דודי", פרויקט שיר השירים ושירי האהבה של שלמה המלך שהלחינה ובהם עסקה בעצימות גבוהה, גם בחו"ל, בשלוש השנים האחרונות.

את רפרטואר העבר שלה, מצד ההעצמה הנשית בדרך כלל, ייצגו גם "מיטשל", שייזכר לנצח כלהיט הבכורה שלה, "פשוט וטוב", "יש לי אותך", "אהובה" (עם בתה יסמין), "(אני ואתה זה) סיפור אהבה" (כפולק-בוקרים עם בוזוקי בתפקיד בנג'ו) ו"מגדלור" המצוין, שמפגין-מדגים את כל מה שטוב בה כיוצרת וכמבצעת -  דימויים בכתיבה, אתגרים קוליים בשירה ואיכויות בנגינת הכינור.


מיקה-קרני-חן-מנדלוביץ1.jpg
מיקה קרני, צילום: חן מנדלוביץ

סשן מסעיר עם יסמין

בתווך התלוצצה ושרה עם רכטר - הוא בפסנתר, היא קצת בכינור  - את "הו, כמה שרציתי כלב", "שיר אהבה סטנדרטי", "מה עושות האיילות", "התפייסות" ו"תן לי יד", ובהיעדר שירים מהאלבום החדש (רק "מתהפך עליי" בפתיחה ו"א-ה-ב-ה" כהדרן) היינו שמחים בחלקו ובחלקנו שזכינו לחוות מוזיקאי-על שכמותו ברגעים לא שגרתיים.

לקראת סיום קרני הפתיעה משהעלתה את בתה יסמין לבצע עמה את שלושת שירים מ"קול דודי" - "מי זאת", "גן נעול" ו"הרועה בשושנים". זה היה החלק הכי מפתיע, מגובש ומסעיר במופע ההשקה, גם מעבר לחלקו של רכטר.

שלושה שירים הדוקים ומלהיבים, מלווים בתיפוף "תימני" אינטנסיבי, בקצב מדבק, בפרייזינג מסחרר ובביצוע מרתק של מוזיקת עולם עם ניואנסים חריפים של הודו, שבא, גליל ותימן. סשן קצר, לוהט, עוצר נשימה ומשובח ביותר.

עם שני שירים ממנו בלבד, קשה לראות בהופעה השקה לאלבום החדש. אולי השקה לשובה לבמה. ואם המופע הוא אינדיקציה ליחסה ל"לצעוק בשקט" אז מדובר בהדחקה.

את המועקה שבעקבות הפרידה היא פירקה באלבום. בו היא מגוללת את הסיפור. כאילו פרקה את שעל ליבה, ניקתה את השולחן והיא נכונה לצאת לדרך חדשה. אם כך קורה, חבל. כי עם האלבום הזה והאופטימיות שמפעמת בין בתיו ושיריו, מיקה קרני יכולה להיות פה – מרגיע ומעודד – לנשים במצבה. שהעולם לא מתמוטט. שלא הכל אבוד ומר. שיש עוד סיבה וסיכוי לאהבה.

אם לא, נשמח. אז כנראה לא תהיה ברירה ונצטרך לשוב ולראות את מיקה קרני, והפעם בהופעה האמיתית. זו של הדרכים, לא של האורחים.


מיקה-קרני-חן-מנדלוביץ2.jpg
מיקה קרני ויסמין, צילום: חן מנדלוביץ

מיקה קרני מופע השקה. זאפה הרצליה. שני, 9 במרץ 2015
מיקה קרני. לצעוק בשקט (עננה / הליקון)


למועדי מופעים >

11/03/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע