סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן איתי פרל באלבום חדש - בלוז מושחז
 

 
 
כישורי הכתיבה של פרל הם מה שהופך את 'מלון ערבה' לאחד האלבומים המהנים של העת האחרונה... קובץ של שירים מצוינים, עם סיפור, עם טעם, עם פאנץ' ואפילו עם שנינה. הוא נהנה לשחק עם המילים, לנצל את הרכבן, להשתעשע עם המשמעות שלהן. ועם זאת, לא לוותר על חרוזים משובחים שיובילו את השעשוע שלו לאמירה יפה וקוהרטנית, לא נעדרת הומור."
פרל מתאים עצמו למצב רוח מדברי-נוודי, משתעשע עם משחקי מילים, ופורק תסכולים על אהבה ופרנסה



אחרי שאירח נגני גיטרה ב"מסע בלוז", אלבומו הקודם, מעמיק איתי פרל את אחיזתו בבלוז, ז'אנר מוזיקלי אמריקאי באופיו, אבל מעניק לו קווי דימיון ונקודות השקה עם הוויה ומציאות ישראליים. אולי אין לנו מערב אבל יש לנו ערבה, ועל אף ששם האלבום, "מלון ערבה", לא מופיע במפורש בשמות השירים וגם לא בתוכניהם - הוא ניבט, משתקף ומתבקש מן הרוח ומן האווירה.

משחק עם מילים

הבלוז של פרל, איננו - כמשתמע משמו המקורי - מייבב ומקונן. במיוחד לא על הבמה. האלבום יותר מהורהר. טיפה מדוכדך, מתאים את עצמו (גם בשירת הבריטון הנינוחה למדי שלו) למצב רוח מדברי-עצלני, נוודי ומשופע בזמן, בא חשבון עם דמויות ואירועים, ספק אמיתיים, ספק מדומיינים.

גם נגינת הגיטרה שלו ושל עמיתיו באולפן ועל הבמה, בראשם נדב אזולאי, המפיק המוזיקלי של האלבום, מתיישרת עם הלֵאוּת והתוגה שבמבנה ההרמוני של הסגנון.


איתי פרל, צילום: אלה מאירוביץ'


אולם כישורי הכתיבה של פרל הם מה שהופך את "מלון ערבה" לאחד האלבומים המהנים של העת האחרונה בכלל, בז'אנר הזה בפרט. שירים שכתב למבצעים אחרים, מ"מאמי" למירי מסיקה ועד "הנה באתי הביתה" לדנה ברגר (ולעצמו, באלבומם המשותף מ-2010), וגם לגידי גוב, איה כורם, יעל נחשון ובועז מעודה, מדברים בעד עצמם. כאן הוא מתעלה על עצמו בקובץ של שירים מצוינים, עם סיפור, עם טעם, עם פאנץ' ואפילו עם שנינה.

אין זאת כי הוא נהנה לשחק עם המילים, לנצל את הרכבן, להשתעשע עם המשמעות שלהן. ועם זאת, לא לוותר על חרוזים משובחים, שיהיו מלאים ומושחזים, וגם יובילו את השעשוע שלו לאמירה יפה וקוהרטנית, לא נעדרת הומור. כמו שהוא כותב, למשל, ב"כמה כמה" הפותח: "אחכה לך, אחכה לך/ עד שיימצא הקלח/ ימבה חומץ, ים המלח/ לא, אנ'לא בוכה, זה רק נדמה לך".


   


פרל גם מפלרטט עם משחקי מילים, בחיבור בין שמות לפעלים בעלי שורשים דומים, שמאכלסים את  "התיקון": תקופה מתקיפה, סיגריה מסגירה, יום מאיים, לילה מיילל, צער לא צעיר, צרות מצרצרות, שעה משתעשעת וגם דקות מדכאות.

והשיא, דומה, מסתתר בשיר הנועל "ברכה אקו-לוגית (למשורר אבוד)". לא אקולוגיה שאתם חושבים, אלא זו שלקוחה מתשבצי היגיון: אקו כהדהוד, לוגי כהיגיון. תרגיל כתיבה חכם ומתוחכם, שעל הנייר חסר אימפקט לחלוטין, וכוחו - כהנחיות בונות ליוצר שאיבד את זה - רק בביצוע, במיוחד בהופעה, שמזמינה את השומעים לחזור על ההברה האחרונה: "בין השורות יש סודות/ שמותר כבר לחשוף (סוף סוף)... שמח במה שכתוב/ ובמה שאפשר עוד לכתוב (טוב טוב)/ איזה חלק בך התרחק/ מה שמרת קרוב (רוב רוב)... אם חיפשת מתחת לאף/ ותאה לא מוצא (צא צא)/אם טיפסת גבוה/ ושם אתה ריק וחרד (רד רד)/ לך אל מה שנושם/ וגורם לליבך להדהד (הד הד)". לא שיר חשוב - במופע הוא מתפקד כהדרן ראשון, שיר משחק של זמר עם קהל - אבל מעיד על דמיון ויצירתיות.


איתי פרל, צילום: אלה מאירוביץ'



אהבה, כסף ובלוז

עשרה שירים ב"מלון ערבה", 42:35 דקות. מוזנים בניסיון החיים שהספיק פרל לצבור, בראש הפתוח שלו, בראייתו המיוחדת מערכות יחסים וניתוח זוגיות ובאהבתו לספר סיפורים. "בשבילה הייתי סוג של משחק/ טיפוס רומנטי עם חורים בארנק/ מעולם לא הוזמנתי ועכשיו מסולק/ חד וחלק", הוא שר ב"כסף קטן", שיר של גבר מנוצל.
מצד שני, ב"כסף גדול", שתי רצועות אחר כך, זה שיר של גבר נאבק מול אתגרי העולם והציפייה ממנו לפרנס: "תשבור את הראש, תבלע את הרוק/ תמצא פתרון, קח בחשבון/ שים בצד את העלבון, את חוסר ההיגיון/ ולך תשיג את הכסף...".

"הנשק הסודי" הוא הדבק שמלכד זוג אוהבים ("בין שלוש לארבע/ כבר נתחיל להתחמש/ כשתרד השמש/ זה בזו להשתמש/ זה חם וקר/ כבד ומהדהד בקודקודי/ את ואני והנשק הסודי"), "בעיות שמיעה" הוא עניין של הבנת הנשמע (או אי רצון להבין את הנשמע), "בלוז המעקה הלוהט" (הכי במבנה קאלסי, אולי מפני ששם הסגנון מקבל ביטוי מפורש) תוהה מהו המוצא לאין-מוצא בזוגיות ("היי מותק, איך ממשיכים מכאן/ הבלוז הולך איתנו כל הזמן") ו"מחבוס", השיר העולץ ביותר באלבום, הוא על הסיכוי (האחרון?) לנהל זוגיות רצינית ("...אהבתי בעבר, אבל איתה זה קצת/ שונֶה").


  


שירים עם סיפור ואמירה

הרכב הנגנים מן האולפן - הכולל את נגן הגיטרה נדב אזולאי, נגן הבס גיל נמט, איש הוורליצר דודו חמד והמתופף מתן אפרת - מחוזק בנשפנים יאיר סלוצקי וירון אוזנה (טרומבונים), גל דהאן (סקסופון) וארתור קרסונבייב (חצוצרה), עובר גם לבמה. זה הרכב גמיש, עם חלילופי תפקידים, עמדות וכלי נגינה ביניהם. לא תמיד כולם ביחד על הבמה, אבל כשהם כן, זו חתיכת נוכחות מרשימה שאי אפשר להחמיץ את ההנאה המופגנת שלהם מן הנגינה. במיוחד של נמט התזזיתי וחסר המנוחה, שעושה זאת בדרך כלל כשגבו אל הקהל.

עם הנגנים עוברים גם שמונה מעשרת שירי "מלון ערבה" (רק "התיקון" ו"בלוז המעקה הלוהט" נשארו בחוץ). ובבלוז, כפי שמתברר חיש קל, לא חייבים לשבץ את כל השירים החדשים בהתחלה, כשהאוזן עירנית עדיין. אפשר לפזר אותם לאורך כל המופע, ואפילו לשמור כמה מהם לסוף דווקא, כשהרעיון נקלט, נכנסים לשוונג והאווירה מתלהטת. אצל פרל, שמציע שירים עם סיפור ואמירה, על אחת כמה וכמה. מה גם שהוא שומר, פחות או יותר, על סדר השירים והופעתם המחושבת באלבום, גם על הבמה.


איתי פרל, צילום: אלה מאירוביץ'


הפתיחה היא הצהרת כוונות ברורה של "עוד הלילה" מ"בנות", אלבום הבכורה שלו (05'). "...בקרוב יהיה ברור מה מותר ומה אסור/ מה נשאר ומי שבור/ ומה שכבר לא נוכל לרצות, מאיים/ עכשיו לקרות עוד הלילה". צליל של פדל סטיל, מגרש את הספקות. ואחריו שירים נבחרים מן העבר משתלבים בין אלה של "מלון ערבה".

כמו "אפילו לא אני" מ"מים מתחת לגשר" (07') במבע רוקנרולי, "הנה באתי הביתה" עם דהאן בסקסופון טנור, ו"אזרח סוג זין (במדינה סוג בית)" מ"מסע בלוז" (12') כרית'ם-נ-בלוז עתיר גרוב. הנה, הבלוז של פרל ססגוני. מתחבר ונארג מצד אחד עם פולק ("כסף קטן" למשל) שמסתדר נהדר עם צבע הקול ואופי השירה השקולה, הבוגרת והאיטית שלו. ומצד שני נפתח לקצב מטמטם של רוקאבילי מצוחצח עם שלושה נשפנים ("מחבוס") ובוגי מפואר לנעילה ("אין לאן ללכת בלוז", גם הוא מ"מסע בלוז"), כשכל הנגנים וגם האורח הנכבד יוני רכטר, משתתפים בחגיגה.


איתי פרל, צילום: אלה מאירוביץ'


מיכה שטרית
ודנה ברגר כבר התארחו. רכטר, שמארח את פרל באופן קבע זה 12 שנים במופע "העיקר זה המוזיקה", בא לתת בפסנתר הפעם. תמר אייזנמן (שניגנה ושרה ב"מלון ערבה") ואריק ברמן יתארחו בהופעות הבאות. רכטר תרם את "שוב היא כאן", "שיר אהבה סטנדרטי", "זה כל מה שיש" ו"העיקר זה הרומנטיקה", שהותאם לאווירה הבלוזית של המופע, וליווה את פרל בשיר הנושא מ"מים מתחת לגשר". גנב את ההצגה, אבל זו לא חוכמה.

אגב, פרל מוצא זהות ושורשים משותפים בין הבלוז לבין השירה המדוברת, ונוטה להגיש את השירים כבגלגול מוקדם - ואולי מאוחר - של ספוקן וורד, אפילו מתובל בתנועות ובאנרגיות של היפ-הופ. מה שמוסיף צבע, עניין ואמינות להתרחשות הבימתית המלהיבה, שנהנית גם מתאורה נהדרת ומאקוסטיקה מושלמת, יוצאת דופן, של אולם צוקר החדש בהיכל התרבות. אכסניה מפתיעה אך מאוד מוצלחת ל"מלון ערבה" של איתי פרל וחבריו.


  


איתי פרל. מלון ערבה (קמע)

איתי פרל. מופע השקה למלון ערבה. צוקר, תל אביב. שלישי, 27 במרץ 2018

למועדי מופעים >

04/04/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע