סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2018 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
3031
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח בריאן כוכב עליון
 

 
 
ווילסון וחבורתו פותחים בסדרת שירי סרפינג קליפורניים קלילים מהסיקסטיז... מי עושה כיום שירים כאלה - על בחורות, מכוניות, גלשנים ובילויי חוף? עולם חסר דאגות השייך לצעירים. אומרים שנוסטלגיה זה לא מה שהיה פעם, אבל עבור מרבית הקהל כאן זו התרפקות אמיתית על המוזיקה עליה גדלו. יותר נכון גדלנו."
בריאן ווילסון וחבורתו הוכיחו בהיכל התרבות בתל אביב שרוח הסיקסטיז הקליפורנית של הביץ' בויז עדיין פועמת ובועטת


ככל שנוקפות הדקות והשירים הנפלאים מתנגנים ומושרים בזה אחר זה, מתבררת עובדה פשוטה: זהו מופע מחווה מרגש לבריאן ווילסון על ידי נגניו וזמריו שעל במת היכל התרבות תל אביב.

לא שהוא לא כאן, אבל הוא פחות פעיל מבעבר ומחלק בנדיבות תפקידי שירה ונגינה לכל האחרים, בעודו יושב מאחורי הפסנתר. בתחילת הערב הוא עלה לבמה בעזרת הליכון והקהל הרב, בוגרי סיקסטיז בעיקר אבל גם צעירים יותר, שיודעים להעריך ענק מוזיקה מסוגו, מגיב בסטנדינג-אוביישן ובמחיאות כפיים נלהבות. אי אפשר להימנע מהמחשבה שלפני קצת יותר משנתיים, אז עלה על הבמה באמפי פארק רעננה, התרחש בעת הופעתו הפיגוע במתחם שרונה שפגם לנו מאוד באירוע ההוא, וכעת נערך המופע הנוכחי במרחק הליכה משם.

ווילסון, שמקובל לראות בו - ובצדק - גאון מוזיקלי ויוצר שהקדים בהרבה את זמנו, הוא כמובן המאסטר-מיינד של הערב. בלעדיו זה בטוח לא היה קורה. הוא האדם שאחראי לכתיבת-הלחנת-עיבוד מרבית השירים, כולל בחירת הנגנים והזמרים ויצירת תזמורים נפלאים בהתאמה למקור - כאלה המשחזרים את ההרמוניות הקוליות הכל כך אופייניות של הביץ' בויז, להקתו, שאין מנוס מלכנותה "מיתולוגית". זו אמנם קלישאה, אבל כשנזכרים בשנות ה-60 ובתרומה המכרעת שלהם לפסקול חיינו אז - היא מתבקשת.


בראן ווילסון, צילום: שי מהלאל



שירים נטולי דאגות

ווילסון וחבורתו פותחים בסדרת שירי סרפינג קליפורניים קלילים מהסיקסטיז, ומה יכול להתאים יותר לאקלים ההביל שלנו כאן עכשיו, המבריח מדי יום אלפי אנשים לחופים. Callifornia Girls שבקליפ המקורי שלו מספר נערות בביקיני רוקדות על הבמה לצד חברי הלהקה והדבר נראה מה-זה יפה ונאיבי. אחר כך Dance, Dance, Dance, I Get Around, Shutdown, Deuce Coupe.

מי עושה כיום שירים כאלה - על בחורות, מכוניות, אופנועים, מסיבות, גלשנים ובילויי חוף? עולם חסר דאגות השייך לצעירים, שנהנים ממנו כאן היום בני 60 ו-70. אומרים שנוסטלגיה זה לא מה שהיה פעם, אבל עבור מרבית הקהל כאן זו התרפקות אמיתית על המוזיקה עליה גדלו. יותר נכון גדלנו. השירים האלה נשמעים פשוטים וקלים לעיכול, אבל מבחינה מוזיקלית-הרמונית הם די מורכבים. יעידו על כך 12 החבר'ה שעל הבמה שמתאמצים לדייק בגבוהים ולא תמיד מצליחים לשחזר את הפאלצטים המקוריים של הביץ' בויז.   


בריאן ווילסון וחברי ההרכב, צילום: שי מהלאל


In My Room זו הבלדה הראשונה, היפהפייה צריך לומר, בערב הזה. כך גם Surfer Girl. ואנחנו עדיין באווירה של חוף גם כשהחברים נודדים מזרחה לאל.איי, ל-Salt Lake City. רפרטואר הביץ' בויז הכובש וההרמוני, שהקהל מתמסר לו ומתמכר אליו, נמשך עם Wake The World, Add Some Music to Your Day, California Saga, Don't Worry Baby, Let Him Run Wild, Darlin' ו-Feel Flows.

ההופעה רצה וזורמת כמעט ללא קטעי קישור. הנגנים נותנים מדי פעם קטע סולו וזוכים בתשואות מהקהל. התאורה והסאונד טובים למדי, אנשים רוקדים במעברים ובסך הכל יש לאירוע המוזיקלי הזה וייב טוב.


בריאן ווילסון וחברי ההרכב, צילום: שי מהלאל



איזה ווינר

זה כ-20 שנה מופיע ווילסון על הבמות ומשמר את מורשת להקתו, בה היה כידוע היוצר המרכזי והטביע חותם על עולם המוזיקה בכלל. סיפורו האישי הכואב והמיוסר, הכולל בעיות נפשיות והתמכרויות לסמים שמצד אחד טלטלו את חייו ואילצו אותו לקבל על עצמו פיקוח מדכא של מנטור מתעלל, ומצד שני היו הטורבו היצירתי הבלתי נלאה שלו - תוארו ברגישות בסרט "אהבה וחסד" (2014), שביים וויליאם פולאד. מבחינתי, ווילסון הוא ווינר שסיפורו מקפל בתוכו את ניצחון הרוח. האישית והיוצרת. 

עוד מהרפרטואר הממכר של הלהקה שרבים משיריה הפכו לסטנדרטים מוכרים ואהובים: Sail on Sailor, Do It Again, Wouldn't it be nice, Sloop John B, God Only Knows, Pet Sounds. השיר שמסיים את החלק הרשמי של ההופעה הוא Good Vibrations המופתי, שנדמה כח נאמר עליו כבר הכל.

מאחר שווילסון מוגבל בתנועתו הוא לא יורד מהבמה וחוזר, כמקובל, אלא שסדרת ההדרנים נפתחת מיד. Help Me Rhonda, Barbara Ann, עוד להיט ענק של הביץ' בויז שמרים את הקהל שפוצח בשירה יחד עם החבורה שעל הבמה.


בריאן ווילסון ודני סנדרסון, צילום: שי מהלאל


ואז מגיעה תפנית ממזרית בעלילה. לבמה מוזמן ב"מפתיע" דני סנדרסון, עם הגיטרה שלו, ומטאפורית גם עם הגלשן שלו, ולתשואות הקהל הוא מבצע עם ווילסון וחבורתו את Surfin' USA ולאחר מכן גם את Fun, Fun, Fun.

אקורד הסיום הוא שירו האישי המרגש מ-1988 של ווילסון Love and Mercy (ששימש כאמור שנים מאוחר יותר כשם הסרט שעסק בחייו). זה בהחלט היה מופע שסיפק את הסחורה לצעירים של פעם, שצעירים ברוחם גם היום למרות שהם כבר דיירי "שיכון ותיקים". לבני ה-20 של היום נראה לי שהשירים האלה לא יאמרו הרבה. יש להם את גיבורי התרבות שלהם.

בריאן ווילסון, 7 באוגוסט 2018, היכל התרבות תל אביב

למועדי מופעים >

08/08/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע