סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2019 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן שולי רנד - בין התשוקה לתשובה
 

 
 
תחשבו על זה: יהודי חרדי וירא שמיים, ניצב על הבמה, כמעט אינו מש ממקומו. לראשו מגבעת שחורה, לגופו מעיל שחור ארוך, ולא רק שאינו מהווה איום או סכנה לכל מה שאתה מאמין בו כחילוני, אתה אף משתוקק למוצא פיו."
רנד הוא פרפורמר מהפנט, הפורש בפני הקהל בבית האופרה את מציאות חייו כחוזר בתשובה נצחי, בעקבות אלבומו החדש "רצוא ושוב"


דו"ח לבורא עולם
 
"אני עומד על שפת נהר/ גווי כפוף, ליבי נשבר/ וכל ימיי רצוא ושוב/ בין שמיים וארץ" - כך מתאר שולי רנד את תמונת עולמו ב"עוד טיפה", שיר הנושא של "רצוא ושוב", אלבום האולפן השני שלו.

לא דברים בעלמא. אמנם השיר נועל את המופע החדש שלו, המבוסס על האלבום, אבל כל כולו ענייני הרצוא ושוב, הרצוא ושוב, ושוב - הרצוא ושוב של מלאכת החיים. של המאבק בין שמיים לארץ, בין הטינה לאהבה, בין התשוקה לתשובה, בין הרוח לחומר. ואם תרצו, גם בין חלומות ושאיפות לערות ולמציאות.

כולנו מכירים את שולי רנד. איש הבמה שחזר בשאלה ושב וחזר בתשובה. כבש בסערה את במת התיאטרון והפליא בהישגיה אמנותיים, אך גם חטף בפנים מנה הגונה ומכות כואבות מהחיים. לאורך המשברים הוא מנווט את חייו בתהייה מלומדת ומנומקת אחר תשובה לשאלה הרטורית מה התכלית. שהרי, לאמונתו, היא ידועה וגלויה (וכבר נוסחה באלבום הבכורה "נקודה טובה"): הכאב נועד להעיר את הלב, הקלון בא להצית את הדמיון, המכה מחלצת תחינה וכל נפילה מדרבנת עוד ועוד לתפילה. לדין וחשבון אישי מתמיד ולדו שיח בלתי פוסק עם בורא עולם.



שולי רנד, רצוא שוב, תמונת יחסי ציבור


גם הפעם. אף שהתכלית ברורה, הדרך להצגתה, לבירורה ולאישושה, היא האמנות המלהיבה והמרתקת של שולי רנד. ואף שרובו המכריע של הקהל דתי - להערכתי הזהירה, פחות מארבעים אחוזים מן הנוכחים באולם היו חילונים - רנד, בסבלנות של מורה, מציע הזדהות והכלה, גם קמאיות וגם עמוקות, עם הומניות ואנושיות, ועם אמונה ושורשים. פשט ודרש ומנה גדושה של הומור בכפיפה אחת. 
 



הילה מוארת
 
למן הפתיחה, עם הכיסופים של "הילד המשיח", נישאים על גבי ריף גיטרה חשמלית שמנסר בזעקה את חלל האולם, ועם המסה המפותלת והמנומקת של "צדיק" בחלון ראווה, שכמו מנהל דיאלוג עם השכינה - ועד "אייכה" הוותיק, ניגון משתוקק שיוצא מן הלב, רק עם עמית יצחק באקוסטית וגדי פוגטש הנאמן בכינור להטוטני, משפיל מבט ומתמסר לאהבת הקהל ולשירת הרבים, ו"עוד טיפה" שהופך את יבבת הכינור חודרת הלב לניגון שמח וסוחף, אופטימי בעליל.

ובסך הכל: שישה שירים מהאלבום החדש - כולל "הספינה" על טלטלות חייו, "דע בני אהובי" כגוספל יפהפה על מידת הרחמים האלוהית, ו"עבדים" הדוהר בחדוות רוקאבילי מסחררת אל הגאולה; עוד שישה מהאלבום הראשון - ביניהם "מוחין ד'קטנות" הבלקני לרגע, "המשורר" כפרידה חומלת ומרגשת מהמחזאי חנוך לוין, הרֶבֶּה שלו, כשהיה שחקן צעיר, רזה ואניגמטי, "ערפל" על גילוי השכינה בתוך חורבות החיים ("כי שמה, כי שמה/ כי שמה האלוקים") כטיוטת פיוט שמתרקמת ליצירת רוק קצבית והדוקה, ו"בן מלך שעשוי מאבנים טובות" עם גיטרה חשמלית חריפה; ושניים ששאל ממשנתו של מאיר אריאל, מורה ושותף לדרך ההתעמקות - "טרמינל" בפרשנות משלהבת ובעיבוד צוהל ודוהר, ו"מים מתוקים" כבלוז נהדר שהופך את שיר האהבה בין גבר לאשה, לאלגוריה על אמונה.



שולי רנד, צילום: גאיה ס. טרטל



שעה וחצי של שירים ודברי קישור, חזיונות וסיפורים, מעשיות ודברי הגות, ניגונים ופלפולים, וגם חוויות אישיות מהתנסויות כואבות. מלווים בדמיון שופע, ציורי וצבעוני. בכשרון סיפורי יוצא דופן, ביכולת תיאור מופלאה, מנוסח בתמצות ובדיוק, ממוקד בשורות מחץ.

רנד הוא מספר בחסד. פרפורמר מהפנט. אמנם הוא נעטף בתאורה מרשימה, אבל אינו זקוק לפירוטכניקה ראוותנית. מלאכתו אמנותו. די בקולו הבשרני והרועם, אחוז חיוניות ותשוקה למלא את היריעה ולהספיק הכל; במחוות ידיו שמשרטטות ומדגימות, מפסקות את השירה, מבארות ומדגישות את הכוונה; בג'סטות רכות וגם בתנועות חדות ונמרצות להביע נפתולי רגשות וגם פיתולי דרמה.

לפעמים הוא מנצח על התזמורת. לפרקים הוא מנהיג להקה. יש והוא רוכב אופניים ויש שהוא מושך בקשת. כל כך פיזי וציורי עד שנדמה כי אפשר להקשיב לו ב"מיוט" ועדיין לא להפסיד מילה. ובפסקי זמן הכרחיים כמו באתנחתות בלתי מורגשות, שבהם יחליק בכף ידו על זקנו העבות והמלבין, אפשר להישבע בהילה מוארת סביב ראשו. 
 

 
  
 


הפקה עשירה ומרהיבה

 
תחשבו על זה: יהודי חרדי וירא שמיים, ניצב על הבמה, כמעט אינו מש ממקומו. לראשו מגבעת שחורה, רחבת תיתורת, ולגופו מעיל שחור ארוך מכופתר כהלכה. ולא רק שאינו מהווה איום או סכנה לכל מה שאתה מאמין בו כחילוני, אתה אף משתוקק למוצא פיו. גם אם פרצי צחוק מקרב הקהל הדתי מבהירים שכחילוני יש דקויות שאינן נהירות לי. ובכל זאת: ברוכים הבאים לעולמו של שולי רנד, בן מלך שעשוי אבנים טובות ומפיק מרגליות.

שיתוף הפעולה שלו עם המפיק המוזיקלי (באלבום ובמופע) אסף תלמודי נהדר, מושלם. לתלמודי ידע עצום, קילומטרז' ניסיון והבנה עמוקה במוזיקה יהודית, מוזיקת עולם ובשאר גוני גרוב אוניברסלי, ושליטה ברוק'נרול וברית'ם'נבלוז. ההפקה המוזיקלית שלו עשירה ומשכרת, יפה ומרהיבה. מעמידה את רנד במרכז פולק יהודי, יחודי מאוד, שיש בו שורשים כליזמריים אך גם נגיעות בינלאומיות - אם כי חבל שתלמודי נגרר פה ושם לסמול טוק מיותר, שפורע את הקשב והרצף וגוזל מתשומת הלב.



שולי רנד, צילום: גאיה ס. טרטל


ואי אפשר שלא להעלות על נס את התרומה המוזיקלית של חבורת הנגנים המשובחת, שבנוסף לגיטריסט המצוין עמית יצחק ולכנר גדי פוגטש, כוללת את עמית הראל בקלידים, בנו הנדלר בבס, ניר מנצור בתופים ואמיר זאבי (לשעבר ג'יין בורדו) בגיטרה אקוסטית - שותפים נאמנים ויעילים לסאונד מרגש, מלהיב, מסעיר, מצית את הדמיון ומרעיב את הנפש.

שולי רנד בהופעה. המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב. חמישי 22 בנובמבר 2018
 
 


למועדי מופעים >

25/11/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע