סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן ברי סחרוף חופשי ומאושר
 

 
 
סחרוף מתחיל הכי חזק שאפשר, ורק מגביר את האינטנסיביות והקצב. כי אצלו כל שיר להיט, וכל להיט ראוי להיות הדרן. הקהל באקסטזה."
בפתח העשור השביעי לחייו, סחרוף קופץ, רוקד ומחשמל את הקהל בהופעה אלקטרונית מסעירה


העיקר התרגיל

אף שכלל בהופעתו רק שיר אחד ("ירח" של נתן אלתרמן) מ"ליקוטים", אלבום האולפן האחרון שלו שראה אור לפני שלוש שנים כמעט, המופע שהעלה ברי סחרוף בהיכל התרבות בתל אביב הוא לגמרי באווירת ליקוטים. שירים מפה ומשם, כמעט מכל תחנה נחשבת בדיסקוגרפיה הארוכה שלו, שנפרשת על פני יותר מ-30 שנה.

לא רק זאת אלא שבניגוד לרושם ש"ליקוטים" השאיר, בהיותו אלבום אקלקטי, מגוון ולא אחיד בחומריו, לפיו סחרוף "תקוע" מבחינה יצירתית, מלמדות השנים האחרונות שלו דווקא על רעב לחדשנות ועל סקרנות רבה שהולידו הרחבת בנייה וגיוון בעשייה. מצד אחד, "היא הופיעה כמו הרוח" - אלבום לדינו ומופע משותף עם אהוד בנאי, מצד שני יצירות משותפות עם בלקן ביט בוקס (!) ועידן רייכל (!!), ומצד שלישי מסע ג'אזי עם איתמר דוארי ועומרי מור מפסטיבל הג'אז באילת ועד פסטיבל הפסנתר בתל אביב.




ברי סחרוף, צילום: שלומי פינטו



אולם כל אלה לא הכינו, אותי לפחות, להפתעה האמיתית מצידו של סחרוף - חיבור אמיץ, מרגש ומלהיב, עם מוזיקה אלקטרונית. חגיגה מסעירה וסוחפת של סמפלרים ומחשבים, ביטים ומקצבים, של נגינה להוטה ונגנים מחויבים, ששיחררה את הניצרה משלב מוקדם ביותר, ומצאה את סחרוף חופשי ומאושר, חופשי ומשוחרר, מקפץ בחדווה ואפילו מתרוצץ ומרקד - בפתח העשור השביעי לחייו - כפי שלא ראיתיו מעולם. כנאמר - לא חשוב הגיל העיקר התרגיל.

המופע נטע וחיזק את ההרגשה שמתחילים אותו הכי חזק שאפשר, עם להיטים שבשקט יכולים להיות הדרנים, ורק מגבירים את האינטנסיביות ואת הקצב. כי אצל סחרוף כל שיר להיט, וכל להיט ראוי להיות הדרן. וכך, העצימות הגבוהה, ממש למן ההתחלה, גרמה לקהל לגלוש אל הבמה כבר מן השיר השני וגררה את הבמה והאולם לאקסטזה משותפת, כשהאלקטרוניקה המדויקת, הרעננה והרקידה, מתיכה את המרכיבים הבולטים במוזיקה של סחרוף - רוקנרול ואתניות - לצליל נהדר גדול, דחוס וחיוני, מעורר השתאות. ואפילו קונפטי נורה לחלל ההיכל. עד כדי כך. אגב, גם עיצוב הווידאו ארט היה מחושמל ותזזיתי ברוח המופע. 
 


ברי סחרוף, צילום: שלומי פינטו

חיבור מרגש בטירוף

עם ששת המוזיקאים הנהדרים שמלווים והולכים איתו כברת דרך הגונה - אורן לוטנברג בגיטרה, בנו הנדלר בבס, ניר מנצור בתופים, שי צברי בשירה, ובמיוחד גידי רז בסמפלרים ויונתן דסקל בקלידים, המעצבים הבולטים של הסאונד האלקטרוני - סחרוף יכול היה להשמיע מכל טוב הקריירה שלו. "עיר של קיץ" טעון בארומה אתנית שמועצמת בקולות הרקע של צברי, "מונסון" עם פתיח מזרחי-אוריינטלי כבד, שהפך עם חיקוי העוד-בוזוקי-קאנון שמפיק דסקל מן הקלידים להמנון רוגש של שירת רבים, או "(לב שבור הוא) לב שלם" עם סיפתח "ערבי" דרמטי, ומעברי שירה ומאוואל של צברי.

וגם "בואי הביתה" ו"יומולדת"; "ככה זה", "בסוף של יום" (שבטיפול האלקטרוני כפסע בינו לבין הורה מואצת), שיר המהגרים וקיבוץ הגלויות "כמה יוסי" ו"שלום לך דודי" (מ"אדומי השפתות", פרויקט אבל גבירול שלו ושל רע מוכיח); "חלליות" ו"אין קץ לילדות" שיצרו הוא ופורטיס; "זמן של מספרים" ו"כלום זה לא סתם" שנכתבו ביחד עם עמיר לב לאלבום הקודם "אתה נמצא כאן" (האחרון הכי פחות אלקטרוני בערב, רק עם גיטרה אקוסטית); "רוחות לא יכולות לברוח" (מימי פוריין אפייר), "עוד חוזר הניגון" המופתי של אלתרמן ו"עיר מקלט" (של אהוד בנאי) האהוב עליו כל כך, לסגירת מעגל עם הצליל האתני.



נצ'י נץ' וברי סחרוף, צילום: שלומי פינטו




מודע לגודל האירוע ולחיוניות המעמד, מיעט ברי במלים בין שיריו. כמה מלות נימוס לא מכופתרות בפתיחה, ועוד כמה זחוחות ומפליגות באהבה להצגתם ולהזמנתם של שני אורחיו - כוכב ההיפ-הופ העולה רביד פלוטניק (המוכר בכינויו נצ'י נצ') ובעל הזכויות ומניות היסוד יצחק קלפטר, הידוע בכינויו צ'רצ'יל.

החיבור עם נצ'י נצ' היה מלהיב במיוחד. בהחלט יכול להשתלב באקספרימנטים המוזיקליים שסחרוף חוֹוֶה ומתנסה בהם באחרונה. פלוטניק הוכיח, ולא רק במלים, שהוא טוען ראוי לכתר "מלך הראפ של המזרח התיכון", מתובל ב"המאן, המאן" מצדם של ברי וצברי, שלא הסתירו את התלהבותם גם ב"בּוּר ועם הארץ". "כל הזמן הזה", אחד השירים האישיים יותר של נצ'י נצ', היה מרגש בטירוף, ושיתוף הפעולה עם ברי בשורות מפתח היה נדיב ומכמיר, ודמה בעיניי לטקס העברת לפיד אם לא משיחה בשמן מלכות.




ברי סחרוף ויצחק קלפטר, צילום: שלומי פינטו

סביב קלפטר נרגעה מעט ההמולה. בעבור הכבוד והזכות (!) לארח ולנגן עם צ'רצ'יל, ברי היה מוכן לחרוג מהקו המוזיקלי של המופע, להנמיך את להבות האלקטרוניקה, ואפילו לפנות באבירות את מרכז הבמה לנגינה ולשירה של אורחו, שנתקבל בתשואות אין קץ עם כניסתו, נעטף באהבה ובערגה כששר את "דמיון חופשי", "צליל מכוון" (סחרוף: "השיר הכי יפה שתשמעו הערב...") ו"שיר אהבה בדואי", ונפרד בסטנדינג אוביישן של הקהל עם רדתו. ים הסמרטפונים שליווה והנציח את קלפטר העיד על נדירותו של הרגע והמעמד.

הופעה נהדרת. הלוואי עוד כאלה.

ברי סחרוף בהופעה. היכל התרבות תל אביב. שבת 24 בנובמבר 2018
 
 


למועדי מופעים >

04/12/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע