סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן המחווה ליגאל בשן: שעתיים של נועם
 

 
 
זו היתה הצדעה עשויה היטב. שילוב של להיטים גדולים וזמרים כוכבים, עם קליפים, קטעי וידאו וריאיונות מצולמים לצד תמונות מהארכיון המשפחתי הפרטי, ערוכים בשום שכל, בקפדנות ובטוב טעם."
מגוון אמניות ואמנים השתתפו במופע "אלף מנגינות קטנות", שציין שנה למותו של בשן. 50 שנות יצירה - משיתופי הפעולה עם עוזי חיטמן ואריק איינשטיין, דרך "הופה היי" ועד השירים האחרונים


שם נאה, משקף מאוד, בחרו מארגני מופע המחווה ליגאל בשן, לציון שנה להסתלקותו הטרגית. אמנם הצירוף "אלף מנגינות קטנות" לא מופיע באף אחד משיריו של בשן, שבחר ללכת מאיתנו ב-9 בדצמבר אשתקד, שלושה חודשים אחרי שמלאו לו 68, אבל הוא שאול מ"יש לי ציפור קטנה בלב", אחד מלהיטיו הגדולים ביותר.

בשן, שכתב ופיתח את השיר בעקבות פנייתו של יוסי בנאי ז"ל - שהגה את שתי שורותיו הראשונות - חורז את המנגינות עם "אלף אהבות קטנות", שילוב שבראי הזמן מאחד שלושה מוטיבים בולטים ביצירתו של בשן: בראש ובראשונה "אהבה", שסביבה נעים כמעט כל שיריו; "מנגינות", שכתיבתן, יצירתן והפיכתן לשירים העסיקו אותו לא מעט ומאכלסות רבים משיריו; וגם "קטנות" כמתארות, להרגשתי לפחות, את התחושה שהן חוללו. כי אחת ממעלותיו של בשן היתה בחיבור לחנים קטנים, מינוריים בדרך כלל, שחלחלו לאורך זמן, חדרו לתוך הלב ונגעו עמוק בתוך הרגש, בטרם הפכו ללהיטים גדולים. וכך, מאות מנגינות קטנות יצרו במשך השנים את החוויה המנחמת והמענגת, שעודנה מקננת בלב, ושמה יגאל בשן.


משפחת בשן ונשיא המדינה ראובן ריבלין במופע המחווה לזכר יגאל בשן ז"ל, צילום: שלומי פינטו



הזמנה לאהבה, הנאה וחיבוק

בניגוד להצדעות ולמחוות לאמנים שהסתלקו מאיתנו, הרקע למופע זה היה שונה. מצד אחד, בשל הנסיבות הטרגיות, מבחירה, שגרמו את מותו של בשן; מצד שני, ובניגוד ללא מעט זמרים ויוצרים אחרים, המופע לזכרו לא דרש התנדבות של אמנים, וגם הכנסותיו, אם בכלל, לא נועדו להחזיר חובות, לעזור למשפחה במצוקה או להקים קרן הנצחה כלשהי.

זו היתה הזמנה לאהבה, להנאה, לחיבוק גדול בצוותא. יוזמה של המשפחה, של האלמנה מיקה בשן, שמן הסתם מודעת לאיכות יצירתו ושיריו של יגאל, למקומו ולמעמדו בזמר העברי, להערכת הקולגות כלפיו ולאהבת הציבור אליו. ההיענות של האמנים המשתתפים כמו הנוכחות מחממת הלב של היכל תרבות גדוש, מפרגן ונלהב לשיר, העידו שהמטרות הושגו במלואן. גם ללא הנצחה ממסדית, המורשת של יגאל בשן חיה ומן הסתם גם תישמר.


                                      יגאל בשן, צילום: איתן טל


בניכוי ההתרגשות המובנת מאליה, זו היתה הצדעה עשויה היטב. שילוב של להיטים גדולים וזמרים כוכבים, עם קליפים, קטעי וידאו (לא רק מהופעות טלוויזיה, אלא גם מגיחתו החד פעמית לקולנוע, בסרט "שרית" של ג'ורג' עובדיה) וריאיונות מצולמים לצד תמונות מהארכיון המשפחתי הפרטי, ערוכים בשום שכל, בקפדנות ובטוב טעם בניהולה האמנותי של אתי אנטה. ועל אף "רכבת" האמנים המופיעים, הייתה המחווה תמציתית ויעילה לא רק בהצגת רבגוניות יצירתו של בשן, אלא גם בהצגת אישיותו הצנועה והנינוחה, ובעמידה בלוח זמנים הדוק.

רוצה להגיד, קצת יותר משעתיים שעברו בנועם. אולי חסרו איזכורים בימתיים והדגמת חומרים מתקופת שירותו הצבאי בלהקת פיקוד צפון, אליה הגיע ככוכב ענק וכאליל הנוער הראשון בפופ הישראלי; או דוגמאות ושיחזורים מתרומתו ומהופעותיו בפסטיבל הזמרי של ימי העצמאות; וגם מובאות מתוכנית הרדיו "בין שישי לבשן" שהגיש בימי שישי ברשת ב' של קול ישראל. אולם שני תריסרי השירים שכן הועלו על הבמה היוו מניפת מנגינות משקפת, יפה ומרגשת, מקריירה ישראלית מעוררת השראה, הערכה וגם קנאה, של 50 שנה ויותר.

  


מ"בואי נעשה לנו חג" ועד "מכת שמש"

משה פרץ
התכבד לפתוח עם שיר הנושא (כדלעיל) "יש לי ציפור קטנה בלב", ויותר משהוא רצה לשיר - הקהל רצה להשמיע, להרעיף אהבה כבר על ההתחלה. שלומי שבן, בגיחתו המוצדקת יותר, התחבר לאורבניות החמקמקה של "חדש בעיר"; שלומי שבת הקדים לרגש עם "איתך" (לחן של יורם צדוק) אותו הקדיש למיקה; וביחד עם שלישיית מה קשור חזר ל"מכאן" מקדם אירוויזיון 91' שכתבו למענו בשן ואבי דור, ועוד בסמבה ברזילאית.

אסי ישראלוף
ופיטר רוט ביצעו ברוב חן את "בואי נעשה לנו חג" מחמם הלב שכתב יענקלה רוטבליט. רוט, שמשפחתו שזורה בדרכו של בשן (השניים הקליטו יחד ל"מפגשיר", ואביו שירת עמו בלהקה הצבאית) זכה ב"אם הייתי שר לך", שסבו, המנצח האגדי לסלו רוט, עיבד בזמנו; את "תלוי רק בך", סן רמו מדוייק (המילים עם דורי בן זאב), הגיש הצמד הרומנטי לשעבר דנה עדיני ודניאל סלומון, בחוסר תנופה לא אופייני.


שלומי שבת, צילום: שלומי פינטו


לעוזי חיטמן ז"ל, שותף נאמן לדרך וליצירה של בשן ("כמו צועני", "הופה היי" ובכלל), היה חלק לא קטן ברפרטואר המחווה. תחילה עם "עכשיו התור לאהבה" המכמיר שכתב בכלל לאריק איינשטיין, ונוכס בדין ובזכות גם על ידי בשן, בפי מירי מסיקה, שלא הפילה אותי; בהמשך הגיע "אל תגעו באהבה" שכתבו במשותף וזכה לביצוע יוצא מן הכלל על ידי עילי בוטנר וילדי החוץ (בזכות השורה "גם אני הייתי ילד"?); ולאחר מכן בנציגות מובחרת משיריהם עבור "הופה היי". לפני כן הצטרף אליהם גורי אלפי, המנחה, לשירת "מכת שמש" ההיסטרי, אחד השירים הכיפיים (וגם המפתיעים) יותר של בשן.


להיטי "הופה היי" וסט תימני

פרק "הופה היי" היה לבו של מופע המחווה. בכל זאת, אין אחד - לא דווקא ילד - שחי בישראל של שנות ה-80, שלא נחשף להצלחה הטלוויזיונית, הבימתית והמוזיקלית חסרת התקדים הזו. השיר שהתחיל את ההיסטריה נכתב כזכור על ידי בשן לגידי גוב במיוחד לפסטיגל 83'. "מה קשור" קיבלו הזדמנות נהדרת להתיילד שוב פעם, אלא שציוותו של שלומי שבן אליהם היה תמוה, לא קשור, לא מנומק וחסר ערך מוסף. לעומת זאת, ההצטרפות של אבי דור ואהרון פררה, חברי ההרכב בגלגולו המאוחר (במקומם של חיטמן ויונתן מילר) היתה זריקת מרץ והנאה אינסופית.


מימין: אבי דור ואהרון פררה עם מיקה קרני. משמאל: מירי מסיקה. צילומים: שלומי פינטו


עם מיקה קרני שצורפה אליהם (על תקן נגנית הכינור, במקומו של מילר) הם חגגו את "ארץ הצבר" (חיטמן), "כמו צועני" (חיטמן) ואת "אנחנו נשארים בארץ" המיתולוגי (הלחן של בשן) והרימו את ההיכל לתקרה. באותה רוח, של בחזרה לילדות, תקנו עדיני וסלומון את הרושם המוקדם, עם בן ארצי, עמיתם ל"פמפושקה", מופע שירי הילדים שלהם והשיר "ילד פלא" (לוין קיפניס וקובי אושרת) שהפך יגאל בשן ללהיט בפסטיבל שירי הילדים מ-1979.

קרני, הפעם כזמרת, לא האפילה על ביצוע המקור של בשן ב"כוכבים לא משקרים" (מילים: אבי קורן) בסרט "שרית". במעבר מתבקש לשירים תימניים שביצע בשן, שנולד כידוע למשפחת בשארי מנחלת יהודה ראשון לציון, הפגינה שלישיית A-WA, המותג הישראלי המוביל היום בתחום זה, את כוחה וקסמה. תחילה עם "אהבת הדסה" של ר' שלום שבזי, בהגשה מסורתית, חפה מגרוב, ואחריו עם "ודוד יפה עיניים" שבשן שיפצר ב-78' (על לחנו של מתתיהו שלם) והפך לדיסקו (בעזרת דודי רוזנטל ודורי בן זאב). שלוש הבנות המלהיבות למשפחת חיים אף קידמו את השיר לסאונד אתני עכשווי.


  


מחווה מהבן

המוזיקאי הפחות מוכר במופע היה אורי בשן, בנו של יגאל, שבגרון חנוק הקדיש את "בלוז ההלוויה", שיר של המשורר הבריטי וויסטן יו אודן שאותו תרגם והלחין, ואביו - כך אמר - מאוד אהב. אורי שר מהפסנתר וסיים את השיר בדמעות. אולי ברגע המרגש ביותר בערב.

מסיקה שבה לבמה, להוביל את הפינאלה של ההצדעה, כשהיא שרה את "תביטי בי", השיר האחרון שהקליט בשן, כחצי שנה לפני מותו, ולא זכה להשלים. המעבד תומר בירן עשה זאת למענו, בעזרת שמוליק בודגוב, אבי סינגולדה ויונתן פריג', שלושה נגני גיטרה שניגנו וליוו את בשן במהלך הקריירה הבימתית שלו.


מימין: אסי ישראלוף ופיטר רוט. משמאל: אורי בשן. צילומים: שלומי פינטו


אביב גפן
התעלה על עצמו עם ביצוע מלא רגש וכוונה ב"סיון" (שנכתב במשותף עם שמוליק צ'יזיק). יובל דיין תרמה מחינה ל"תן לי (מה שהיה תשכח מזה)" שכתב יורם טהרלב ובשן הלחין עם גידי קורן, ויחד עם בן ארצי (בפסנתר) חזרה אל "שמיים", שיר מסכם-קריירה-בטרם-עת ובדיעבד אחד הנוגעים יותר של בשן: "כאן השמיים הם שלי/ כאן אני מרגיש כמו שאני/ רוצה לחיות, רוצה להיות/ בין התקוות שמשתנות/ כאן השמיים הם שלי// כאן סיפרתי את סיפור חיי/ כאן אני נושם את אוהביי/ להתאכזב, להתעצב/ ולנצח כל כאב/ כאן סיפרתי את סיפור חיי". נבואה שראוי היה שתגשים את עצמה, לא תיגדע בטרם עת, ולא תוביל לקיומו של מחווה זה.


  


ההפתעה וההצלה

שלמה ארצי
, "זקן השבט" ובן ה-70 היחיד בערב, נעל אותו. העלה זכרונות משלושה מפגשים עם יגאל בשן. חלק לו כבוד ענק כשהקדיש את "רוקר חיי" למעמד, והפתיע בהומאז' לאחד הלהיטים המזוהים יותר של בשן, "קפה אצל ברטה" (אהוד מנור ונתן כהן), חלק נכבד ממנו בשירת א-קאפלה עם הקהל הנרגש.

נסחף ברגשותיו ביקש ארצי להוסיף כבוד ולבצע - בהפתעה גמורה - את "עין גדי" (שירם של איתן פרץ ודב אהרוני, שהוקלט לראשונה בשנות ה-50 על ידי טובה בן צבי ושמואל בר זכאי), שמאז 1973 (ארבע שנים לפני שאריק איינשטיין שיבץ גרסה משלו בראשון בסדרת "ארץ ישראל הישנה והטובה" שלו) היה לאחת הפנינים המוכרות והאהובות של יגאל בשן. אך בהיעדר המילים בפרומפטר ארצי כמעט והסתבך. את המצב הצילה הזמרת עינת שרוף שקפצה לבמה כדי לפתור את המבוכה ולהוביל את השירה.


שלמה ארצי, צילום: שלומי פינטו


את המופע ליוו סקציית המיתרים של התזמורת הקאמרית הישראלית, בעיבודיו ובניצוחו של דורון מזרחי, ולהקת "לייב" שניגנה עם בשן בשנותיו האחרונות, וכללה את יונתן פריג' (גיטרות, עיבודים וניהול מוזיקלי), מוטי לייבל (חשמלית), גידי הרץ (קלידים), עמית שטריקר (בס), תומר לוי (תופים) ואורן בלבן (כלי הקשה). הנגנים האורחים אבי סינגולה ובעיקר שמוליק בודגוב הוסיפו לחלוחית מרגשת עם בסולואים של גיטרה חשמלית. גורי אלפי הנחה ביד רמה ובוטחת, עם יציאות הומוריסטיות וסאטיריות.

אלף מנגינות קטנות, שרים יגאל בשן. היכל התרבות תל אביב. שלישי, 3 בדצמבר 2019


למועדי מופעים >

07/12/2019   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע