סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2020 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
2627282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן רמי קלינשטיין ממלא צורך לאומי
 

 
 
צריך אלף כבאים כדי לכבות את הדליקה הבימתית שנוצרת על הבמה. ללא הבנדנה ושאריות שיער, אך עם גוף מעוצב ושרירים משורגים - שואו מן בכל איבריו, גידיו ומיתריו. וגם מלא סיפורים, וידויים וגילויים מחייו ועל השירים שכתב. מופע חד פעמי או צורך רב פעמי? שווה לו ולנו לחזור אליו ועליו."
בחגיגת ה-25 לאלבום "תפוחים ותמרים" של אלוף המיינסטרים והמאמי עם הגומות, יש צידוק וגם נחמה


שירת רבים אינסטנט
 
גם בעידן שבו האריזה והשיווק מחדש של כותרים ומוצרים מוזיקליים הפכו לערכים שמקדשים את עצמם (לא מעט בגלל שאין מה להתגאות ביצירה מוזיקלית חדשה), אפשר למצוא צידוק וגם נחמה בחגיגת יום הולדת, המוקדמת לטעמי, בימים רגילים - 25 שנה לאלבום "תפוחים ותמרים" של רמי קלינשטיין.

ולא מן הטעם שארבעת אלבומי הסולו הקודמים שלו ("ביום של הפצצה", "על הגשר הישן", "אהביני"  ו"במסיבה אצל גידו") לא זכו למעמדים חגיגיים דומים כשהגיע זמנם (1986, 1989, 1991 ו-1993 בהתאמה), כי אם מן ההבנה וההפנמה ש"תפוחים ותמרים", האלבום החמישי של קלינשטיין, הוא האלבום המשמעותי ביותר שלו בדיסקוגרפיה שלו, שמתגאה בכ-20 אלבומים – תריסר מהם אולפניים, והשאר אוספים, אלבומי הופעה (גם עם ריטה, סינרגיה וקרן פלס) ואלבום ילדים אחד.

גם קודמיו הניבו להיטי רדיו והופעה גדולים, אבל מה שעשה את "תפוחים ותמרים" לאלבום המצליח והנמכר ביותר של קלינשטיין, הוא שיר הנושא שהפך אותו למאמי לאומי, לאלוף המיינסטרים, למלך ההסכמה הציבורית. אמנם שיר אהבה דרמטי, אנדלוסי שכזה, על אשה יפה, שבורת לב, שמוציאה עוד ועוד ממחטה כדי להתגבר על כאבה ובכייה על האהוב שזנח אותה. אבל כמו שקורה לשירים ישראלים לא מעטים, התפאורה, דוכני השוק וקולות הרוכלים, ודימויי התפוחים והתמרים, הפרחים והשושנים ששילב איתן נחמיאס בדרמה, כמו הלחן המידבק והדחיפות המבקשת והסוחפת בשירתו של קלינשטיין, העניקו לו משמעות רחבה יותר, הפכו אותו לארצישראלי כזה, לשירת רבים אינסטנט. 


רמי קלינשטיין, צילום: חנוך גרזיצקי 



ככה זה, להתחבר לעצמך

סביר להניח שבמקור הוא נכתב בעבור ריטה, וביצוע שלה אותו היה מתקבל בטבעיות. אצל רמי הוא נחשב חריג, יוצא דופן, לא "מסתדר" דאז עם נטיותיו הרוקנרוליות. אבל כפי שהוא עצמו מגלה במופע, הזמן והניסיון הבשילו והכשירו אותו לשיר גם שירים "כאלה", לא רק לכתוב דוגמתם לאחרים. רגע, והרי אותו קלינשטיין עצמו הלחין עשור קודם לכן בעבור להקת פיקוד צפון להיט ארצישראלי, שובר-קופות בשם "עוד לא תמו כל פלאייך" (מלים יורם טהרלב). כך ש"מתנות קטנות" (מילים נועם חורב) שהפך את המדינה 20 שנה אחרי "תפוחים ותמרים", כבר נשמע ראוי, אינטגרלי וטבעי ברפרטואר שלו.


רמי קלינשטיין, צילום: חנוך גריזיצקי


ואם עד "תפוחים ותמרים" האלבום, קלינשטיין נזהר עדיין באיך יתקבלו שירים "חדשים" ומה יגידו מעריציו על שינויי כיוון, לפני 25 שנה השתחרר הפקק, נעלמו החסמים ונפתרו התהיות והמבוכות. ויקירנו כמו הודה - ראשית בפני עצמו ואחר כך בפנינו – שהוא לא חייב להתעקש רק על רוקנרול. שבהחלט אפשר לשלב גם רומנטיקה וגם "ארצישראל", ושזה אפילו יכול לצאת טוב עוד יותר. ראו את "קרוב אל ליבך", "הבוקר את הולכת", "לצידך", "גשר" ו"שמש" שהקליט לאותו אלבום, חלקם למלים שהעז לכתוב בראשונה. ככה זה כשאתה סוף-סוף מתחבר לעצמך. 
 

ישי ריבו, רמי קלינשטיין וירמי קפלן, צילום: חנוך גריזיצקי


פנים מגוונות של 35 שנות יצירה
 
כשהאלבום משמש נרטיב להופעה החגיגית, שישה משיריו (מהעשרה נותרו "בחוץ" רק "מי יצילני נא", "משהו דפוק", "אז תתחבקי אתי" ו"שאלות") מהווים לה שלד, והרפרטואר הרחב שלו מבטיח-מציע תמיכה איתנה, קלינשטיין יכול היה להציג את הפנים המגוונת שלו מכ-35 שנות יצירה.

"שמש" ("...כמה שמש/ חום חמסין ושמי התכלת חזקים") של נחמיאס, היה פתיח מפתיע ומשובב בצהרי קיץ של פברואר, בקונטקסט רוקי מלבב ובחיוך מלא שיניים וגומות לחיים, ועם מקלדת לבנה תלויה על צוואר. הקלידים והקיץ היו חיבור מצוין ל"את שרה ברדיו" הוותיק (דן תורן, מ"ביום של הפצצה"). שיר הנושא מ"על הגשר הישן" (צרויה להב) עדיין משמר את ייחודו הסיפורי, עם ניחוח פריזאי משכר, לפני שקלינשטיין חוזר ל"תפוחים" עם "לצידך" הרומנטי והדביק במתיקותו (של נילי ארונוביץ').

"הניחי לי", גם הוא מאלבום הבכורה שלו, הוא משירי הזוגיות הגדולים שלו. קלאסיקה (עדית פאנק) של משיכה ודחייה, אהבי אותי – הניחי לי, גם מחמאה לאשה שאיתו, גם העצמה את נשיותה, מתוך הבנה שכל אחד זקוק למרחב המחייה שלו. 

   

 
אורחים מנומקים להפליא
 
"עטוף ברחמים" (אהוד בנאי, מ"ימי התום" של ריטה) היה הזמנה מפתיעה לדואט מרתק עם ישי ריבו, אחד משלושה אמנים אורחים ומנומקים להפליא. זווית מעניינת אך לגמרי מובנית, בהישענות חריגה על אמונה, התקדשות וצמיחה, טישטוש מושכל של התשוקה שבאהבה.
ירמי קפלן, ידיד נעורים של קלינשטיין, חבר לריבו בפרשנות ה"דתית" של "צעיר לנצח" (בוב דילן את יאיר לפיד מ"אהביני"), כמו היה שיר שיכורים גברי מאיזה טיש בחצרו של אדמו"ר, מאדיר את האופטימיזם במנת יתר של מצ'ואיזם.


ישי ריבו, רמי קלינשטיין וירמי קפלן, צילום: חנוך גריזיצקי

רק הבקרוב של הישראליאנה שלשמה התכנסנו לחגוג. גם בגישה, גם באווירה. "מתנות קטנות" מקדים את "תפוחים ותמרים", בפיזוז סחבקי מתוך הקהל, מבלי להחמיץ יציע, אגף ושורה בהיכל. גם כששב אל הבמה, להגיש מהפסנתר, לבד וללא נגני ליווי, מחרוזת שירים שאי אפשר בלעדיהם. כאלה שכבר אימצו את נקודת המבט המיינסטרימית והפכו לבשר מהישראליאנה דה לה קלינשטיין: כל מה שתרצי, אין כמוה, חוץ ממך כלום, עוד לא תמו כל פלאייך ואפילו ביום של הפצצה.

דיאנה גולבי הנפלאה (אל תחמיצו אותה ב"אפס ביחסי אנוש" של בית ליסין, גונבת את ההצגה מ...משי קלינשטיין) מילאה באמת ובעוצמה את "קרוב אל ליבך", ממפגני הכוח המילוליים של המארח ב"תפוחים" ולטעמי רגע השיא במופע. הקדימה את "גשר" (נחמיאס) ואת "הבוקר את הולכת" (קלינשטיין ואלון הלל) שהתכתב עם מקצב מערסל של בוסה נובה מתוקה, על אף היעדרותו של הלל מעמדת התופים, כשאת מקומו מילאה קרן טפרברג הבלתי נלאית באסרטיביות מרשימה, כהרגלה. אגב, רק נגן הבס הוותיק בנצי גפני, שרד לייצג את "המועצה" ההיסטורית. 


דיאנה גולבי ורמי קלינשטיין, צילום: חנוך גריזיצקי
 
"אהביני" הלהטוטני (מאיר אריאל) ו"בוא" החושני (מירי פייגנבוים) "התעקשו" על יכולות הרוק המגוונות של קלינשטיין, אתנחתא כביכול מהאדרנלין ששטף את הבמה עם שובו של ירמי קפלן לסט שירים נוסף. "קר שם בחוץ" (יהונתן גפן, ל"אהביני") נראה ונשמע הצגת תכלית של שני וטרנים, אם לא דיוויד בואי ומיק ג'אגר (מי הוא מי?), אז לפחות איגי פופ ואלטון ג'ון, כשהזהויות ברורות כבר יותר.

צריך לאלף כבאים כדי לכבות את הדליקה הבימתית שנוצרת בשיתוף הפעולה של צמד הקו"פים. "עניין של זמן" (אהוד מנור), גירסה מואצת קצב של "תפוחים ותמרים" ו"אש (על הפנים)" (חנה גולדברג) ללא הבנדנה ושאריות שיער, אך עם גוף מעוצב ושרירים משורגים. שואו מן בכל איבריו, גידיו ומיתריו. וגם מלא סיפורים, וידויים וגילויים מחייו ועל השירים שכתב. מופע חד פעמי או צורך רב פעמי? שווה לו ולנו לחזור אליו ועליו.


עטיפת האלבום "תפוחים ותמרים", תמונת יחסי ציבור


25 שנים לאלבום "תפוחים ותמרים", תמונת יחסי ציבור

רמי קלינשטיין. 25 שנה לתפוחים ותמרים. היכל התרבות תל אביב. שישי, 21 בפברואר 2020


למועדי מופעים >

18/03/2020   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע