סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון סגירת מעגל ברחוב הירקון
 

 
 
באלבום הסולו השני של ירונה כספי באים לידי ביטוי חומרים ביוגרפיים וחברתיים


הערצה וסלידה

"הזונות נעלמו, האופרה קמה/ וסוללים רחובות,/ ומשפצים גרוטאות/ הרשל הי אבא/ משהו השתנה כך כשעזבת/ ובסוף וכשבסוף הגעת למעלה/ מצוטט בכל כתובת, בכל צעד, בכל פירצה/ הרשל יא שיכור לאן נעלמת/ כל הירקון שם מת בגללך" ("הירקון 51", מילים ולחן: ירונה כספי)
 
צלילי הצ`לו שמתערבלים בגיטרה החשמלית ובבס הטעון מביאים לידי ביטוי את הדרך שעשתה ירונה כספי בשנים האחרונות, ופותחים את הדלת לשירים שלה שהם מלאים ביצר ובמגע, ולסגירת מעגל פרטית עם חלקים מילדותה, שעברו עליה ברחוב הירקון 51. הכתובת, הזו, שהפכה גם לשם האלבום החדש שלה היא  כתובתו של בית הספר לפיתוח קול שניהל אביה (שנפטר לפני שנים לא מעטות) מתחילת שנות הששים עד סוף שנות השמונים.
 
"החלטתי לקרוא ככה לאלבום כי מבחינתי זה סוג של סגירת מעגל", אומרת כספי. "מערכת היחסים עם אבא שלי הייתה מורכבת מאוד. בירקון 51 היה בית ספר לפיתוח קול שאבא שלי ניהל, כשהייתי בת שבע ההורים שלי התגרשו ואבא שלי עבר לגור בבית ספר הזה. זה היה מקום שוקק חיים, מלא בתלמידים שהעריצו אותו. הוא היה דמות מאוד צבעונית. כאבא הוא לא לקח אחריות והיו לי איתו יחסים אמביוולנטיים של הערצה וסלידה. הערצה, כי ראיתי את האופן שבו הוא העביר את עצמו והעביר מוזיקה, והייתי מהופנטת ממנו בתור ילדה, מאוד הושפעתי מזה. אבל כאבא אלה היו יחסים מורכבים מאוד. זה באמת סיפור ארוך מאוד, אבל מבחינתי האלבום הזה סוגר מעגל עם הסיפור הזה אחת ולתמיד. `הירקון 51` זה שיר ישן שלי ששיניתי בו כמה מהמילים וטיפה שיניתי את הלחן, אבל זה שיר שהיה לי ממש חשוב להביא אותו. לעשות את זה פעם אחת ולסגור את העניין הזה".
 
גם את למדת אצלו?
 
"הלימודים אתו היו מהתבוננות. הייתי ממש מתבוננת בתור ילדה. היו שם כל יום מלא תלמידים, חמישים, ששים ביום. גם מפורסמים, גם מלהקות צבאיות, גם שחקנים שבאו ללמוד פיתוח קול, גם כל מיני גרופיות של אבא שלי, והכל היה מאוד צבעוני ושמח, והייתי רואה איך הוא שולט ביד רמה בכולם, ובכל יום חמישי כולם למדו שניים שלושה שירים ועשו הופעה, וגם אני הייתי משתתפת בהופעות האלה בבית הספר. המקום הזה מאוד השפיע עליי, עם כל מה שקרה שם, עם כל ההוויה שלו. עברו שם גם כל מיני טיפוסים מוזרים. זה היה בית ספר שבשעות הלימודים היה מאוד אקדמי כזה, ואחר כך היו שם כל מיני חיים תל אביביים בוהמיינים שהשפיעו עלי לטוב ולרע. בתור ילדה בת שמונה, עשר, שתים עשרה, הייתי ערה לדברים שילדים רגילים לא רואים. גם הסביבה, זאת הייתה סביבה של זונות, של אופל, בהתחלה הייתי אחוזת אימה, אחר כך התרגלתי. היו שם כל מיני ברים, פנקיסטים, זה היה אזור מאוד אפל, לא כמו שהוא עכשיו,  ולאבא שלי היו יחסים מאוד טובים עם האזור".
 
ווליום חזק
 
"כמה הם בוכים ברי המזל/ שלא השיגו את כל חלקי החילוף/ שעשויים מזהב מנחושת גולמית/ חרסינות בצד המשקופים/ ועדיין צמאים לעוד כותרת עיתון אכזרית/ מזמינה אורחים, יש על מה לדבר/ במוצאי החג, במוצאי החג"("במוצאי החג", מילים ולחן ירונה כספי)
 
בשנת 2005 יצא אלבום הסולו הראשון של כספי, אחרי שנים שבמהלכן הספיקה להיות חברה בלהקת "גוונים כהים" ובגלגול השני של "כרמלה גרוס וגנר", לנגן בהצגות בתיאטרון חיפה ("משחקים בחצר האחורית" ו"תיירות פנים") ולהופיע לבד בגלגולים שונים (ביניהם גם הופעות עם יובל מסנר שתרם את חלקו גם לאלבום החדש, וסדרת ערבים בהם אירחה משוררים שהקריאו משירתם).
 
"בשלוש השנים האחרונות מאוד התרכזתי בכתיבה של האלבום החדש למרות שיש גם שניים שלושה שירים מהעבר", היא מספרת. "פשוט ישבתי באולפן שלי וממש ירדתי לעומק הדברים, גם מבחינה עיבודית, וגם מבחינת מה הרוח והאמירה שאני רוצה להביא באלבום החדש".
 
ומהי אותה אמירה שרצית להביא?
 
"הרגשתי שהדברים חייבים להיאמר בווליום חזק באלבום הזה. אם האלבום הראשון היה אלבום שמבחינת הסטייט אוף מיינד הרגשי בעט – אבל היה עטוף במעטפת אינטימית, האלבום הזה ממש מרגיש להקה. זה ממש רוק טהור, לעתים אפילו משולח רסן, דחוס, אני לא אגזים אם אומר אפילו טעון, למרות שיש גם נקודות של שקט באלבום. זה אלבום שדן גם בענייני רגש ותשוקה, אבל גם מציג היבטים רחבים יותר, חברתיים, כמו בשיר שקוראים לו `חומת תל אביב` שמדבר על איזו חומה וירטואלית שמפרידה בין תל אביב לשאר ארצנו, או שיר כמו `במוצאי החג` שמדבר על מציאות חמדנית, מציאות שוררת שלא כולם יכולים לחיות לפיה".
 
מסע של ניסיון
 
"יש פה גם נגינה של חבר`ה. יאיר יונה, עומר הרשמן ורן יעקובוביץ`. אני לא הכרתי אותם קודם. אחרי השלוש שנים האלה שעבדתי לבד, יצא לי איכשהו לשמוע דיסק שלהם, באותה תקופה קראו להם `ג`ט סם`, והרגשתי שאני חייבת חבר`ה שמנגנים ביחד, שהם גם צעירים ברוח, גם נגנים ורסטיליים וגם שאני אוכל להעביר להם את מה שאני רוצה ושתהיה אנרגיה של להקה. זה היה מאוד חשוב לי. וזה היה שידוך מצוין, כי ברגע ששמעתי אותם פניתי אליהם, נפגשנו, נכנסנו לחדר חזרות ותוך חצי שעה ידעתי שאיתם אני רוצה לעשות את האלבום, וזה היה תענוג גדול להפיק את האלבום הזה. נכנסנו להקלטות, ואחר כך המשכתי לעוד איזה תקופה עם האלבום עם עצמי".
 
את גם המפיקה המוזיקלית של האלבום. זה לא מסוכן קצת להפיק את עצמך? זה לא מרגיש קצת כמו להתאפר בלי מראה?
 
"אני לא מרגישה את מה שאת אומרת. אני חושבת שזה דבר אינדיבידואלי. אתה מרגיש דברים, ואם יש לך את הבערה לעשות אותם, לך עם תחושת הבטן שלך ובלי פחד ובלי להקשיב לכל מיני קולות חיצוניים שבאים להפריע לעניין. זה לא דבר שאני סגורה עליו מתוך קונספט, פשוט ככה הרגשתי וזה מה שעשיתי. עשיתי גם הפרדה. מצד אחד, הפקתי את זה קצת מהצד, אחר כך לקחתי הפסקה ואז חזרתי והייתי שם לחלוטין בתוך העניין כזמרת.
 
"אני לא מאמינה שכשאתה כותב אין לך יכולת להתפתח בעוד אזורים של המוזיקה. נכון שכדי להפיק אלבום אתה צריך גם קצת להבין גם באופן הטכני של הדברים, אם אתה רוצה להגיע לתדרים מסוימים, אבל ברגע שאתה יוצא למסע של ניסיון, אתה חייב לסמוך על תחושות הבטן שלך, וזה ממש גילוי שמפעים אותי בכל פעם מחדש. כל אדם שכותב שירים יכול גם להפיק את עצמו. זה לא אומר שזה חייב להיות הקונספט היחידי שלך, תמיד ירתק אותי לעבוד עם עוד אנשים, אבל פה זה התאים".
 
"כל משאביי הולכים למוזיקה"
 
דיברת קודם על ללכת עם תחושות הבטן ובלי פחד. את מכירה את הפחדים האלה?
 
"זה לא דבר שניתן להגדיר כל כך במילים. זה עניין של רגישות יתר שאני מרגישה שאני הולכת איתה על פני האדמה, ושלמדתי לקבל אותה. הרבה פעמים אני מרגישה מאוד חשופה. אבל פחד נועד בשביל שתתגבר עליו. בשביל זה הוא קיים, לא בשביל שום דבר אחר".
 
קראתי באיזה מקום שאמרת שתהיי מוכנה לוותר כמעט על הכל בשביל האמנות שלך. למה זה הגיע לכדי מחשבות כאלה בעצם? מתוך אילו ויתורים?
 
"בנקודה הזאת של החיים שלי אני מרגישה ככל שעובר הזמן שזה מין ערוץ כזה שאני מבינה שהוא הכי חזק. זה ערוץ ביטוי שחייב את המקום שלו בחלל. שירים חייבים את המקום שלהם באוויר. זה חייב להגיע לאנשים. ועד שהמקום הזה לא יהיה קצת יותר יציב, זה בסדר עדיפות הראשון ביותר. אני מוותרת על דברים בשביל זה, כל משאביי הולכים למוזיקה. רק למוזיקה. בינתיים הרעב הוא עצום, ואני עובדת מאוד קשה בשביל שהדבר יגיע לאנשים".
 
את מסיימת את האלבום עם ביצוע ל"דבש" של פורטיס
 
" היה לי חלום לעשות את השיר הזה. זה פשוט שיר מצוין, ושמתי אותו כשיר אחרון באלבום כמין סוג של אמירה של איזה ערך מוסף שבא ואומר שהמוזיקה גם רוצה את הדבש שלה, שהיא גם רוצה להגיע לראש וללב של האנשים. `למה אני זקוקה, לדבש...` זה מה שאני זקוקה, גם אני רוצה..."
 
 
 
ירונה כספי, הירקון 51, הד ארצי (בחנויות החל מ- 22 במאי 2008)
 
ב-27 במאי 2008 ב- 22:00  תיערך הופעת השקה חגיגית לאלבום בבארבי תל אביב. עומר הרשמן גיטרה חשמלית, יאיר יונה בס, רן יעקובוביץ תופים, אורחים יובל מסנר ועינת אקר.


למועדי מופעים >

15/05/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (8 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
8. זיכרונות מהבית ספר
אמנון , בת ים (10/04/2015)
7. פשוט טוב קטן על זה!
איזה כייף שיש זמרים חכמים , לא כל יום יוצא לפגוש בחכמה נטולת שקר (10/06/2008)
6. הכי טובה בארץ!!!!
karen , tlv (26/05/2008) (לת)
5. מופע פותח רוקסיס!
רוק , (24/05/2008)
4. מ צ ו י נ ת
הילה , ת"א (23/05/2008) (לת)
3. הירקון 51 שיר מרגש עד דמעות שמעתי אןתו באחד
דרור , קרית אונו (22/05/2008)
2. אומנית שחייבים לראות בהופעה
נדב , (21/05/2008)
1. סוף סוף
דני דץ , (21/05/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע