סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2018 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
3031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון הדור שלא ידע את רחל?
 

 
 
בגיל 21 וחצי נכבשו אוריאל הרמן ואהוד אטון בשיריה של רחל המשוררת והלחינו אלבום שלם משיריה


"זה פשוט קרה במקרה"
 
"הנה אקח את מבט עיניך- / עצבו השקט, צחוקו המאיר,/ הרוך הברוך הרועף ממך,/ הרופא לליבי כמרחב הניר- / הנה אקח את מבט עיניך,/ הנה אקח וצררתי בשיר..." ("הנה אקח", מילים רחל המשוררת, לחן אהוד אטון)
 
הלחנים נעים במקצבים שקלאסיקה וג`אז אינם זרים להם, כיאה ליוצריהם שבאים מהפסנתר הקלאסי (אוריאל הרמן) ומהקונטרבס (אהוד אטון).  הם מתנהלים במרחב הזה בעדינות ונעים בין התבלינים בלי להתערבב בהם חזיתית. המילים נשגבות וצורבות לב, כמו כל מילותיה של רחל המשוררת, והקולות השרים שייכים לאיילה אינגדשט, אבי בללי, אלי מגן, אלי דג`יברי, ליאורה יצחק, סיוון טלמור, ליאן אהרוני, ונתי רוזנטל. כל אלה יחד מצטרפים לפרויקט חדש  של שירי רחל ששמו "חצאי צבעים, חצאי קולות". המפיק המוזיקלי הוא עדי רנרט, שאף תרם שני לחנים משלו לאלבום.
 
אהוד אטון ואוריאל הרמן, בני 21 ("וחצי"), הם תלמידי האקדמיה למוזיקה בירושלים שהחלו בשיתוף הפעולה המוזיקלי ביניהם כבר בכיתה ד`." היינו מבריזים משיעורי תנ"ך", מספר אטון, "אמרנו למורה שאנחנו הולכים להלחין פסוקים, יצאנו להלחין וחזרנו עם שיר, רק כדי לא להיות בשיעור".  אחרי התחנה ההכרחית בלהקת רוק משותפת פנה כל אחד מהם לדרכו, זה לקלאסי וזה לג`אז, אבל השניים המשיכו להיפגש ולג`מג`ם יחד, בבית הספר למדעים ולאמנויות בירושלים שבו למדו.
 
"היה לנו ברור שנעבוד ביחד, זו פשוט הייתה שאלה של באיזה קונסטלציה", מספר אטון. "כשסיימנו ללמוד קיבלנו מבית הספר במתנה ספר משירי רחל. בערך שנתיים אחרי שסיימנו ללמוד אוריאל התקשר אלי וסיפר לי שהוא הלחין את אחד השירים בספר. ראוי לציין שלא אוריאל ולא אני חובבי שירה שמתעסקים עם זה כל הזמן, זה פשוט קרה במקרה".
 
"דיברנו שעות על הפילוסופיה של המוזיקה"
 
"הכרתי ממש באופן כללי את השירה של רחל", אומר הרמן. "רק מה שלומדים בבית ספר. הייתה לי מין דעה קדומה שהיא משהו ישן, ארכאי, `שם הרי גולן`, היה לי בראש משהו נורא רחוק ממני ולא חשבתי שאני אוכל להתחבר. ואז ישבתי לנגן, הספר היה על הפסנתר, דפדפתי, התחלתי לקרוא, ונתקלתי ב`עקרה`, שאני לא מכיר את הלחן הקודם שלו, ו`עקרה` הוא מהשירים האלה שהמוזיקה כבר נמצאת לגמרי בתוך הטקסט, ודי מהר יצא השיר".
 
" ממש אהבתי את השיר", ממשיך אטון, "ואמרתי שגם אני אלחין אחד, ואז כל אחד הלחין עוד, נפגשנו עם ליאן אהרוני שהייתה ממש הראשונה ששרה את השירים האלה, וביחד איתה התעצב הפרויקט, כי כשאתה מוזיקאי ולא זמר אתה לא תמיד מכיר את התחום של איך לכתוב לקול".
 
כשהיו לשניים גרסאות ראשוניות של השירים פנו למוזיקאי עדי רנרט שהפך למפיק המוזיקלי של הפרויקט, ששניים מלחניו כאמור אף נכנסו לאלבום.
 
"הוא היה נורא בראש שלנו", מספר אטון, "גם לו יש רקע של פסנתר קלאסי, הוא גם מנגן ג`אז, ואוריאל ואני, שלא היה לנו כל כך ניסיון במה שקשור למוזיקה הקלה, מה שנקרא, מצאנו את עצמנו מדברים איתו המון על מה זו מוזיקה בכלל, מה המטרה שלה, למה אנחנו עושים את זה, דיברנו שעות על הפילוסופיה של המוזיקה, והשיחות האלה הובילו, בסופו של דבר, אל המקום שבגללו הדיסק נשמע כמו שהוא נשמע".
 
"זה פתח לנו עולם שלם"
 
"בבדידותי הגדולה, בדידות חיה פצועה/ שעות על שעות אשכב. אחריש./ הגורל בצר בכרמי אף עוללות לא הותיר./ אך הלב הנכנע סלח./ אם הימים האלה אחרוני ימי הם- / אהי-נא שקטה,/ לבל ידליח מריי את כחלו השקט/ של שחק – רעי מאז" ("בבדידותי הגדולה", מילים רחל המשוררת, לחן אהוד אטון)
 
מה בעצם חיבר אתכם כל כך חזק למילותיה של רחל, עד כדי יצירת אלבום שלם, פרויקט משיריה?
 
"אני חושב שמה שיצר את החיבור דווקא אליה", אומר הרמן, "זה שלמרות שהיא נפטרה לפני עשרות שנים היא משוררת נורא אישית, אינטימית, ובשבילי היה נורא מעניין לקרוא טקסטים נשיים מנקודת המבט שלי כגבר. שירים על נושאים שלגברים אמור להיות קשה יותר להתחבר אליהם, כמו העניין של עקרות למשל, במיוחד בגיל שלנו שאנחנו עדיין לא במקום הזה, דווקא זה שגילינו את זה פתח לי ולאהוד עולם שלם. זה כאילו להכיר את הבנאדם. אתה מרגיש שעם כל שיר אתה מקבל עוד משהו על הבנאדם, ואתה מגלה בחורה מאוד מיוחדת, אין לי דרך אחרת להגיד את זה".
 
"לשנינו הייתה בראש תדמית של משוררת של הציונות", אומר אטון. שירים כמו "`שם הרי גולן`, `כינרת שלי`, שפחות מדברים למציאות של היום, אבל כשקוראים את הטקסטים הפחות מוכרים, וגם כשמעמיקים בטקסטים היותר מוכרים, זה מקבל מימד נורא אישי, ו`שם הרי גולן` נהיה משהו שקשור לסיפור החיים הטרגי שלה ולא לציונות. הרי הסיפור של רחל שהיא הלכה לעבוד עם ילדים חולי שחפת ונדבקה מהם, ועל הרקע הזה לקרוא את הטקסטים זה חוויה אחרת. לא ידענו את כל זה לפני, החיבור עם רחל נעשה תוך כדי העבודה, זה לא שאהבנו אותה מאוד קודם ובגלל זה בחרנו אותה".
 
בואו נדבר קצת על הקושי להתמודד עם המילים שכתבה, שהן לא מילים ששגורות בפה היום, והן עצובות עד כדי קושי גדול להתמודד איתן
 
"למוזיקאים יש בעיה שגם לי ולאהוד הייתה", מספר הרמן. "יש המון שירים שאני יכול לשיר לך אותם ואף פעם לא הקשבתי למה שהמילים אומרות כי המוזיקה מבחינתי הייתה במקום הראשון והמילים שירתו את המוזיקה. בעבודה על השירים של רחל ניסינו לשרת כמה שיותר את הטקסטים. יש בהם יותר נגישים, ויש יותר קשים ומורכבים, ולפעמים ישבנו עם מילון כדי להיכנס לפנים של הפנים ולהבין למה היא התכוונה, היה לנו מאוד חשוב להבין כל מילה ומילה, לראות באיזה תאריך נכתב השיר, יש שירים שהיא מקדישה לאנשים מסוימים, ציטוטים מהמקורות. היה קושי בהתחלה והתגברנו עליו בעזרת הרבה אנשים. כמו כל ספרות, כמה שאתה קורא את זה יותר אתה מבין עוד ועוד".
 
"לי באופן אישי היה מאוד קשה לבחור טקסטים שאני מתחבר אליהם", אומר אטון. "יש מילים שלא מבינים בהתחלה, יש שירים שכתבתי אחרי שהבנתי לגמרי את כל המילים, ויש שירים שהמילים שלהם עוררו בי תחושה שגרמה לי להלחין אותם ורק בשלב יותר מאוחר הבנתי את המשמעות של אותן מילים. אלה גם טקסטים שבאמת אתגר מוזיקלי להלחין אותם. הגענו למצב שהלחנו איזה עשרה שירים וכולם היו שירי דיכאון ואמרנו לעצמנו שאנחנו חייבים למצוא איזשהו טקסט לא מדכא בשירים שלה, משהו שייתן נקודת אור, משהו אופטימי, אז אוריאל הלחין את `אושר שלו` שזה טקסט נורא אופטימי. לקח המון זמן למצוא את הטקסט האופטימי, ולאורך כל העבודה גם שאלנו את עצמנו מעניין מה היה קורה אם רחל הייתה חיה היום, איך השירים היו נראים. ניסינו לקחת את זה בצורה הכי נטולת מטענים, לבוא מדף חלק. לקרוא את הטקסטים ולהלחין אותם כמו שהם נקראים".   
 
שתי שפות שהולכות יחד
 
זה הרגע לדבר גם על האמנים שבחרתם לשיר את השירים. לא מדובר ברשימה בנאלית אלא באוסף מעניין של זמרים שרובם יוצרים שגם שרים
 
"הבחירה הייתה תהליך ארוך", אומר הרמן. "שמענו המון דיסקים והמון זמרים, ועדי הביא לכל פגישה עוד ועוד רעיונות. לא חיפשנו קול שאנחנו אוהבים, אלא שאלנו את עצמנו בכל שיר איזה סוג של קול אנחנו מחפשים וברגע שעלינו על זה בחרנו בזמר שבחרנו. הזמרים הם לא שמות מפורסמים וסטארים מטורפים אבל כל אחד מהם הוא אמן מדהים".
 
"הם באמת נתנו את הלב לפרויקט" אומר אטון. "התמקדו בטקסטים, באו עם רעיונות. כל הזמרים הביאו בעצם את הרעיונות שלהם לגבי איך השיר צריך להיות. ב`הצדק את הדין` ששר אבי בללי יש מלא לחישות שהוא עשה ברקע. הוא בא, למד את השיר, עבדנו איתו על השיר, ובאיזשהו שלב, כמו בלון שהתפוצץ, נהיו לו אינסוף רעיונות. אותו דבר עם אלי דג`יברי שהוא בכלל הברקה. דיברנו עליו בכלל בהקשר של סקסופוניסט ג`אז, ואז פתאום עדי העלה את הרעיון שהוא ישיר בדיסק, כי הוא שר לפעמים, ופתאום זה נשמע כל כך נכון. שלחנו לו את השירים לארה"ב והוא הסכים להשתתף, וכשהוא בא לאולפן באמת ראו שהוא חשב על הכל וידע מה הוא רוצה לעשות, זה לא זמר שבא, שר והולך. אף אחד מהזמרים לא היה ככה".
 
ההתעסקות עם מילים של משוררת שינו משהו ביחס שלכם כמוזיקאים למילים?
 
"אני בטוח שכן", אומר הרמן. "כמוזיקאים אנחנו נורא מחפשים לעשות מוזיקה מעניינת, אבל באמת כשאתה לוקח שירים של משוררים, או טקסטים באמת טובים, אתה בעצם משרת את הטקסט וזה הופך לשתי שפות שהולכות יחד. זה גם משהו שהשתנה אצלי גם בזכות עדי רנרט שפתח אותנו עוד יותר לעניין הזה וכל הזמן שאל אותנו למה עשינו ככה ולא ככה. אני בטוח שמעכשיו אני אתייחס לעניין הזה  אחרת.
 
"גם להגדרה `מוזיקה קלה` אני מתייחס היום אחרת. פעם השתמשתי במונח הזה המון, היום הוא צורם לי כי למדתי להכיר את העומקים של המוזיקה שנקראת קלה, וכמה זה לא פחות מורכב ומעניין. אני בחיים לא אפסיק להתעסק עם המוזיקה הקלאסית אבל זה פתח אותי גם לתחום הזה. אני בא מהמקום של אלתור, שזה מה שחסר לי במוזיקה הקלאסית, ויש לו הרבה יותר מקום במוזיקה הקלה".

 

"חצאי צבעים, חצאי קולות" - פרויקט שירי רחל, הוצאה עצמאית.



09/12/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (5 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
5. אכן זה הוא
לילה בגומחה , (10/08/2011)
4. אהוד אטון זה לא זה ששיחק בלילה בגומחה ..?.
צופי , קרית מלאכי (16/04/2009)
3. נשמע מרתק
מיכל , תל אביב (12/12/2008)
2. חיפשתי את הדיסק במספר חנויות נמסר לי שאזל..
אביב , ת"א (10/12/2008) (לת)
1. מסקרן
מיכאל , נתניה (10/12/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע