סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: טל גורדון שתהיי לי הסכין
 

 
 
הכוח של נטע זו המילה, הוא מתעסק במילים, הוא אמן מילים לחלוטין, ואני באה יותר מעולם שהשפה שלו היא גוף. אני יכולה להגיד שמהמקום האינטימי שלנו הרבה פעמים נוצרים מאבקים אפילו ברמה של איך להתנסח. אני באופן אישי מוצאת את עצמי הרבה פעמים בוררת כל מילה ומילה אל מול וירטואוזיות מילולית מרהיבה של נטע, שבמאבקי כוח היא ממש כמו סכין. מילה, מבחינתי, יכולה להיות מאד אלימה וחותכת, באותה צורה שסכין יכול לחתוך."

סתיו מרין חושפת את היחסים האינטימיים עם בן זוגה נטע וינר ביצירה המשותפת "חיתוך. דיבור"



"בום טראח / יריתי כך / בום טראח / איזה מפח / קליע הגורל צווח / האח / יריתי בך כך צלילים נוגנו המון קלח / יתגדל ויתברך / בום טראח ירית בי כך / בום טראח הכל נסלח / קליע הגורל פילח / האח / ירית בי בום טראח."

זהו התרגום לו זכה השיר bang bang  ב"חיתוך. דיבור", יצירתם המשותפת של נטע וינר וסתיו מרין המביאה אל הבמה קרב זוגי על פיצוח הקוד של שפות הגוף, הלשון והלב. המפגש הזה, או החיכוך, שבין שפת הגוף לשפת הלשון הוא מאפיין מהותי בזוגיות הפרטית של מרין (31), רקדנית, כוריאוגרפית, שחקנית ויוצרת, ווינר (30), משורר ואיש ספוקן וורד משובח שהוציא בתחילת השנה את אלבום הבכורה הנפלא שלו, "בזכות השיבה".

את "חיתוך.דיבור" העלו השניים לראשונה בפסטיבל עכו השנה, היצירה זכתה בפרס מטעם פסטיבל ישראל, וכעת, לראשונה מאז עכו, עולה "חיתוך.דיבור" שוב על הבמה, ב-25 ו-26 בדצמבר, ב"תיאטרון הבית". 
 

חיתוך-דיבור-2-צילום-מאיה-אילטוס.jpg
חיתוך. דיבור (צילום: מאיה אילטוס)




"דקירה היא חדירה למרחב האישי"

 
"'חיתוך. דיבור' בא מהעיסוק של נטע ושלי בעבודה על מאבקי כוח שקיימים גם במרחב הפרטי וגם במרחב הציבורי", מספרת מרין, "ועל הדרך שבה המרחב הפרטי הופך למרחב ציבורי, והמרחב הציבורי הופך למרחב הפרטי. במילים אחרות הייתי קוראת לזה ארוטיקה והגנה עצמית, והדרך שבה שני הדברים האלה הולכים ביחד, מובילים אחד את השני וזקוקים אחד לשני.

"קשה להפריד בין הדברים האלה, זה גבול מטושטש. מה שאנחנו חווים בבית לגמרי מושפע ממה שאנחנו חווים במרחב הציבורי. מה שאני חווה כשאני באוטובוס, וכשאני משוטטת לבד, מאד משפיע על איך אני אגיע הביתה ואיך זה ייכנס לתוך מערכת היחסים שלנו, וגם הפוך, איך המרחב הפרטי שלי פוגש את הציבורי ואיך זה בהיפוך של זה ואיך הכל מושפע מהכל. ממש אי אפשר להפריד בין הדברים האלה.

"אם יש גל של פיגועי סכינים שהיה באותה תקופה, והתעסקנו בדבר הזה בדיוק כשזה קרה, דקירה היא ממש חדירה למרחב האישי. זו פציעה על העור, זה עוטף את העור, ובעבודה יש עיסוק גדול בעניין הזה של סכינים ובאיך שיסוף של סכין הוא ממש הקבלה לתקשורת מילולית. סכין עומדת, בעינינו, מול זה. המילים כסכינים, ולהפך. סכין הפך להיות כלי נשק אבל הוא גם דבר מאד נגיש שנמצא לכולנו במטבח, הוא לא מאד מורכב ויש לו הרבה מאד אופציות.

"המקום של דקירת סכין הוא כל כך אינטימי, כל כך אישי, וזה לגמרי מרפרר לתוך המקום הזוגי, על הסכנה שבזה, שזה באמת יכול לקרות כל רגע, לכל כיוון, בין אם זה כשאני אלך ברחוב לבד לבין אם כשאני אגיע הביתה וזה יקרה. חס וחלילה שנטע לא ירים עליי סכין, אבל אני מדברת על ההקבלה בין סכין למילה." 
 

חיתוך-דיבור-צילום-מאיה-אילטוס.jpg
חיתוך. דיבור (צילום: מאיה אילטוס)




"להיכנס לחדר המיטות שלנו"

 
המילים, התנועה, המוזיקה, כולם משתתפים ביצירה שלכם?

"העבודה הזו היא מערכת יחסים זוגית שמתעסקת בשפות שונות, וזו עבודה שמתעסקת קודם כל במילים, יש הרבה שירים שאנחנו שרים, והכל לייב. אין שום מוזיקה חיצונית. אנחנו משתמשים בהרמוניום, מין אקורדיון הודי, כלי עתיק שמונח על הרצפה ויש לו מין סאונד כזה של בין משהו הודי עתיק לבין משהו כנסייתי.

"התנועה גם היא קיימת בעבודה מהתחלה ועד הסוף. זו עבודה מאד פיזית, יש בה המון גוף והמאבק שבתוך זה, גם מהמקום המגדרי. השפה הפיזית לקוחה בהשראה מהרבה אמנויות לחימה וסרטי קונג פו ו'קיל ביל' וסרטים טראשיים נוספים כאלה בסגנון ובז'אנר. ראינו גם הרבה סרטי הדרכה של קרב מגע שהיו באותה תקופה של פיגועי הסכינים, שבהם בדרך כלל גברים מלמדים נשים איך להתגונן מפני סכינאות, אז יש לנו גם עיסוק במקום המגדרי ובכך שאמנות לחימה משתייכת בעיקר לעולם הגברי, ולהרבה מאבקי כוח, חלקם מאד פיזיים. מה שרואים בעבודה זו את המאבק הזה שמביא הרבה אינטימיות והרבה חשיפה.

"זה מאד חשוף לקהל. הקהל יושב בזירה סביבנו, מאד מאד קרוב, וזה ממש מרגיש כמו הזירה האינטימית שלנו. כמו להיכנס רגע באמת לחדר המיטות שלנו. באותה מידה גם אנחנו, כפרפורמרים, מאד חשופים אליהם, וזה מאד מדגיש את המרחב הפרטי שהופך למרחב ציבורי, ולהפך, כמו שאמרתי קודם."
 
זו הפעם הראשונה שבה אתם יוצרים ביחד בשש שנות הזוגיות שלכם?

"הצעד הראשון היה לפני שנתיים בפסטיבל 'אינטימדאנס', שם יצרנו סולו שלי בשיתוף פעולה מוחלט. נטע כתב את הטקסטים ואני הייתי אחראית על הכוריאוגרפיה, אבל זה היה לגמרי משותף וזה נתן כזה ספתח לעבודה הזאת. הבנו שיש הרבה דברים שבוער לנו לדבר אותם ולחשוף אותם, שהרבה מהם בחיים האישיים שלנו, ושהחלטנו בפעם הראשונה ליצור ביחד כשאנחנו גם היוצרים וגם המופיעים של זה."
 
איפה חוויתם ברמה האישית את הקרבה בין אלימות לבין אינטימיות?

"האלימות במרחב הפרטי זה לחלוטין עניין של מאבקי כוח שבאמת באים בינינו בריבים הכי אינטימיים, ממקומות של מאבקים מגדריים. אם מדברים על הפן האישי, הכוח של נטע זו המילה, הוא מתעסק במילים, הוא אמן מילים לחלוטין, ואני באה יותר מעולם שהשפה שלו היא גוף. אני יכולה להגיד שמהמקום האינטימי שלנו הרבה פעמים נוצרים מאבקים אפילו ברמה של איך להתנסח. אני באופן אישי מוצאת את עצמי הרבה פעמים בוררת כל מילה ומילה אל מול וירטואוזיות מילולית מרהיבה של נטע, שבמאבקי כוח היא ממש כמו סכין. מילה, מבחינתי, יכולה להיות מאד אלימה וחותכת, באותה צורה שסכין יכול לחתוך." 
 

חיתוך-דיבור.jpg
חיתוך. דיבור (תמונת יחסי ציבור)


מילה פוגשת גוף, גוף פוגש מילה

 
שניכם אנשים מאד דומיננטיים ביצירתיות שלכם. מאבקי הכוח שאתם עוסקים בהם נכנסו גם לתוך תהליך העבודה עצמו?

"בגלל ששנינו באים מעולמות שונים של שפה, זה לגמרי הכניס את המאבקים האלה פנימה, של איך המילה פוגשת גוף ואיך גוף פוגש מילה. ברמה הפרקטית, בשבילי, לעבוד עם מילים זה מאבק. נטע מתעסק, מצד אחד באמנויות לחימה, הוא עושה קונג פו, מה שנקרא, אז הוא בנאדם מאד פיזי, אבל באמנויות לחימה יש משהו מאד לוחמני ומאד גברי, וגם המקום הזה הגיע עם הרבה התנגשויות ומאבקים שהצליחו להוליד הרבה מפגשים מאד מעניינים. אבל המאבקים בינינו על שתי השפות השונות האלה הביא מקום מאד אינטימי וחשוף שבחרנו להוציא החוצה ולשים על הבמה."

מה עושה החשיפה הזו לזוגיות הפרטית ביניכם?

"זה מרתק. זה מעניין. אני מניחה שלא כל זוג היה מעז לעשות את זה, אבל בשבילי זו חוויה מרתקת מאד ועמוקה מאד. יש בזה משהו תרפויטי באיזשהו מקום, וזה דורש הרבה מכל אחד מאתנו מול השני. זה מחזק ומבליט החוצה הרבה דברים ושם אותם פתאום באור מאד חזק."

האור הזה גרם לכם לגלות על עצמכם כזוג דברים חדשים?

"קודם כל גילינו שזה עובד, ליצור ביחד, וזו הייתה חוויה מאד עוצמתית. נראה לי שזה השפיע מאד על המקום האישי של כל אחד בתוך הזוגיות הזאת. להתעסק בבמה וקהל זה הרבה פעמים משהו שחושף הרבה מקומות של אגו וזה יכול להיות כמו פצצה בינינו, אבל נראה לי שזה הבליט לי החוצה עד כמה נטע הוא שם עבורי, וזו הרבה רגישות שגיליתי מהמקום שלו. ואם מדברים על הגנה עצמית, הרגשתי הרבה הגנה כלפיי, וההפך. הייתה הרבה שותפות הדדית שלא מובנת מאליה בכלל.

"לפני שזה התחיל לא ידעתי איך זה ייגמר, וזה הפתיע אותי לטובה. אני חושבת שזה לימד אותי מהמקום היצירתי האמנותי, כיוצרת שעברה לא מעט תהליכי עבודה, שאין שום תהליך עבודה שדומה לשני. ידעתי את זה קודם, אבל זה מאד חיזק לי את זה, ושמחתי לגלות את זה. בגלל זה גם נכנס למרחב האישי העניין של מתי לדעת שעם כל הידע שלי יש ושלו יש, לפעמים צריך גם לדעת רגע לנסות דברים חדשים ולהיות מוכנים לעוד אופציות של יצירה, וזה מה שהכי חשוב, להמשיך לגדול ולהתפתח, להמשיך להפתיע את עצמנו והחוצה, לשאול שאלות." 
 


סתיו-מורין-3-יחצ.jpg
סתיו מרין (תמונת יחסי ציבור)


יוצרים ומבצעים: נטע וינר וסתיו מרין, דרמטורגיה: רז וינר, עיצוב תלבושות: ענת מרטקוביץ', עיצוב תאורה: יואב בראל.
 
המופע יתקיים ביום ראשון ושני , 25, 26 בדצמבר 2016 בשעה 20:30 בתיאטרון הבית בתל אביב (להזמנת כרטיסים: 03-9054421) וב-30, 31 בינואר 2017 בשעה 19:00בתיאטרון תמונע בתל אביב (להזמנת כרטיסים: 03-5611211).


למועדי מופעים >

25/12/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע