סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: טל גורדון אפי בניה בין מזרח למערב
 

 
 
הולגאב, באמהרית, זה הכל זורם, הכל חופשי, הכל פתוח. וזה כל היופי. השם כל כך מתאים לחשיבות של הפסטיבל ושל הרעיון שלו, לאפשר זרימה של החומרים של האמנים האתיופים-ישראלים."
מנהל בית הקונפדרציה בירושלים מספר על פסטיבל הולגאב 2019 ליצירה ישראלית-אתיופית שבניהולו האמנותי, ועל התיקון הפרטי שלו בעקבות גירוש תושבי שכונת ימין משה


שכונה על קו התפר

במשך שנים הייתה שכונת "ימין משה" שבירושלים שכונה צבעונית שאוכלסה על ידי עולים מטורקיה, מכורדיסטן ומתפוצות המזרח למיניהן, עד שהחליטה הממשלה, לאחר איחוד שני חלקי ירושלים, לשנות את אופי השכונה ולהפוך אותה לשכונת אמנים, אקדמאים וסופרים. 

תושביה המקוריים של השכונה התנגדו, אבל זה לא עזר להם, ובסופו של דבר פונו כולם. בין המפונים האחרונים פונו גם סבא וסבתא של אפי בניה, מנכ"ל בית הקונפדרציה שבירושלים ומי ששמו הפך שם נרדף לפרויקטים אמנותיים שמעניקים את הבמה המרכזית למי שקולם אינו נשמע בתרבות הישראלית.

"אולי זו באמת הילדות שלי", חושב בניה תוך כדי שיחה. "אני גרתי בשכונת ממילא וכל יום הייתי הולך לימין משה, לסבא וסבתא שלי שגרו שם. ימין משה הייתה שכונה מדהימה. היו שם כורדים ועירקים וספרדים ואשכנזים, וכולם חיו שם באחווה כל כך יפה. כשהייתי ילד הייתי מסתובב בבוקר, בצהרים, בלילה, ובכל שעה היו שם חיים, אנשים, ילדים משחקים.



"זו הייתה שכונה כל כך חיה ותוססת, וכל העדות וכל התרבויות היו שם, עד שיום אחד רצו להפוך את השכונה הזו למין שכונת אמנים, וביום אחד פשוט גירשו משם את כל האנשים. פיתו אותם, נתנו להם דירות חלופיות והוציאו את כולם.

"גם את סבא וסבתא שלי הוציאו משם. הייתה להם דירה מקסימה ואני זוכר שהם היו בין המגורשים האחרונים. הם לא הסכימו לכל ההצעות שהם קיבלו, נשארו עד שכבר הגיע הדדליין וזה היה כבר סוג של פינוי. היום כמובן שיש בשכונה גם אמנים, אבל  זו שכונה ריקה, שאתה מתהלך בה ואין בה נפש חיה. המקום היפה והקסום הזה הפך לכפר ציורי שרק תיירים מסתובבים בו. כבר אז הרגשתי כמה אפשר לבעוט באנשים חלשים בחברה שלנו. כמה אפשר לדכא אותם, להוציא אותם, לנשל אותם ואמרתי, לא היו עושים את זה לאוכלוסייה חזקה. לא היו עושים מין טרנספר כזה לאוכלוסייה חזקה.

"כשהתחלתי לנהל את בית הקונפדרציה, שהוא חלק מימין משה, אמרתי, מה אני יכול לעשות במקום הזה, שהיה בתפר בין המזרח למערב, והוא חלק משכונה כל כך מרתקת וססגונית ועשירה ומלאת תרבויות. אז זה מה שאני עושה. אני מביא את כל התרבויות האלה שלא נשמעו ושאין להן קול, ואני מנסה לשים אותן על הבמה המרכזית, ואולי בלי לדעת, זה הדרייב הגדול שיש לי להצליח לעשות הגברה לדברים שהקול שלהם נשמע בקטן", אומר בניה.  
 

אבטה בריהון צילום: ניר שאנני

עשור של גילויים מרגשים

כעת, כשעולה המהדורה העשירית של פסטיבל הולגאב ליצירה ישראלית-אתיופית, עם כוכבי-על מאתיופיה ועם יוצרים ישראלים-אתיופיים, מוזיקאים, שחקנים ורקדנים - יכול בניה, מנהלו האמנותי של הפסטיבל, לזקוף לזכותו קולות נוספים להם הוא מעניק את הבמה המרכזית. 

"קודם כל, זה עשר שנים של עבודה, של התפתחות", אומר בניה. "יש אמנים שהתחילו אתנו בשנים הראשונות של הפסטיבל, כמו אסתר רדא, או אבבה דסה שהופיעה לא מעט שנים בפסטיבל, או אורית טשומה שלפני שנה הופיעה אצלנו עם ספוקן וורד והיום היא משיקה אלבום בפסטיבל, ואתה רואה את ההתפתחות של כל אמן, והתחושה היא טובה. 

"במשך עשר שנים נתנו במה ליוצרים האתיופים-ישראלים במוזיקה, בתיאטרון, במחול, ויחד איתם הפסטיבל התפתח וצמח והעמיק יותר וגילינו יותר אמנים, גילינו גם לא מעט נשים יוצרות אתיופיות, כמו הוואן מששה ותמר ראדה ואיילה אינגדשט שהתגלו בתוך הפסטיבל שלנו. אז זה מרגש. זה עשור." 
 


כוכבת העל אביי לקאו

 
את הפסטיבל יפתח מופע בכורה בארץ של הזמרת-יוצרת-שחקנית אביי לקאו, כוכבת עולה ילידת אתיופיה שעברה בגיל 13 לארה"ב, המבצעת את שיריה באמהרית ובאנגלית. בפסטיבל תופיע לקאו עם הזמר האתיופי המצליח ארגהין ווראש. אליהם יצטרף הזמר-סקסופוניסט אבטה בריהון, ממייסדי סצינת המוזיקה הישראלית-אתיופית ופסטיבל הולגאב.

"כל החיבור הזה בין בית הקונפדרציה לבין התרבות האתיופית התחיל, בעצם, בהקשר של קבוצת התיאטרון שלנו, שעל שמה, הולגאב, נקרא גם הפסטיבל", מספר בניה. "לפני 15 שנים פנו אלינו ממשרד התרבות כדי שניתן בבית הקונפדרציה במה לאמנים האתיופים ונקים קבוצת תיאטרון קטנה. הייתה לפני כן קבוצה בשם 'נטלה' שהייתה מאד חשובה ומרכזית, אבל אחרי שנים שהיו להם בעיות של ניהול וניהול כספי והעמותה נסגרה, משרד התרבות פנה אלינו כדי שנשמר את הרעיון של להקים במה ונקים פרויקט קטן. ככה זה התחיל, פרויקט קטן. ומפרויקט קטן הקבוצה התפתחה, ואנחנו כבר 15 שנים עם קבוצת התיאטרון ועשר שנים עם הפסטיבל. 

   


"זה היה אתגר מקצועי גם עבורנו. במשך כמה שנים ניהלתי את זה, והם זכו בפרס ראשון בתיאטרון עכו עם ההצגה 'הבית של מתוקו'. ובאותו זמן, במקביל, אבטה בריהון, שהוא אמן גדול וידוע היום, השתתף בבית הקונפדרציה בתכניות השוטפות שלי. 

"הבית הוא בית למוזיקה אתנית, ואבטה הופיע בכל מיני פרויקטים שונים שלנו, ודרכו הכרתי את העולם של המוזיקה האתיופית. הלכתי איתו לראות מופעים אתיופיים, התחלתי ללכת דרכו למועדונים וככה התחיל, בעצם, הקשר שלי עם המוזיקה האתיופית. אחרי חמש שנים עם התיאטרון החלטתי לייסד פסטיבל שייתן במה גם לתיאטרון, גם למוזיקה וגם למחול, והפכתי את זה לעיסוק מרכזי נוסף שלי.  וככה, מרעיון שחיברו אותנו אליו, צמחנו והצמחנו לא מעט אמנים שכבר הולכים אתנו דרך ארוכה." 
 

אנסמבל טספה צילום: טל פנסו


ספוקן, היפ-הופ ודאנס הול
 
מופע הסיום של הפסטיבל, "מהנילוס הכחול להרי האטלס", מציג טריו חד פעמי של הפסנתרן עומרי מור, הסקסופוניסט והזמר אבטה בריהון והמוזיקאי ונגן כלי ההקשה שלמה בר. בין מופעי הפתיחה והסיום ייחשף הקהל לשפע ומגוון של יצירה אתיופית-ישראלית עם מופע השקת אלבומה של המוזיקאית ואמנית הספוקן וורד אורית טשומה, עם  אנסמבל טספה המציג את תור הזהב של המוזיקה האתיופית בשנות ה-60' וה-70' באתיופיה, קולקטיב "האתיופית בשירה הישראלית" יעלה את שירת האפרו, להקת גראונד הייטס תעניק מופע גרוב אתיופי בו תארח את לירון עמרם, קבוצת התיאטרון הולגאב תעלה את הצגת היחיד "לא נחמדה לקשר רציני", וחוה טיזזו תופיע עם הצגת היחיד שלה, "האור של אלמז".


עומרי מור צילום: יוסי צבקר


"במופעי הפתיחה הגדולים שבהם אנחנו מביאים אמנים גדולים ומוכרים מאתיופיה עם מוזיקה אתיופית שורשית תראי כמעט 95 אחוז של קהל ישראלי-אתיופי", מספר בניה. "אבל כל יתר המופעים, כל החיבורים שאנחנו עושים, כמו שקורה השנה במופע שמחבר בין עומרי מור, אבטה בריהון ושלמה בר הם מופעים שמביאים קהל רחב, קהל שאוהב ג'אז, קהל שמגיע לפסטיבל העוד.
"אחרי שבשנים הראשונות נתנו את המקום המרכזי לצד הדתי, המסורתי והפולקלוריסטי של המוזיקה האתיופית, עם שירת הקייסים, בשנים האחרונות מתגלה בתרבות האתיופית יותר ויותר שירה מדוברת, ספוקן וורד. כל התחום של הראפ, הספוקן, ההיפ-הופ והדאנס הול, זה תחום מאד מפותח אצל הנוער. את זה הם הביאו לארץ, והצעירים שלהם מפתחים את זה בארץ.

"ניסינו לזהות גם עוד מוזיקאים שלא רק עושים ראפ והיפ-הופ, ולאט לאט גילינו שיש אמנים כמו איילה אינגדשט ותמר ראדה ואבבה דסה, שעושים מוזיקה שמשלבת גם את המסורת, גם את השורשים, אבל גם טקסטים בעברית ואמנים ישראלים ומוזיקה מערבית ויוצרים חיבורים מעניינים."


אורית טשומה, צילום: Tadelas Art


מיקרוקוסמוס של החברה

אתה מרגיש לאורך העשור הזה את השינוי בהכרה של החברה בארץ בתרבות האתיופית?

"בטח. אני רואה שינוי. אני רואה שיש יותר ויותר אמנים אתיופים-ישראלים שנעשים מיינסטרים, כמו אבטה בריהון, שהוא אמן שמופיע עם ברי סחרוף, עם אהוד בנאי, עם ארקדי דוכין, כולם רוצים לנגן איתו. הוא ג'אזיסט, הוא זמר מדהים. אני רואה את איילה אינגדשט שהצליחה מאוד ויש לה עכשיו סינגל מדהים שמושמע ברדיו. אבבה דסה נורא מצליחה. יש יותר ויותר הכרה במוזיקה שלהם והם יותר מושמעים, הם מקימים הרכבים ויוצרים אלבומים ומופיעים בארץ ומתפתחים מבחינה מוזיקלית."



אפי בניה, צלם עמרי בראל


מה משמעות המילה הולגאב?

"הולגאב, באמהרית, זה הכל זורם, הכל חופשי, הכל פתוח. וזה כל היופי. השם כל כך מתאים לחשיבות של הפסטיבל ושל הרעיון שלו, לאפשר זרימה של החומרים של האמנים האתיופים-ישראלים, ושל האמנים שלהם. וזה כל כך יפה שהגענו קודם לסיפור של ימין משה, כי זה כל כך נכון. תביני, בית הקונפדרציה הוא ממש ההמשך של ימין משה, ואני הייתי הולך כל יום לסבתא שלי בימין משה, ועובר ליד אותו מקום שאני מנהל כבר 25 שנה.

"זה מדהים. זה המקום שחייתי בו וגדלתי בו וראיתי כמה הקול של החלשים לא נשמע. הרי בכל בית היו עירקים וכורדים וספרדים ואשכנזים ותורכים ומרוקאים ושמעת את כל המוזיקה, את השפות, והכל זה מיקרוקוסמוס של החברה, אבל זו קבוצת אוכלוסייה שגורשה. כל האנשים האלה, כל התרבויות האלה, כל הקהילות האלה, הוצאו מהשכונה שלהן. היו צריכים שאדם כמוני, שגורש קצת מהשכונה, יבוא לנהל את המקום הזה, לצד השכונה."



גראונד הייטס צילום: נועם צ'וגונובסקי

פסטיבל הולגאב יתקיים בתאריכים 24-19 בדצמבר 2019 באולמות שונים בירושלים. מחירי המופעים: 40 -170 ש"ח. להזמנת כרטיסים: טל': 6226*, 02-6237000 
 



17/12/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע