"קחו שלושה ימי חופש ובואו לצלול עמוק, ואני מבטיח שכל מי שיבוא ייצא בהיי מטורף", מכריז יובל רבין, מנהל פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית" שיתקיים באוניברסיטת בר אילן בין ה-9-7 ביוני. "מי שייקח חלק בכל מה שמציע הפסטיבל הזה ייצא עם חיוך מרוח על הפרצוף, ויעבור הרבה זמן עד שהחיוך הזה ירד", מתחייב המוזיקאי והמוזיקולוג בן ה-48, שחוגג השנה עשור לפסטיבל שהקים.
 
 
בסימן קליטת עליה
 
הדרך בה מתכתבת הביוגרפיה של רבין עם הפן המקצועי של חייו ברורה. לפני כעשרים שנה חזר בתשובה והחל להתעניין במוזיקה יהודית, מה שהוביל אותו להקמת הפסטיבל - שלושה ימים של קונצרטים, סדנאות, התנסויות והרצאות החוגגים את הצליל היהודי במובנו הרחב ביותר. לפני שנה וחצי ארז את משפחתו לאחר 22 שנים בשוויץ וחזר לארץ, וגם פריט ביוגרפי זה נשזר בפסטיבל, העומד השנה בסימן קליטת עלייה.
 
"זה לא ישירות בגלל זה, אבל אספנו חומרים באיזה תהליך של עבודה", מספר רבין, "ואז ראיתי שיש לנו חיבורים לדברים שקרו עם העלייה לארץ. וכמי שמאמין ששום דבר לא מקרי, כנראה שזה קשור לחזרה שלנו לארץ לפני שנה וחצי". 
 



מה שנחמד בתהליך שעברת הוא שהכלי שלך הוא בכלל עוגב, אחד הכלים המזוהים ביותר עם התרבות הנוצרית
 
"מה לעשות, אלה החיים. קודם הייתי עם העוגב, ורק אז חזרתי בתשובה, וכמוזיקאי מקצועי שמופיע הרבה בכל העולם התעניינתי יותר במה שיש בבית, או בשורשים, וגיליתי עולם שלם. הסתבר לי, אגב, שגם במוזיקה היהודית מהמאה התשע-עשרה יש לא מעט יצירות עם עוגב. גם יצירות לעוגב סולו, וגם לעוגב עם מקהלה". 


מקהלת עדי בברלין, 2018, צילום: שירה דושי
  
 
צלילים של סובלנות
 
 
מה זו, בעצם, מוזיקה יהודית? מה מגדיר אותה?
 
"במסגרת הפסטיבל לקחתי את ההגדרה כמעט הכי רחבה שיש. אז זו תהיה או מוזיקה ליטורגית או פארא-ליטורגית - למשל שירי חתונה או מוזיקה לברית מילה, שהיא לא חלק מהתפילה, אבל נמצאת בהקשר דתי. בנוסף, יש בפסטיבל מוזיקה שהיא יהודית מכוח ההקשר הסוציאלי והעממי שלה, כמו שירים ביידיש או בלדינו, שלא בהכרח שייכים להקשרים ליטורגיים, ובדרך כלל הקב"ה בכלל לא מוזכר בהם. אבל ברור לגמרי שמשום שגם יידיש וגם לדינו הן שפות רק של יהודים, התרבות שנעשתה בהן היא תרבות שהיא בהכרח יהודית וברור לגמרי שזו מוזיקה יהודית.
 
"עוד אנחנו מכניסים לקטגוריה הזו מוזיקה שמושפעת או מבוססת על מוזיקה יהודית, והיא כבר לא כזו. למשל, יש לנו קונצרט שמוקדש להתפתחות הרביעיות בישראל (רביעיות כלי קשת, ט.ג.), ושם נשמע את הרביעייה הראשונה של גרגורי קומפנייץ שמבוססת, או מכילה ציטוטים של ניגונים חסידיים. אז היא כבר לא ליטורגית או פארא-ליטורגית או חסידית, כי הוא לקח והעביר את זה לאולם הקונצרטים. ככה אנחנו מרחיבים את היריעה של הגדרת מוזיקה יהודית".
 
עוד כותרת של הפסטיבל היא "בין צלילים לסובלנות". סובלנות כלפי מה?
 
"אחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות זה לתת מהכל ולכל את אותה במה מכובדת ושווה, בלי משוא פנים ובלי 'זה שווה יותר וזה שווה פחות'. גם הקהל הוא לא קהל דתי, אולי אפילו קהל לא יהודי, וזו הזדמנות לבוא ולשמוע את המוזיקה בהקשר אובייקטיבי, נטול קונוטציות שהן מעבר למוזיקה. כמו שבטח שמת לב יש לנו בפסטיבל גם נשים ששרות, ואין אמירה של 'זה רפורמי אז לא משדרים', או 'זה נשים אז לא מעלים על הבמה'. 


יובל רבין, מקור: אתר פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית"  
 
בחיוך מרוח מאוזן לאוזן
 
 
מה לגבי הסדנאות בפסטיבל?
 
"מי שרוצה מוזמן לבוא לשמוע את המוזיקה, וגם ללמוד עליה בסדנאות והתנסויות שיש בפסטיבל, כי אני יכול להעיד על עצמי וגם על אנשים אחרים שככל שאתה מכיר משהו יותר מקרוב ומבפנים אתה נהנה ממנו יותר. זה חלק מהרעיון של הסדנאות וההרצאות וההתנסויות - ליצור קשרים והקשרים.
 
הרבה אנשים מגיעים לכל שלושת ימי הפסטיבל?
 
"משנים עברו אני יכול להעיד שלצערי לא הרבה אנשים באמת מרימים את הכפפה, לוקחים את האתגר ובאים לכל ימי הפסטיבל. אבל כמעט בכל שנה יש כאלה שכן עושים את זה, ואלה שעושים את זה בפעם הראשונה יוצאים מהפסטיבל עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן. הם מספרים איזו חוויה מדהימה זו הייתה, הזכות להכיר ולהתקרב לכל כך הרבה דברים שבחיים לא היו שומעים אותם.
 
"אני יכול להעיד על לא מעט אנשים ש'שירת הבקשות' או מוזיקה מזרחית בכלל מאוד רחוקים מהעולם התרבותי שלהם, שבאו לפסטיבל ואמרו, 'בחיים לא הייתי הולך לדבר כזה ואני נורא שמח שהייתי וכל כך נהניתי. לא שהם יתחילו ללכת באופן קבוע לקונצרטים כאלה, או לשמוע אצלם בבית אום כלתום ופריד אל-אטרש, או אפילו ג'ו עמר – כי קהל ששומע מזרחי שומע מזרחי ולא ישמע לבנדורסקי, ולהפך - אבל אני כן חושב שהיחס של אותם אנשים למוזיקה הזאת בהחלט משתנה, ובהחלט יש עניין של בניית קשרים וסובלנות". 
 
https://www.youtube.com/watch?time_continue=4&v=xejh9WAJEHg&feature=emb_logo

ליאורה יצחק (צילום: רוסלו שמריה)

פסטיבל ימי מוזיקה יהודית 2022
הפסטיבל, בסימן קליטת עלייה, יתקיים פיזית וגם בשידור דיגיטלי, שלישי -חמישי 7-9.6.22 , ח'-י' בסיוון תשפ"ב, המחלקה למוזיקה אוניברסיטת בר-אילן ומרכז דהאן , ניהול אמנותי ד"ר יובל רבין. רכישת כרטיסים.   לפרטים נוספים בטלפון 03-7316561