סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן להקת עלמא: שרים מהלב, ללא יומרה
 

 
 
האלבום החדש של עלמא, קרוב יותר אצל עצמם. שגם זה הוא עניין יחסי כפי שמלמד שמו כפול המשמעות: לכבוד הקדוש ברוך הוא ולכבוד המקומות והעולמות שהוא מוליך אותם אליהם. ברוח הגישור בין רוק למסורת, הם מלבישים את שירי האמונה והתכנים הדתיים-לכאורה, במבנים מוזיקליים חילוניים שמכוונים יותר לשירת רבים מאשר לתפילת מעטים."
השלישייה באלבום חדש שמבליט שירי זוגיות והתמודדות עם החיים, המלווים בהרמוניות קוליות משובחות ונגינה אקוסטית



אחרי שני אלבומים ("מעל מה שאנחנו", 2007 ו"שער", 2011) שהיו קרובים יותר אל המקורות, "לכבוד המקום", אלבומה החדש של שלישיית עלמא (בני הזוג אברהם ורעי'ה מוסקל, חוזרים בתשובה, ועמיתם החילוני אליאב אובל-נאמן, שלושתם יוצרים, נגנים וזמרים), קרוב יותר אצל עצמם. שגם זה הוא עניין יחסי כפי שמלמד שמו כפול המשמעות: לכבוד הקדוש ברוך הוא ולכבוד המקומות והעולמות שהוא מוליך אותם אליהם.

"עלמא", עולם בארמית, דוגלת במוזיקת פולק ישראלית ששלובים בה מוטיבים מן התפילה ומן החסידות. אבל ברוח הגישור בין רוק למסורת, הם מלבישים את שירי האמונה והתכנים הדתיים-לכאורה, במבנים מוזיקליים חילוניים שמכוונים יותר לשירת רבים מאשר לתפילת מעטים. כשהפעם מראי המקומות (והמקורות) מוזזים ביראה הצידה (אם פירשתי נכונה, רק "ידיד נפש" של ר' אלעזר אזכרי בלחנה של אורה ברנס לילינטל), לטובת שירי זוגיות והתמודדות עם החיים.

שירי תפילה, אהבה וגעגועים

"נכוון בדיבורנו כדי שנוכל להגיד/ נמעט במילותינו על מנת להקשיב/ נעצום את עינינו לבל נראה את שעל עפעפינו להסתיר// ואז נשיר את שירנו בשתיקה, בכיסופים/ נעמוד על רגלינו בתפילה, בתחנונים...", כותב מוסקל ב"אמרי נא", סוג של מוטו אמנותי-אמוני, שמעיד בעצם כי הכוונה היא העיקר, לא המילים והדיבורים. ורק הצנעה הזאת, וההכרה בכך שלא לחשוב שאנחנו יודעים את הכל, תקדם מן הסתם את בוא המשיח, כשהמאוואל מלא הנשמה של לאה שבת בהקלטה יפלס את דרכו. על הבמה אגב, ממלאות תוספות חסידיות את תפקידה של שבת.

עלמא.jpg
להקת עלמא (צילום: יובל אסף)


ממוענים יותר הם "דיאלוג" שבו מוסקל ממשיך להתפלא על חוסנן של האהבה והזוגיות שמתקיימות גם מבלי להרבות במילים, בשירה מעודנת ויפה אך מלאת כוונה (עם אהוד בנאי בגיטרה חשמלית) ועם נה-נה-נה מידבק לאיור האמירה; "כל האהבה והיופי" (גם הוא של מוסקל) שעניינו העצמת האישה והיותה צוק איתן בחיים ביחד;

רעייתו מחזירה לו ב"סיפורי חיים" המורכב, שמתמודד בהגשה מרחפת-מהורהרת, עם כל הפחדים והחששות שמלווים את חיינו כאנשי משפחה, האחראים לאחרים ולאלה שתלויים בנו; מלחינה ברוח זו את "המנצח על הגיתית" (של דרור דוידוף), לכאורה שיר כיסופים וכמיהה, אך בה בעת מעמיד בניסיון את האדם כבעל כנף המשתוקק לשייכות, למסגרת, לבית; ויותר ממנו מתמודדת באומץ עם "מר ונמהר" הסופני של יהודה עמיחי, כשיר של בגרות, תובנות והכלת החיים - "ככל שמתרחקים מן האהבה/ צריכים להרבות בדיבור/ אילו נשארנו יחדיו/ היינו יכולים להישאר דממה".

אובל-נאמן תורם לדיון את "לראות את הפנים", שיר אהבה וזוגיות יפהפה. "יום אחד אני ואת נהיה כל כך קרובים/ ונוכל סוף סוף לגעת, לראות את הפנים/ הפחדים שלנו מלא ירחפו עוד מעלינו/ כמו תלויים מעלינו בחוטים...", הוא אומר בפיזמון של השיר שלטעמי הוא הטוב באלבום. השירה ההרמונית המדויקת של השלושה נישאת על מלודיה מכמירה שמחברת בין טעם של פעם, משנות ה-40 וה-50, לבין לחן עידן רייכלי כזה. מה חבל שלא בוצע בהופעה, למרות שהופיע ברשימת השירים.


  


אובל-נאמן, בעברו הרחוק נגן רחוב, בהקלטות ניגן גם בגיטרה חשמלית ובהופעה הוא הנגן הווירטואוז בגיטרה הקלאסית, מציע אמירה על המקום והזמן ב"זה הזמן", וחתום גם על "בעינייך הטובות", שיר געגועים לאמא, שמקשיבה, מחבקת, מעודדת ותומכת, הרצועה שנועלת את האלבום.

בסך הכל, 11 שירים על 48:57 דקות. בהפקתו המוזיקלית של פטריק סבג, שבונה - אלבום שני ברציפות (את הראשון הוביל נאור כרמי) - את השלישייה כפיטר, פול ומרי ישראלים. פולק מקומי, נשען על הרמוניות קוליות משובחות ונגינה אקוסטית בדרך כלל (אברהם באקוסטית ובסאז, רעי'ה בפסנתר ובמלודיקה) ועם תמיכה מצד נגני אולפן ידועים כאדם מדר בחלילית, חצוצרה וכינור, הדס קליינמן בצ'לו, גליה חי בוויולה, ותוספות קצב של עדי הר צבי (בס) וז'אן פול זימבריס (תופים). "עלמא" נשמעת מגובשת מאוד, למרות שהאלבום קצת מנומנם וחסר תנופה בחלקו השני.

חיבורים של המוזיקה

את מופעי ההשקה הרשמיים של "לכבוד המקום", בירושלים ובתל אביב, החמצתי. אבל דווקא בקיבוץ טללים שבנגב (דרומית לירוחם) מצאתי חלל ראוי והולם לאירוח הפולק שלהם. על אף פשטותו ובמתו הצרה והנמוכה, פאב 40 הציע קרבה משפחתית ואינטימית לשלישייה, שניצבת-יושבת בחזית ומתוגברת מאחור (לחיזוק מבע רוקי או ג'אזי) בנגן הקונטרבס והבס החשמלי הנהדר אסף רבי ובמתופף ואיש ההקשה ישי אפטרמן הסולידי (שניהם חילוניים אגב), ולקהל המקומי, שנוכחותו היפה והפעילה מעידה על נפשות בכל הארץ ל"עלמא". ומסבירה את העובדה שהאלבום הופק בסיוע תומכי הד סטארט.

את האלבום החדש ייצגו שישה שירים, כשהקודמים מספקים ארבעה שירים כל אחד. אלה, מתברר, חזקים יותר, מוכרים הרבה יותר, מתקבלים בשירה מצד הקהל, רובו דווקא לא דתי, ללמד על כוחה של מוזיקה בחיבור בין אנשים.


  



אליאב מסתפק בנגינה ובשירה, אברהם לוקח על עצמו את קטעי החיבור והקישור, כמו בהצגת "אבא יקר" מ"שער", מן הסתם תעודת הזהות האמונתית שלו (שמתחבר ל"המנצח על הגיתית" מצד ההעמידה בניסיון ובמבחן), וגם רעי'ה תורמת פה ושם הגיגים, כמו זכרונות ילדות מעזרת נשים בבית כנסת ספרדי בהקדמה ל"יברכך" (מאותו אלבום).

הזוגיות של הצמד מוסקל מקבלת חיזוק מכיוון "ראיתי בית" מאלבומם הראשון, בחלוקת תפקידי השירה ביניהם. החינניות שהם מביאים לבמה, שואבת את הקהל. זה מה שקורה גם ב"ואם היינו" הנוגע (מילים: דוידוף) מהאלבום השני, שיר סולו של רעי'ה, ששרה לנשים בקהל או לעצמה בגוף שני.  וכך גם בלהיט המוקדם "איילה" של יונה וולך ("שיר" בשמו הרשמי) ללחן של אובל-נאמן, שיר אהבה רך שיש בו גם מעבר לכך. שלושתם שרים ללא הבס והתופים. רעי'ה היא הסולנית ב"ידיד נפש" ושני הגברים מצטרפים אליה בהרמוניה יפה. במעברי הנגינה היא לוקחת את הפסנתר שלה לכיוון ג'אזי, שנתמך בצביטות הבס החשמלי. לגמרי לא שיר "דתי".

"שיאי" ההופעה מבחינתי היו הביצוע לשיר הנושא מ"שער", שאת הציטוטים מ"אורחות צדיקים" שבו מושך אברהם לסוג של תפילה, מעמיק בניגון, מתכנס לתוך עצמו בהתמכרות ובהתמסרות, ומזכיר מאוד את הטיפול המוזיקלי של אהוד בנאי בטקסטים מן המקורות; ושני הקטעים הנועלים: "ניגון לבניה" הכובש והמרגש שהלחינה רעי'ה לזכרו של בניה צוקרמן ז"ל, שנרצח בפיגוע בירושלים לפני 13 שנים, ומבוצע בהמייה רוגשת ומתגעשת מצד הנוכחים, שגם מככבים בביצוע של "אילו פינו" (שניהם מ"מעל מה שאנחנו") מתפילת "נשמת כל חי" שהלחינו בני הזוג מוסקל.

להקת עלמא 1.jpg
להקת עלמא (צילום: Michael Bates)


אני לא יודע אם הכיוון המוזיקלי שמציעה להקת "עלמא" הוא הנתיב הסלול למעבר החיבור בין פולק למסורת (עובדה היא שאמנים צעירים מהם מנסים להיות עדכניים יותר באמנות שלהם), אבל אליאב, אברהם ורעי'ה שרים את האמונה שלהם מהלב ומהנשמה וללא יומרה, ובזה כנראה כוחם.

עלמא. לכבוד המקום (התו השמיני)

עלמא בהופעה. פאב 40, טללים. חמישי, 29 ביוני 2017  

למועדי מופעים >

02/07/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע