סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלון אולארצ'יק –עכשיו ולתמיד
 

 
 
האלבום החדש מתאים לאופי הסקרני, אפילו חסר מנוחה, של אלון שמעולם לא היסס לחקור את עצמו ולעמת את שיריו ויצירתו בגרסאות חדשות. במופע אין הפתעות. יש להיטים מארסנל התחמושת הבלתי נגמר שלו, הרבה חן וקסם, והוא מגיש את זה הכי רוקנרול בחייו."
בתוך סצנה שמקדשת את הנעורים, אולארצ'יק (תיכף 70) ממשיך לחמם את הלב באלבום ומופע מלאי להט. קבלו את הבחור הכי קול בסביבה


צעיר עכשיו

מעטים האמנים בני גילו של אלון אולארצ'יק (בן 70 עוד חצי שנה, אבל למי יש סבלנות לחכות) ברוק הישראלי, שמתעקשים על רלוונטיות יצירתית וממשיכים להקליט חומרים ואפילו אלבומים חדשים, על אף שהעידן הדיגיטלי הנוכחי אינו ידידותי לפורמט הוותיק.

כשמו, "אולארצ'יק. עכשיו" אלבומו החדש, ה-14 (כולל אוספים ואלבומי הופעה) ב-35 השנים האחרונות, מבקש לשרטט דיוקן אמנותי של אמן וותיק במציאות לא פשוטה, שמקדשת רוח נעורים על חשבון נסיון שנים.

"לאחרונה יש כאן היסטריה סביב כל דבר שהוא צעיר/ אופנות של בגד לא מתאים לי, ומקצבים שאנ'לא מכיר... מה שהולך זה אנרגטי/ חשוב נכון חשוב לשחות/ ואם אתה מדבר פואטי/ אמרת כלום 20 שניות... אז לפעמים דיבור, שיחה לרגע/ בשביל לשמוע ולראות/ להיות צעיר, צעיר לרגע/ להיות צעיר, אבל פחות", הוא כותב ושר ב"צעיר אבל פחות", הרצועה האחרונה (מבין שבע) באלבום הקצרצר (25:56 דקות), ללא ספק המוטו של אולארצ'יק אם לא באלבום החדש, אז לפחות בימים אלה ממש, עכשיו. 
 

אלון אולארצ'יק, צילום: חנוך גריזיצקי

סקרן בלתי נלאה

המאבק הבינדורי, שלא להגיד הפער בין הדורות, בכל הנוגע לזהותם ולנמענותם של צרכני מוזיקה פופולרית, הוא גורם מרכזי בכדאיות יצירתה, יותר מאי פעם בעבר. קיימת בזירת הפופ המקומי שכבה של יוצרים ומבצעים ותיקים ומצליחים, שגילם משני צדדי התפר שבין העשור השביעי לשמיני לחייהם (למן שלום חנוך, חנן יובל, בעז שרעבי ואביהו מדינה, דרך שלמה ארצי ומתי כספי, גם גרוניך, רכטר, סנדרסון ואחרים, ועד פורטיס את סחרוף עולי הימים, יחסית) שיש להם הרבה מניות יסוד ברבגוניותה ובשגשוגה של הסצנה, והם (לא כולם, אך מרביתם) מתלבטים לגבי היצירה הבאה שלהם, התלבטות שמתומצתת לשאלה: האם למוזיקה הנעשית בידי אמנים מבוגרים יהיה שוק וביקוש בזירה העכשווית?

   


התהייה הזאת, ויותר ממנה חוסר הוודאות שממנו היא ניזונה, לא מקילים על קבלת ההחלטות. למי אנחנו פונים – לקהל צעיר, חדש, פזיז ונמהר בטעמיו? או לקהל הנאמן, הוותיק ושבע הגירויים? אולארצ'יק, סקרן והרפתקן מוזיקלי בלתי נלאה, מנסה להתמודד עם התשובות, בדרך היחידה שהוא מכיר. באומץ, בידיים חשופות, בגיוסו של הוד מושונוב, מעצב סאונד צעיר לצידו, על מנת לעמוד באתגר הרלוונטיות, בניסיון להיות צעיר, צעיר לרגע.

האלבום החדש מתאים לאופי הסקרני, אפילו חסר מנוחה, של אלון שמעולם לא היסס לחקור את עצמו ולעמת את שיריו ויצירתו בגרסאות חדשות, בסטייל, בג'אז, באינסטרומנטלי. מוקדם לקבוע אם "עכשיו", על ההפקה המוזיקלית האלקטרו-ממוחשבת של מושונוב, יביא לו אוזניים חדשות. יהיה לו קל ובטוח יותר עם אוהדיו משכבר, המודעים להפתעות שהוא מביא עליהם ולנסיונות שהוא מעמיד אותם בהם.


אלון אולארצ'יק, צילום: חנוך גריזיצקי


החיים בפרספקטיבה הומוריסטית
 
לפחות אולארצ'יק ישר עם עצמו, לא שוקט על שמריו, שופע ומבעבע, להוט לספק רעב ותשוקה. ואי אפשר לטעות בקול ובשירה שלו, לא בהלחנה הג'אזית משהו, חופשית הרוח, ובטח לא בכתיבה שלו, רוויית ההומור והמחורזת בקלילות אופיינית (של "גמלים" עם "ילדים" או "תביט" עם "פליט", דוגמאות אקראיות מ"אבינו אברהם").

יש לאלון יכולת מופלאה לשים כל סיטואציה מהחיים בפרספקטיבה משועשעת. בין אם היא אירוע לבבי ("הלב כואב"), משבר בחיי הזוגיות ("בזרועות שלך") או אסקפיזם רגעי ("בא לי לנסוע לנבדה, אי שם בסוף ארצות הברית/ אולי ניסע רק לשבוע, אולי אפשר גם לעתלית ...או לרמת הגולן". "נבדה", הפולקי כצפוי, שכתב ושר עם דורון טלמון והקליט עם חבריה ב"ג'יין בורדו");

בין אם הן בעיות ונושאים הרי גורל כמו הרעב העולמי (וחיבורו בראי ההיסטוריה וברוח המורשת של "כוורת" ל"אבינו אברהם") או חירות הפרט וחופש הדיבור באיראן ובכלל ("הבלדה על רושדי וחומייני" האוריינטלי במסורת העיבוד האהובה עליו, כשלצידו היוצרים שמאחורי "רבע לאפריקה"); וכמובן שאלות הגיל וההתבגרות שמטרידות אותו לא מעט, לפחות לפי ההופעה, למרות שהשיר המצוטט לעיל אינו נכלל בה.


אלון אולארצ'יק, רמי קלינשטיין וגורי אלפי, צילום: חנוך גריזיצקי


רמי קלינשטיין וגורי אלפי מתארחים

 
אם האלבום מתמודד עם שאלת הרלוונטיות, להופעה בכלל אין בעיה כזאת. אמנם אולארצ'יק מגיע לבמה עם מקלדות, אלא שהן - בידיו האמונות של עדי רנרט, פרטנר מצוין להרפתקאות מוזיקליות, ג'אזיות, אלטרנטיביות ואחרות – מתפקדות לרוב כפסנתר, ללא הדהוד קריטי להתרחשות האולפנית שהולידה את "אולארצ'יק.עכשיו". עדות לכך שהאלבום נשאר שם, באולפן, היא הכללת שני שירים בלבד ממנו - "אבינו אברהם", כאמור מניפסט חברתי ששורשיו בתנ"ך, ו"בזרועות שלך" שהופך את הזוגיות שלו לזוגיות של כולנו – מנותקים מהקשרם ההפקתי.

  


כל שאר השירים, במופע שנמשך שעתיים בקירוב, הם להיטים מארסנל התחמושת הבלתי נגמר שלו. ועל הבמה – בסיועם של נגנים משובחים כדורון מזרחי (גיטרה חשמלית), אבי יפרח (בס), קרן טפרברג (תופים) ורנרט שכבר הוזכר לעיל - כמעט ואין הפתעות או נסיונות להתחדש בסאונד בלתי מוכר. "שיר הטמבל", "בואי נתחבק" ו"שני חלקים בתוך השלם". שיר האבהות "ילדה" ושיר הזהות, האהבה והדאגה ל"ארץ מלח". "בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי" רוקי וחף מציניות, ו"נערה במשקפיים" המתוק בצעדי ריקוד, רק פסנתר וחשמליות (גם של אלון), ללא בס ותופים. כמובן אבני המסד "בא לשכונה בחור חדש" ו"היא הולכת בדרכים", ולקינוח "מדינה קטנה" ו"יו יה" מ"כוורת".

ויש גם להיטים שהוא חולק עם אורחים מתחלפים. הפעם היו אלה רמי קלינשטיין וגורי אלפי. הראשון התכבד ב"בואי נגיד" בגוון מהורהר וג'אזי, וב"ילד מזדקן" גראנג'י וקראנצ'י (וגם בנדוניה שהביא מבית – מחווה ל-The way you are של בילי ג'ואל, מראשית דרכו, ו"תפוחים ותמרים" מתומרץ ללא היכר וטעון באדרנלין מתגעש). והשני התחרע על "בן בסט", "מסטיק", "נערה במשקפיים" (כן, עוד פעם. מה שעושה הגיל. של אולארצ'יק, לא של אלפי), "היא כל כך יפה" על תקן שיר בהפתעה, ו"כל דבר קט" הכואב תמיד, שאליו הצטרף גם קלינשטיין. ולמרות הזמרים בהפרעה, במיוחד אלפי, זה היה אחד מרגעי השיא של ההופעה. 
 

אלון אולארצ'יק ורמי קליינשטין, צילום: חנוך גריזיצקי


הכי רוקנרול
 
כיף לראות את אלון אולארצ'יק מופיע. הוא תמיד בא בטוב. מביא עמו גוד וייבס. עם יד אחת בכיס בפתיחה ושתיים בסיום. מעביר אותה בנון שלנטיות, חן ורוב קסם. הבחור הכי קול בסביבה. נוח ונינוח, לבבי ומפרגן. מדלג מעל טעויות, הופך לפסוסים לדאחקות ומסתלבט על קשיי הראייה (כשהוא נאלץ לפענח את סדר השירים מהדף המונח על רצפת הבמה) ועל היחלשות הזכרון: "אני מקווה שאת השיר הבא עדיין לא השמענו...".

אם פעם, בימי כוורת, אולארצ'יק היה הבחור הצנוע, הכי שקט והכי רגוע, היום, דווקא בגיל שעל סף השיכחה (או אי הזכרון, תלוי בנקודת המבט שכיכבה בהופעה), הוא מגיש אותה הכי רוקנרול בחייו. עם הצלילים והאנרגיות שמפיקים טפרברג, מזרחי ויפרח זה הרבה יותר פשוט ומאוד יעיל. מה גם שאינטנסיביות הנגינה לא מונעת מן הקהל להצטרף בשירה ולא גורעת מן ההנאה. עכשיו ולתמיד. 
 


אלון אולארצ'יק, רמי קלינשטיין וגורי אלפי, צילום: חנוך גריזיצקי


אלון אולארצ'יק - עכשיו. צילום עטיפה רגב גל




אלון אולארצ'יק. אולארצ'יק.עכשיו (קמע)

אלון אולארצ'יק בהופעה בזאפה תל אביב. 30 בנובמבר 2019
  



 


למועדי מופעים >

02/12/2019   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע