סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה קולנוע אירופי משוחזר בסינמטקים
 

 
 
פסטיבל סרטים ממדינות מן האיחוד האירופי ששופצו ויוצגו בעותקים חדשים בת"א, י-ם וחיפה


פסטיבל סרטים ממדינות מן האיחוד האירופי ששופצו ויוצגו בעותקים חדשים מתקיים בימים אלה (15 בינואר – 1 בפברואר 2015) בסינמטקים של תל אביב, ירושלים וחיפה.

"מבט נוסף – פרויקט קולנוע אירופי משוחזר" הוא יוזמה ייחודית שמטרתה להעלות את המודעות לקולנוע אירופי קלאסי ולאמצעים הנדרשים לשמרו. בסיוע האיחוד האירופי ושגרירויות אירופיות מקומיות  יוקרנו בפסטיבל  12 סרטים, אחד מכל אחת מהמדינות המשתתפות, בגרסאות ארכיון משוחזרות ובפורמטים איכותיים.

 יצירות קולנועיות אלה מאורגנות בשני מקבצים החושפים אותנו לנקודות מבט שונות על ההיסטוריה והתרבות של אירופה, ומאפשרים לנו ליהנות מהעושר היצירתי הטמון בעשייה הקולנועית האירופית. המקבצים חולקו לפי שתי תימות מרכזיות:

I. אורות הכרך – המקבץ מציג סרטים שחושפים פנים שונות של המטרופולין האירופי, ומאירים על מעמדו כסמל של העידן המודרני.

II. חיי הכפר – המקבץ מציג סרטים שעוסקים באורח חיים שנראה כי חלף מן העולם במאה הקודמת, אך שהשפעתו על הזהות האירופית עדיין קיימת ושרירה.

מנהל ומייסד הפרויקט הוא אוליבייה טורנו (המכון הצרפתי). ניהול אמנותי: דן חיוטין. הפקה: טל מאירי .
ניהול תכנית: יעל מזור.


לחיות-אחרת-יחצ1.jpg
לחיות אחרת (תמונת יחסי ציבור)

רשימת הסרטים:
 
I - אורות הכרך

מנשה (רומניה, 1925 )

בימוי: ז׳אן מיכאיל. שחקנים: רומלד בולפינסקי, דורינה דמטרסקו.

על רקע האנטישמיות שבערה באירופה בתחילת המאה העשרים, "מנשה" מהווה דוגמה נדירה לסרט העוסק בחיי היהודים באירופה, ובפרט במתח בין היהדות המשכילה העירונית לבין היהדות המסורתית הכפרית. לליה היהודייה מאוהבת בגבר נוצרי, אך הוריה, וביחוד סבהּ הכפרי מנשה, מתנגדים לקשר. בניגוד לרצונה הצעירה מאורסת לגבר יהודי שומר מסורת, אך ללליה יש תכניות אחרות.
טריוויה: הסרט מבוסס על מחזה משנת 1900 שהפקתו נאסרה משום שהכוחות הלאומניים לא רצו לצרף כותב יהודי לשורות הקאנון התיאטרלי הרומני.
                                             
מדרדוס הצעיר (אוסטריה, 1923)

בימוי: מייקל קרטיז. שחקנים: קארל למאק, אנני הורניק.

סרטו של הבמאי מייקל קורטיז (״קזבלנקה״) על פי הרומן הנודע של ארתור שניצלר על "וינה הישנה" של תחילת המאה ה- 19. בעוד צבאותיו של נפוליאון מתקרבים לעיר, דוכס ולואה הגולה, הטוען לכתר הצרפתי, מתכנן הפיכה כנגד הקיסר האוסטרי. בנו של הדוכס מאוהב באגתה, בתה של מוכרי ספרים, ורוצה לשאתה לאישה. המשפחות מסרבות, ומתוך ייאוש תהומי, הצעירים נוטלים את חייהם. כנקמה במשפחת ולואה, הסטודנט מדרדוס, אחיה של אגתה, מנסה לפתות את הלן, בתו של הדוכס, ולהשפילה בפומבי. אך להלן יש תכניות אחרות, והיא משכנעת את מדרדוס להתנקש בנפוליאון.

טריוויה: הסרט בוים על ידי מייקל קרטיז עוד בשמו ההונגרי מיכאל קרטש.
 
קורבן (בריטניה, 1961)
 
בימוי: בזיל דירדן. שחקנים: דירק בוגארד, סילביה סימס.

מלווין הוא עורך דין בכיר הנגרר אל פרשיית סחיטה בה אדם מסתורי מאיים לחשוף את זהותם של גברים הומוסקסואלים. בימים בה נטייה מינית זו היתה בלתי חוקית בבריטניה, מוצא עצמו פאר בדילמה כאשר מחד הוא מנסה להסתיר את נטיותיו שלו, ומאידך שואף לחשוף את אי הצדק שמתקיים בבריטניה כלפי הומוסקסואלים.

טריוויה: זה היה התפקיד הראשון של דירק בוגארד מבין רבים כהומוסקסואל (לדוגמה ב"המשרת" ו"מוות בונציה") מה שגרם לתיוגו כהומוסקסואל על אף הכחשותיו. "קורבן" גם היה הסרט הראשון שבו נאמרה המילה "הומוסקסואל" והיה הסרט הראשון ששבר את קוד השתיקה סביב נושא ההומוסקסואליות בבריטניה, ואשר תרם רבות לביטול חוקי "מעשה הסדום" בסוף שנות השישים.
 
רחוב ראשי (ספרד, 1956)

בימוי: חואן אנטוניו בארדם.  שחקנים: בטסי בלייר, חוזה סוארז.

יצירתו הידועה ביותר של הבמאי החשוב חואן אנטוניו בארדם ("מותו של רוכב אופניים"), ואחד הסרטים האהובים ביותר בתולדות הקולנוע הספרדי הקלאסי. זהו סיפורה של חבורת רווקים בטלנים אשר מחליטה להתבדח על חשבונה של איזבל, רווקה בת 35. הם שולחים את חואן הנאה לחזר אחריה ולגרום לה להאמין שהם עומדים להתחתן. איזבל נופלת בפח ומתאהבת, אך מצפונו של חואן מתחיל לנגוס בו, והוא מבין שעליו לספר את האמת. האם יימצא לכך את האומץ?

טריוויה: חואן אנטוניו בארדם הוא דודו של השחקן חאווייר בארדם. הוא נחשב לבעל דעות פוליטיות רדיקליות ואף נאסר על ידי הממשל הפרנקואיסטי.
 
הכלבה (צרפת, 1931)
 
בימוי: ז׳אן רנואר. שחקנים: מישל סימון, ז׳ורז׳ פלמן, ג'ני מרס.

סרטו המדבר השני של ז'אן רנואר ("האשלייה הגדולה"), בו ניתן למצוא את סימני ההיכר של סגנונו הריאליסטי. זהו סיפורו של מוריס לגרנד, פקיד אפור הנשוי לאישה הממררת את חייו. פגישה מקרית עם היצאנית לוסיין מציתה רומן בין השניים, ומוריס מאמין שסוף כל סוף מצא אהבה. הוא אינו מודע לכך שהנערה מקיימת את הקשר ביניהם רק כדי לממן את דדה, הסרסור שלה.

טריוויה: מישל סימון, המגלם את לגרנד, התאהב במהלך ההפקה בג'ני מרס, אשר מגלמת את לוסיין, בעוד שהיא, בעידודו של רנואר, התאהבה דווקא בז'ורז' פלמן, המגלם את דדה, שהיה פושע מקצועי גם בחייו. בתום ההפקה פלמן הסיע את מרס ובתאונה רשלנית גרם למותה. בהלוויתה, סימון איים באקדח על רנואר והאשים אותו במותה של מרס.
 
אווה רוצה לישון (פולין, 1958)
 
בימוי: תדאוש חמיילבסקי. שחקנית: ברברה קוויטקווסקה.

אווה מגיעה בשעת לילה מאוחרת לעיירה קטנה בה היא עתידה ללמוד בפנימייה. הפנימייה סגורה ואווה צריכה למצוא מקום ללון בו. במהלך הלילה אווה התמימה מוצאת עצמה במסע ברחובותיה של העיירה המוזרה, שבמהלכו היא פוגשת שלל טיפוסים, החל מפושעים, שוטרים וכלה בנערות ליווי שמעבירות את הזמן בסריגה בין לקוח ללקוח. יצירה נדירה בקלילותה וחמימותה על רקע סרטי הגל הפולני החדש של אותה התקופה, שהתמקדו בטראומות המלחמה והשלטון הקומוניסטי.

טריוויה: ברברה קוויטקווסקה היתה אשתו הראשונה של רומן פולנסקי. בעלה השני היה השחקן קרלהיינץ בוהם, שהתפרסם בתפקיד הראשי בסרטו של מייקל פאוול "מציצן".


אווה-רוצה-לישון-יחצ1.jpg
אווה רוצה לישון(תמונת יחסי ציבור)


II - חיי הכפר

לחיות אחרת (פורטוגל, 1966 )

בימוי: פאולו רושה. שחקנים: חרלדו דל ריי, איזבל רות.

תוך שימוש בשחקנים לא מקצועיים וצילום בלוקיישנים אמיתיים, רושה בונה סיפור ריאליסטי על חייל השב לכפר הדייגים פורדורו לאחר תקופה ארוכה ומגלה שהמקום עבר שינויים רבים, חלקם טובים וחלקם רעים. רקע זה מאפשר לבמאי לבחון את תושביו של עמק הדורו, את שגרת יומם ואת התגלגלות יחסיהם המשתלבים בהיסטוריה של הכפר ושל המדינה.

טריוויה: זהו סרטו השני והמצליח ביותר של הבמאי פאולו רושה, תלמידו של המאסטרו הפורטוגלי מנואל דה אוליביירה, ואחת הדמויות המרכזיות בתנועת ה׳נובו סינמה׳ בארצו.

כל בני ארצי (צ׳כוסלובקיה, 1969 )

 בימוי: וויטך יסני. שחקנים: ולסטימיל ברודסקי, רדוסלב ברז׳ובוהאטי.

במוקד היצירה עומדים תושבי כפר קטן במורביה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. הסרט סוקר את השפעת הלאמת האדמות ותהליך הקולקטיביזציה הנכפה על הכפר תוך איומים מצד אנשי המפלגה המקומיים. דרך סיפוריהם של שבעה חברים, הוא חושף את מחיר ההתנגדות וההבלגה אשר נגבה מאזרחיה של צ'כוסלובקיה באותן שנים קשות.

טריוויה: הבמאי וויטך יסני היה מחלוצי הגל החדש הצ'כוסלובקי. הסרט זיכה אותו בפרס הבמאי בפסטיבל קאן, והוחרם להפצה על ידי הממשל הקומניסטי שלאחר תום האביב של פראג.


כל-בני-ארצי-יחצ1.jpg
כל בני ארצי (תמונת יחסי ציבור)


שקט בשדות (בלגיה, 1970 )

בימוי: ז׳ק בואילו. שחקנים: כריסטיאן ברבייה, ז׳ורז׳ פוז׳ולי.

במרכז הסרט עומד ההווי הכפרי של בלגיה בין מלחמות העולם. סטן הוא חוואי פלמי שהואשם ברצח ארוסתו 20 שנה קודם לכן. על אף שמעולם לא הוכחה אשמתו, אימה של הקורבן יוהנה עדיין נוטרת לו טינה. כאשר בנו של סטן מתאהב באחותה הצעירה של הנערה המתה, יוהנה מתנגדת בתוקף לאיחוד. כתגובה, מצפונו של סטן חוזר לרדוף אותו, והצורך להתוודות על פשעו עולה שוב ביתר שאת. האם יימצא מחילה?

טריוויה: זו עבודתו היחידה בקולנוע של במאי הטלוויזיה ז׳אק בואילו, והינו הסרט הבלגי הראשון שהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

הרוצחת (יוון, 1974 )

בימוי: קוסטס פריס. שחקנים: מריה אלקאיו, פויבוס טקסיארקיס.

פרקוגיאנו היא אישה קשת יום שהחיים גרמו לה לאבד את שפיותה. בעודה יושבת ליד עריסת נכדתה היא נזכרת בחוויות הקשות מעברה. תוך ערפול חושים, חונקת האישה את התינוקת, כאשר היא משוכנעת כי בנות מסוגלות להביא רק סבל למשפחותיהן. הגיון זה יביא למעשי הרג נוספים, אשר נוראותם מהדהדת דרך סגנונו הקולנועי הפואטי והמערער של קוסטס פריס ("רמבטיקו").

טריוויה: מהיצירות הבולטות של הגל החדש בקולנוע היווני.

המכונה הקוטלת אנשים רעים (איטליה, 1952 )

בימוי: רוברטו רוסליני. שחקן: ג׳נארו פיסאנו.

קומדיה-מרירה על צלם העיירה שלאחר ביקור של לקוח מסתורי מגלה כי זכה בכוחות מיוחדים המאפשרים לו לקטול אנשים דרך השימוש במצלמתו. הצלם רודף הצדק מתחיל בכיוון נשקו החדש כלפי עשירי הכפר המנצלים את מעמדם כדי לפגוע במעוטי היכולת. משם הדרך לקטילה של כל מי שמפריע בדרכו קצרה. עד שכולם נהיים מועמדים ראויים למוות.

טריוויה: הסרט צולם למעשה בשנת 1948, אך לקח לרוסליני ("רומא עיר פרזות") ארבע שנים להשלימו, לא מעט משום שבתקופה זאת החל הסקנדל סביב הרומן שלו עם אינגריד ברגמן.

לב זכוכית (גרמניה, 1976)  

בימוי: ורנר הרצוג .  שחקנים: יוזף בירביכלר, סטפאן גוטלר.

הבמאי שב למחוזות ילדותו בבוואריה כדי לצלם סרט אשר מדגיש את קטנותו של האדם לעומת נשגבות הטבע והעולם שמסביבו. לאחר מותו של הנפח הראשי בכפר שזכוכית האודם היא מקור פרנסתו וגאוותו של תושביו לא נשאר מי שיודע את סוד היצור. התושבים פונים להיאס, רועה הצאן בעל יכולת הנבואה, כדי שיציל אותם, והוא חוזה להם רק הרס וחורבן.

טריוויה: כדי להוציא את סוג המשחק שרצה, הרצוג ("אגירה, זעם האלים"), מנציגיו הבולטים של הקולנוע הגרמני החדש, היפנט כמעט את כל השחקנים ואז נתן להם את הוראות הבימוי. 



לב-זכוכית1-יחצ.jpg
לב זכוכית (תמונת יחסי ציבור)

"מבט נוסף – פרויקט קולנוע אירופי משוחזר" יוקרן בין התאריכים  15 בינואר - 1 בפברואר 2015
בסינמטקים של תל אביב, ירושלים וחיפה.

 
 



22/01/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע