סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2020 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
27282930
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה דוקאביב 2010- הסרטים הישראליים
 

 
 
בין סרטי התחרות: מסע מוזיקלי בעקבות גבריאל בלחסן, על נבחרת ישראל לשחייה צורנית ועוד


פסטיבל "דוקאביב", הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי, יתקיים זו השנה השתיים-עשרה בסינמטק תל-אביב בין התאריכים  15-6 במאי 2010.
 
השנה יתחרו 14 סרטים במסגרת התחרות הישראלית לקולנוע דוקומנטרי ושבעה סרטי סטודנטים במסגרת תחרות סרטי הסטודנטים בפסטיבל. מלבד זאת יוקרנו חמישה סרטים ישראליים במסגרת "הקרנות ישראליות מיוחדות".

סרטי התחרות:  

"איסמי אחלאם"

בימוי: רימה עיסא, הפקה: קלאודיה לוין

מחלת הסרטן קיננה בגופה של אחלאם הקטנה זמן רב לפני שאובחנה. ילדה בת ארבע מיישוב מדברי ונידח בשטחים שגופה כוסה בפצעים והיא קדחה מחום במשך זמן רב. כשהלוקמיה (סרטן הדם) אובחנה אצלה- זה כבר היה מאוחר מאוד. מאז היא אינה הולכת לבית הספר ואת רוב זמנה מעבירה לבד, במחסן עזוב ליד ביתה, מציירת על הקירות בשברי צבעים. במקום העני שבו היא גרה, סרטן שווה מוות, ומאז שהתגלתה המחלה בגופה היא למעשה מנודה. 

אמה של אחלאם, אם עמאד, היא הנפש הקרובה אליה ביותר. מאז שחלתה בתה היא לא עוזבת אותה. יש לה עוד 5 ילדים ובעל שמאיים כי יתגרש ממנה אם תמשיך להזניח את חובותיה בבית. אבל למרות רגשות האשמה שיש לה כלפי ילדיה האחרים, והחשש מאיומיו של בעלה- היא אינה עוזבת את אחלאם לרגע. הסרט מלווה את אחלאם ואמה הנאבקות יחד. לא רק במחלת הסרטן המכרסמת בגופה של אחלאם, אלא גם על מקומן בתוך משפחתן ומעמדן בחברה השמרנית שבה הן חיות.

"אמונה עיוורת"  

בימוי: ענת לב, הפקה: סשה קליין 

זהו סיפור על קריסל , ילדה ישראלית בת 6 ממוצא פיליפיני, עיוורת בשתי עיניה, ואמה המאמצת, ג'נט, פיליפינית עובדת זרה בישראל.  השתיים מנסות לגשר על פערי השפה והמנטאליות, במציאות חייהן המורכבת במדינה אותה האחת תופסת כמולדת והשנייה מרגישה בה כזרה. ביחד הן מייחלות לנס לאחת מעיניה של קריסל. האם קריסל תוכל אי פעם לראות והאם יוכלו השתיים להישאר, ביחד, בישראל?
 
"גם שעיניי פקוחות"
 
בימוי: אופיר טריינין. הפקה: שחר בן חור

מסע מוזיקלי נפשי שבמרכזו גבריאל בלחסן, מוזיקאי דרומי, שזכה לפרסומו העיקרי בזכות להקת "אלג'יר" אותה הקים. לימים התפרקה הלהקה בשל התערערות מצבו הנפשי של בלחסן שאושפז ואובחן כמי שסובל ממחלת ה"מאניה דפרסיה". לאחר שחרורו מתחיל גבריאל לעבוד על אלבום סולו. המחשבה שיצטרך לעזוב את משפחתו החמימה שבמושב המדברי בו הוא גר, לצורך ההקלטות, ולעבור לתל אביב כבר מפחידה אותו. הבדידות העירונית, הלחץ, השינה שמתערערת והטוטאליות של המוזיקה מוציאים אותו מאיזון, אז המחלה מתפרצת ומכה שוב. אך גבריאל לא מוכן לוותר על כל זה בתקווה שיצליח לסיימו ולזכות להצלחה האומנותית לה הוא כה מייחל.

"הבלתי ניראים"

בימוי והפקה: גיל קרני

סרט יומן המתעד תקופה בת 12 שנים  בכפר בדווי המצוי בתהליך המביא להכרה בו ולהפיכתו לכפר לגיטימי. מפגש הדורות בין הצעירים הרוצים להביא את הציוויליזציה לחיי הכפר המנותק לבין המבוגרים הדבקים בעברם. תהליך אקטיביסטי מול שלטונות המדינה להשגת זכויות לכפר ותושביו.

"חפשים"

בימוי: ישי אורן, הפקה: דוקי דרור
 
הם היו בני נוער מאיילת השחר, והחיים נראו להם כגן עדן. במסיבות פרועות, סמים וחיפוש עיקש אחר אמת אחרת, הם ניסו למלא את החלל ההולך וגדל שנפער בינם לבין הוריהם. הם החלו למרוד כנגד כל הערכים הקיבוציים עליהם חונכו ושיוועו שמישהו ישמע אותם, אבל עולם המבוגרים היה אטום. אחרי שאחד מהם הודיע כי מצא את אור הגאולה והפך לנגד עיניהם לחסיד ברסלב, היו האחרים צריכים להחליט האם הם יצטרפו אליו ויאתגרו את החילוניות הקיצונית של הקיבוץ. מלחמה פרצה בגן העדן הפסטורלי בגליל. מלחמה בין הורים וילדיהם על זהות ועל הבית.

"ישראל בע"מ"

בימוי: מור לושי, הפקה: דניאל סיון ורונן בן-טל

"ישראל בע"מ" חושף לראשונה את הפרויקט הציוני הגדול בעשור האחרון – טיולים מאורגנים בארץ הקודש. במשך חודש ימים הסרט עוקב אחר שלושה צעירים מארה"ב וקנדה במסעם המודרך בישראל. בתוך חודש הצעירים עוברים מהפך של 180 מעלות, מאמריקאים אדישים לציונים נלהבים, שייתנו את חייהם למען העם היהודי. ככל שהזמן עובר הילדים מוצפים בסיפורי גבורה ומלחמה, ולאט לאט כולם משתכנעים בצדקתה המוחלטת של ישראל.  זהו סרט מסע קומי-טרגי, המשוטט באתרי התיירות, המלחמות והשכול המוכרים לנו כל-כך כישראלים. דרך עיניהם של הצעירים, הסרט בוחן את המיתוסים עליהם גדלנו ואותם אנו מנחילים לילדנו ובוחן כיצד אנו מנסים לשווק את המדינה ליהודי התפוצות, ואולי גם לעצמנו..."

"כבוד הגנב"

בימוי: אלכס גנטלב, הפקה: סשה קליין 
 
לראשונה מתיישבים אל מול המצלמה ומספרים את סיפורם אנשי עולם הצללים הרוסי – "הגנבים בחוק", הבוסים של העולם התחתון אשר הרים את ראשו עם התפרקותה של ברית המועצות ושלח את זרועותיו אל כל תחומי החיים של המדינה ולאחר מכן – של העולם. דמות "האיש הרע" של סרטי הפשע המערביים מקבלת לראשונה פנים ושמות, מספרת את התורה ואת תפיסות חייה. פעם נוספת אלכס גנטלב, במאי הסרט "האוליגרכים" מעניק הצצה נדירה אל עולם סגור המתנהל תחת מעטה של חשאיות אך השפעתו ברוסיה ובעולם היא מכרעת.

"לאהוב את סופיה"

בימוי: אוהד יתח, אריק להב ליבוביץ, הפקה: אוהד יתח
 
הסרט סיפור חייה של סופיה אוסטרצקי. עולה חדשה מחבר העמים, בת יחידה, סולנית בלהקת רוק רוסית, כותבת ויוצרת המגיעה לנקודת שפל בחייה. היא מתדרדרת לסמים קשים ועובדת כזונה בתחנה המרכזית בתל אביב. על אף הכול היא לא מוותרת על כבודה העצמי ונלחמת בכולם. אינטליגנטית, דעתנית ועקשנית עושה סופי שינויי בחייה דרך האמת ההגיונית שלה בחזרה מן עולם הביטנה (העולם בתחנה המרכזית שם רואים את התפרים הפנימיים של החברה ואת האנשים ללא מסכות) לעולם הזה.

"מאמא"

בימוי: בטינה פיינשטיין, הפקה: יואב רועה, אורית זמיר

שלוש אחיות  יוצאות לחפש את אמם שנעלמה בסין. הסרט מלווה את מסען שמתחיל בחיפוש אופטימי אחרי אישה שנעלמה, הופך למסע החוקר את נסיבות מותה ומסתיים כמסע פנימי בניסיון להשלים עם האובדן, עם המוות ועם הפרידה הסופית מדמות משמעותית ואהובה – אמא. בסופו של דבר, זהו מסע ללא תכלית ממשית, מלבד הרצון הבלתי מתפשר להתקרב אל אדם שאיננו עוד, לחוות  את רגעיו האחרונים. שלשת האחיות עוברות את המסע הזה כל אחת בדרכה, כל אחת ויחסיה השונים עם האם, ודרך נקודות המבט השונות והמגוונות שלהן, הן מרכיבות יחד תמונה מלאה ומורכבת של האישה שהולידה אותן.

"המוח החשמלי"

בימוי והפקה: נדב הראל

האפשרות להשפיע על המוח באמצעות מכונות נחשבה לפנטזיה קיברנטית במשך עשרות שנים, כזו השייכת לעולם הספרות או הקולנוע. ההתפתחות המואצת של חקר המוח הביאה לכך שהיום מוצעים טיפולים אלה כפתרון ממשי עבור אנשים הסובלים ממחלות נפש וליקויי מוח. ל"מוח החשמלי" ניתנה רשות בלעדית לתיעוד חולי נפש המטופלים בטיפולים ניסיוניים חלוציים בישראל, גרמניה וארה"ב, על ידי חוקרי מוח מובילים מהעולם שעבודתם מזניקה את הפסיכיאטריה בצעדי ענק לכיוון העתיד.

"המורה אירנה"

בימוי: איתמר חן, הפקה: נעמי לבארי, סער יוגב

בתוך הייאוש של שכונת הקטמונים בירושלים, המורה אירנה נותנת לילדי הכיתה תקווה לחיים טובים יותר. אירנה, שמגיעה מאסכולה של חינוך סובייטי נוקשה, רואה בהוראה הרבה יותר מרק מקצוע. לצד המשמעת הקשוחה שהיא דורשת, אירנה יודעת להביט לילדים בגובה העיניים, לעודד אותם לסקרנות ומחשבה, ללטף, לשיר ובעיקר לאהוב.

 באמצעות שיטות ייחודיות שפיתחה ונתינה אינסופית, אירנה מצליחה איפה שכל קודמיה הרימו ידיים. הסרט מלווה את אירנה וכיתתה במהלך שנת לימודים שלמה, ופותח צוהר לפלאים שאירנה מחוללת מול ילדים שסומנו כמקרים אבודים, ומול הוריהם שאיבדו אמונה בחיים. זהו סיפורה של מורה שמנסה להציל את עתידם של 26 ילדים.

"סיסטמה"

בימוי והפקה: אוהד מילשטיין

נבחרת ישראל לשחייה צורנית בדרכה לאליפות העולם. מאבקו של אינדיווידואלי אל מול הקולקטיב.

"פנינה פיילר אחות קומוניסטית"

בימוי: דליה מבורך, דני דותן

פנינה פיילר, בת 85 ,היא אחות רחמנייה בסגנון הצבא האדום וקומוניסטית מהפכנית ברוח של צ'ה גווארה. הסרט הוא מסע עכשווי נטול נוסטלגיה עם אישה קיצונית, חסרת פשרות, בודדה במלחמה לשנות את העולם החדש שמקיף אותה.

פנינה עושה הכול בלהט של נערה חדורת תחושת שליחות וזעם קדוש כמו שלמדה בתנועת הנוער הקומוניסטי. היא נושאת את בשורת המהפכה בהפגנות נגד מדיניות הממשלות בישראל ובעבודה כאחות בשטחים לשם היא יוצאת, מהקיבוץ המתפרק, בו היא חיה, כדי לטפל בחולים פלסטינים שאיתם היא מדברת בערבית. ופעם בשנה פנינה טסה לשבדיה שם חיים, שני הילדים שלה דרור ויעל.  

דרור, ממשיך הדרך המהפכנית, יצר בשטוקהולם מיצב אמנותי שבמרכזו מחבלת מתאבדת שטה על ים של דם, יצירה ששגריר ישראל הרס בפרץ זעם. יעל, אקדמאית, שעדיין מרגישה את הכאב של ימי הילדות במשפחה קומוניסטית אידיאולוגית קשוחה. סרט על אישה שהעולם שעליו חלמה  מתפרק סביבה, הקיבוץ שלה, יד חנה, נטש את האידיאולוגיה, הילדים שלה עזבו את הארץ, הקפיטליזם דוחק את רגלי הסוציאליזם, והמלחמות מרחיקות את אידיאל אחוות העמים ועדיין פנינה קמה כל בוקר מלאת רוח קרב ויוצאת לדרך כי היא יודעת שבסוף המהפכה תנצח".

"קרבת דם"  

בימוי: נעה בן הגיא, הפקה: עדנה קוברסקי, אלינור קוברסקי 
 
פנינה הייתה בת 14 כשביום קיץ לוהט בשנת 1943 יצאה מביתה במושבה יבניאל שבגליל ונעלמה. כעבור  24 שנים, הגיע ממנה מכתב. כבר לא קראו לה פנינה אלא בנינה, והיא גרה במחנה הפליטים עסכר אל ג'דיד ליד שכם, נשואה למוסלמי ואם לשמונה ילדים. בימאית הסרט, נכדתה של אחותה של פנינה, יוצאת בעקבות הסוד המשפחתי ומגלה את ילדיה של פנינה, חיים היום במחנה פליטים, חצי שעה מביתה בתל אביב, מחכים כבר שנים לטלפון מהקרובים היהודים. חידוש הקשר בין המשפחות גורר אחריו אירועים בלתי צפויים המתרחשים מול המצלמה ומחברים את כל השותפים לסאגה מטלטלת. 

הקרנות מיוחדות
 
"איש המרתף"
 
בימוי והפקה: שלומית כרמלי
 
"מה עדיף? אושר זול או סבל נשגב?” (דוסטוייבסקי)  אשר צרפתי, שחקן-במאי, יוצר טוטאלי, ממקימי תיאטרון הפרינג' בארץ, דמות בשולי התיאטרון הממוסד, מחליט לביים את חברו הנון-אקטור, חזי בן-מאיר, במטרה לעזור לו להפוך לשחקן.  מעקב אחר הבמאי צרפתי והשחקנים, באופן כרונולוגי מתחילת החזרות ועד לסוף הבלתי צפוי. הסרט מצייר פורטרט של אדם מתוך פסיפס של מצבים והתנהגויות, מביט לתוך חייו הסוערים, הטראגיים והמצחיקים, דרכם נחשפת החצר האחורית של התרבות בתל אביב ודרך העשייה של תיאטרון הפרינג' בארץ.
 
"המשיח תמיד יבוא"
 
בימוי והפקה: לאה קליבנוף
 
"המשיח תמיד יבוא", מצטטת חגית את סבא שלה, פרופ' ישעיהו ליבוביץ'. מאז נכנסה לתפקידה כאחראית מעקב ההתנחלויות ב"שלום עכשיו", היא נוסעת לשטחי יהודה ושומרון כדי לתעד את הנעשה בהתנחלויות, מצלמת כל פרט ופרט בהתמדה סיזיפית, לבדה. היא מתעדת את הקרוואנים המתרבים ואת ההשתלטות על הקרקעות של פלסטינים תושבי האזור. המסע הבלתי נגמר של חגית מפגיש אותה פנים אל פנים, שוב ושוב, עם המתנחלים. מחדש עולה הכאב שהיא חשה אל מול החברה הדתית, ויחד איתו עולות הסיבות שהובילו להחלטתה להתנתק מהעולם הדתי. אבל המסע הזה מפגיש את חגית גם עם הקשר העמוק שלה ליהדות ועם האהבה שלה לארץ-ישראל, שבשטחה היא נוסעת.
 
"סיפור אהבה פשוט"
 
בימוי: חוני המעגל, הפקה: עדו בהט – סרט קצר שיוקרן גם במסגרת מאסופת קצרים
 
בסוף שנות ה-80 תיעד האמן חוני המעגל את הוריו הקשישים בשנים האחרונות לחייהם. דרך סדרת שיחות אינטימיות המתנהלת בינו לבין הוריו, אנו מתוודעים לשני בני זוג המייצגים שתי תפיסות עולם שונות לחלוטין אך עדיין מצליחים לשמר הרמוניה זוגית: אמו של חוני היא ניצולת שואה שומרת מסורת שהקימה בארץ משפחה מרובת ילדים בתנאים של עוני כמעט בלתי נתפס. אביו הוא סוציאליסט חילוני מושבע בעל חוש הומור וראייה מפוכחת של המציאות הפוליטית. הסרט מאפשר הצצה לאורח חיים שנגוז מן העולם, כשברקע לכל ההתרחשות המשפחתית נמצאת שכונת נווה צדק של אז – שכונת עוני הרוסה ומתפוררת.
 
"ראיתי ג'ירפות בהודו"
 
בימוי: נועם פנחס, הפקה: רונן מיכאלי
 
להקת הרוק הפרועה ג'ירפות מגשימה חלום ונוסעת לראשונה להודו למסע מוזיקלי קסום בן חודש ימים שחוצה את תת היבשת ושיאו המתוכנן הוא הופעת ענק מיוחדת בגואה בפני אלפי המטיילים הישראלים שם. אולם סידרה של פיגועי טרור רצחניים במומביי טורפת את הקלפים ושולחת את הלהקה למסע למציאת הקהל שלה – הישראלים שנמלטו מגואה מפחד מפיגוע נוסף. פורטרט מוזיקלי, אישי, וססגוני של להקת ג'ירפות וסולנה הכריזמטי גלעד כהנא – כוכב רוק מזדקן, משורר מחונן, וורקוהוליק כפייתי, היפוכונדר ושתיין מועד - שלוקח פיקוד ומוביל את הלהקה במסע כנגד כל הסיכויים. או כמו שהודי יחף על שפת אגם קדוש שאל אותם בתחילת המסע: "מה היא קארמה?"
 
"שונד"
 
בימוי: יעל ליבוביץ זנד, הפקה: יעל ליבוביץ זנד, עידו זנד
 
שחקן יידיש מהולל נעלם בנסיבות מסתוריות כשעל דלת ביתו רוססה הכתובת - "שונד". הוא משאיר אחריו חובות, שמועות, והבטחות לא ממומשות. זוהי נקודת הפתיחה ממנה יוצא הסרט למסע בעקבות דמותו הבדיונית של מיכאל קצפ. מסע זה, מוביל אותנו דרך שורה של דמויות אמיתיות ומלאות קסם אל סיפורם של שחקני היידיש בישראל. אמנים אשר רובם עלו ארצה בגלי העלייה הגדולים של שנות החמישים והשישים, והגיעו מרקע של תרבות יידיש עשירה- לעולם עברי חדש אשר ביקש למחוק ולשכוח את אותה שפה גלותית.
 
תחרות סרטי סטודנטים
 
"ויקטורי" – מיטל בן חמו  – סמינר הקיבוצים
 
בשכונת התקווה בצפופה בדרום תל-אביב מתגוררת משפחת טופור. גלית בת ה-16, נולדה בישראל והוריה שהגיעו מגאנה בשנות ה-90. הסרט חושף את חייה המורכבים של משפחה הנאלצת להתמודד עם בעיות נפוצות בגידול נערה צברית מתבגרת והחיים בחברה הישראלית הדורשנית של היום, אל מול המלחמה התמידית בכוחות ממשלתיים על שייכות וזהות. במהלכו מתגלה מאבקם האמיץ והכואב של גלית ומשפחתה, נחשפת אשמה גדולה המקוננת בלב ויקטוריה, אימה ומשתקפות ההשלכות של המצב הקיומי על הנפש המתבגרת. המלחמה לחיים בוודאות קיומית והכרה מדינית מהמדינה בה נולדה ביתם, החיים בסימן שאלה תמידי ובחוסר וודאות מגלים משפחה חזקה ומאוחדת המתמודדת בעזרת אמונה שלמה ומוחלטת.
 
"לאב דוקא" – רונה סופר - סם שפיגל
 
כשהייתה ג'ינג'ית בת 15 עברה הבמאית תאונת דרכים קשה ובין רגע הפכה לבחורה "נכה". היום, שנים אחרי, היא עדיין ג'ינג'ית עם המון רצון לחיות ועם מוגבלויות גופניות קשות. בסרט היא יוצאת להבין מדוע במהלך כל חייה הבוגרים לא הייתה לה זוגיות. האם היא שווה פחות בגלל שהיא מוגבלת בגופה? האם מותר לה להיות אישה אמיתית אפילו שגופה פגוע? לחברה קשה להתמודד עם זה, אבל היא נחושה לומר- "אני נכה וסקסית".
 
"נדנדות העץ " - נועה מאירסון  – המכללה הטכנולוגית תל-חי
 
בקיבוץ נאות מרדכי שבגליל העליון ישנו מפעל קטנטן לצעצועי-עץ. המפעל עומד ופועל מזה 27 שנים כאשר השינוי העיקרי בו הוא תחלופת העובדים התכופה, בשל גילם המבוגר. העובדים באים והולכים, מנסרים סוסי-עץ ומשייפים בתי בובות וממשיכים הלאה לאן שהחיים לוקחים אותם, אך המפעל נשאר ומארח בו את מי שרוצה לעבוד בשביל הנשמה. כיום נותרו לעבוד בו ארבעה בלבד. אל מול השותפות הגוועת והנעלמת בקיבוץ, שלא תומך במפעל כי אינו רווחי, משמרת החבורה הקטנה פינה חמה, אנושית, יצירתית וססגונית.
 
"הסוד" – סיון פטל – המכללה האקדמית ספיר
 
...זה היה הסוד הכי גדול שלה. המחסן ההוא, השכיבה ההיא, הצעקות של אחיה רגע אחרי שראה אותה ואת בן דודה יוצאים ממנו. מאותו יום ובמשך 20 שנה זה היה הסוד שלהם. שלה ושל אחיה. עד לפני שנה, שהחליטה לספר. עד לפני המקרה היו כולם "משפחה מאושרת" ששמרה על סוד, כאילו קטן.
 
"פרלמנט ארוחת הבוקר" – גולן רייז – מעלה
 
בחדר האוכל הריק, בקיבוץ עין צורים, נפגשים מדי בוקר כמה מוותיקי הקיבוץ. בקיבוץ שבו הכל כבר מופרט, הם מנהלים פרלמנט הדן בכובד ראש בפוליטיקה הפנימית, ברכילות צהובה, בחקלאות ובחגיגות ה 60 למשק. כשהמזכירות ואספת חברים  מחליטים להפסיק את ארוחת הבוקר, יוצאים חברי הפרלמנט למאבק חסר פשרות על עמוד התווך הקיבוצי האחרון שנותר להם.
 
"פשטות" – רחלי בן זקן – קאמרה אובסקורה
 
בת יוצאת לתעד משמרת בעבודה של אביה ומגלה שכל לילה הוא בורח מדי פעם מבוטקה השמירה כדי לאסוף בקבוקים מפחי האשפה כדי לעזור בכלכלת הבית.
 
"שרירים" - עידן גליקזליג – סם שפיגל
 
תיעוד של אובססיה דרך דמותו של מרים משקולות ושרירן החי בין תחרויות נטולות כספים ותהילה המרחשות במתנ"סים עירוניים אל מול קהל מצומצם . דרך סיפורו של תמיר, סוכן נדל"ן עצוב בן שלושים, אנחנו נחשפים לתת קהילה חיה ונושמת, בעלת קודים משלה ואוסף של משוגעים לדבר. תמיר יעשה הכול על מנת להצליח, הראש שלו מפוקס על דבר אחד. להיות מספר אחד. כמו רוקי המתאגרף הבדיוני אותו הוא מעריץ. זהו  סיפורו של אדם אחד בודד הרדוף על ידי  חלום קצת מעוות בעולם שבו הגבריות פוגשת את החיטוב, המחפש להגשים חלום כמעט אבוד.



10/03/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. לאהוב את סופיה
ספיבק , תל אביב (09/05/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע