סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח סר אלטון ג'ון, אביר מקומי
 

 
 
אלטון ג'ון ישב ליד הפסנתר שלו על הבמה באצטדיון רמת גן ונתן ביצועים מהפנטים. נחום מוכיח התרגש


דוד חביב ואקסטרווגנטי
 

רבים מהשירים של סר אלטון ג'ון, בייחוד אלה בהם שיתף איתו פעולה התמלילן המחונן ברני טופין, כל כך מהפנטים, חד פעמיים ורוויי רגש, שאי אפשר להישאר אדיש אליהם. אפילו כששומעים אותם בפעם המי יודע כמה, גם במערכת הביתית, ועל אחת כמה וכמה בהופעה חיה באצטדיון רמת גן. הדמעות פשוט זולגות מעצמן.
 
האמן בן ה-63 נראה שמנמן מאי פעם, כמו דוד חביב או איזה טדי בר שבא לחבק, אבל מצויץ ואקסטרווגנטי כהרגלו - כלומר עטוף בחליפה עם איורים וניטים מנצנצים מכל עבר (בגב הפראק שלו, אגב, תמונה צעירה שלו היוצאת מלוע קרוקודיל). גם נעליו עטורות נוצצים ומשקפיו הכהים נושאים את ראשי התיבות EJ.
 
ראיתי אותו כאן פעמיים בעבר. בשנות ה-70, בשיא הקריירה שלו, בהיכל התרבות, אז ליווה אותו הפרקשניסט התזזיתי ריי קופר, ובשנות ה-90, בפארק הירקון, בהופעה שבמהלכה ספד לידידו פרדי מרקיורי, סולן להקת "קווין", שהלך אז לעולמו. אלטון רשם אז ביצוע מצמרר ל"ההצגה חייבת להימשך" של "קווין".
 
בשתי הפעמים האמן עדיין חילק את זמן ההופעה שלו בין ישיבה מאחורי הפסנתר לבין גיחות מדי פעם עם המיקרופון לקדמת הבמה. אתמול הוא הסתפק בביצוע כל השירים כשהוא ישוב מאחורי פסנתר הימאהה השחור והמבריק שלו. הוא התקרב לקדמת הבמה, לעבר  הקהל, רק כדי להודות שוב ושוב על התשואות, וללקט פרחים ולחלק חתימות, לקראת הסוף. במהלך ההופעה הוא מניח מדי פעם רגל על הפסנתר כדי להזכיר את ימי עברו, בהם היה מדלג וקופץ עליו.
 
אבל גם בלי השטיקים האלה אלטון הוא ללא ספק אמן כובש וכריזמתי. קולו השתמר היטב עם השנים, והוא עדיין חזק ומדויק להפליא. הבמה שלו עומדת בסטנדרטים הגבוהים של אמני הצמרת העולמית. מערכות סאונד משוכללות, מסכי לד חדים משני צידי הקונסטרוקציה, עליהם מוקרנים רוב הזמן האמן וחברי להקתו בעת ההופעה, וברקע הבמה מסך, עליו מוקרנים סרטונים, וידאו ארט, אנימציות ואפקטים פסיכדליים, בהתאמה לשירים המבוצעים.
 
בראשית הערב טורח האמן לציין, לאור ביטולי ההופעות שנרשמו כאן לאחרונה, ש"מוזיקאים באים לעשות שלום, אהבה וטוב, ולא לעורר מחלוקות", וסוחט תשואות רמות. את הערב פותח שילוב של הנאמבר המוזיקלי Funeral For A Friend, קטע כנסייתי-גותי-אפלולי נהדר, שצליל האורגן בולט בו, ו-Love Lies Bleeding. מיד אחריו מגיע Saturday Night Is Allright הקצבי, שכבר מזניק את הקהל על הרגליים בהתלהבות.
 
הקטעים הבאים לאחר מכן קצת מרגיעים את האווירה, כנראה בגלל שהם לא חשודים מיידיים ככלולים במצבת שיריו המיתולוגיים-קלאסיים ורבים בקהל, מתברר, לא מכירים אותם. אני מדבר על שירים נפלאים כמו Levon, Madman, Tiny Dancer ו-Philadelphia Freedom, שמשום מה לא מקבלים את מלוא תשומת הלב הראויה מהקהל.
 
אבל בהמשך נפתחת שרשרת שירים מראשית הקריירה של האמן, בסבנטיז, שלפחות אחד מהם, אם לא יותר, צופן כל אחד מאיתנו כנראה בדיסקט האישי, בפלייליסט הקבוע או בפסקול החיים. זה נפתח ב-Goodbye Yellow Brick Road הפנומנלי, בביצוע נהדר, עובר ל-Daniel, ולאחר מכן מגיע ביצוע ארוך במיוחד, באווירת ג'אז-בלוז, עם קטעי סולו מרשימים של אלטון על הפסנתר, ושל הגיטריסט שלו, דייווי ג'ונסטון, על המיתרים, לפנינה Rocket Man – שם סיבוב ההופעות הנוכחי שלו.

אלטון-ענקית-מוכיח.jpg
אלטון ג'ון (צילום: נטע מוכיח)

מעיין הדמעות ומסרון מהספונסרית
 
על המסך מוקרנים קטעי סרטים עם אלטון הצעיר של שנות ה-70, כששיער טבעי עדיין מכסה את ראשו. איזו נוסטלגיה מתוקה וצובטת לב. המחרוזת הזו כאילו מעבירה זרם חשמלי בקהל, שבבלדות המצמררות נע בדבקות כמו בתפילה כשהוא מניע מצד לצד את הסטיק-לייטס המוארים שחילקה החברה הספונסרית, ובקטעים הקצביים מפזז ומרקד באקסטזה.
 
קבוצת השירים הבאה כוללת את הלהיט Blues, אחריו את Sacrifice ולאחר מכן את Pilot. את Something About The Way You Look Tonight הקדיש אלטון לזוגות האוהבים בקהל. בשלב זה הוא מציג את הנגנים המיומנים שלצידו, הקלידן קים בולארד, הבסיסט בוב בירץ', הפרקשניסט ג'ון מהון, הגיטריסט ג'ונסטון והמתופף הוותיק, המלווה אותו מאז ראשית הקריירה, נייג'ל אולסון. כולם זוכים לתרועות הערכה מהקהל. לאחר מכן מגיע עוד ביצוע מרשים לשיר פורמטיבי, Don't Let The Sun Go Down On Me.
 
אחד משיאי הרגש של הערב, אם לא המוביל שבהם, מגיע כשמושמעים האקורדים הראשונים של Sorry Seems To Be The Hardest Word. הקהל המגוון, המורכב ברובו מבני 20 פלוס ועד 60 פלוס, גונח את השיר הזה עם האמן ברטט, ונראה כאילו מעיין הדמעות עומד להתפרץ ולהציף כל רגע. אני מקבל לפתע לנייד שלי מסרון מהחברה הספונסרית (בנק דיסקונט אם אתם חייבים לדעת), האומר שבאצטדיון נוכחים עתה 47 אלף איש. אחרת לא היינו יודעים.
 
הקטעים הבאים הם Candle In The Wind, עוד בלדה מרגשת, כשדמותה של מרילין מונרו וצילומי נרות נשמה מוקרנים על המסך. Sad Songs ו-Benny and the Jets, בביצוע חזק ומרשים במיוחד. לאחר מכן שוב מתרומם האצטדיון על הרגליים כשהאמן מבצע את I'm Still Standing, ואילו ב-Crocodile Rock משאיר האמן ללהקת הקהל לצייץ כמה וכמה פעמים את את הלה-לה-לה-לה-לה-לה...
 
ההדרן הראשון היה שייך ל-Circle Of Life, מפסקול "מלך האריות", כשעל המסכים מוקרן דמותו של האריה החביב בסרט האנימציה (מדי פעם הוא מבצע בהופעותיו לחלופין במקום שיר זה את Can You Feel The Love Tonight, אף הוא מאותו פסקול). ואילו הסיומת – עוד שיא של ריגוש גדול - היה ביצוע מצוין לאחד השירים המעולים הראשונים שפרסמו אותו, Your Song. הקהל שר איתו את ההמנון הזה. סר ג'ון עמד במשימה בהצלחה גדולה, מגיע לו גם תואר אבירות מקומי. בדרך החוצה מפתיעים אותנו המארגנים במופע זיקוקים נאה, לסיומו של ערב מהנה. הכל כלול.
 
אלטון ג'ון, 17 ביוני 2010, אצטדיון רמת גן.      


18/06/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. תודה לסר אלטון ג`ון
קוקי , מרכז (18/06/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע