סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח "שליחותו של הממונה" הולך לאוסקר
 

 
 
סרטו של ערן ריקליס זכה בחמישה פרסים (כולל פרס הבימוי) ומתחרו העיקרי "הדקדוק הפנימי", שהוביל במועמדויות, נותר ללא פרס. מיה דגן ואדיר מילר הם השחקנית והשחקן של השנה (שניהם מ"פעם הייתי", של אבי נשר) וגם "זוהי סדום" ו"המדריך למהפכה" חובקים שני פרסים כל אחד


התעשייה מצדיעה לעצמה והקהל נשאר בחוץ
 
אפשר לקרוא לזה מהפך. ערב טקס חלוקת פרסי אופיר, הוביל סרטו של ניר ברגמן "הדקדוק הפנימי" במניין המועמדויות בבטחה, עם אופציות לזכייה ב-12קטגוריות, לעומת מתחרהו העיקרי, "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", שאחז בשמונה מועמדויות בלבד.
 
בא טקס חלוקת הפרסים, שנערך אמש לראשונה בבירה, בתיאטרון ירושלים, וקבע עובדות הפוכות: "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" צבר חמישה פרסים, בהם גם השניים העיקריים: הסרט הטוב ביותר ופרס הבמאי, לערן ריקליס (שלושת האחרים הם פרס שחקנית המשנה לרוזינה קמבוס, פרס התסריט לנח סטולמן ופרס פס הקול הטוב, לאשי מילוא וגיל תורן). "הדקדוק הפנימי", לעומתו, נותר מיותם מפרסים.
 
זה היה עוד ערב חלוקת פרסי אופיר סטנדרטי, כשאנשי תעשיית הקולנוע שגודשים את האולם, רובם חברי אקדמיה, מכירים את החומר ויודעים במה מדובר, בעוד הקהל שצופה בשידור לא מכיר את מרבית הסרטים, או במילים אחרות לא יודע מה רוצים ממנו - בטקס שבו התעשייה מצדיעה לעצמה, וכל השאר נשארים בחוץ.
 
מבין המועמדים רק "פעם הייתי", של אבי נשר, ו"זוהי סדום", של אדם סנדרסון ומולי שגב, כבר הוצגו בהקרנות מסחרית לעיניי הקהל הרחב. הפרדוקס הזה אמנם חוזר על עצמו מדי שנה, אך כנראה שאין דרך לתקן את המצב. מה שכן, שידור האירוע לראשונה בערוץ הראשון עשה לטקס רק טוב. בלי הפסקות פרסומות אינסופיות, וטקס שלא נמתח ונמרח אלא נמשך כשעתיים, ודי בכך.
 
על ההנחייה הופקד הפעם אקי אבני, שהעביר את הערב באופן סביר, כשהפאנץ'-ליינים בקטעי הקישור שלו עוסקים ברובם בנוכחות המתחדשת שלו כאן, כשחקן שמחפש תפקידים, לאחר "חופשת הוליווד" בת כמה שנים וסדרת השוואות משעשעות, בלתי נמנעות, בין שם לפה.
 
מחוות מרגשות לאמנון סלומון ולזאב רווח
 
לפני שנסקור פרקים נבחרים ממהלך הטקס, שבו משתתפים רבים, מראש מועצת הקולנוע מיכה חריש, ועד מגישת פרס רונית אלקבץ והזוכה הגדול ריקליס, העלו למרכז הבמה את המאבק הציבורי לשחרור גלעד שליט, מן הראוי להתמקד בשני אירועי השיא המרגשים של הערב.
 
רגע יפה נרשם כש"ילדי הקולנוע" החדשים, כלומר השחקנים הצעירים הראשיים בסרטי השנה, יואב רוטמן ("מבול") ורואי אלסברג ("הדקדוק הפנימי"), הכריזו על פרס הצילום, שהוענק לאחד הוותיקים בשטח, שברקורד שלו לאורך השנים עשרות סרטים -  אמנון סלומון, בזכות עבודתו ב"התגנבות יחידים", של דובר קוסאשווילי.
 
 יפה עשו חברי האקדמיה שהעניקו את המחווה הנהדרת הזו לסלומון, שכמעט השתנק מדמעות על הבמה. הוא אמר שמדובר בהפתעה מרגשת מבחינתו, לה לא ציפה, רגע לפני שהוא נדחק למעמקי השכחה, ולא שכח לציין שזוהי גם מתנה נפלאה לרגל יום הולדתו ה-70, שחגג לפני כמה חודשים. הוא גם טרח להדגיש שמאחוריו 50 שנות קריירה ושהוא אסיר תודה לדובר על שהעניק לו את ההזדמנות לחזור ולעשות את מה שהוא עדיין יודע מצוין.
אחר כך הגיעה מחווה לא פחות מרגשת לזאב רווח, זוכה פרס מפעל חיים. שלישיית "מה קשור" הייתה זו שנבחרה להגיש את הפרס לבמאי-שחקן-תסריטאי, שהטביע חותם בקולנוע, בתיאטרון ובטלוויזיה. השלושה ציינו שבזכותו הם עוסקים במקצוע הזה, ותוך כדי סקירת תולדות חייו והקריירה שלו הביאו שלל ציטוטים ומטבעות לשון מסרטיו וביצעו שרשרת שירים מסרטיו.
 
בסרטון מחווה שהוקרן, חלקו לו כבוד ושבחים רבים קולגות שעבדו איתו לאורך השנים, בהם ניצה שאול, יונה אליאן, יהודה ברקן, אמנון סלומון, ערן ריקליס ועוד. כדי לייצג את הגחלת שעדיין רוחשת של הוותיקים, שיש להם זכויות רבות בקולנוע הישראלי, ציין רווח בדבריו הנרגשים שזה כנראה לא מקרי שסלומון, שצילם לדבריו 17 מסרטיו, והוא זוכים בפרס באותו ערב. עוד אמר רווח שזה אמנם פרס מפעל חיים אבל עדיין יש כל כך הרבה דברים שהוא רוצה לעשות.
 
ריקליס לא הספיק להצטייד בחליפה
 
את חלוקת הפרסים החלו דביר בנדק ושירי גדני, שהעניקו לרוזינה קמבוס את פסלון שחקנית המשנה, בזכות "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". קמבוס הייתה מופתעת והודתה שלא הכינה נאום.
 
נטע פורת וזהר שטראוס העניקו למיכאל מושונוב את פרס שחקן המשנה, על "מבול", של גיא נתיב. מושונוב ג'וניור ציין, מעבר לתודות ליוצרי סרטו ולשחקנים מולם שיחק (בהם יואב רוטמן, רונית אלקבץ, צחי גראד), בעיקר את הכבוד שנפל בחלקו לזכות מול מועמדים בקטגוריה כמו גורי אלפי ("שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"), מיכאל אלוני ואסף בן שמעון ("התגנבות יחידים") ויהודה אלמגור ("הדקדוק הפנימי"), שלדבריו הוא מעריץ שלו עוד מילדותו. מושונוב גם לא שכח להודות להוריו המפרגנים.
 
אוולין קפלון ולימור גולדשטיין העניקו את פרס התסריט לנח סטולמן ("שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"), שבין היתר הודה לסופר שאת ספרו עיבד, א. ב יהושע, על נדיבותו.
 
במהלך הערב הוענקו ל"פעם הייתי" שני פרסים: השחקנית (מיה דגן) והשחקן (אדיר מילר) הראשיים, מילר לא הגיע לאולם, "לרגל צילומי לילה של 'רמזור', מזה הוא מתפרנס", אמר משה אדרי שקיבל במקומו את הפרס והקריא את נאום התודה שלו במקומו.
 
שני פרסים צבר גם הסרט המסחרי ביותר של השנה, "זוהי סדום" (עיצוב אמנותי ועיצוב תלבושות) ובשני המקרים הזוכים לא נכחו באולם.
 
גם "המדריך למהפכה", שעורר מחלוקת בגלל ששובץ בקטגוריית הסרטים העלילתיים, בעוד שהוא יותר סרט תיעודי, רשם שתי זכיות: העריכה הטובה ביותר (עמי טיר, מאור קשת) והמוזיקה המקורית הטובה (אבי בללי). אגב, במהלך מבריק-מחויך נבחרו יוצר סרט זה, דורון צברי ואורי ענבר, להגיש את הפרס בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי לזוכה, "חיים יקרים", של שלומי אלדר (שלא נכח במקום) והמפיקים אהוד בלייברג ויואב זאבי ליקטו את הפסלון.
 
רונית אלקבץ נבחרה להכריז על פרס הבמאי, וריקליס המופתע עלה כשהוא לבוש בטי-שרט שחורה והתנצל על שלא הספיק להצטייד בחליפה. הוא אמר שכאשר היה מועמד בעבר טרח להכין נאום, והפעם לא, וכנראה שזו הנוסחה הבדוקה לזכייה.
 
גילה אלמגור ושמיל בן ארי הכריזו על מועמדי קטגוריית הסרט הטוב ביותר, ואז הזמינו את שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, לשאת מספר משפטים ולהכריז על הסרט שייצג אותנו במקודמות אוסקר הסרט הזר בהוליווד: "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש".
 
כמה מילים על הזכייה הזו, בנימה אישית. מצפייה בכל הסרטים שהוגשו השנה לתחרות האקדמיה, אין לי ספק שזהו הסרט הטוב מכולם. אני גם משוכנע שהוא הסרט המתאים ביותר לייצג אותנו בהוליווד, מעבר לאיכויותיו בכתיבה ובבימוי. ראשית, יש בו תבלינים בינלאומיים, שכן הוא צולם חלקית בירושלים ובחלק גדול גם ברומניה הפרובינציאלית  המושלגת, בנופים שלא נראו עד היום בסרט ישראלי. שנית, השחקן הראשי בו הוא מארק איווניר, לא מישהו לא מוכר בהוליווד. בלשון המעטה. תחשבו על זה.    

רשימת הזוכים המלאה
 
הסרט הטוב ביותר: "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"

הבמאי: ערן ריקליס ("שליחותו של הממונה על משאבי אנוש")

שחקן ראשי: אדיר מילר ("פעם הייתי")

שחקנית ראשית: מיה דגן ("פעם הייתי")

שחקן משנה: מיכאל מושונוב ("מבול")

שחקנית משנה: רוזינה קמבוס ("שליחותו של הממונה על משאבי אנוש")

תסריט: נח סטולמן ("שליחותו של הממונה על משאבי אנוש")

צילום: אמנון סלומון ("התגנבות יחידים")

עריכה: עמי טיר, מאור קשת ("המדריך למהפכה")

עיצוב אמנותי: אבי אביבי ("זוהי סדום")

עיצוב תלבושות: לאורה שיים, הילה ברגיאל ("זוהי סדום")

מוזיקה מקורית: אבי בללי ("המדריך למהפכה")

פס הקול: אשי מילוא, גיל תורן ("שליחותו של הממונה על משאבי אנוש")

סרט תיעודי: "חיים יקרים"



22/09/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע