סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח 2010: כך נראתה שנת הסרטים החולפת
 

 
 
פחות מדי סרטים ראויים לציון נוצרו השנה בעולם והוקרנו בארץ. לעומת זאת, לקופות בתי הקולנוע כאן זו הייתה שנה נהדרת (בעיקר בזכות "אווטאר" ו"זוהי סדום" ו"פעם הייתי" הישראליים). "התחלה", "הרשת החברתית" ו"שאטר איילנד" היו בין הסרטים האמריקניים הבולטים. בראשית 2011 צפו בעיקר ל"נאום המלך". סיכום שנה אישי  


משבר אמנותי מתמשך

שנת הקולנוע החולפת ממשיכה את המגמה שמסתמנת בתחום, ורק הולכת ומחריפה בשנים האחרונות. הענף כמדיום אמנותי במשבר מתמשך, מה שבא לידי ביטוי בהיצע דל ביותר של סרטים איכותיים - הן כשהמדובר בקולנוע מיינסטרים הוליוודי, או בקולנוע אינדיפנדנט אמריקני, וכך גם בכל הקשור לקולנוע האירופי והעולמי בכלל. הסיבות הן כמובן התופעה ההולכת ומעמיקה של ירידה דרמטית במספרי הצופים המגיעים לבתי הקולנוע, בעיקר בגלל האופציה הטכנית להורדה פיראטית של סרטים ברשת.
 
בתופעה זו מנסים האולפנים הגדולים להילחם כבר כמה שנים טובות, באמצעות יצירת יותר ויותר סרטי תלת-מימד, במקביל לחיפוש אחר פורמולות נוספות של אפקטים ויזואליים וקוליים כאלה ואחרים, ש"יכריחו" את הקהל לצאת לבתי הקולנוע, אם הוא רוצה לראות את הסרטים הללו במלוא זוהרם הטכני. וזו בדיוק הבעיה. בגלל ההכרח לנסות "ללכת על בטוח", הדגש אצל בעלי האולפנים הוא על פיתוחים טכנולוגיים, הישענות על המשכונים של סדרות סרטים להיטיות שבבסיסם גיבורי על או אחרים ("איירון מן 2", "דמדומים 3: ירח מלא") וכו', גרסאות מחודשות לסרטי עבר מצליחים ("קראטה קיד") או לסדרות טלוויזיה ותיקות ("צוות לעניין"). וזאת, הרבה יותר מאשר על חיפוש סיפורים טובים ועידוד תסריטאים יצירתיים.
 
כך שגם השנה ראינו הרבה (מדי) קומדיות רומנטיות ("אל תלחצי אני בדרך", "פגוש את הפוקרס הקטנים", "זה מסובך", "להתאהב ברומא" ועוד ועוד), ז'אנר "על בטוח" בדרך כלל, לא מעט סרטי אנימציה, כמו "צעצוע של סיפור 3", "שרק לנצח", "גנוב על הירח" ועוד רבים (בארצות הברית זה הז'אנר המוביל מסחרית) והרבה סרטי אקשן ("סולט", "חייל אוניברסלי הדור הבא", "מפריז באהבה", "התנגשות הטיטאנים" וכו'). ייתכן שזה המחיר שצריך לשלם כדי לקבל מדי פעם סרט ראוי, גם בהיבטים של איכות.

הרשת-החברתית-01.jpg
           "הרשת החברתית" (יח"צ)

שנה טובה למפיצים
 
כשבוחנים את השנה של המפיצים ובעלי בתי הקולנוע בארץ, מתברר שמבחינת השוק המקומי "מאמצי ההנשמה" האלה, בשילוב עם שני להיטים גדולים של הקולנוע הישראלי, דווקא הועילו.
 
210 סרטים הוקרנו בארץ בשנה החולפת, הכמות הרגילה פחות או יותר. אבל התוצאה בקופות התבטאה ב-12.5 מיליון כרטיסים, שזו עלייה של 26% לעומת השנה הקודמת, 2009 (9.9 מיליון כרטיסים). למעשה, זו ההכנסה הגדולה ביותר במכירת כרטיסי קולנוע כאן מאז 1987!
 
השנה גם נרשם הסרט הקופתי בישראל בכל הזמנים "אווטאר", שרשם מכירות של 1.2 מיליון כרטיסים. אחריו ברשימה שני סרטים ישראליים שרשמו מספרים יפים מאוד: "זוהי סדום" (600 אלף כרטיסים) ו"פעם הייתי" (300 אלף).
 
בשנה החולפת הוקרנו בארץ 62 סרטי קולנוע אמריקניים מאולפנים הוליוודיים, 93 סרטי קולנוע אמריקני עצמאי, 38 סרטים לא דוברי אנגלית ו-21 סרטים ישראליים. בממוצע יצאו בישראל מדי שבוע ארבעה סרטים חדשים.
 
לצורך השוואה, למקום הראשון בקופות בארצות הברית (אגב "אווטאר" יצא שם ב-2009, ולכן שייך לסיכומי השנה הקודמת) הגיע "צעצוע של סיפור 3", עם הכנסות של 415 מיליון דולר, אחריו "איירון מן 2", עם 312 מיליון, "דמדומים: ירח מלא", עם 301 מיליון, "התחלה", עם 292 מיליון, "הארי פוטר ואוצרות המוות – חלק 1", עם 258 מיליון, "גנוב על הירח", עם 250 מיליון, "שרק לנצח", עם 238 מיליון, "הדרקון הראשון שלי", עם 218 מיליון, ובמקום העשירי "קראטה קיד", עם 177 מיליון דולר. מה שממחיש את ההליכה על בטוח ועל נוסחאות בדוקות שבדרך כלל עובדות.  

הסרטים הראויים לציון
 
בין הסרטים האמריקניים הטובים של השנה צריך לציין את "התחלה", של כריסטופר נולן, עיון יצירתי מעמיק במדעי החלום, ו"שאטר איילנד", של מרטין סקורסזה, דיון  פנטסטי במדעי הנפש דווקא. בשניהם מככב, ולא במפתיע, לאונרדו דיקפריו, שעם או בלי בר רפאלי הופך להיות אחד השחקנים האמריקניים הרציניים והבולטים ביותר.
 
התהליך הזה תפש תאוצה מאז "אימץ" אותו סקורסזה והפך אותו לשחקן ראשי ברבים מסרטיו. מעניין יהיה לראות אותו בפרויקט המסקרן עליו הוא עובד כעת עם קלינט איסטווד, עוד טייקון קולנוע אמריקני מכובד שהחליט להשתמש בשירותיו הטובים. מדובר ב"ג'יי אדגר", סרט על ג'יי אדגר הובר, ראש האף.בי.איי האגדי. הסרט מיועד להפצה רק ב-2012.

סופר-הצללים-01.jpg
"סופר הצללים" (תמונת יח"צ)
 
עוד סרט אמריקני מרשים שיצא בתזמון מצוין הוא "הרשת החברתית", של דייוויד פינצ'ר, בדיוק בשנה בה הגיעו לשיאו העיסוק בהשפעה על הציבור של הרשתות החברתיות בכלל והפייסבוק בפרט (במרכז הסרט הסטודנט שפיתח את המיזם הזה, מארק צוקרברג).
 
סרטים אמריקניים נוספים בעלי שאר רוח היו "פרשס", של לי דניאלס, "מטען הכאב", זוכה האוסקר של קתרין ביגלו, "אינוויקטוס", מיזם הקולנוע השנתי של איסטווד, שממשיך לנפק סרט מדי שנה, "תלוי באוויר", של ג'יסון רייטמן, שהתכתב עם המשבר הכלכלי והתופעה כואבת שהוליד: פיטורים המוניים של עובדים. "גברים שבוהים בעיזים", של גרנט הסלוב, היה לטעמי אחד הסרטים היצירתיים של השנה (הזכיר לי באופיו האבסורדי את ההומור הצבאי השחור של "מ.א.ש" ו"מלכוד 21"). כך גם "מופע הפלאים של ד"ר פרנסוס", של טרי גיליאם, שהיה הסרט האחרון שבו נראה על המסך הית' לדג'ר.
 
 "סופר הצללים" סימן את שובו לזירה, בתקווה שישוב ויהיה שחקן מרכזי, של רומן פולנסקי. "הרוצח בתוכי", של מייקל ווינטרבוטום היה אחד הסרטים המסוגננים ועוכרי השלווה של השנה. "אני אוהב אותך פיליפ מוריס" סיפק מפגש מדליק בין ג'ים קארי ויואן מקגרגור. "סולט" היה אחד מסרטי הפעולה המסחררים שראינו, וכיכבה בו אנג'לינה ג'ולי, שתמשיך את הקו הזה, פחות או יותר, גם ב"התייר" (לצד ג'וני דפ), שיופץ כאן בקרוב.
 
מבין הסרטים הזרים בלט "סרט לבן" המצוין של מיכאל הנקה. "אף אחד לא שמע על חתולים פרסיים" החתרני, של באחמן גובאדי, סיפק את האקורד המסקרן של יצירת קולנוע אירנית מחתרתית. "עיר של חיים ומוות", של צ'ואן לו, היה הסרט הסיני האיכותי המפתיע של השנה. "המפקח בלאמי" סיכם את פועלו של קלוד שברול, שהלך לעולמו לאחר הפקתו. "שם תואר: משטרה", של קורנליו פורומבויו, היה יצירה רומנית איטית וייחודית, שקהל רגיל יתקשה לעכל. "דבש" היה החוליה השלישית בטרילוגיה המופתית של הטורקי סמיח קפלנוגלו. "אחר צהריים בכפר עם מרגריט", של ז'אן בקר, הביא קורטוב של נוסטלגיה וגעגוע לקולנוע הצרפתי הוותיק והטוב של פעם, שכנראה כבר לא ישוב.

סולט-01.jpg
                 "סולט" (יח"צ)

ועוד השנה
 

בין סרטי 2010 שיופצו אצלנו ב-2011, ולחלקם יהיה ככל הנראה מה להגיד בטקסי גלובוס הזהב והאוסקר הקרבים, נציין את "פייטר" המשובח, של דייוויד או ראסל, שעולה למסכים השבוע; "ברבור שחור", המאכזב לטעמי, של דארן ארונובסקי, שכבר כעת נראה שנעשה בילד-אפ מאסיבי להבאת הכוכבת שלו, נטלי פורטמן, לזכייה באוסקר.
 
סרט נפלא לדעתי הוא "נאום המלך", של טום הופר (בכיכוב קולין פירת' וג'פרי ראש), שנראה שיהיה אחד המועמדים המרכזיים לזכיות בגלובוס ובאוסקר; "מכאן והלאה" (בכיכוב מאט דיימון) הוא עוד יצירה מרשימה של איסטווד; "אי שם", בכיכוב סטיבן דורף -  עבודה סבירה למדי של סופיה קופולה.
 
ואילו "בורלסק", של סטיבן אנטין, הוא מיוזיקל נוסחתי טיפוסי, שנועד כל כולו להאדרת שמה של כריסטינה אגילרה (ממפיקותיו), זמרת נפלאה, שבסרט הזה גם רוקדת נפלא וגם משחקת לא רע, ואף מאפילה על שר, רוויית הפלסטיקה הבוטוקסים. עלי זה עבד, אבל לא מעט בגלל העובדה שבכל הקשור לאגילרה אני משוחד. 
          



30/12/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע