סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "רק בן אדם" ועוד
 

 
 


צעירה יהודייה ספרדייה, בן זוגה הפלסטיני ועוד דמויות מוזרות והזויות מאכלסות את הקומדיה הסהרורית "רק בן אדם", של זוג היוצרים היהודים, בעל ואישה, טרסה דה פלגרי ודומיניק הררי. וגם – שאר הסרטים החדשים שעולים השבוע.

גלריה של דמויות שרוטות

צעירה ספרדייה ממוצא יהודי; ארוסה הפלסטיני; אחיה בן העשרה שנדבק בחיידק היהודי-דתי, ונכנס לזה עד הסוף, כולל שמירה קפדנית על כשרות ועל שאר חוקי הדת ולימודי עברית; האחות הבכורה - טיפוס נוירוטי וחסר מנוח שאבי בתה נעלם מחייה והיא משתרללת בלי אבחנה עם כל גבר שמתקרב לרדיוס שלה; אם המשפחה, הנוירוטית לא פחות, המנסה להציג חזות של האם המושלמת, אבל לא זוכרת מתי חוותה את האורגזמה האחרונה שלה; בעלה, שבוגד בה ללא ידיעתה ונעלם לפתע מהבית. אביה של האם, קשיש עיוור וסנילי, זוכר את מבצע סואץ, בו השתתף, ואף מחזיק ברשותו רובה, כמחווה לאותם ימים, והוא מוכן לאחוז בו בכל רגע נתון. זוהי גלריית הדמויות השרוטות (אבל אם נחשוב על זה לעומק - די נורמטיביות), שמשוטטות בקומדיה הסהרורית "רק בן אדם" (ספרד 2004).

אחראים לה צמד תסריטאים-במאים, בעל ואישה יהודיים, טרסה דה פלגרי ודומיניק הררי, היא ספרדייה והוא אנגלי. זהו סרטם הראשון באורך מלא, ואם לשפוט על פי התוצאה – יהיה להם עוד הרבה מה לומר. כלומר, על מה לצחוק.

במסגרת שיתוף הפעולה הזוגי טרסה מטפלת בכל הקשור לצדדים הטכניים של העשייה, בעוד בעלה דומיניק עובד עם השחקנים. על החיכוך השוחק הנגרם להם, כביכול, בחיי יצירה ומשפחה משותפים וצפופים עד כדי מחנק, הם אומרים: "נכון שהרבה אנשים אומרים לנו שזה לא שפוי מבחינתנו גם להיות נשואים זה לזה וגם לכתוב ולביים יחד. זה אולי נכון, אבל לא עבורנו. קולנוע בשבילנו זה כמו סקס או פינג פונג – נהנים יותר כשלא עושים את זה לבד".

היסטריה לא מבוקרת

הסיפור מתחיל כשלני (מריאן אגילרה), צעירה נאה, חוזרת לבית הוריה היהודים, משפחת דאלינסקי, במדריד, כדי להכיר להם את בן זוגה, במקור מירושלים, ראפי (ג`יירמו טולדו). השניים מנסים להסתיר מהמשפחה את העובדה שהבחור הוא למעשה פלסטיני במוצאו, אלא שהסוד ייחשף בפני האם גלוריה (נורמה אליאנדרו). בהיותה בטוחה שמשפחתה היא מודל קלאסי לחיקוי, תיכנס האם להיסטריה לא מבוקרת, כי כידוע פלסטיני לא יכול להשתדך ליהודייה (הרי ידוע ששני הלאומים האלה הורגים זה את זה). וזהו כבר שיא השיאים מבחינת האם הפרוטקטיבית, שמנסה לשמור על משפחה פוליטיקלי-קורקטית, אבל זה לא ממש הולך לה.

בתה הבכורה טניה (מריה בוטו) , אם לילדה קטנה מאב לא ידוע, "מזדיינת עם זרים", כהגדרתה, ובנה הצעיר דוד (פרננדו רמאלו) נכנס לטריפ יהדות, לא רק כממלא מצוות אובססיבי, אלא גם כמיסיונר שמנסה להשפיע על כל הבית לנהוג בדרכו ואף מלמד עברית את בתה הקטנה של טניה (המדמיינת שהיא בהריון). ובתוך כל ההמולה הזאת בבית, מסתובב כשריד דינוזאורי מתקופה אחרת הסבא דודו (מקס ברלינר), שאיבד את ראייתו כשנטל חלק כלוחם במבצע סואץ, וכל אוסף החוויות שלו, כולל רובה מוכן לפעולה וכמה סכינים שבהם הוא משתעשע, מתחבר לתקופה ההיא.

בין האם ובתה לני פורצת מריבה בגין בן הזוג הלא יאה שבחרה לעצמה, לדעת האם. ראפי דווקא מנסה להוכיח את ההפך ואף נרתם לסייע בהכנת ארוחת הערב. במטבח הוא מנסה להוציא מרק קפוא מקופסה, אבל כלי הקיבול מחליק מידיו, נשמט ונופל מהחלון לרחוב. הוא יורד למטה ומגלה על המדרכה שמתחת לחלון אדם חסר הכרה, אולי מת, מפגיעת קופסת המרק בראשו.

עד מהרה יתברר לראפי, לחרדתו, שזהו אב המשפחה של חברתו, שהיה בדרכו הביתה, כדי להשתתף בסעודה המשפחתית. וזוהי רק ההתחלה של קומדיית מצבים סלפסטיקית היסטרית, שנונה ועוקצנית, שהולכת ומתפתחת בהדרגה, ומבטיחה משלב לשלב שכל מה שעלול להשתבש באותו ערב משפחתי – אכן ישתבש.

אבטיפוס של המשפחה "האידיאלית"

בסרט המקסים הזה, המצחיק לעתים עד כדי דמעות והתקפי כאבי בטן, שוהים בכפיפה אחת גם כמה נושאים רציניים, המטופלים היטב. למשל - קונפליקטים בין הורים וילדיהם הבוגרים והמתבגרים במשפחות שמתיימרות להיות ליברליות, אבל בעצם מפגינות שמרנות חשוכה ודעות קדומות; וגילויים של גזענות ואי סובלנות, לעומת דו קיום אידילי, ביחסים שבין בני דתות ומיעוטים שונים בתוך בחברה הספרדית החדשה, הפלורליסטית וקולטת המהגרים (כשההיסטוריה של ספרד טעונה ברדיפות ומתחים על רקע דתי). לזה אפשר להוסיף פרנויה מפני הטרור הפלסטיני (שהכה בספרד ב-2004): האח הצעיר, דוד, חושד בראפי שהוא טרוריסט, רק בגלל שהוא מחזיק קלטות בערבית.

ובצד אלה מוצג גם יחס דו ערכי לאהבה ולסקס, רגשני ונאיבי מצד אחד, וציני ואירוני מאידך וכן - אבטיפוס של המשפחה ה"אידיאלית": אם מסרסת, אב שלא נוכח, הבת המושלמת, הכבשה השחורה וכו`.

סוף סוף, אחרי הרבה זמן, צפיתי בקומדיה מדויקת, עם טקסטים חדים ופוגעים, סיטואציות וגגים מתוזמנים היטב ולא נמרחים, ומסרים אוניברסליים נכונים (לא כאלה שמטיפים לך אותם בשופר לתוך האוזן), שכל אחד יכול לקחת הביתה. לא בכדי "רק בן אדם" זכה בפרסי פסטיבלי קומדיות בצרפת ובמונטה קרלו, ובפרס החוויה היהודית לסרט עלילתי בפסטיבל ירושלים 2005.

ועוד סרטים חדשים שעולים השבוע –

"החשוד האחרון" (ישראל 2005)

מתח. מבוסס על ספרו של חיים לפיד, "ברזניץ". חייו של בלש המשטרה התל אביב ברזניץ (שמיל בן ארי) הולכים ומשתבשים. חיי הנישואין שלו עם אשתו רותי (רותי נבון) במשבר, בעוד אהובתו הצעירה אווה (אוראל טימסית), שהוא אובססיבי אליה, נוטשת אותו והוא נכנס למשבר. ברזניץ גם נדרש לטפל בתעלומת רצח, לאחר שהתגלתה גופה ביער ואין כל עקבות שיובילו לפתרון הפרשייה. בעקבות מעקב שלו אחר אווה וחשדו שהיא מתראה עם גבר צעיר, ברזניץ נוהג בפראות ברכבו וגורם לתאונת דרכים קשה, שכמעט מקפחת את חייו. כשהוא מתאושש מהפציעה, חוזר ברזניץ לנסות לפענח את מקרה הרצח ואט אט הסיפור הולך ומסתבך מתחבר לחייו הפרטיים והאינטימיים. עם ציון ברוך, אסנת חכים, רותם זיסמן וחיים זנאתי. בסך הכל עשוי לא רע, שידרוג עצום לעומת עבודתם הקודמת של אריק לובצקי ומתי הררי, "בלאק ג`ק", מהשנה שעברה. הנוכחות הקולנועית של שמיל בן ארי מרשימה, כרגיל. 82 דקות.

"סהרה" (ארה"ב 2005)

אקשן והרפתקאות. אווה (פנלופי קרוז), רופאה אידיאליסטית המטפלת בחולים באפריקה, מאתרת בניגריה מגפה קטלנית מדאיגה המתפשטת במהירות ומקורה כנראה במאלי. היא רוצה למצוא את מקורות המחלה, אך בדרך אלמונים מנסים למנוע זאת ממנה. היא פוגשת באקראי את דירק (מתיו מקונוהיי), חוקר והרפתקן נועז, שאיתר מטבע זהב עתיק הקשור באגדה היסטורית, ומנסה יחד עם חברו אל (סטיב זאן), לאתר ספינת קרב אבודה ממלחמת האזרחים באמריקה. אווה ודירק נפרדים, פועלים בערוצים מקבילים, ונקלעים לשלל תקריות מסמרות שיער, אך דרכם שבה ומצטלבת במדבריות סהרה, שם יתמודדו עם מורדים אכזריים הנעזרים באנשי עסקים מערביים מתוחכמים, בדרך להשלמת מטרותיהם. עם למברט ווילסון. סרטו של כריס אייזנר הוא "אינדיאנה ג`ונס" לעניים. נראה כמו גיבוב קלישאות ואוסף בדיחות מאולצות ומגוחכות. לא ברור איך קרוז ומקונוהיי הדרדרו להרפתקה קולנועית מביכה שכזאת (טוב שלפחות רומן יצא להם מזה). 124 דקות.

"סודות נעולים" (ארה"ב 2005)

אימה. קרוליין (קייט הדסון), צעירה העובדת בהוספיס בניו אורלינס ומשתוקקת ללמוד בבית ספר לאחיות, עוברת לביתם של זוג מבוגר בדלתא של לואיזיאנה, אפופת הביצות והצמחייה הפראית, כדי לטפל בקשיש, שעבר אירוע מוחי קשה ונותר משותק. באחוזתם המבודדת תגלה קרוליין מהר מאוד שהאישה המוזרה, ויולט (ג`ינה רולנדס), מסתירה סודות הקשורים לבית, והגבר בן (ג`ון הארט) נראה נתון במצוקה ומתחנן לעזרתה. כשקרוליין נכנסת לעליית הגג הסודית הנעולה, היא מגלה שרידים לטקסים פולחניים מסתוריים שחורים, שנערכו במקום. קרוליין הסקרנית מנסה לברר את העובדות הקשורות לתגליותיה, אך מוצאת עצמה נחשפת ונסחפת למערכת של אמונות וקודים שהיו זרים לה. עם פיטר סארסגארד וג`וי בריאנט. סרטו של איאן סופטלי מופרך, נלעג ומגוחך, אפילו בז`אנרו. מביש לחשוב מה ג`ינה רולנדס וג`ון הארט מוכנים לעשות בשביל כסף. גם קייט הדסון טוב תעשה אם תהיה בררנית יותר בבחירת סרטיה. 104 דקות






25/08/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1.
, (04/09/2005)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע