סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח הרולינג סטונז: הופעת הרוק הגדולה
 

 
 
ג'אגר הוא סוג של כספית רותחת. בעל קול גדול ואנרגיות גופניות לא הגיוניות שאפילו השרב התל-אביב הכבד, המעיק, והלח לא הכניע ולא הכריע. הוא ממגנט אליו בקלילות את כל תשומת הלב של הקהל. האמת? היה שווה לסבול את הסאונה המחניקה והמיוזעת שהייתה אמש בפארק הירקון, כדי לחזות בלייב בתופעת הטבע הזו"
הסטונס הגישו הופעת רוק מדהימה, בהתכוונות מיוחדת לקהל הישראלי, והוכיחו שהם הגדולים מכולם  


 21:17. פארק הירקון. ההיסטוריה מתחילה בדיוק בריטי והיא לא תיפסק אלא כעבור שעתיים. אחרי שרמי פורטיס (בחירה מעולה) לא רק חימם, אלא הלהיט את האווירה הדחוסה, ההבילה והמיוזעת בלאו הכי, עולים הרולינג סטונס לבמה.

אלוף העולם בריצה על במות

עניין גילם המקשיש נידון כבר מספיק. גם העובדה שהם עושים לנו סוג של תיקון לאחר שבמשך חמשת העשורים שהם על הבמות, לא נמצאה הדרך להביא אותם לכאן. עד עכשיו. אבל זה באמת קורה וככל שמתקדם הערב מתברר שאנחנו זוכים בהופעת רוק מושלמת.
 
אפשר לומר שהמכונה הזו כבר עבדה כל כך הרבה שלא פלא שהיא כה מהוקצעת ומשומנת. אבל בשטח בכלל לא נראה שמדובר ברובוטים שעובדים על אוטומט. להפך. הם שואבים אמוציות ואנרגיות מהקהל ומגיבים בהתאם. משהו כמו 50 אלף איש גודשים את הפארק. ההגדרה מ-7 ועד 70 יכולה להתאים כאן. אבות מביאים בנים. סבים מביאים נכדים.
 
איש חרוץ מיק ג'אגר. רפרטואר המילים בעברית שהוא הספיק ללמוד כדי לתקשר איתו עם הקהל, לא דומה לשום דבר שראינו כאן קודם לכן מאמן זר. זה לא רק "ערב טוב תל-אביב, חג שבועות שמח ישראל", אלא גם "אנחנו האבנים המתגלגלות", "הכל סבבה?", "אתם נהנים?", "אתם קהל מטורף!" ועוד ועוד רפליקות בעברית שמלהיבות את עשרות האלפים הרבים שהגיעו. הוא פונה לרון ווד ושואל אותו: "קנית את הנעליים בשוק?", וכשהוא מציג את עמיתיו שעל הבמה, הוא אומר למשל על זמרת הליווי: ליסה פישר "המקסימה" ו"על התופים" צ'רלי ווטס .
.

רולינג-סטונס--פניני-2.jpg
מיק ג'אגר (צילום: אורית פניני)


השליטה בעברית היא אמנם תבלין מחויך רצוי, אבל זה לא מתקרב לתמצות תכונות העל של ג'אגר. הוא ללא ספק הפרפורמר הכי כריזמטי שראינו פה. אלוף העולם בריצה על במות למרחקים ארוכים. קשה היה לספור כמה פעמים הוא גמא במהלך הערב את הבמה לרוחבה מצד לצד, ולאורך הקאט-ווק. בהליכה מהירה. בריצה. בצעדי ריקוד.
 
ג'אגר הוא סוג של כספית רותחת. בעל קול גדול ואנרגיות גופניות לא הגיוניות שאפילו השרב התל-אביב הכבד, המעיק, והלח לא הכניע ולא הכריע. הוא ממגנט אליו בקלילות את כל תשומת הלב של הקהל. האמת? היה שווה לסבול את הסאונה המחניקה והמיוזעת שהייתה אמש בפארק הירקון, כדי לחזות בלייב בתופעת הטבע הזו.


רולינג-סטונס--פניני-1.jpg
ה"רולינג סטונס" (צילום: אורית פניני)

בעיקר שירי סיקסטיז וסבנטיז

אבל לא רק ג'אגר סיפק את הסחורה. סוף סוף ראינו את יריבו-חברו הגדול, גיבור גיטרה ושמו קית ריצ'רדס. סולואים מהפנטים, שליטה פנומנלית על המיתרים ונוכחות בימתית סוחפת. אבל לא רק הוא. גם רון ווד ומיק טיילר הוכיחו, כל אחד בתורו, שהם גיטריסטים מעולים.

והשירים? בגזרה הזו נרשמה הפתעה גדולה לטובה כשהחברים הואילו לבצע את "אנג'י", שיר שכבר מזמן לא מופיע ברפרטואר ההופעות שלהם. וגם Paint it Black הוא פריט נדיר בארגז הכלים המוזיקלי שלהם.

תוסיפו לכך את הלהיטים הגדולים "ג'אמפינג ג'ק פלאש", "בראון שוגר", "סימפטיה לשטן" ובחירת הקהל הישראלי (בכל מדינה הם מבקשים מהקהל לבחור שיר מועדף דרך האתר שלהם, ואת השיר הכי מבוקש הם מבצעים) Get of My Cloud (ג'אגר אמר: ננסה להיזכר בשיר הזה, משנת 60 ומשהו) ותקבלו סט-ליסט שמורכב ברובו משירי הסיקסטיז והסבנטיז המעולים שלהם.

ניכר כי הם עשו מאמץ מיוחד ללמוד ולהבין מהם השירים שלהם שהכי פופולריים כאן ולספק לנו את הסחורה. כבוד. לא זכורים לי אמנים או הרכבים קודמים שהגיעו לכאן, שעשו מאמץ דומה. 

רולינג-סטונס--פניני-3.jpg
מיק ג'אגר (צילום: אורית פניני)

אין קץ לילדות

ההופעה נפתחה עם Start Me Up, דווקא שיר מראשית שנות ה-80, ואחריו You Got Me Rocking ו-It's Only Rock 'n' Roll. הבא בתור היה Tumbling Dice וב-Doom And Gloom הוכיח ג'אגר שגם הוא בגיטריסטים.

בחלק האמצעי של המופע פינה ג'אגר את המיקרופון לקית ריצ'רדס וזה החזיר את הלהקה לשורשי הריתם אנ' בלוז והקאנטרי מהם הושפעה, וביצע את You Got the Silver ו-Can't Be Seen. ג'אגר, עם מפוחית ומיק טיילר על הגיטרה, מספקים ביצוע ענק ל-Midnight Rambler. הקהל מרגש את צ'רלי ווטס בשירת "יומולדת שמח". החובט בתופים חגג השבוע 73, וכשהגיע למלון דן המתינה לו שם עוגת יומולדת.
 
ב-Miss You- מפעיל ג'אגר את הקהל בשירה במוטיב החוזר, ובGimme Shelter הוא מאפשר לזמרת הליווי להפגין את המנעד הווקאלי הגבוה שלה.
 
ההדרנים היו עוד שני שוסים: You Can't Always Get What You Want (ואנחנו דווקא קיבלנו את כל מה שרצינו. ויותר), בו משותפת המקהלת הקאמרית ע"ש בוכמן מהטה באוניברסיטת תל-אביב, וI Can't get No Satisfaction (ואנחנו דווקא יצאנו מסופקים. מאוד) שבסופו עולה אש גדולה משני צדי המסך (ככלות הכל, שם הסיבוב של הסטונס הוא On Fire) וזיקוקי דינור משלימים את התפאורה לסיום ההופעה הגדולה הזו.
 
נחזור שנייה בכל זאת לעניין הביולוגי (החברים הם בני 70 פלוס). כשרואים להקת רוק אנרגטית ודינמית מושלמת שכזו – ואגב, הם לא נראים ילדים רעים, דימוי שהודבק להם בסיקסטיז, אלא בחורים טובים – אז כנראה שהקלישאה "אין גיל לרוק'נ'רול" נכונה. או כמו שקרא בסוף החימום פורטיס, במחווה למעריץ של הסטונס בן 100 שהגיע להופעה – "אין קץ לילדות". 


למועדי מופעים >

05/06/2014   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע