סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח ניקיטה מיכלקוב בארץ: "האיכות חשובה מהטכניקה"
 

 
 


"הסרטים של היוצרים הישראליים מאוד דומים לשלנו.. אלה סרטים בעלי תקציב דל, אבל עשירים בתוכן ובהבעה". את הדברים האלה אומר לא אחר מאשר הקולנוען הרוסי הנודע ניקיטה מיכלקוב, שהתארח בימים האחרונים בארץ וצפה בסרטי סטודנטים ישראלים.

הורים משוררים וסב צייר

יוצר הקולנוע הרוסי הבולט, הבמאי-תסריטאי-שחקן ניקיטה מיכלקוב עמד במרכז אירוע פתיחת פסטיבל הקולנוע הרוסי העכשווי הראשון בישראל, "זווית רוסית", שמתקיים בימים אלה (18-15 באוקטובר 2005) בסינמטק תל-אביב. לצדו על הבמה ישבו, בין היתר, השחקן פיודור בונדרצ`וק ושר התרבות הרוסי אלכסנדר סוקולוב.

12 סרטים בבכורה ארצית, חלקם אף בבכורה עולמית, יוקרנו במהלך האירוע, רובם בתרגום לעברית. סרטים אלה מהווים חלק ממיטב תנובת תעשיית הקולנוע הרוסי בשנים 2004 ו-2005 ומארגני הפסטיבל מצהירים שבכוונתם להפוך אותו לאירוע שנתי קבוע.

ניקיטה מיכלקוב, שהשבוע ימלאו לו 60, משמש כיו"ר איגוד אנשי הקולנוע של רוסיה, והוא נצר למשפחה תרבותית-אמנותית ותיקה ובעלת שורשים עמוקים בתרבות הרוסית. אביו, סרגיי מיכלקוב, היה משורר שאחראי, בין היתר, למילות ההמנון הסובייטי הלאומי, ואדם בעל זיקה חזקה לממשל הקומוניסטי. גם אמו, נטליה קונצ`לובסקיה, הייתה משוררת, בתו של הצייר פיוטר קונצ`לובסקי ונכדתו של עוד צייר נודע, ואסילי סוריקוב.

מיכלקוב, שהוא גם אחיו של הבמאי אנדריי קונצ`לובסקי, למד בבית הספר הנודע למשחק של סטניסלבסקי, במכללה לקולנוע על שם שוקין, ובשלב מאוחר יותר בחייו השתלם גם בבית הספר הממלכתי לקולנוע של בריה"מ, שם למד בימוי אצל מיכאל רום (מורהו של טרקובסקי).

הוא השתתף כשחקן בעשרות סרטים וכמות לא פחותה מזו גם ביים. הנודעים שבסרטיו כבמאי: "אובלומוב" (80`), "עיניים שחורות" (87`), "אורגה" (92`) ו"אנה" (93`). אבל גולת הכותרת, שפירסמה אותו בגדול במערב היא היצירה "שמש בוגדנית", שזיכתה אותו בפרס אוסקר הסרט הזר, ב-95`.

"האושר הגדול שלנו הוא בדברים הפשוטים ביותר בחיים"

כעת שוקד מיכלקוב על "שמש בוגדנית 2". "זה סרט שמתרחש בבין 1941 ל-1943, כלומר מתאר את מלחמת העולם השנייה", הוא מספר. "הבעיה הקשה והסבוכה מאוד שלי היא שאני רוצה שבסרט הזה יצפו אנשים צעירים. הדור הבוגר כבר קיבל את מנת הסרטים שלו על אודות מלחמות. זה אינו ניסיון שחזור של עוד מבט על המלחמה, אבל אני צריך לציין שחוסר הזיכרון הוא דבר מסוכן מאין כמוהו".

"דמיינו סיטואציה של ארבעה אנשים שצועדים ביער בזמן מלחמה, ואחד הולך הצידה לשנייה, ומייד לאחר מכן הוא לא מוצא את שלושת חבריו. האם אפשר בכלל למצוא היגיון במלחמה? האם יש אלוהים במלחמה? היסטוריון נודע אמר פעם שההיסטוריונים הסובייטים גנבו את המלחמה מברית המועצות, כשתיארו את הגרמנים כאנשים כסילים, חסרי שכל. הרי מה המחיר של כל הקורבנות, אם בסופו של דבר הניצחון הושג על אנשים חסרי כל כישרון?

"הייתי רוצה שכתוצאה מצפייה בסרטי, כל אדם שייצא ממנו יילך ויעשה את הדברים הכי פשוטים בעולם: יפתח את המכונית שלו, יעלה לאוטובוס, יתקשר לאמא שלו, יקנה גלידה. הדבר החשוב ביותר שלנו זה היומיום, ובתוך שיגרת הדברים, אנחנו לא נותנים דין וחשבון לכך שיש לנו את האפשרות, וזה האושר הגדול ביותר שלנו, לעשות את הדברים הפשוטים ביותר בחיים, ואנחנו לא באיזה שדה קרב, עם הקרביים בחוץ. כך פתאום מתחילים להעריך את הדברים הכי פשוטים בחיים. אתה יכול להיות בעל כל תחנות הדלק שבעולם, אבל לפתע אתה נקלע לסיטואציה שאתה בלב מדבר ומבקש רק חצי כוס דלק, כדי להתקדם.

"צ`כוב, הגאון והענוג והעדין, אמר שלכל בן אדם צריך להיות מישהו שיעמוד מאחורי הדלת עם פטישון, וידפוק לו בדלת ויגיד לו, תזכור שיש אנשים מבוגרים".

"כשעושים סרטים על בסיס משחקי מחשב, זה כבר לא סרט של הבמאי"

על הקולנוע הישראלי למד מיכלקוב, לדבריו, באמצעות 25 עבודות של סטודנטים לקולנוע מכאן, שהועברו אליו לפני זמן מה. "צפיתי בהם בעיון רב ובתענוג רב", הוא אומר. "באסופה היו גם סרטים של עולים מרוסיה. מה שהכי נגע לליבי זוהי העובדה שהסרטים של היוצרים הישראליים מאוד דומים לשלנו. אלה לא סרטים שמנסים להיות בלוקבסטרים, אלא סרטים שבהם האדם מנסה להגיע לעומק נשמתו ולברר לעצמו מיהו ומהו. אלה סרטים בעלי תקציב דל, אבל מאוד עשירים בתוכן ובהבעה. סרטים בעלי נשמה, רגש ומחשבה".

לגבי התפוקה הקולנועית החדשה מתוצרת רוסיה, לאחרונה נשמעת טענה שבמובנים מסוימים ניכרת בהם תזוזה לכיוון הוליווד. כלומר, שהסרטים נשענים פחות על עבודת השחקן, הסיפור והתסריט, ויותר על עבודת המחשב.

בונדרצ`וק נאלץ להסכים עם הדברים, לפחות עם חלקם. "נכון שגרפיקת המחשב היא חלק בלתי נפרד מתעשיית הקולנוע בת זמננו", הוא אומר. "וכשמדובר בטכנולוגיות החדשות והחדישות, קשה היום לעשות סרט בלעדיהן. ועושים ברוסיה כמובן סרטים שהולכים לכיוון בלוקבסטרי-מסחרי, אבל יש גם קולנוע איכותי, ועל כך צריך להודות למשרד התרבות, שתומך ביוצרים האלה, ועדיין יש מספיק שחקנים טובים ואיכותיים שלא נזקקים לאמצעי הטכנולוגיה הממוחשבת כדי להוכיח את כישוריהם. אבל כל עוד יש מבקרי קולנוע, הם תמיד יטענו שבסרטי ראווה גדולים השחקנים נופלים ברמתם מהטכנולוגיה החדשנית של הסרטים".

מיכלקוב: "אני לא שולט עדיין בטכניקות החדשות של הגרפיקה הממוחשבת בקולנוע, אני רק לומד את הנושא. אם תצפו בסרט שאני משחק בו שמוקרן בפסטיבל, `היועץ המדיני`, תראו קולנוע ללא גרפיקת מחשב. כמובן שיש דברים שבהם הטכנולוגיות החדשות עוזרות לנו, יוצרי הסרטים, להוציא מוצר יותר מלוטש, אבל כשעושים סרטים על בסיס משחקי מחשב, הוא כבר אינו סרט של הבמאי, אלא של האפקטים, של הטכניקה ושל המחשב, בתוספת כמה אנשי סאונד. בסרט `פרל הארבור`, למשל, אתה רואה תוך שתי דקות כמה שהוא יפה, ובהמשך אתה כבר לא מתעניין בעלילה אלא באיך הסרט נעשה. כמובן שיש מקום לטכניקות חדישות, אבל הן לא יכולות לתפוס את מקומו של הקולנוע האיכותי והיצירתי, שאינו נשען רק על טכניקה".

סרטי הפסטיבל בסינמטק 1
סרטי הפסטיבל בסינמטק 2




17/10/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע