סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: היורד למעלה ועוד
 

 
 
איתי טיראן ואורי קלאוזנר בסרטו עטור הפרסים של אלעד קידן, סנדרה בולוק כאשת קמפיינים ועוד


"היורד למעלה" (ישראל 2015)
 
 דרמה. סרטו של אלעד קידן. סיפורם של שניים. בחור צעיר (איתי טיראן), פליט של אהבה נכזבת, היורד במדרגות מהכרמל ביום שבו הוא אמור לצאת לשירות מילואים, כדי לעלות על אונייה בנמל חיפה, שתיקח אותו הרחק מכאן, מכל מה שהוא אוהב ומתעב.
 
במקביל, גבר קשה יום בגיל העמידה (אורי קלאוזנר), שמפעיל בעיר כמה סוסי משחק מיושנים מפלסטיק לילדים, עושה דרכו מהעיר התחתית במעלה הכרמל. הוא מחפש במדרגות המובילות מעלה אחר עגיל שאבד לאשתו קודם לכן. אנחנו למדים שהיחסים בינו ובינה מעורערים למדי.
 
בדרכיהם מזומנות לשני הגברים אינטראקציות ספונטניות שונות. הם פוגשים זה את זה, כל אחד מהם נקלע לשיחות ומפגשים גם עם אחרים, ותוך כדי העלייה והירידה במורד-מעלה הכרמל נפרשת לעיני הצופה פנוראמה של נוף טבעי ואנושי. 105 דקות. 
 
היורד למעלה – מועדי הקרנות

סרט מלא פיוט, אניגמטיות ומסתורין, שתכניו וצורניותו מעוררי השראה. שני הגברים מייצגים הן את הקבוע והן את החולף. הם התגלמותה של הטריוויה האנושית-יומיומית החובקת קודם כל את חיפה, ואחר כך את העיר כמיקרוקוסמוס לישראל כולה. התסריט הלא שגרתי, הרצוף מפגשים, בעיקר אקראיים, וזרימה תמידית בתוך המסע הרגלי של עלייה וירידה בכרמל - מבטא את התבוננותו השקטה, המהורהרת והפאסיבית של הבמאי. הוא מציץ כמעט בלי להתערב במרקמים השונים, בנוף האנושי, כמו גם בתבניות הארכיטקטוניות של הלוקיישנים שבהם צועדים השניים. ותוך כדי, הלכי הנפש שלהם נחשפים אט אט. יצירת קולנוע מרתקת. 
  
  

היורד-למעלה-יחצ.jpg
היורד למעלה (צילום: יחסי ציבור)


"משברים בע"מ" (ארה"ב 2015)
 
דרמה. סרטו של דייוויד גורדון גרין. ג'יין (סנדרה בולוק) היא מנהלת קמפיינים פוליטיים שנחשבת טראבל-מייקרית ולמעשה כבר פרשה לחיים שקטים באזור כפרי. היא מתבקשת על ידי יועציו הפוליטיים של מתמודד לנשיאות בבוליביה, קסטילו (חואקין דה אלמיידה) שהיה בעבר נשיא המדינה, לסייע לו לשוב ולזכות בבחירות. בהגיעה לבוליביה מתברר לה שהקמפיינר של המתמודד המוביל ריברה (לואיס ארסלה) הוא יריב מר שלה זה שנים, פט (בילי בוב תורנטון). ג'יין מבינה שצפוי לה מאבק קשה, מאחר שהמתמודד שלה מפגר בסקרים באופן ניכר. היא פותחת בקמפיין אגרסיבי, אבל פט יעשה הכל כדי להכשיל אותה ולגרום למועמד שלו להיבחר. 107 דקות.     
 
משברים בע"מ – מועדי הקרנות
 
על הנייר יש כאן נרטיב מבטיח אודות שני קמפיינים אמריקאיים יריבים, חריפים ומחודדים, שמביאים את היכולות המוכחות והניסיון העשיר שלהם לזירת הפוליטיקה הדרום-אמריקאית המיטלטלת. כנדרש מעיסוקם, הם מכופפים את האידיאולוגיות כדי להשיג רייטינג. אלא שהתסריט והטיפול בו מפוספסים במידה רבה. הסיפור הופך להיות צפוי וסתמי, אפילו משעמם ומשמים, אם לא לוקחים בחשבון את נופיה עוצרי הנשימה של בוליביה. המשברים שג'יין עוברת בדרכה לא משכנעים, וגם הדו-קרב שלה עם פט מתנהל ומסתיים בקול ענות חלושה. לקראת הסוף יש איזו התעוררות, אבל היא מגיעה מאוחר מדי. נדמה לי שבולוק ותורנטון לא יראו בסרט הזה את אחת הפסגות שלהם. בלשון המעטה. 
  

  

          
"מתוך האפלה" (ארה"ב 2014)
 
אימה-דרמה. סרטו של לואיס קווילז. בני הזוג שרה (ג'וליה סטיילס) ופול (סקוט ספידמן) עוברים עם בתם הקטנה האנה (פיקסי דייוויס) לעיירה סנטה קלרה שבקולומביה. אביה המנוח של שרה הוריש לה מפעל אותו מנהל סבה, ג'ורדן (סטיבן ריאה).
 
בני הזוג ובתם משתכנים בבית מרווח בלב צמחייה טרופית, השייך למשפחה, ועד מהרה הם חשים שאירועים מוזרים מתרחשים בבית, בעיקר סביב בתם. הם לומדים לדעת שהמקומיים פוחדים מפני רוחות של ילדים, שכן לפני 500 שנה זרים שכבשו את המקום כלאו את כל הילדים בכנסייה המקומית והציתו אותה, וכל הילדים נשרפו למוות. מאז, כך מאמינים המקומיים, רוחות הילדים הזועמות מחפשות נקמה.
 
נראה כי הרוחות שמו את האנה על הכוונת שלהם, אלא שבני המשפחה לא מודעים לסכנה הממשמשת וקרבה. עם ונסה טמאיו, גילרמו מוראלס ויטולה. 92 דקות.

מתוך האפלה – מועדי הקרנות
 
אחד הסרטים היותר מופרכים שנראו בזמן האחרון. זה מתחיל מסיפור רדוד וקלוש, שלא מצליח לייצר עניין, גם כשמעורבות בו רוחות עבר של ילדים קטנים. כסרט אימה הוא נטול אלמנטים מצמררים והתפתחות הסיפור, המסתמך כביכול על אמונה תפלה של המקומיים בקולומביה, לא אמינה וחסרת כל היגיון פחות ופחות ככל שהעלילה מתקדמת. לקראת הסוף היא מגיעה לידי אירועים אבסורדיים מגוחכים. קשה אפילו לבוא בטענות לשחקנים, בהם סטיבן ריאה עתיר הקבלות, משום שלא ניתן להם מלכתחילה חומר סביר לעבוד איתו.       
  

  
 
"הקרימינלים" (ארה"ב 2015)
 

מתח-אקשן. סרטו של ג'קי ארל היילי. זאק (מייק פיט), נואה (דן סטיבנס), וורן (כריסטופר אבוט) וברייס (רוב בראון) הם חברים טובים ויזמים נמרצים המזהים הזדמנות עסקית ומשקיעים ממון רב במניות חברת פיתוח תרופות שעומדת לחולל מהפכה בענף הפרמקולוגיה.
 
אלא שלתדהמתם בעל החברה נעצר בשל מסכת הונאות והמניות של החברה מאבדות מערכן. מתברר שנואה, שדאג למימון העסקה, לווה את הכסף מגנגסטר קשוח, אדי (ג'ון טרבולטה). זה פוגש אותם ומציע להם עסקה שאי אפשר לסרב לה, תמורת ויתור על חובם. עליהם לחטוף צעיר ולהחזיקו כשבוי, כדי שאדי יוכל להשתמש בו כמקח וממכר בעסקיו האפלים.
 
הארבעה, שמעולם לא ביצעו עברה, מוצאים עצמם מעורבים בחטיפה, שדווקא מצליחה להם, אבל אחר כך הם עושים את כל הטעויות האפשריות. 94 דקות.
 
הקרימינלים – מועדי הקרנות
 
סרט שלא החליט מה הוא רוצה להיות, ושלל סגנונות, השפעות ומחוות משמשות בו בערבוביה לא טובה. כקומדיית פשע הוא ממש לא מצחיק, אפילו לא בפאנצ'ים שאמורים להיות הקומיק רליפים של הסיפור. כסרט עוקץ, עלילתו אינה יותר מאשר תסבוכת אירועים מבולבלת ומסורבלת. בכלל, ארבעת הגיבורים הם אמנם טירונים בפשע, אבל הם לא אמורים להיות סופר אהבלים ונאיביים כמו שהם מצטיירים כאן. מייקל פיט הוא שחקן שאני אוהב, אבל כאן הוא בשיאו בעיקר כשהוא פולט, בכל מיני סיטואציות, כמה שיותר פעמים את סיסמת המפתח פאק! וטרבולטה? מה שרואים ממנו בסרט הזה הוא  סך כל הדמויות שגילם ב"לתפוס את שורטי", "ספרות זולה", "עימות חזיתי" וכו'. וזו לא מחמאה! 
  
  
 

"מומנטום" (דרום אפריקה-ארה"ב 2015)
 
אקשן. סרטו של סטפן ס. קאמפנלי. שוד מתוחכם של חדר כספת בבנק מתבצע. חבורת הפורצים המיומנים, שלראשיהם קסדות אטומות המונעות את זיהוים, כמעט מסיימת את מלאכתה. אלא שלפתע נשמטת הקסדה מראשה של אישה צעירה ויפה. מצלמות האבטחה קולטות אותה וכך גם בני הערובה בבנק.
 
כאן מתחילה הבעיה של אלכס (אולגה קירילנקו), שבעבר הייתה סוכנת של ארגון ביון. היא מגלה שנפתח מצוד רחב אחרי חבורת השודדים ושכוח משימה נשלח לחסל אותם. מאחר שהיא היחידה שצולמה ונחשפה, קל מאוד לאתר אותה. אלכס פותחת במסע הימלטות ומגלה שמאחורי השוד לו הייתה שותפה מסתתר סיפור הרבה יותר גדול מאשר גניבת יהלומים. 96 דקות.
 
מומנטום – מועדי הקרנות
 
צריך לצפות בסרט הזה כדי להבין שאפילו אקשן נון-סטופ יכול לפעמים להתיש ולהימאס. אין היגיון בסיפור ומרבית הדמויות בו מוקצנות, מופרכות ולא אמינות. ועם כל הכבוד למהלכים של אולגה קירילנקו מאז "קירות" ו"קוונטום של נחמה", היא עדיין לא שחקנית מרשימה וכריזמטית עד כדי כך שניתן יהיה לאפשר לה להוביל סרט. גם אם הוא  רובו ככולו על בסיס אקשן. הסך הכל כאן מאוד ירוד ומאכזב.
      
  
 
 

    


10/12/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע