סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: עץ הזית ועוד
 

 
 
איסיאר בולאן ביימה סרט מרגש, סוזנה וויט מפספסת ב"בוגד משלנו" ו"מרחוק" פשוט נהדר


"עץ הזית" (ספרד, 2016)

דרמה. סרטה של איסיאר בולאן. אלמה (אנה קסטילו) היא צעירה ממשפחת חקלאים מחוספסת בספרד, שעסקה במשך דורות בגידול עצי זית לפרנסתה.

יש לה קשר מיוחד עם סבה המזדקן רמון (מנואל קוקלה), שהפסיק לדבר לפני 12 שנה, לאחר שבנו, אביה של אלמה, מכר את עץ הזית החביב עליו, העתיק במטע המשפחתי, בן 2,000 שנה, על מנת לקנות מסעדה.

הסב המדוכדך החל מעביר את ימיו בהליכות למקום בו העץ היה שתול ושהיות ארוכות שם בשתיקה רועמת, בתקווה שישוב לראותו שם באחד הימים. אלמה לא מסוגלת לספוג יותר את סבלו וצערו של הסב ופותחת במסע חיפושים אחר העץ האבוד. במפתיע היא מצליחה לגלותו בפואייה של משרדי חברת אנרגיה עשירה בדיסלדורף, גרמניה, וכעת מתכננת מסע לשם, להשבת העץ. 100 דקות.

עץ הזית - מועדי הקרנה

סרט יפהפה, מגובש ומרגש. הקשר שבין אדם ואדמה, הזיקה של משפחה לשורשיה תרתי משמע, למסורת עתיקת היומין שלה ולגידול עצי הזית רבי השנים זוכים כאן לטיפול קולנועי נפלא של הבמאית בולאן.

מצד אחד, העלילה מאוד מעוגנת במציאות, מציגה את הקונפליקט הבין-דורי במשפחה, את התשוקה לשמר את אוצרותיה הנעוצים בקרקע זה דורות, מול הפרגמטיזם נטול הרגשות בעידן בו הנטל הכלכלי מחייב שיקולים אחרים. דרך הנראטיב האלגורי משתקפת כל קשת הדימויים ביחסי בני דורות שונים במשפחה, והעקרונות המנוגדים המנחים אותם בגישה לנכסים הפיזיים והרגשיים בחייהם. ודווקא החיבור המוצק בין הסב ונכדתו מוביל את הטון, בניגוד לפער הגילי ביניהם. אנה קסטילו מעולה כאלמה.

   


עץ-הזית-ענק.jpg
עץ הזית (צילום: יח"צ)

"מרחוק" (ונצואלה-מקסיקו 2015)

דרמה. סרטו של לורנצו ויגאס, זוכה פרס ארי הזהב בפסטיבל ונציה. ארמנדו (אלפרדו קסטרו) הוא גבר בעל אמצעים, העובד בייצור שיניים תותבות. בכספו הוא מפתה נערים צעירים לדירתו, שם הוא מבקש מהם להתפשט, מביט על אחוריהם, מאונן ומגיע לסיפוקו. הוא לא רוצה לגעת. רק לצפות בהם ממרחק.

ארמנדו גם עוקב אחר איש עסקים מבוגר, איתו היו לו בעבר יחסים טראומתיים. ארמנדו מפתה את אלדר (לואיס סילבה), נער רחוב פראי ואלים, אבל זה מכה ושודד אותו. בהמשך הולכת ונרקמת בין השניים מערכת יחסים רגשית מורכבת, שמטלטלת את חייהם. 93 דקות.

מרחוק - מועדי הקרנה

יצירת קולנוע נהדרת. רגישה, מאופקת, זועקת ומטלטלת בשקט שלה. הבמאי ויגאס ידע ליצור סרט שהאמירה שלו מחלחלת, כמעט ללא מילה. אין צורך בהרבה דיבורים. המבטים, הפעילות השקטה, האקטים הפשוטים, מספרים הכל ללא צורך בהסברים נוספים.

זהו קולנוע בעל עוצמה פיוטית, הנובעת דווקא מהיעדר מלל רב ומהאניגמה שהצופה צריך לפענח. ויגאס מציב באמנות בזה אחר זה את החלקים השונים בפאזל הנרקם לנגד עינינו. ברמיזות, בשברי מידע - בשפה קולנועית מינימליסטית, יפה וכובשת. שני השחקנים הראשיים מצוינים.

   


"בוגד משלנו" (אנגליה-צרפת 2016)

מתח. סרטה של סוזנה ווייט, על פי ספרו של ג'ון לה קארה. פרי (יואן מקגרגור) וחברתו גייל (נעמי הריס) מבלים חופשה זוגית במרקש, ובדרך מקרה פוגשים שם בדימה (סטלן סקרסגארד), גבר כריזמתי, רעשני והמוני, ממוצא רוסי. תחילה מדובר רק בבילויים משותפים, אלא שמתברר שדימה קשור למאפיה רוסית כוחנית, שהבוס החדש שלה, המכונה "הנסיך", מאיים לחסל אותו ואת בני משפחתו.

דימה מחליט לנצל לצרכיו, כדי להציל את משפחתו, את בני הזוג התמימים, ולהעביר דרכם לשירותי המודיעין הבריטי מידע מפליל אודות "הנסיך" ואנשיו ופרשת שחיתות בה הם מעורבים בלונדון. פיטר וגייל מוצאים עצמם במסע מטלטל לפריז ואחר לעיר ברן ולבית מקלט באלפים השוויצריים, והם מבינים שנפלו למלכודת ושארגון הפשע הרוסי עלול לחסל גם אותם. 107 דקות.

בוגד משלנו - מועדי הקרנה

מותחן בעל סיפור שטחי ופשטני שלוקה בהמון פגמים. מבלי להכיר את ספרו של לה קארה, אפשר לקבוע שבתסריט שעובד ממנו ניכרת תחושה של כתיבה מרושלת, לא הדוקה ולא מעמיקה, מה שמקשה על שלושת השחקנים הראשיים המוכשרים להתבטא.

מסטלן סקרסגארד אנחנו רואים בעיקר מניירות וולגריות גסות. וכהמשך ישיר לכך אומר שהבימוי של סוזנה ווייט גמלוני ומגושם. היא מנסה לנפק סרט בעל סצנות מסוגננות, אבל מה שיוצא לה אלה מעמדים מגוחכים, מנופחים מחשיבות עצמית, שרק תתקע סיכה בבלון - וכל האוויר ייצא מהם. למרות שמדובר בסרט הנודד מאפריקה לאירופה וממקם את הגיבורים באתרים אקזוטיים ציוריים, מהר מאוד הוא הופך משעמם ואפילו מעיק.

  


"המירוץ" (ארה"ב 2016)

דרמה. סרטו של סטפן הופקינס. בשנות ה-30 היה ג'סי אוונס הצעיר היחיד ממשפחתו האפרו-אמריקנית שהצליח להגיע ללימודים בקולג'. במוסד הלימודים באוהיו מרשימים כישורי הריצה שלו את מאמן האתלטיקה לארי סניידר, שבוחר להשקיע בצעיר על מנת להפכו לאצן אולימפי.

בעוד ג'סי הופך לאחד האלופים המבטיחים והמובילים בארה"ב בריצות קצרות, מתמודד עם הקונפליקטים האישיים שלו, המחייבים הקפדה בלימודים ונגד השחורים בעיקר בחלקים הדרומיים של אמריקה, דן הוועד האולימפי האמריקני האם בכלל לשלוח נבחרת לאולימפיאדת ברלין 1936, לאחר שהמפלגה הנאצית התבססה בשלטון בגרמניה והחלה להחיל את חוקי הגזע שלה.

בסופו של דבר מכריע אוורי ברנדייג, מראשי הוועד האולימפי האמריקני, לשלוח נבחרת אמריקנית לברלין, שכללה אצנים יהודיים וגם את אוונס השחור, שהתלבט קשות לפני שהחליט להצטרף למשלחת. באצטדיון בברלין הוא עתיד להעכיר שוב ושוב את מצב רוחו של היטלר להרשים את העולם. 134 דקות.

המירוץ - מועדי הקרנה

סרטו של הופקינס אולי נאמן לאמת ההיסטורית פחות או יותר, אבל יש בו לא מעט ליקויים. קודם כל הוא יותר מדי מלוטש ומסוגנן, בעוד שניתן היה לצפות מסרט כזה שיהיה יותר פשוט ומחוספס, מה שהיה מעניק לו מידה רבה יותר של אותנטיות.

פרט לכך, וזה הרבה יותר חשוב, אין בסרט כמעט נשמה. כלומר, הכל נעשה נכון לכאורה, ומשחקו של סטפן ג'יימס האנונימי יחסית סביר, אבל התחושה היא שמשהו חסר, שהבימוי לא קולח, לא אחיד בכל חלקי הסרט ולא מצליח לגעת בעצבים חשופים, למרות הסיפור המלודרמטי הגדול והטעון. כך שלמרות שהוא מביא למסך את סיפורו החשוב של אוונס, ויודע גם להדגיש את הנקודה שהרץ המצטיין נתקל בגזענות לא רק בגרמניה הנאצית, אלא עוד לפני כן, ובראש ובראשונה, במולדתו ארה"ב, יש כאן תחושה של פספוס והחמצה.

  


"ללכת בדרכך" (ארה"ב 2016)

דרמה. סרטה של תיאה שארוק, על פי ספרה רב המכר של ג'וג'ו מויס. לו קלארק (אמיליה קלארק) חיה חיים שגרתיים ונטולי ריגושים. היא עובדת במלצרות ודי בטוחה שאינה אוהבת את החבר שלה, פטריק.

חייה משתנים כאשר מוצע לה לעבוד כמטפלת האישית של וויל טריינור (סם קלפלין). הוא היה הרפתקן שנהג לרכב בתדירות גבוהה על האופנוע שלו, עד שאירעה לו תאונה קשה שהותירה אותו משותק ומרותק לכסא גלגלים. עקב כך איבד וויל את הרצון להמשיך לחיות. אבל כאשר לו נכנסת לחייו, איכשהו היא מצליחה לעורר בו מחדש את ייצר החיים ורגש חזק כלפיה, וחיי שניהם עומדים להשתנות מהקצה אל הקצה. 110 דקות.

ללכת בדרכך - מועדי הקרנה

  



"יום האם" (ארה"ב 2016)

דרמה. סרטו של גארי מרשל. העלילה עוקבת אחר שלוש אימהות ביום האם. סנדי (ג'ניפר אניסטון) היא גרושה מאושרת, עד שמתברר לה שבעלה לשעבר יוצא עם אשה הרבה יותר צעירה ממנה. היא צריכה להסתגל לעובדה שלבנים שלה יש אם חורגת צעירה ויפה. האחיות ג'סי (קייט הדסון) וגבי (שרה צ'לקה) זוכות להפתעה מאמן, שלא מאושרת, בחשון המעטה, שגבי היא לסבית ושג'סי יוצאת עם גבר שחור.

למירנדה (ג'וליה רוברטס) אין ילדים והיא ממקדת את חייה בקריירה שלה. קריסטין (בריט רוברטסון) נהנית מאימהותה הטרייה, אך לא מהלחץ המגיע מצד החבר שלה, שתתחתן איתו. ויש גם גבר בתמונה: ברדלי (ג'ייסון סודייקיס) מנסה להיות הורה מוצלח לשתי בנותיו, מאז אמן הלכה לעולמה לפני שנה. הבעיה היא שהוא לא מכיר ביום האם. 118 דקות.

יום האם - מועדי הקרנה

  


02/06/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע