סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח בטקס סוער זכה "סופת חול" בפרס אופיר
 

 
 
רבע שעה לאחר מכן עלתה השרה רגב לחלק את פרס הסרט הטוב, ופתחה בנאום קנטרני חריף, כשבין היתר היא תוקפת ויורדת על המחליטים בקרנות בארץ. ותחילה היא מסבירה מדוע יצאה באמצע שירם של נפאר וצברי. 'יש לי הרבה סבלנות לאחר', אמרה. 'אבל אין לי סבלנות לדרוויש ולכל מי שרוצה לחסל את עם ישראל. דווקא להתחלה של השיר, 'תרשום אנחנו ערבים', בוודאי שאנחנו מסכימים, אבל בסוף השיר כשהוא אומר שהוא אוכל את הבשר של כולנו, של העם היהודי, לזה לא אני ולא אתם צריכים להסכים'."
שרת התרבות מירי רגב כמעט גרמה לפיצוץ אירוע חלוקת פרסי אופיר לקולנוע


אני מאשים
 
כבר שנים טוענים שהוא משעמם, משמים, מייגע. אפילו מרדים. אבל אמש סיפק טקס חלוקת פרסי אופיר, בו מדובר, בעיקר בחלקו האחרון, את כל הדרמות האפשריות. אפילו כאלה שלא תראו בסרטים. וכמו בכל תסריט טוב, האקשן הלך ונבנה בהדרגה. זה התחיל על מי מנוחות. באמצע הטקס, אחרי חלוקת פרס עיצוב התלבושות וביצוע "בלדה לשוטר" מתוך "השוטר אזולאי" על ידי הזמרת קרולינה, עלה לבמה יו"ר האקדמיה מוש דנון
  
בטיימינג תמוה הוא פצח בנאום ארוך המנסה לענות על הטענות שנשאלו לא אחת בשבועות האחרונים, מדוע אין חברים ערבים באקדמיה. הוא מסביר שהאקדמיה היא גוף מאחד ולא מפלג ומדבר בשבח האחדות בין כל הזרמים בעם. מן נאום פייסני, אבל כזה שלא בדיוק משיג את מטרתו.
 
כשתאמר נפאר עולה לבצע את "אני לא פוליטי", שירו מתוך הסרט "ג'נקשן 48", שרת התרבות מחליטה לצאת מהאולם, במחאה על הסימפול ובו טקסט של מחמוד דרוויש. יוסי צברי מצטרף לתאמר עם טקסט מקביל בעברית, והקטע של השניים הוא אחד החזקים, האמיצים והלא מתחנפים של הערב. 


בשלב יותר מאוחר עלתה לבמה אילנה דיין כדי להגיש את פרס הסרט הדוקומנטרי מעל 60 דקות, ופצחה בנאום "אני מאשים" קטגורי. "הקברניטים שלנו מקבלים החלטות של חיים ומוות, אבל את הסיפור אנחנו מספרים. האנשים שעושים קולנוע דוקומנטרי. האנשים שמתעדים את המציאות. אפילו אלה מאיתנו שעושים עיתונות. וצריך לומר את זה בקול רם. גם לשלטון הכי חזק. גם לשרה הכי נחושה.

"אתם לא מחליטים מה הסיפור שנספר. לא באמצעות הכסף שלכם. לא באמצעות הצנזורים שלכם. ולא באמצעות עושי דברכם. וכשרוחות רעות מנשבות, אנחנו נצלם אותן ונספר אותן. כשסכנה מרחפת מעל כל מה שיקר לנו, מעל האנשים והמיעוטים הכי חלשים, ומעל היחידים ששומרים עליהם, כשסכנה מרחפת מעל התקשורת החופשית ומעל בית המשפט העליון, כשזרמי העומק מאיימים, זו לא רק שעת העיתונאי, זו שעת המתעד. שעתם של היוצרים הדוקומנטריים".


"אין לי סבלנות לדרוויש"
 
רבע שעה לאחר מכן עלתה השרה רגב לחלק את פרס הסרט הטוב, ופתחה בנאום קנטרני חריף, כשבין היתר היא תוקפת ויורדת על המחליטים בקרנות בארץ. ותחילה היא מסבירה מדוע יצאה באמצע שירם של נפאר וצברי. "יש לי הרבה סבלנות לאחר", אמרה. "אבל אין לי סבלנות לדרוויש ולכל מי שרוצה לחסל את עם ישראל. דווקא להתחלה של השיר, 'תרשום אנחנו ערבים', בוודאי שאנחנו מסכימים, אבל בסוף השיר כשהוא אומר שהוא אוכל את הבשר של כולנו, של העם היהודי, לזה לא אני ולא אתם צריכים להסכים". דבריה עוררו תרעומת בקהל והחלו קריאות ביניים. 
  
בהמשך פרשה השרה את משנתה שקוממה עליה את משתתפי האירוע: "בחודשים האחרונים אני מקבלת פניות מיוצרים ויוצרות שמספרים לי בכאב על יחס מפלה שהם מקבלים מקרנות הקולנוע. גם ביום הקולנוע אמר לי בכיר בתעשייה, ואני מצטטת: 'הקרנות חוסמות אותנו'. הטענות הקשות הללו מגיעות אליי מבמאים, מתסריטאים ומשחקנים מנוסים, שדלתות המימון נסגרות בפניהם.
 
"ואני שואלת את עצמי, מיהם אותם לקטורים ומנהלים שקובעים איזה סרט ראוי להפקה ואיזה לא. האם אנשי הקרנות, כמו גם אנשי האקדמיה לקולנוע שבוחרים את הסרטים הטובים ביותר, מייצגים קשת נרחבת של דעות חברתיות? או שאלה אותם אנשים שמייצגים את אותה הגמוניה, את אותו מאגר חברתי מצומצם שחבריו מבטאים ריחוק מציבורים שלמים בחברה הישראלית?
 
"מה עלינו לעשות כדי לוודא שתהליך בחירת הסרטים שיזכו למימון יתבצע בצורה עניינית, שקופה ומקצועית, תוך הצגת מצג ונימוקים מלאים בפני אותם יוצרים שסרטיהם נדחו על ידי קרנות הקולנוע. אני מחויבת לבדוק האם אנחנו נותנים הזדמנות אמיתית גם ליוצרים ויוצרות צעירים".
 
בשלב זה החלה תסיסה באולם. אנשים צעקו נגד רגב, חלק החלו לעזוב את האולם במחאה, והשחקן רועי אסף ניסה להתפרץ לעברה וכשנחסם פנה ליציאה מהאולם כשהוא צועק לעבר הקהל: "אתם אפסים אם אתם לא יוצאים". והשרה בשלה: "אני מבינה שיש כאן הרבה גרבוזים ואורשרים", אמרה. "לא יעזור לכם. אני לא ארד עד שאסיים את דבריי. זה לא יאומן מה קורה כשמשמיעים דעה אחרת משלכם, והיא תושמע כאן. איזה ערב תרבותי של קבלת האחר. עמדתי שונה מעמדתכם אבל אין שום סיבה שתסתמו לי את הפה.
 
"הערב אני אומרת בצורה ברורה: הקולנוע הישראלי לא יהיה מועדון סגור. המציאות הזו תשתנה, ובשביל לעשות זאת עלינו להרים את המסך ולפעול לכך שבמוקדי קבלת ההחלטות יובטח ייצוג הולם לכלל קשת הדעות, התרבויות והמגדרים. אני מתכוונת להביא להגבלת תקופת הכהונה של מנהלי הקרנות, כמו בכל מוסדות התרבות. רענון, תפישות חדשות ואנשים חדשים, רק יועילו לקולנוע הישראלי". 




השרה מירי רגב (צילום: איציק בירן)


לא כך רצו שהפרס יוענק להם

 
עם יציאתה הוזמנה לבמה להצגת הסרטים המועמדים לפרס הסרט הטוב חברת מועצת הפיס לתרבות ואמנות היוצרת איבתיסאם מראענה מנוחין. וזו, נסערת אף היא, ראתה את חוסר השקט באולם, ופצחה במופע סטנד-אפ ספונטני משלה, שהמשיך את מחזה האבסורד. "אני רוצה שנפרגן לבן אדם שבתוכנו", אמרה. אנחנו אנשים מתורבתים. בואו נכבד את המקום שאנחנו יושבים בו. זה הבית שלנו. זה בית הקולנוע. בבית הזה אנחנו מיישרות קו, מסתכלות לאנשים בעיניים, מקשיבות האחת לשנייה, אוהבות אחת את השנייה, ערביות, יהודיות, לסביות, הומואים, מזרחים, אתיופיות, רוסיות, חיות, כלבים, חתולים. אנחנו אוהבים את כולם, המקום הזה שייך לכולנו. 
  
"מחמוד דרוויש אולי רוצה לאכול את בשר היהודי. אני ערבייה ולא מעוניינת לאכול בשר של אף יהודי, חוץ אולי מבעלי בעז... היצירה שלנו שווה. אנחנו אוהבות קולנוע, אנחנו מספרות סיפורים, לפעמים אנחנו גורמות לכם לבכות, ואנחנו גם יודעות לעשות לכם צחוקים. אנחנו עושות סרטים, אנחנו מדברות אליכם. זה הבית גם שלי. אני נולדתי בפוריידיס, כפר ערבי מוסלמי, משפחה קטנה אבל מדהימה. לימדה אותי לאהוב את האחר, לחבק את האחר, לא כי הוא יהודי, לא כי הוא פלסטיני. לימדו אותי לחיות זה לצד זה כאדם, כי אנחנו מאמינים בחרות של האחר. 
  
"אני פה כנציגה של מועצת התרבות של מפעל הפיס, אבל אני יוצרת כמוכם. קמה בבוקר ועובדת. חודשים בלי משכורת. אני לא מתדפקת על דלת משרד התרבות ושל אף אחד. אני לא מאמינה באלוהים. אני מאמינה באדם. אני מאמינה ביצירה. בכולנו זה נמצא". 
  
מראענה הצליחה להוביל את הטקס לסיומו הרגוע יחסית, הציגה את הסרטים המועמדים לפרס הסרט הטוב, הכריזה על הזוכה, וכשכל אנשי "סופת חול" עלו לבמה, חזרה גם השרה רגב לפוטו-אופורטיוניטי. ניכר היה על פניהם של המפיק חיים מקלברג, ועילית זקצר, הבמאית, וגם בדיבוריהם אודות עבודה ערבית-בדואית-יהודית הרמונית על הסט, שלא כך היו רוצים שהפרס יוענק להם. אבל שום צילום קבוצתי מחויך לא שינה את תמונת הסיום הצורמת של אירוע חלוקת פרסי אופיר בליל אמש.




צוות סופת חול מקבלים את פרס הסרט הטוב (צילום: איציק בירן)




צוות סופת חול, מימין: אסתי וחיים מקלבר, משמאל: הבימאית עילית זקצר (צילום: איציק בירן)



טקס סטנדרטי וקורקטי

 
אבל הרבה לפני כן עוד התנהל טקס סטנדרטי וקורקטי למדי בהיכל התרבות של אשדוד, בהנחייתו הנעימה של גורי אלפי. השחקנים מוריס כהן ורותם זיסמן כהן העניקו את הפרס הראשון לשי גולדמן, צלם הסרט "תיקון". הבמאית טליה לביא הניחה את פסלון העריכה בחיקה של שירה ארד ("אבינו"). את פרס הליהוק העניקה סוכנת השחקנים זוהר יעקובסון ללימור שמילה ("סופת חול"). המעצב האמנותי אריאל גלזר העניק לעמיתו המעצב האמנותי איתן לוי פרס על הישגים מקצועיים. 
  
הבמאי-שחקן קובי פרג' מסר את פרס העיצוב האמנותי ניר אדלר, אף הוא איש "סופת חול". לאה פרץ, ראש מחלקת האופנה ב"שנקר", זכתה בכבוד להעניק את פרס עיצוב התלבושות לחווה לוי רוזלסקי ("לעבור את הקיר"). ירין שחף, מנהל בית ספר לאיפור, מסר את פרס האיפור לכרמית בוזגלו בעבור "סופת חול". עברי לידר העניק את פרס המוזיקה לתאמר נפאר (שותפו לכתיבה, איתמר ציגלר, לא בארץ), בזכות "ג'נקשן 48".
 
הנאום של נפאר, חלקו בערבית חלקו בעברית, על החיים כפלסטיני-ישראלי ועל הקריאה לשיוויון מלא עם היהודים כאן, היה מהכנים והאמיתיים ביותר שהושמעו במהלך הערב. הזמרת קרולינה מעניקה את פרס עיצוב הפסקול, לאיתי אלוהב וגיל תורן, אף הם אנשי "ג'נקשן 48". 

לאחר מכן נפרדה השחקנית-מפיקה יעל אבקסיס מחברתה, השחקנית והיוצרת רונית אלקבץ, חמישה חודשים לאחר מותה. דברים רגשיים שיצאו מהלב. השחקנית נטע גרטי העניקה את פרס שחקנית המשנה לרובא בלאל-עספור, על "סופת חול". השחקן אלון אבוטבול העניק את פרס שחקן המשנה לתומר קאפון המפתיע מ"שבוע ויום". בשל היעדרו, לטובת שהות בתאילנד, לקח את הפרס עבורו הבמאי אסף פולונסקי, יחד עם הילדה ששיחקה בסרט. 
  
ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי, מעניק את פרס השחקנית הראשית לנועה קולר, כוכבת "לעבור את הקיר". את פרס השחקן הראשי מעניק רועי אסף למוריס כהן ("אבינו") שהודה בראש ובראשונה לאבינו, הוא בורא עולם, וציין בהתרגשות שבקרוב יהיה אבא, לקול מחיאות הכפיים של הקהל באולם. האם המיועדת היא כמובן רעייתו רותם זיסמן-כהן, שגם משחקת לצידו בסרט, כאשתו, המנסה להיכנס להריון. מין צירוף מקרים שכזה. 
  
נלי תגר
התכבדה להעניק את פרס מפעל החיים לבמאי דן וולמן, אחרי שסיפרה שהוא נתן לה את תפקידה הראשון בגיל עשר, ובזכותו בעצם היא בתחום. את הפרס קיבלה מידה אשתו ושותפתו ליצירה של וולמן, שושי, המספרת שדן בסין לרגל הקרנתו שם של סרטו החדש, "סיפור אהבה ארץ ישראלי". וולמן שלח וידאו תודות קצר לחברי האקדמיה, בו ציין את תרומתה הגדולה של רעייתו ליצירתו. 
  
השחקן שי אביבי מעניק את פרס הסרט העלילתי הקצר לאור סיני, במאית "אנה". צלם הסטילס זיו קורן מגיש את פרס הסרט התיעודי עד 60 דקות לטלי שמש ואסף סודרי, יוצרי "מוות בבאר שבע". הבמאי אבי נשר העניק את פרס התסריט לרמה בורשטיין, במאית-תסריטאית "לעבור את הקיר". פרס הבימוי מוענק לעילית זקצר, במאית "סופת חול" והזוכה בפרס הסרט התיעודי הארוך הוא "פרינסס שואו", המוענק על ידי אילנה דיין לבמאי הסרט עידו הר. זמרת היו-טיוב סמנתה שואו, גיבורת הסרט, שקודם לכן ביצעה את אחד הנאמברים המוזיקליים הנהדרים מהסרט, לא מתאפקת ועולה לבמה, ואף מזמינה אליה את קותימאן, המוזיקאי ששינה את חייה. 
  
בסיכומו של הערב זכה הסרט "סופת חול" בשישה פרסים (הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקנית משנה, ליהוק, עיצוב אמנותי, איפור), "לעבור את הקיר" קטף שלושה (תסריט, שחקנית ראשית, עיצוב תלבושות), "אבינו" בשניים (שחקן ראשי, עריכה) וכך גם "ג'נקשן 48" (מוזיקה, עיצוב פסקול). 
 


אבינו, מימין: הבימאי מני יעיש, השחקנים עמוס תמם ומוריס כהן (צילום: איציק בירן)


כל הפרסים:

 
הסרט הטוב ביותר: "סופת חול"
בימוי: עילית זקצר ("סופת חול")
תסריט: רמה בורשטיין ("לעבור את הקיר")
שחקן ראשי: מוריס כהן ("אבינו")
שחקנית ראשית: נועה קולר ("לעבור את הקיר")
שחקן משנה: תומר קאפון ("שבוע ויום")
שחקנית משנה: רובא בלאל-עספור ("סופת חול")
צילום: שי גולדמן ("תיקון")
עריכה: שירה ארד ("אבינו")
ליהוק: לימור שמילה ("סופת חול")
עיצוב אמנותי: ניר אדלר ("סופת חול")
עיצוב תלבושות: חוה לוי רוזלסקי ("לעבור את הקיר")
איפור: כרמית בוזגלו ("סופת חול")
מוזיקה: איתמר ציגלר ותאמר נפאר ("ג'נקשן 48")
עיצוב פסקול: איתי אלוהב וגיל תורן ("ג'נקשן 48")
סרט עלילתי קצר: "אנה" 
סרט דוקומנטרי קצר: "מוות בבאר שבע"
סרט דוקומנטרי ארוך: "פרינסס שואו"
פרס מפעל חיים: דן וולמן
פרס על הישגים אמנותיים: איתן לוי (עיצוב אמנותי) 



צוות סופת חול עם משה אדרי והשרה מירי רגב (צילום: איציק בירן)


עילית זקצר (צילום: איציק בירן)


 


נועה קולר (צילום: איציק בירן)


שירה ארד (צילום: איציק בירן)

 


אריאל גלזר מעניק פרס למעצב האמנותי איתן לוי (צילום: איציק בירן)



רובא בלאל עספור (צילום: איציק בירן)



23/09/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע