סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "לב שקט מאוד" ועוד
 

 
 
סרטו של איתן ענר לא מספיק שלם, "אור ירח" הוא מעשה אמנות יחיד במינו ו"טרומן: חברים עד הסוף" מפעים ומרגש


"לב שקט מאוד" (ישראל 2016)

דרמה. סרטו של איתן ענר. נעמי (אניה בוקשטיין), פסנתרנית מחוננת, עוקרת מתל-אביב לירושלים בעקבות משבר אישי שחוותה, ומתמקמת בדירה שכורה בבית בשכונת קרית יובל. שכניה, רובם ככולם חרדים, מאותתים לה כבר על ההתחלה שהתנהגות מסוימת וקוד לבוש שאינו תואם את אופי המקום, יזכה לתגובה קשה. שמחה (ליאור ליפשיץ), הילד החרדי של השכנה, שאינו מדבר אך ניחן בכישרון מוזיקלי, מתגנב לדירתה של נעמי, מנגן בפסנתר שלה ובעצם מאמץ אותה כמורתו למוזיקה ונגינה. פקח חניה (אורי גוטליב) מניח על שמשת מכוניתה של נעמי דוחות חניה פעם אחר פעם ונראה כי הוא שותף למזימה החרדית לסלקה מהמקום. מפגש מקרי שלה עם פבריציו (ג'ורג'יו לופאנו) נגן עוגב בכנסייה בעין כרם, גורם לה לחוש איום של ממש על חייה. 92 דקות.
           
הבמאי איתן ענר מרכיב תחילה סיפור טעון ומתוח, המשקף את ההוויה של ירושלים היום - קיטוב בין שלוש הדתות, חוסר יכולת לחיות זה בצד זה. בין נעמי, החילונית הפתיינית לכאורה מתל-אביב, אל מול דייריה המתחרדים של קרית יובל, שלא מקבלים את נוכחותה בקרבתם בעין יפה. היא אמנם ברחה מהקריירה המוזיקלית, אך הפסנתר שבדירתה השכורה לא מאפשר לה לשכוח, מה גם שהילד שמחה מזכיר לה עד כמה היא עצמה הייתה ילדה מוזיקלית מחוננת. יש בנוכחות של בוקשטיין, שהיא עצמה מוזיקאית ופסנתרנית, עוצמה נשית כובשת. אלא שהמסר שעובר ב-20 הדקות הראשונות של הסרט ולא מתקדם בהמשך לשום מקום. האינטראקציה של נעמי עם נגן העוגב פבריציו לא תורמת הרבה לסיפור, להוציא הוספת עוד קיסם למדורה. ככל שהסרט מתקדם נוצר הרושם שאת מה שהיה לענר לומר הוא השלים בחלקו הראשון ובהמשך הוא עובד על פול גז בניוטרל. "לב שקט מאוד" לא מספיק שלם ולא מספיק טוב לטעמי.
      
למועדי הקרנות

לב-שקט-מאד.jpg
"לב שקט מאוד" (צילום: יח"צ)


  


"אור ירח" (ארה"ב 2016)

דרמה. סרטו של בארי ג'נקינס. שלוש תקופות חיים – ילדות, נעורים, בגרות – בחייו של צ'ירון, צעיר שחור. כילד הוא גדל עם פאולה (נעמי הריס), אמו החד-הורית שמכורה כבדה לקראק ועוברת מגבר לגבר. היא לא ממש מגדלת אותו בשכונה מוכת הפשע בה הם מתגוררים במיאמי. צ'ירון הוא ילד ביישן, בקושי מדבר, שהזנחתה של אמו אותו פוגעת בו ללא תקנה. חואן (מהרשלה עלי), סוחר נרקוטיקה מקומי, מוצא אותו מסתובב לבדו במאורת סמים ולוקח אותו תחת חסותו. בת זוגו תרזה (ג'אנל מוניי) נעשית מדריכת חיים של הילד וביתה הופך מקום מקלט עבורו כשהוא זקוק לו. לצ'ירון יש חבר טוב אחד - קווין (ג'יידן פינר), בן תערובת מקסיקני-אמריקאי. מעמדת פתיחה לא קלה, צ'ירון לומד לחפש את עצמו ואת זהותו ולהיאבק למימוש עצמי. את צ'ירון משחקים שלושה: אלכס ר. היברט, אשטון סנדרס וטרבנטה רודס. 111 דקות.


סרט שהוא ללא ספק מעשה אמנות מיוחד במינו, קונצרט קולנועי סוחף ועוצר נשימה ביופיו ובתכניו. הסיפור לכאורה פשוט. הוא עוסק בהתבגרות ועיצוב זהות אישית ומינית של צעיר שחור בסלאמס המדכאים והמדוכאים של מיאמי. אבל לתוך השלד הסיפורי הרזה הזה לכאורה, יוצק הבמאי ג'נקינס, שזהו סרטו הארוך השני בסך הכל, יסודות מוצקים של מבנה מורכב. צ'ירון מתואר תחילה כילד רדוף ומפוחד. הבנים האחרים בשכונה מוכת הסמים והפשע מזהים בו את החוליה החלשה, ופעם אחר פעם לועגים לו ומתעללים בו. רק חברו הקרוב קווין מבין ללבו ומנסה לסייע לו. לתפקיד המנטור, המבוגר האחראי בחייו של צ'ירון, נכנס דווקא סוחר הסמים השכונתי, זה שמוכר קראק גם לאמו. המציאות במשכנות העוני של מיאמי מתעתעת. אדם אחד יכול להיות גם הדראג-דילר של אמך וגם המושיע שלך. האינטראקציה של צ'ירון עם אמו טעונה ומורכבת. לא רק שהיא כמעטלא גידלה אותו בפועל, אלא שהיא גם דורשת ממנו כסף לרכישת סמים. עולם הפוך. גם היחסים שלו עם תרזה, בת הזוג של בן חסותו הפושר, מגדירים את עצמם תוך כדי תנועה. היא סוג של תחליף אם עבורו, בעוד אמו הבלתי כשירה לתפקידה הביולוגי, מקנאה. צ'ירון הרגיש והחלש מול הילדים שפוגעים בו כל הזמן, שואל את חואן ותרזה אם הוא הומו? חואן מסביר לו שעם הזמן הוא ילמד לדעת מיהו ומהו. ג'נקינס מניח את סיפור ההתבגרות האלים והעדין הזה בו-זמנית על פלטפורמה אמנותית-יצירתית מטלטלת. פיזית ורגשית. את מה שהמצלמה הווירטואוזית שלו (בה אוחז ג'יימס לקסטון) עושה - קשה לתאר. גם המוזיקה המקורית המסעירה של ניקולס בריטל לא מרפה. ואי אפשר שלא לציין גם את העריכה - בעלת קצב משלה – של ג'וי מקמילון ונאט סנדרס. "אור ירח" הוא ללא ספק פנינה קולנועית נדירה.       

למועדי הקרנות

אור-ירח-יחצ.jpg
"אור ירח" (צילום: יח"צ)


  


"טרומן: חברים עד הסוף" (ספרד- ארגנטינה 2015)

דרמה. סרטו של ססק גאי. חוליאן (ריקרדו דארין), שחקן תיאטרון בעל קבלות רבות, חי במדריד עם כלבו הנאמן טרומן. תומאס (חוויאר קמארה), חברו הטוב זה עשרות שנים, מגיע אליו בהפתעה מקנדה, שם הוא חי כבר תקופה. הוא הגיע לארבעה ימים, במהלכם הם מנסים לסגור מעגלים ולהשלים פערים, ואף למצוא מישהו שיוכל לטפל במסירות בטרומן לאחר לכתו של חוליאן, חולה סרטן מתקדם שהחליט לוותר על המשך הטיפול הכימותראפי. לשניים חברה טובה - פאולה (דולורס פונזי) החרדה לחוליאן ולעתיד לבוא. תומאס יעביר עם חוליאן רגעים קטנים של חסד, יהיה שותף לסיכום החיים שלו, שיש בו סנטימנטליות בצד אירוניה, לחרטות שלו, למפגשים מהסוג המשפחתי, לאופן בו אנשים בסביבתו יבחרו להיפרד ממנו, והוא מהם. והוא מהחיים. 108 דקות.     

זה סיפור של אהבת נפש עמוקה בין שני חברים ותיקים. כאלה שעברו ביחד ולחוד כמעט הכל. כאלה שלמרות שמתגלעות ביניהם לפעמים מחלוקות עמוקות (ואוקיאנוס פיזי אכן מפריד ביניהם), ושהם לא רואים הכל עין בעין, בסופו של יום הקשר האמיץ ביניהם יגבר על הכל. והאהבה תנצח, אפילו שמדובר בקלישאה שחוקה. ברגישות רבה, ובכתיבה תסריטאית כנה, אמיתית ונוגעת, בונה הבמאי ססק גאי פאזל אנושי מורכב, רגיש ומעורר אמפטיה והזדהות אינסטינקטיבית, בסרט שבבסיסו דווקא סיפור מאוד פשוט. וכלב. המסע של חוליאן פותח פצעים ישנים, מקלף מסכות מעל פנים צבועות, חותר לחקר האמת האנושית. ריקרדו דארין וחוויאר קמארה לא נראים "משחקים" כאן, אלא פשוט יצקו את תכונותיהם לתוך הדמויות שהם מגלמים - והתוצאה מופלאה. "טרומן: חברים עד הסוף" הוא בעיניי סרט מפעים ומרגש שראוי לכל אדם.   


למועדי הקרנות

טרומן-חברים-עד-הסוף-יחצ.jpg
"טרומן: חברים עד הסוף" (צילום: יח"צ)


 
  
 

"חי את הלילה" (ארה"ב 2016)

דרמה-אקשן. סרטו של בן אפלק, על פי ספרו של דניס להיין. העלילה מתרחשת בארצות הברית של שנות ה-20, תקופת היובש. ג'ו קופלין (אפלק), חייל משוחרר ובנו של תומס קופלין (ברנדן גליסון), רב-פקד במשטרת בוסטון, בוחר דווקא להיות מאפיונר. הוא מפלס דרכו במעלה דרגות סולם הפשע בחוף המזרחי והופך ממבריח משקאות חריפים לגנגסטר ידוע לשמצה. אלא שהוא שובר את אחד החוקים הבלתי כתובים של עולם המאפיה ושודד ראש ארגון פשע ואף מנהל רומן עם פילגשו. בנס הוא לא מוצא את מותו בעקבות זאת, אך מושלך לכלא וכשהוא משתחרר עליו לעזוב את בוסטון ולנדוד לטמפה שבפלורידה, שם ייאלץ לשרת בוס איטלקי אבל על הדרך יתחיל לבנות לעצמו מחדש בסיס כוח עם שותף חדש, דיון (כריס מסינה), יינשא לגבריאלה (זואי סלדה) היפה ויתכנן נקמה באלה שפגעו בו בבוסטון. עם אל פנינג, סיינה מילר, כריס קופר. 129 דקות.

זהו שיתוף פעולה שני של אפלק עם הנובליסט להיין, לאחר שלאונרדו דיקפריו הציע לו לקרוא את הרומן, ואף משמש בסרט כאחד המפיקים. סרטו הראשון של אפלק כבמאי "נראתה לאחרונה" היה מבוסס אף הוא על ספר של להיין, שסרטים ידועים נוספים שעובדו לקולנוע מספריו הם "שאטר איילנד" ו"מיסטיק ריבר". אפלק עיבד את "חי את הלילה" לתסריט, אם כי במקרה זה הן העיבוד והן הסרט לוקים בחסר. התחושה היא שאפלק, שצבר ביטחון גם כבמאי, לא מעט בזכות הצלחותיו ב"ארגו" ו"גנב עירוני", הלך על פרויקט שאפתני מדי, ובהיקף יריעה רחב הרבה יותר ממה שהיה כדאי. אמנם הפחת רוח חיים בתקופת הגנגסטרים בשנות ה-20 של המאה הקודמת דווקא עובדת יפה. ניכר שהושקעה מחשבה רבה בשחזור התקופה ובבניית הדמויות והעלילה, אבל זה בא על חשבון מיקוד והידוק הסיפור, שמתפזר לכיוונים רבים מדי ובשלב מסוים נהיה טרחני ומייגע. גם שתי המגבעות, בימוי ומשחק, שאפלק נטל על עצמו בנוסף לכתיבה והפקה, לא עובדות כאן טוב ובשתיהן הוא לא מרשים. עם זאת, סצנות רבות, שחזור עידן הגנגסטרים, המרדפים וקרבות הירי עובדים יפה ומעידים על כך שאפלק, גם כשאינו מצטיין, עושה עבודה ראויה להערכה.      

   
למועדי הקרנות


חי-את-הלילה-יחצ.jpg
"חי את הלילה" (צילום: יח"צ)


  


"מכורים לזהב" (ארה"ב 2016)

הרפתקאות-דרמה. סרטו של סטפן גאגן, המבוסס על אירועים אמיתיים. קני וולס (מתיו מקונוהיי) הוא יזם, קומבינטור וטיפוס חלקלק שחולם על התעשרות מהירה. כדי לממש את שאיפותיו הגרנדיוזיות הוא יוצא למסע בג'ונגל האינדונזי המסוכן, יחד עם מייקל אקוסטה (אדגר רמירז), גיאולוג שהחיים לא חייכו אליו. השניים ינסו לאתר בלב הטבע הפראי מכרה זהב שמיקומו ידוע להם, פחות או יותר. עם ברייס דאלאס הווארד, סטייסי קיץ' וקרייג טי. נלסון. 121 דקות.
 
 למועדי הקרנות

מכורים-לזהב-יחצ.jpg
"מכורים לזהב" (צילום: יח"צ)

 
  


26/01/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע