סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "בן גוריון, אפילוג" ועוד
 

 
 
יריב מוזר בדוקומנטרי ענק על רה"מ הראשון, אסור להחמיץ את "עניינים אישיים", "טריינספוטינג 2" הוא עבודת קולנוע משובחת ו"התנגשות" די צולע



"בן גוריון, אפילוג" (ישראל 2016)

דוקומנטרי. סרטו של יריב מוזר. במהלך חיפושים לצורך שחזור סרט עלילתי אודות בן גוריון שנעשה בשנות ה-60, התגלו בארכיון שפילברג בירושלים  סלילי 35 מ"מ ובהם ריאיון מצולם בן שש שעות עם דוד בן גוריון, שמעולם לא נחשף. ריאיון זה שימש כתחקיר לכתיבת תסריטו של הסרט העלילתי ההוא. לא היה לו ערוץ קול אבל בחיפוש נוסף, בארכיון בן גוריון בנגב, התברר שיהודי בריטי בן 86, שהיה בזמנו הסאונד-מן של הריאיון, הפקיד את סלילי ההקלטות שם. התמונה והקול אוחדו ומתוך הריאיון המרתוני, אותו קיים עם בן גוריון בחור אמריקני צעיר שירד בעקבותיו לשדה בוקר, ערך מוזר סרט שאורכו כשעה, הכולל גם תוספות של קטעי ארכיון מחייו ומהקריירה שלו, ועוד אפיזודות מתולדותיה של המדינה. השנה היא 1968, ובן גוריון כבר בן 82. חמש שנים לפני כן התפטר בן גוריון במפתיע מראשות הממשלה וירד ליישב במו ידיו את הנגב, וחמש שנים לאחר מכן הלך לעולמו. בן גוריון משוחח בסרט על הכל: מחייו בפלונסק והציונות שדבקה בו ולא הרפתה, ועד הכרזת העצמאות, מהלך שהיה כרוך באומץ רב, שתי המערכות שישראל ניהלה עד מועד הריאיון וההגשמה האישית בירידה לשדה בוקר. מהתובנות שלקח מספר הספרים ומהנביאים ועד הפלרטוט עם הבודהיזם והעמידה על הראש בהמלצת ד"ר משה פלדנקרייז. 61 דקות.

לא פחות מאשר סרט ענק, מסמך חובה לכל אחד. על הסרט הזה צריך להתבונן מכמה זוויות. קודם כל כמובן "דברים שלא ידענו על דוד", וזה אמור עבור הדורות שזכו להכיר אותו כראש ממשלת ישראל. ועל אחת כמה וכמה עבור אלה שלא הכירו אותו יש כאן הצצה נדירה ומיוחדת לעולמו, חייו ומשנתו של בן גוריון האדם הפרטי. והיא מרתקת לא פחות ממנו. בן גוריון האזרח הוא אדם נינוח, מהורהר, מלא חוכמה ופילוסופיית חיים. ועם זאת אידיאולוג עד עמקי נשמתו. בלי מירכאות ובלי ציניות הוא מגשים לנגד עינינו בסרט את חזון יישוב הנגב וחזרה להתחלה, לעבודת האדמה. והבמאי יריב מוזר שוזר בכישרון ובתבונה רבה קטעי ארכיון וראיונות נוספים שנערכו איתו על ידי אנשי טלוויזיה מחו"ל בעיקר, המשלימים את התמונה היסודית והמקיפה שמציג הסרט. גם במישור הפרטי-אישי, הכולל הצצה חטופה לחייו עם רעייתו פולה וריאיון זוגי עם מלקולם מוגרידג', מראיין טלוויזיה מה-BBC. כמו כן, מציג הסרט את האינטראקציות שלו עם אישים אליהם היה מקורב, כל אחד בתחומו - אלברט איינשטיין, ד"ר משה פלדנקרייז ושידור בהנחיית איש הטלוויזיה האמריקני הנודע מה-CBS אדוארד מורו, בו שוחחו הידידים בן גוריון וראש הממשלה הראשון של בורמה, או נו, על בודהיזם. וכמובן שאי אפשר שלא להתייחס לתובנות המדיניות שלו, שנה לאחר מלחמת ששת הימים, שתמורת שלום צריך להחזיר את כל השטחים, למעט ירושלים ורמת הגולן. הסרט הזה מקבל ממד נוסף כשמציבים את המדינאי הדגול ומנהיגה הפוליטי הראשון של המדינה, מול הנפשות הפוליטיות הפועלות כאן היום. השוואה בלתי אפשרית כמובן, ולא צריך לנחש לטובת מי. אל תחמיצו את "בן גוריון, אפילוג".

למועדי הקרנות

בן גוריון אפילוג.jpg
"בן גוריון, אפילוג" (תמונת יחסי ציבור)

  
           

     
"עניינים אישיים" (ישראל 2016)

סרטה של מהא חאג'. סאלח (מחמוד שוואהדה) ונבילה (סנא שוואהדה) הם בני זוג מבוגרים החיים בנצרת. אחרי שנים בהם גידלו שלושה ילדים, שעזבו את הבית, יש ביניהם חוסר תקשורת כמעט מוחלט. סאלח שקוע רובו ככולו בלפטופ שלו, מנסה לעניין את נבילה במה שהוא מגלה שם, אבל היא מגיבה בחוסר אכפתיות בולט. חייה מרוכזים וממוקדים בטלנובלה שהיא רואה בטלוויזיה, ורק כשהוא מעיר לה היא מועילה בטובה להוריד את הווליום. האב מקטר עליה בשיחה נרגזת שהוא מנהל עם הבן הישאם (זיאד בכרי), החי בשוודיה, וזה נלחץ ומתקשר לאחיו טארק (דוריד לידאוי) המתגורר ברמאללה. בשכנותו מתגוררת גם אחותו, סמר (חנאן חילו) שבביתה חיה הסבתא הסנילית (ג'יהאן דרמלקוניאן). כל ילדי בני הזוג עושים מאמצים להשכין שלום בית בין ההורים. חברתה היפה של סמר, מאיסה (מאיסה עבד אלהאדי), מעוניינת שטארק, החבר שלה לכאורה, יגלה קצת יותר מחויבות כלפיה כדי שתוכל לתכנן איתו עתיד משותף. התפנית בעלילה חלה כשג'ורג' (עאמר חליחל), בעלה המוסכניק של סמר מתבקש על ידי במאית אמריקאית שמגיעה במקרה למוסכו, להגיע לאודישן לסרט בחיפה, אף שאינו שחקן (וזו גם הזדמנות עבורו לראות לראשונה ים), וכשסאלח ונבילה מקבלים את הזמנת בנם הישאם ונוסעים לשהות קצת במחיצתו בשוודיה. 90 דקות.
      
אף שזהו סרטה הראשון באורך מלא, מתברר שהבמאית מהא חאג' יודעת דבר או שניים על רגישות בין אישית, חמלה, הפכפכות הטבע האנושי ומה זה להיות בן אדם. סרט מעולה המציג מרקם חיים מדויק, פשוט, אמיתי, נוגע ללב. הכל מתחיל בתסריט החכם, המעודן והתואם-מציאות שכתבה חאג', כשגיבוריה היו יכולים להיות לא מוסלמים מנצרת אלא קתולים מטורונטו. בני אדם באשר הם. הדיאלוגים הפונקציונאליים ועבודת הבימוי, בכלל זה ההתנהגות-התנהלות והמחוות הגופניות של הדמויות, מפיחים בהן רוח חיים והופכים אותן לדינמיות. את מערכת היחסים הדועכת בין סאלח ונבילה, שקשה להאמין כי השחקנים המגלמים אותם הינם נון-אקטורס, מאפיינת חאג' באירוניה, הומור והמון אהבה, אף כי ברור שבעבורם סוף הדרך המשותפת הולך וקרב. גם זו המגלמת את הסבתא אינה שחקנית, וממנה מצליחה הבמאית להפיק את מרבית הקומיק-רליפים שבסרט. השילוב עם השחקנים המקצועיים שלצד אלה שלא "מיישרים איתם קו", או להיפך, יוצר הרמוניה מלאה בין הדמויות השונות באנסמבל. הפוליטיקה (הרי בכל זאת מדובר בפלסטינים, משני צידי הקו הירוק) נדחקת כאן לשוליים, על חשבון טיפול הגיבורים בענייניהם האישיים, וטוב שכך. "עניינים אישיים" הוא סרט שלא כדאי לכם להחמיץ.
 
למועדי הקרנות

עניינים-אישיים-יחצ.jpg
"עניינים אישיים" (תמונת יחסי ציבור)


  

 
"טריינספוטינג 2" (ארה"ב 2017)

דרמה. סרטו של דני בויל. ההזדמנות שהייתה לחבורת הפרחחים-בריונים-פושעים קטנים-גנבים מאדינבורו נוצלה, אבל אחר כך הגיעה בגידה שעליה קשה למחול ולסלוח. 20 שנה חלפו, הרבה השתנה אבל הרבה גם נשאר דומה. מארק רנטון (יואן מקגרגור), שבגד בחבורה, לקח את השלל של כולם וברח, חוזר מאמסטרדם למקום היחיד לו הוא יכול לקרוא בית. והם מחכים לו שם. ספאד (יואן ברמנר) עדיין מכור להרואין, מה שמביא אותו למצב של ייאוש וניסיון התאבדות, אלא שמארק מציל אותו. סיק בוי (ג'וני לי מילר) מפנטז על הקמת מועדון עיסוי וסאונה, שלא לומר אספקת שירותי מין, יחד עם חברתו-שותפתו, בחורה בולגריה ערמומית בשם ורוניקה (אנג'לה נדיילקובה), שבינה ובין מארק מתפתח קשר. בגבי (רוברט קרלייל) מצליח להימלט מהכלא ולחזור לאשתו ולבנו שהפך לגבר צעיר, והוא מצפה ממנו שיעבוד איתו בעסקיו המפוקפקים. אין ספק שבני החבורה הזו, כשהם ביחד או לחוד, יפצחו מהר מאוד במיזמי פשע שונים, עתירי דמיון ותעוזה. 117 דקות.
        
ללא ספק סרט פולחן מיידי, שלא צריך לחכות כדי שיהפוך לכזה - המחזיר את הבמאי דני בויל לשיאי השיאים של יצירתו מראשית הקריירה. נדיר שהמשכון הנעשה 20 שנה אחרי, עם אותו במאי ואותם שחקנים, מצליח לשמר את רוחו, אווירתו ואופיו של המקור. אבל כאן זה קורה, ובגדול. ויתרה מזו, בויל מצליח גם לשחזר, או יותר נכון להמציא מחדש, בשיא הדמיון והמעוף, את אותה שפה ורבלית-ויזואלית מיוחדת שיצר ב-1996, וכאן היא כבר מקבלת פרשנות חדשה ומעודכנת, עבור הדור של הכיר את היצירה הראשונה. הסיפור כאן (הכולל גם פלאשבקים לילדותם של בני החבורה) מורכב ומפותל. אלא שבויל פורש אותו במיומנות וביצירתיות, תוך שימוש בדימויים אודיו-ויזואליים פסיכדליים, מרהיבים ומרתקים. הרכבתם וחיבורם יחדיו של התמונה והפסקול - זו עוד מיומנות ייחודית שלו. הסרט מציג נראטיב סוחף, דיאלוגים פינג-פונגיים בסקוטית סלנגית שספק אם דוברי אנגלית סטנדרטית יכולים להבין, ורצף התרחשויות עוצר נשימה. באמצע החוויה המסעירה הזו מעביר מארק לוורוניקה "שיעור חיים" ורבלי מהפנט, שאין ספק כי יהפוך לסימן ההיכר של עבודת הקולנוע המשובחת הזו. אוסף השירים האקלקטי בו נעשה שימוש כאן כולל חומרים ישנים וחדשים כאחד. מ"Relex" של "Franky Goes to Hollywood" ו-"Radio Ga Ga" של "Queen", ועד "Rain or Shine" של "Young Fathers" ו-"Dad's best Friend", של "The Rubberbandits". השורה התחתונה: "טריינספוטינג 2" הוא סרט אדיר שחובה לצפות בו בלופ, שוב ושוב.

למועדי הקרנות

טריינספוטינג-2-יחצ.jpg
"טריינספוטינג 2" (תמונת יחסי ציבור)


  

 
"טוני ארדמן" (גרמניה 2016)

דרמה-קומדיה. סרטה של מארין אדה. ווינפריד (פטר סימונישק), פנסיונר אקסצנטרי החי עם כלבו המבוגר ווילי, מנותק למדי מבתו אינס (סנדרה הולר). היא קרייריסטית שעובדת הרחק ממנו, ברומניה, בתפקיד ניהולי בכיר בחברת השמה. כשהיא מגיעה לבית קרוביה בגרמניה ביום הולדתה, אביה, המארגן מדי פעם הצגות ילדים בבתי ספר בהן הוא גם מופיע בתחפושות שונות, מגיע למקום במקרה. נערכת ביניהם פגישה ספונטנית חטופה, ואז היא שבה לרומניה. ווינפריד מגלה שכלבו האהוב מת הוא נוסע לרומניה, שם הוא מפתיע את בתו, שלא ציפתה לראותו. היא מקבלת את פניו בחוסר רצון מופגן, אך בלית ברירה מחליטה להזמינו למסיבת קוקטייל של משרדה יחד עם אנשי חברה אותם היא שואפת להפוך ללקוחותיה. אינס, המתביישת באביה, שאין לו אפילו בגדי ערב ראויים, ומעדיפה אילו לא היה מגיע, מארחת באירוע אך מסבירה לו כיצד עליו לנהוג. אלא שהאב, בעל חוש הומור, לפעמים פתטי, לפעמים מקאברי, מסרב להיות האב הצייתן. בהמשך, בניגוד לרצונה, הוא יתחיל ללוות אותה לפגישות ונסיעות עסקים ויעשה לה "בושות", בהיותו מצויד בחליפה זולה, שינים מזויפות, פאה מגוחכת ובשם "טוני ארדמן". 162 דקות.
      
אחת מיצירות הקולנוע המקוריות והמרגשות שנראו. עבודתה הנהדרת של מארין אדה נראית מצד אחד כמו סדרת אימפרוביזציות מוצלחות שאוחדו לכלל מקשה אחת, ומאידך כמקבץ נפלא של סצנות, חלקן מביכות ולא נעימות, חלקן מאוד רגשיות ואמפתיות, הלקוחות מהחיים עצמם. אניס חיה בעולם הרשמי, ההישגי, המכופתר שלה. היא הצליחה להגיע למעמד הזה בדם, יזע ודמעות. רק שבדרך "איבדה" את אביה, את הרגישויות האנושיות אפילו לבני המשפחה הקרובים אליה ביותר. האב, מצד שני, מגיע אליה בתקופת האבל שלו על כלבו האהוב. הוא מחפש את הקשר לבת שדעך והתאדה עם השנים. והדרך שלו לנסות להשיג זאת ממנה הוא באמצעות מסיכות, משחק, אקטים של ליצן עצוב ושמח בו-זמנית. הסחות דעת מצד אחד וזעקה לתשומת לב מהצד האחר. אקטים שיגרמו לה בסופו של דבר לחוש מחדש אותו ואת החיים, להסיר מעליה את החליפות הרשמיות ושכבות המגן בהן עטפה את עצמה, ולהיוותר עירומה. "טוני ארדמן" הוא סרט שלא ישאיר אף אחד אדיש. יגרום לכם לצחוק. יגרום לכם לבכות. יגרום לכם לרצות לחבק מישהו. יצירה מעוררת השראה.

למועדי הקרנות

טוני ארדמן.jpg
"טוני ארדמן" (תמונת יחסי ציבור)


  

    

"התנגשות" (ארה"ב 2016)

דרמה-אקשן. סרטו של ערן קריווי. קייסי (ניקולס הולט) מכיר את ג'ולייט (פליסיטי ג'ונס) במועדון בקלן. שניהם אמריקאים צעירים החיים בגרמניה, כל אחד מסיבותיו שלו. הוא עבד כנהג מילוט בשירותו של מאפיונר מקומי, גראן (בן קינגסלי), השואף להיות שותפו של הבוס הגדול, הייגן קול (אנתוני הופקינס), המסרב לו על הסף. אבל למען אהובתו הוא פורש מעסקי הפשע והשניים עוברים לחיות יחד. אלא שג'ולייט לוקה במחלת כליות, ומתחילה לעבור דיאליזות. לשניים מתברר כי לא תוכל לעבור השתלת כליות בגרמניה, בהיותה נתינה זרה, והשניים זקוקים לסכום כסף עצום כדי לטוס לארצות הברית ולממן לה את הניתוח שם. בניגוד למשאלת הלב שלה קייסי חוזר לעבוד אצל גראן, כדי לעשות מכה. מתברר שזה מעוניין לנקום בהייגן קול על שסירב לעסקת השותפות שהציע לו, ומטיל על קייסי לחטוף משאית ובה כמות מוברחת עצומה של סמים. קייסי מזהה הזדמנות להשיג את הסכומים הדרושים לו למימון הטיסה והניתוח של אהובתו. 99 דקות.
   
סרט שמנסה ללכת על הכל, ולא משיג כמעט כלום. מצד אחד הוא מנסה להיות רומנטי, אבל לא ממש לא משכנע בקטע הזה. מצד שני הוא בונה על סצנות אקשן בהיי ספיד, וסרט פשע מסחרר לכאורה, אבל גם בקטע הזה הוא די צולע. לניקולס הולט ולפליסיטי ג'ונס אין מספיק נוכחות כדי להחזיק אותו על כתפיהם הצעירות. מצד שני, התותחים אנתוני הופקינס ובן קינגסלי די מתבזים כאן. הסרט גם מנסה להציע מזימה מתוחכמת שהצופה למד בסוף מהי, אבל בקטע הזה הוא רחוק מלשכנע. עבודה שטחית, מרושלת וכושלת למדי.

למועדי הקרנות

התנגשות-יחצ.jpg
"התנגשות" (תמונת יחסי ציבור)


  
      

 
"הצלצול 3" (ארה"ב 2017)

אימה. סרטו של חוויאר פ. גוטיירז. עוד פרק בסדרת הסרטים המצלצלת. רוחה של סמארה (בוני מורגן) שבה להטיל אימה ולהשליט את נקמתה באמצעות קלטת וידאו חדשה, שכל הצופה בה ימות בתוך שבעה ימים. ג'וליה (מתילדה אנה אינגריד לוץ), סטודנטית צעירה, מנסה לברר היכן נעלם הולט (אלכס רו), בן זוגה, וככל שעובר הזמן קיים חשש הולך וגובר לחייו. היא מגלה כי הוא צפה בסרטון מסתורי שבעקבותיו צלצל הטלפון והקול מצידו השני של הקו בישר לו כי הוא עתיד למות בתוך שבוע. ג'וליה מחליטה להקריב את עצמה כדי להציל את חיי החבר שלה, ותוך כדי המהלך מגלה "סרט בתוך סרט" אותו איש מעולם לא ראה. עם וינסנט דונופריו. 117 דקות.

למועדי הקרנות

הצלצול.jpg
"הצלצול 3" (תמונת יחסי ציבור)


  
 


23/02/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע