סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "בלייד ראנר 2049" ועוד
 

 
 
דניס וילנאב בסרט מרשים, "מכתוב" הוא קומדיה מהנה וג'ודי דנץ' מככבת בדרמה חדשה


"בלייד ראנר 2049" (ארצות הברית, 2017)

בדיוני. סרטו של דניס וילנאב. 30 שנה אחרי אירועי "בלייד ראנר", תעשיית הרפליקנטים ששירתה את משטרת לוס-אנג'לס ב-2019 נסגרה. אלא שאיש העסקים והיזם ניאנדר וואלאס (ג'ארד לטו) הקים פס ייצור חדש של רפליקנטים טובים, שלכאורה לא יכולים למרוד באדוניהם ולהזיק לחברה. כזה הוא קיי (ריאן גוסלינג) שתוך כדי שגרת פעילותו והמפגשים שלו עם הבוסית המפעילה אותו, לויטננט ג'ושי (רובין רייט), הוא מגלה רמזים לסוד קבור בעל פוטנציאל לטלטל ולזעזע את שארית הפליטה של החברה האנושית ולגרם לכאוס בתוכה. לקיי מתברר שלסוד האניגמטי יש השלכה גם על זהותו שלו. מי שיכול לפתור לו את התעלומה הוא צייד הרפליקנטים בדימוס, שכבר לא נראה 30 שנה, ריק דקראד (הריסון פורד), וקיי יוצא למסע על מנת לנסות ולאתר אותו. 163 דקות.

את הסרט הזה קיבלתי ברגשות מעורבים. מצד אחד, דניס וילנאב יצר אפוס עתידני תוכני וצורני מרשים ומפואר, שאמנם נשען על המקור אבל בהחלט עומד בזכות עצמו ומוסיף רבדים נוספים. מצד שני, אין מנוס מלהשוות אותו לקלאסיקה העל-זמנית שהקדימה את עידנה בהרבה של רידלי סקוט מ-1982. המפטון פנצ'ר, מחבר הסיפור ואחד התסריטאים של "בלייד ראנר 2049" (יחד עם מייקל גרין), לא מצליח להתעלות לרמת הכתיבה שלו עצמו (יחד עם דייוויד ווב פיפלס) בתסריט של "בלייד ראנר" המקורי, המבוססת על ספרו של פיליפ ק. דיק המנוח. אין בטקסטים של הסרט הזה את אותה הגות פילוסופית-פואטית שאפיינה את המקור. גם האופי הפילם-נוארי של מסעו של דקארד בסרט המקור הקלאסי לא בדיוק נשמר כאן, אפילו הולך לאיבוד. לטעמי, הסרט גם מעט ארוך מהרצוי, הסיפור שלו ותובנותיו לא מספיק עמוקים (שוב, לעומת המקור) ורוב הפוקוס שלו כאן הוא על ריאן גוסלינג. הוא נראה כמעט בכל סצנה ולאורך הרבה מאוד דקות מסך, ולמעשה זה כמעט מפגן סולו שלו. גוסלינג אמנם שחקן מצוין, אבל חסר לי בדמותו העומק שהיה בזו של דקארד-פורד בסרט הראשון. ואני עדיין מעדיף את המקור בו דקארד הוא אנושי, על פני גרסת הבמאי שיצאה מאוחר יותר, בה התברר שגם הוא רפליקנט, אף שתפקידו לצוד רפליקנטים שסרחו. השורה התחתונה: למרות דעתי המעט מסתייגת מומלץ מאוד, למרות הכל, לצפות ב"בלייד ראנר 2049". אין לי ספק שהוא יעורר פולמוס ער.

למועדי הקרנות


בלייד ראנר 2049 (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"מכתוב" (ישראל, 2017)

קומדיה. סרטו של עודד רז. סטיב (חנן סביון) וצ'ומה (גיא עמיר) הם צמד גובי חובות בשירותו של ראש ארגון פשע ירושלמי (איציק כהן) הנעזר בסייד-קיק (יגאל נאור). השניים מפעילים תחילה את לשונם השנונה כדי לקבל מבעלי עסקים את דמי הפרוטקשן עבור הבוס שלהם, ואם זה לא עובד, האגרופים נכנסים לפעולה. כשהשניים מתיישבים לאכול במסעדה מתרחש במקום פיצוץ גדול, ובנס יוצאים השניים ללא פגע. ומאחר שניצלו מהפיגוע הם הולכים לעשות ברכת הגומל בכותל, ואז מתחלף להם הדיסקט. הם מחליטים להוציא פתקים מהכותל ולנסות להגשים לאלה שתחבו אותם בין האבנים את המשאלות שהביעו. כך הם הופכים למלאכי גמילות חסדים, ועדיין עושים זאת בדרך העבריינית המוכרת להם. הם עושים חייל גם בדרך החדשה הזאת שלהם, אבל השאלה הגדולה היא מה יקרה כשהבוס שלהם יגלה את הטוויסט בעלילה. עם חן אמסלם, אנסטסיה פיין, בנימין שובה, גל אמיתי, אברהם סלקטר, עדנה בליליוס. 100 דקות.

חנן סביון וגיא עמיר הם תעשייה קומית אורגינלית לחלוטין. שני שחקנים שנפגשו כשלמדו יחד בניסן נתיב, גילו שיש ביניהם כימייה של מילים המאפשרת להם לכתוב לעצמם תפקידים ולא להידרש לאודישנים לדמויות שכתבו אחרים. זה היה תהליך, אבל בסוף הם ביססו את עצמם ככותבים-שחקנים מצליחים, בסדרות "עספור", "פצועים בראש" ואחרות. לסרט הראשון שלהם הם ליהקו את הבמאי עודד רז, חבר שאיתו עבדו בעבר, והתמהיל הזה יצר קומדיה מדליקה שעשויה להפוך ללהיט קופות גדול, משכיב מצחוק. ההומור הוורבלי שלהם הוא לגמרי אותנטי, כמו גם הדאחקות והגגים האחרים. הם גם שחקנים נהדרים שמבצעים להפליא את הדמויות שכתבו לעצמם. בקיצור, נראה לי שהנאה צרופה מובטחת למי שיצפה בסרט הזה.

למועדי הקרנות


מכתוב (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"להעיר את המלכה" (אנגליה, 2017)

דרמה-קומדיה. סרטו של סטיבן פרירס, המבוסס על מקרה אמיתי. ידידות לא צפויה נרקמת בין מלכת בריטניה ויקטוריה (ג'ודי דנץ') ועבדול (עלי פאזל), משרת הודי צעיר הנשלח לממלכה להביא לה את מתנת "המוהר", לרגל חגיגות יובל הזהב למלכה, שהיא גם קיסרית הודו. עבדול "מתחצף" ומישיר אליה מבט, בניגוד להנחיות שקיבל, אבל להפתעתו המלכה הקשישה, שנרדמת לא אחת בזמן מילוי חובותיה המלכותיים, מגלה בו עניין ומבקשת שיישאר וישמש כמשרתה האישי. בין השניים נוצרת ברית נאמנה ועבדול נעשה גם איש סודה. נראה כאילו ניצוץ חיים מחודש דבק בה בזכותו. עובדה זו לא מתקבלת בעין יפה אצל מקורביה המלכה ובנה יורש העצר, והם מנסים לחבל בקשר. ככל שהחברות ביניהם מעמיקה, המלכה מתחילה לראות עולם חדש ומשתנה דרך עיניו של עבדול, המחזיר לה את אנושיותה ואושרה, שאבדו במהלך שנות כהונתה. 112 דקות.

סטיבן פרירס בן ה-76, יהודי אגב, הוא אחד הבמאים הבריטיים האיכותיים בעיניי. ברשימתו בין היתר "פלורנס פוסטר ג'נקינס", "פילומנה", "גברת הנדרסון גאה להציג", "המלכה", והוותיקים יותר, "מכבסה יפהפייה שלי", "זקוף ת'אוזן", "סמי ורוזי עושים את זה" ועוד רבים. בעין אירונית ממזרית ומיומנת הוא עוסק כאן בשלל נושאים. בקולוניאליזם הבריטי הגזעני המתנשא על נתיני הממלכה. בצביעות הבוטה והבלתי נסבלת בה מתנהלת חצר המלכה. ביסודותיו של קשר אנושי אמיתי המתפתח נגד כל הסיכויים בין שניים הרחוקים זה מזה כמו יום ולילה - במנטליות שלהם, בהיררכיה המעמדית ביניהם, במוצאם, ובעצם בכל פרמטר שניתן להעלות על הדעת. כמו מנצח בעל שרביט קסמים, מתזמר ומתזמן פרירס בחדוות יצירה את מערכת היחסים בין המלכה ומשרתה האישי הודי, שהופכת תחת ידיו לממתק מהנה ומענג. והמופע הווירטואוזי של ג'ודי דנץ' בת ה-82 מושלם. ייתכן שעוד אוסקר בדרך, הפעם כשחקנית ראשית (כשחקנית משנה היא זכתה בעבור "שקספיר מאוהב").

למועדי הקרנות


להעיר את המלכה (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"חזק יותר" (ארצות הברית, 2017)

דרמה. סרטו של דייוויד גורדון גרין. ג'ף באומן (ג'ייק ג'ילנהול) גר בבוסטון ועובד במחסן של חברת "קוסטקו". הוא חי עם אמו האלכוהוליסטית פאטי (מירנדה ריצ'רדסון) בדירה קטנה. במפגש בבר עם חברתו לשעבר ארין (טטיאנה מסלאני), איתה הוא מקיים קשר רומנטי און-אנד-אוף מתברר לו שהיא נרשמה להשתתפות במרתון של בוסטון 2013. ארין מחוברת לג'ף ואוהבת את אופיו הנדיב, אבל מתוסכלת מכך שבכל פאזות היחסים ביניהם הוא לא היה מוכן לעגן את הקשר ביניהם במחויבות אמיתית. הוא מנסה לשכנע אותה לנסות לתת צ'אנס נוסף ליחסים ביניהם, ומבטיח לה שימתין לה על קו הסיום של ריצת המרתון. ג'ף מכין פוסטר עידוד ותמיכה בארין, מתייצב על קו הסיום ואז מתרחשים שני פיצוצים, אחד מהם בקרבתו, שמתבררים כפיגוע טרור. ג'ף מובהל לבית החולים והרופאים נאלצים לקטוע את שתי רגליו עד מעל לברך. ארין מגיעה לבית החולים ומתייצבת לצידו. כעת יהיה עליו, וגם עליה בתוקף הנסיבות, לעמוד במבחן הקשה ביותר של חייהם. מה גם שג'ף הפך שלא מרצונו לסמל לכוח העמידה של בוסטון.  119 דקות.

המעניין הוא שרק ארבע שנים חלפו מאז הפיגוע במרתון של בוסטון, וכבר נעשו שני סרטים שעוסקים בנושא (הקודם היה "הגיבורים של בוסטון"). כנראה שיש לאנשי תעשיית הקולנוע האמריקנית צורך דחוף להלל ולרומם את הרוח הבוסטונית הפטריוטית. הבמאי דייוויד גורדון גרין מתמקד קודם כל בהתמודדות האישית של ג'ף, וכמובן גם בקשר הרומנטי הכמעט הכרחי ועקב ההתרחשויות גם הדי מאולץ, שנרקם מחדש בינו ובין ארין. הוא גם לא שוכח כמובן לגעת בעניין שג'ף לא חפץ בו בכלל – הפיכתו לגיבור בוסטוני-אמריקני נערץ, סמל ומודל לחיקוי. יש בסרט כמה רגעים יפים, למשל אפיון בני המשפחה האמריקנית-אירית של ג'ף, טיפוסים המוניים שחיים בתוך המולה מתמדת. או הזווית של אמו הגאה, שמנסה לגזור את הקופון שלה מהיותו של בנה גיבור לאומי. ויש כמה רגעים מכמירי לב בהתמודדות האישית של ג'ף בניסיונו הנואש להיות עצמאי בתפקודו, ובדילמה הקשה שארין נקלעה אליה - ה"מחויבות" שלה להישאר לצדו ולדאוג לו. ג'ילנהול עושה כאן תפקיד טוב, אבל לא מצטיין. בשורה התחתונה, אין בסרט את התנופה והדינמיות שאפיינו את "גיבורי בוסטון", שהתנהל בצורה מסחררת והעניק לצופה חוויה עוצרת נשימה. "חזק יותר" הוא סרט סביר, אבל חסר בו התבלין שהיה יכול להפוך אותו להרבה יותר מזה.

למועדי הקרנות


חזק יותר (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"בחזרה לבורגונדי" (צרפת, 2017)

דרמה. סרטו של סדריק קלאפיש. לאחר שאביו לקה במחלה אנושה, שב ז'אן (פיו מרמאי) לאחוזה המשפחתית ממנה נעדר כעשר שנים, למפגש עם אחותו ז'ולייט (אנה ז'יררדו) ואחיו ג'רמי (פרנסואה סיביל). את כוס היין הראשונה שלהם הם לגמו יחד בגיל שלוש. לימדו אותם להריח לפני הטעימה, לגלגל על הלשון, לזהות את המתיקות הנכונה של הענב, מתי לבצור בצל ומתי בשמש, אבל לא לימדו אותם לאהוב ולכבד זה את זה. עתה יהיה עליהם להניח בצד את מטעני העבר ולהחליט במשותף על עתידו של העסק המשפחתי המפואר ועל הבית שאוצר בתוכו זיכרונות שונים עבורם. לכל אחד מהם משאלת לב אחרת: האחד חולם להפוך את האחוזה למלון ספא, האחר מבקש לחזור לאוסטרליה אל בנו הקטן, והשלישית לא מוכנה לאפשר לשכן היריב להשתלט על אדמותיהם. 113 דקות.

למועדי הקרנות


בחזרה לבורגונדי (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"אש חופשית" (צרפת-אנגליה, 2016)

אקשן. סרטו של בן וויטלי. סטיבו (סם ריילי) וברני (אנזו סילנטי) נוסעים למפגש מתוכנן עם שני חברי המחתרת האירית, כריס (סיליאן מרפי) ופרנק (מייקל סמיילי). הארבעה נפגשים מחוץ למחסן בבוסטון, מקום בו אמורה להתבצע עסקת מכירת נשק באמצעות מתווכת, ג'סטין (ברי לרסון). נציג ספקי הנשק אורד (ארמי האמר) מוביל אותם פנימה. את התחמושת עליה סוכם יספק סוחר הנשק ורנון (שריטו קופלי). נוצר מתח בין שתי החבורות, מה גם שמתברר שוורנון הביא את הנשקים הלא נכונים, אבל בכל זאת העסקה יוצאת לפועל והחבורה של כריס מעבירה את התחמושת לוואן שלהם ומעבירים לוורנון תיק ובו הכסף המגיע לו. אלא שאז קולט סטיבו שהארי (ג'ק ריינור), איש כנופייתו של ורנון, הוא האיש שהיכה אותו יום לפני כן, בגלל התעללותו בקרובת משפחה שלו. מהרגע הזה כבר אין מנוס מעימות בין שתי החבורות. 91 דקות.

למועדי הקרנות


אש חופשית (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"47 מטר" (ארצות הברית-אנגליה-הרפובליקה הדומיניקנית, 2017)

אימה-אקשן. סרטו של ג'והנס רוברטס. שתי האחיות ליסה (מנדי מור) וקייט (קלייר הולט) מגיעות למקסיקו שם יש להן משימה: לחקור את האוקיינוס. הן יורדות בכלוב צלילה מיוחד, ובעומק 47 מטר משהו משתבש. את הכלוב בו הן שוהות תוקף כריש לבן עצבני שנראה כי הוא מחפש בשר ודם אדם. האחיות מנסות לחזור אל פני הים ולהימלט מהתוקף האכזר, אבל הן נתקעות בעומק הים. יש להן במלאי חמצן לשעה אחת בלבד והשתיים יהיו חייבות לגייס את כל התושייה, היכולות הטכניות והרוח המנטלית כדי לנסות להינצל. עם כריס ג'ונסון, יאני גלמן, סנטיאגו סגורה, מתיו מודין. 89 דקות.

למועדי הקרנות


47 מטר (תמונת יחסי ציבור)
     
 

  



"סושי לטיני" (ארצות הברית, 2015)

דרמה. סרטו של אנתוני לוצ'רו. לחואנה (דינה אליזבת טורס), אם חד הורית, יכולות מופלאות במטבח. ידי הזהב שלה חותכות וקוצצות כל דבר במהירות שיא ובדיוק רב. היא מתקבלת לעבודה כעוזרת טבח במסעדה יפנית מקומית, שם היא מגלה עולם חדש של ניחוחות, טעמים ותרבויות. היצירתיות שלה מציתה מחדש את תשוקתה למזון ואת החלום להיות סושי-שף. היא מגלה מהר מאד שהדבר אינו פשוט, שכן עלי להסתגל למסורת, תרבות ואף מגדר, העומדים בדרכה. כנגד כל הסיכויים, יוצאת חואנה למסע של גילוי עצמי, נחושה לא לתת לאף אחד למנוע ממנה להגשים את חלומה. 106 דקות.

למועדי הקרנות


סושי לטיני (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"סרט לגו נינג'גו" (ארצות הברית-דנמרק, 2017)

אנימציה. סרטם של צ'רלי בין ופול פישר. קאי, לויד, שיין, קול, ג'יי וניה הם בני נוער המתמודדים עם בעיות רגילות של גיל ההתבגרות. אלא שכאשר עירם נינג'גו בסכנה, הם הופכים ללוחמי נינג'ה מוכשרים המתמחים באמנות הלחימה המיוחדת "ספינג'יטסו". הם  יצטרכו ללמוד לאחד כוחות ולשתף פעולה כדי להגן על עירם והיקום כולו מהניסיונות להחריבם. חבורת הנינג'ות בהנהגת לויד, הנינג'ה הירוק, יוצאת להגן על האי שלהם  נינג'גו מפני גארמדון האכזר והמרושע, המנסה לכבוש אותו שוב ושוב. הבעיות מתחילות כשמתברר שגארמדון הוא במקרה גם אביו של לויד. 101 דקות.

למועדי הקרנות


סרט לגו נינג'גו (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"סופר ראביט" (גרמניה, 2017)

אנימציה. סרטו של אוטה פון מונצ'ו-פול. שאיפתו הגדולה ביותר של מקס הארנב העירוני היא לשפר את מעמדו החברתי בקרב חבריו המגניבים. אבל יום אחד, עקב פעילות שיצאה משליטה, הוא מוצא עצמו במקום מוזר עליו לא שמע מעולם, מוקף ארנבים השונים ממנו בתכלית. הם מקדישים את חייהם למשימה הגדולה: שמירה על ביצת זהב קסומה, המשמשת כמקור הכוח והחיבה לארנבים בכל העולם. מקס מנסה לשוב לביתו, אך ללא הצלחה. היער, שמפריד בין בית הספר המיוחד לבין העיר הגדולה, נשלט על ידי משפחת שועלים ערמומיים, המנסים שוב ושוב לגנוב את ביצת הזהב. הם מאמינים שכך ישפרו את תדמית השועלים, ואהבת הילדים תופנה אליהם. מקס ההרפתקן מחליט להיחלץ לעזרת בני מינו, ומתחיל לרכוש את הכישורים הנדרשים כדי לעמוד במשימה. 79 דקות.

למועדי הקרנות


סופר ראביט (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"משפחה בהחלפה" (גרמניה-אנגליה, 2017)

אנימציה. סרטו של הולגר טאפה. זו משפחה הרחוקה מלהיות שמחה. אמה, האם, היא בעלת חנות ספרים שלא ממש מצליחה. פרנק, האב, עובד קשה מדי. פיי, הבת, היא בת טיפש עשרה המוקסמת מאהבת הנעורים הראשונה שלה. ואילו הבן הגאון מקס סובל מגילויי בריונות נגדו בבית הספר בו הוא לומד. מה עושה משפחה שמצב הרוח שלה שפוף על מנת לשפר את ההרגשה? יוצאת למסיבת תחפושות. 96 דקות.  

למועדי הקרנות


משפחה בהחלפה (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"הפוני הקטן שלי: הסרט" (קנדה-ארצות הברית, 2017)

אנימציה. סרטו של ג'ייסון ת'יסן. כוח אפל מאיים על פוניוויל, עיר הפונים, וששת סוסי הפוני האהובים יוצאים למסע בלתי נשכח אל מעבר לאקווסטריה, למקום בו יפגשו חברים חדשים ומרגשים ויעמדו בשלל אתגרים. משימתם היא להשתמש בקסם החברות על מנת להציל את ביתם. 99 דקות. 

למועדי הקרנות


הפוני הקטן שלי: הסרט (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"צוות ג'ונגל" (צרפת, 2017)

אנימציה. סרטו של דייוויד אלן. הפינגווין המנומר מוריס הוא אולי מאסטר הקונג-פו המגושם בתבל, אלא שתמיד כוונותיו טובות. לפיכך הוא שומר על הסדר הסביבתי וכמו שעשתה אמו הנמרה לפניו, הוא יפעיל את כוחו ושריריו רק למען חבורת צוות הג'ונגל המשעשעת, הכוללת את ג'וניור, בנו הדג המאומץ, הקופיף הננסי גילברט, שהוא המוח של החבורה, ומיגל הגורילה. החיים מתנהלים על מי מנוחות עד שאיגור, הקואלה המעצבנת, הוגה תוכנית זדונית להרוס את הג'ונגל. הוא מגייס לשם כך להקת בבונים שלומיאלית, ולצוות לא נותר אלא לצאת להרפתקה קצבית ולאחד כוחות מחדש עם החבורה הוותיקה כדי להגן על הבית. 97 דקות.

למועדי הקרנות


צוות ג'ונגל (תמונת יחסי ציבור)



  
 


03/10/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע