סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "סודות הפרברים" ועוד
 

 
 
סרטו של קלוני הוא ציני ומענג, "אמת מטרידה יותר" חשוב ומעורר מחשבה ו"המחברות של אליש" מרגש


"סודות הפרברים" (ארצות הברית, 2017)

דרמה-קומדיה. סרטו של ג'ורג' קלוני על פי תסריטם של האחים כהן. סברביקון הוא פרבר אידילי עבור משפחות לבנות המבקשות לנהל חיים שקטים ורגועים ולגדל שם ילדים. השקט במקום מופר כשמתיישבת בפרבר משפחה אפרו-אמריקנית. למקום מגיעה גם משפחת לודג' ומתאקלמת במהירות. אבי המשפחה גרדנר (מאט דיימון) נשוי לרוז (ג'וליאן מור), לה אחותה תאומה, מרגרט (מור בתפקיד כפול). לגרדנר ולרוז יש ילד, ניקי (נואה ג'ופ). ערב אחד נכנסים לדירה שני שודדים הכופתים את בני הבית ומרדימים אותם בכלורופורם. רוז מתה משאיפת יתר של החומר. זמן קצר לאחר מכן עוברת מרגרט, תאומתה של רוז, לחיות בדירה כדי לסייע לגרדנר עם ניקי, ואט אט נכנסת לדמות אחותה וחיה עם גרדנר כאשתו ואם בנו. גרדנר לא משלם לשודדים על רצח רוז אותו הזמין אצלם והם מתכננים בתגובה לחסל את מרגרט וניקי. סוכן הביטוח קופר (אוסקר אייזק) מגיע לדירה כדי להבין איך זה שגרדנר עשה ביטוח חיים גבוה על שמה של רוז זמן לא רב לפני מותה. במקביל מתחילות במקום השלו מהומות על רקע גזעי: הלבנים מנסים לסלק מהמקום את המשפחות האפרו-אמריקניות שהתיישבו שם. 105 דקות.

קומדיה שחורה של טירוף מופלא. ג'ורג' קלוני, חברם של האחים כהן - ששיחק אצלם ב"אחי איפה אתה" וב"אכזריות בלתי נסבלת" - מיטיב כבמאי (אהבתי  מעבודותיו הקודמות בעיקר את "לילה טוב ובהצלחה" ו"משחקי שלטון") לקחת אל הקצה את התסריט שחיברו כבר אחרי סרטם הראשון "רציחות פשוטות". עבודת קולנוע מדממת שאין בה רגע דל והתפניות בעלילה לא פוסקות לרגע. דמויותיהם החנוניות והמהוגנות לכאורה של אנשי המשפחה בפרבר השינה גרדנר ורוז (משחק נהדר של מור ודיימון ואוסקר אייזק בתפקיד משנה בכלל מבריק) מתבררות כנכלוליות ורצחניות, ומדובר רק בקצה הקרחון של מה שמתחולל במקום השקט והאידילי הזה לכאורה, ששמו סברביקון. זה קולנוע ציני, אירוני, סרקסטי, אכזרי - אבל מבחינתי גם מאוד מענג.

למועדי הקרנות


סודות הפרברים (תמונת יחסי ציבור)



  


"הדרך לאן" (ישראל, 2017)

דרמה. סרטה של מיכל בת אדם. העלילה נפתחת בשנת 1948. ניצולי שואה, שברחו מהתופת באירופה, נכנסים ומאכלסים בית ביפו שננטש בבהלה על ידי תושביו הערבים עקב המלחמה כאן. בשל מצוקת מקום מתגוררות בדירה אחת כמה משפחות, לכל משפחה יש חדר, והשירותים והמטבח משותפים. הדבר יוצר חיכוך בין אנשים שממילא רדופי תלאות וסיוטים, שהגיעו חסרי כל לארץ זרה ועליהם להתמודד עם קשיי הקיום היומיומיים. הם מתרפקים בגעגועים על עולמם שחרב, נאחזים בחלומות על חיים חדשים ובעיקר משוועים לאהבה. סיפוריהם משתלבים זה בזה ונארגים לפאזל מורכב ואניגמטי. עם שרון אלכסנדר, לנה אטינגר, יגאל שדה, שירי גולן, משה מזרחי, ליאת גורן, הילה פלדמן, ישי גולן, טרק קופטי, יפית אסולין. 96 דקות.

זהו סרטה ה-13 של מיכל בת אדם וזה כשלעצמו הישג עצום. היא עוסקת כאן בהמון נושאים – מהגירה, עקירה וגירוש של תושבי הארץ הקודמים ועד החיפוש הנואש אחר נורמליות, חיים חדשים ואהבה יציבה, שקשה להם להתקיים במציאות התזזיתית  של החיים החדשים כאן. בת אדם בונה סיפור פואטי-לירי שמדלג בין תקופות ומשוטט בין אנשים, עד שקשה לעקוב אחר צירי העלילה המתפצלים והזמנים המשתנים. הקולנוע של בת אדם כאן הוא זרם-תודעתי לחלוטין, עובדה שלא תקל על הצופה. ההחלטה המכוונת לא ללכת כאן על תסריט ליניארי גורמת לסרט להיראות בלא מעט מדקותיו מפוזר ומתעתע - עד כדי כך שלא ניתן לעקוב אחריו ולהבינו עד הסוף. עם זאת, ייתכן שיהיו כאלה שיתחברו אליו ויידעו איך לעכל אותו.

למועדי הקרנות


הדרך לאן (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"אמת מטרידה יותר" (ארצות הברית, 2017)

דוקומנטרי. סרטם של בוני כהן וגו'ן שנק. עשר שנים לאחר שיזם את "אמת מטרידה", סרט שהציג את השינויים האקלימיים וההתחממות הגלובלית - פועל יוצא ישיר של מעשי ידי אדם - חוזר סגן נשיא ארצות הברית לשעבר אל גור לעמוד במרכז סרט ההמשך שמציג את המשך התופעה המאוד מדאיגה, שעלולה להרוס לחלוטין את הכוכב בו אנו חיים. הוא מציג שוב את ההשפעות ההרסניות של ההתחממות הגלובלית ואת החמרת התופעה מאז 2006, דן בפוליטיקה ובכלכלה העולמית המשפיעים עליה ומציע פתרונות לשינוי. במרכזם שיתוף פעולה בינלאומי שמאוד קשה להגיע אליו, ושיאו – ההסכם שהושג בוועידת האקלים בפריז. גור עובר ממדינה למדינה, עורך סדנאות אקלים ומכשיר "שגרירי אקלים" שיפעלו למניעת התחממות גלובלית במדינתם. הוא מציג את השינויים האחרונים שגרמו לאסונות טבע בנפאל, ואת ההשפעות מרחיקות הלכת הצפויות על האנושות אם לא ייעשה שינוי מהותי קיצוני. הוא גם מציג את מאחורי הקלעים של הדיונים הקדחתניים בין האומות, להם הוא שותף, למען השגת הסכם עולמי. 98 דקות.

סרט חשוב ומעורר מחשבה, כקודמו. אמנם הוא חסר את המימד ה"סנסציוני" של החשיפה הראשונה לתופעה המדאיגה בסרט מ-2006, אבל מבחינת ההבנה לאן הולך הכדור שלנו אם לא נעצור את חלקנו העצום ביצירת ההתחממות הגלובלית, הוא חיוני באותה מידה, אולי אפילו יותר. יש בו פחות צילומי טבע "סקסיים" של מה קורה לקרחוני הקוטב וליערות הגשם בדרום אמריקה, והרבה יותר התנהלות ציבורית ודיונים פוליטיים "אפורים" - אבל האימפקט הסופי חזק מאוד גם הפעם. כשהוא מראה איך מה שהיה עד לפני שנים לא רבות קרחון הפך לימה גדולה, או איך האיים המאלדיביים שוקעים בקצב מהיר לתוך הים, ואיך רחובות פורט לאודרדייל שבפלורידה מוצפים באופן תדיר במי ים גואים – נספגת בתודעה האמת המטרידה מאוד, שבחוסר מעש עולמי, קיומו של הכוכב הזה מוטל בספק יותר מאי-פעם.

למועדי הקרנות


אמת מטרידה יותר (תמונת יחסי ציבור)



  

       
"המחברות של אליש" (ישראל, 2017)

דוקומנטרי. סרטו של גולן רייז. לאחר מות סבתו אלישבע רייז ב-2010 בגיל 82, ולאחר ששבעת ילדיה (ששה בנים ובת) מפנים את חפציה מדירתה שבקיבוץ הדתי עין צורים, מגלה הבמאי מחברות שכתבה בסתר, מבלי שבני הבית יידעו. היא ניהלה סדרה של יומנים בהם תיארה את חייהם של כל אחד מילדיה, מנקודת ראותם שלהם לכאורה, כשהיא מתארת את מה שעובר עליהם בחייהם. הבמאי ביקש מכל אחד מילדיה של אליש (עודד, אמיר, מיקו, בועז, רחל, רון, גד), וגם מאביו כמובן, להתיישב מול המצלמה, לקרוא קטעים, כל אחד מהמחברת האישית שאמו כתבה מנקודת ראותו כביכול, ולתאר את הרשמים שלהם מהתגלית ומהשורות אותן הם בוחרים לקרוא מהיומנים. ובתוך כל אלה משולבים קטעי ארכיון אותנטיים מחיי המשפחה והקיבוץ בכלל. כך נחשפת מסכת החיים המורכבת של בני המשפחה, בעיקר של האם וילדיה, אותם היא כתבה מנקודת ראותם כביכול במשך 57 שנים, מיום לידת בנה הבכור ועד מותה. 75 דקות.

יומן כרונולוגי שהופך תוך כדי התהוות למסמך קולנועי מטלטל. סרט המחלחל פנימה כשהוא מציג עקרות רגשית שעברה מההורים לילדיהם. אולי פועל יוצא של החינוך הקיבוצי, הלינה המשותפת, האכילה הקולקטיבית בחדר האוכל וחיי השיתוף מסרסי האינדיבידואליות. אולי פועל יוצא של אופי ההורים וחינוכם שלהם, ובעיקר זה של האם, שאין בדי.אן.איי שלה מקום לביטוי רגשי פיזי כלשהו - חיבוק, נשיקה - אפילו כלפי ילדיה שלה. בטכניקה בה הוא נוקט, הושבת האחים בחדר הקטן בו גדלו כולם, מול העדשה, מצליחה מצלמתו של הבמאי רייז לדובב את שבעת ילדיה של אליש לחשוף את השריטות הרגשיות שכנראה עברו אליהם בירושה ממנה, ואת התיקון שהם מנסים לעשות. אבל בעיקר מציג הסרט המרגש הזה את הדרך של האם, אולי, להפגין את אהבתה ותחושותיה כלפי ילדיה, אותם לא הייתה מסוגלת לבטא במילה מדוברת, שלא לדבר על ליטוף או חיבוק. בסרט שלובים באופן חכם ומושכל קטעי ארכיון אותנטיים, המתעדים פרקים בחיי בני המשפחה ובהוויית הקיבוץ כולו.

למועדי הקרנות


המחברות של אליש (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"ממערב לירדן" (ישראל-צרפת, 2017)

דוקומנטרי. סרטו של עמוס גיתאי. 35 שנה לאחר צאת סרטו התיעודי "יומן שדה" (1982), חוזר גיתאי לגדה המערבית. הוא עוקב בסרטו החדש אחר אזרחים - ישראלים ופלסטינים - המסרבים לקבל את הבלתי מתקבל על הדעת ומנסים לגבור על הכיבוש ועל השלכותיו. הסרט בוחן את הקשרים האישיים הנרקמים בין קציני צבא, פעילי זכויות אדם, עיתונאים, אלמנות, אמהות שכולות ומתנחלים. יום יום נאלצים נשים וגברים אלה להתמודד עם היעדר מדיניות סדורה ופועלים מתוקף מודעות אזרחית. גיתאי משלב בסרט ראיון נדיר שקיים עם יצחק רבין ושיחות עם שורה של אנשי תקשורת, פוליטיקאים ונציגי ארגונים הפועלים בשטחים, בהם מנכ"לית ארגון "שוברים שתיקה" יולי נובק, הפובליציסט בן-דרור ימיני, עורך עיתון הארץ אלוף בן, סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, הצלם אלכס ליבק ואחרים. באמצעות כל אלה מישיר גיתאי מבט נוקב אל המציאות המורכבת בגדה המערבית נכון ל-2017. 94 דקות.

למועדי הקרנות


ממערב לירדן (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"תור 3: ראגנארוק" (ארצות הברית, 2017)

בדיוני-פנטזיה. סרטו של טאיקה ואיטיטי. תור (כריס המסוורת') כלוא בצד השני של היקום ללא הפטיש שלו, ומוצא עצמו במרוץ נגד הזמן כדי לחזור למקום הולדתו, אסגארד. זאת על מנת לעצור את חורבן עולמו ולהציל את הציוויליזציה מפני איום חדש, רב עוצמה ואכזר. אבל קודם לכן יהיה עליו לשרוד בתחרות גלדיאטורים קטלנית נגד בעל בריתו לשעבר ועמיתו לנוקמים, הענק הירוק (מארק רופאלו). עם קייט בלאנשט, טום הידלסטון, אידריס אלבה, ג'ף גולדבלום, בנדיקט קמברבץ', אנתוני הופקינס. 130 דקות.

למועדי הקרנות


תור 3: ראגנרוק (תמונת יחסי ציבור)



  

 
"אימהות רעות 2: לשרוד את החג" (ארצות הברית, 2017)

קומדיה. סרטם של ג'ון לוקאס וסקוט מור. איימי (מילה קוניס), קיקי (קריסטן בל) וקרלה (קתרין האן) חוזרות למרוד באתגרים ובציפיות הנדרשים מהם בחג המולד, בתקווה ליצור חופשה מושלמת יותר עבור משפחותיהן. ואם זה לא מספיק קשה, הן צריכות לעשות את כל זה בעת אירוח אויבות החגים האולטימטיביות: האימהות שלהן. בסוף המסע יגדירו האימהות מחדש איך צריך להפוך את החגים למיוחדים למשפחותיהן, ובסופו של דבר החגים אפילו מקרבים אותן לאימהות שלהן. עם שריל היינס, סוזן סרנדון, קריסטין ברנסקי. 104 דקות.

למועדי הקרנות


אימהות רעות 2: לשרוד את החג (תמונת יחסי ציבור)



  
  
 
"המסור 8" (ארצות הברית, 2017)

אימה. סרטם של מייק ספיריג ופיטר ספיריג. לאחר סדרת רציחות הנושאת את חתימת רוצח ה"ג'יגסו" ג'ון קריימר (טובין בל), הנחשב כמת כבר יותר מעשור, מוצאים עצמם אנשי החוק רודפים אחר מה שנראה כרוחו של הרוצח המחריד ומסתבכים במשחק החדש שלו. האם "ג'יגסו" אכן חזר מן המתים כדי להזכיר לעולם שעלינו להיות אסירי תודה על מתנת החיים או שזוהי בעצם מלכודת שהוטמנה על ידי רוצח חדש עם כוונות זדוניות משלו? עם קאלום קית' רני, מאט פסמור, מנדלה ואן פיבלס, לורה ונדרווט, קלי בנט. 91 דקות.

למועדי הקרנות


המסור 8 (תמונת יחסי ציבור)



  


02/11/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע