סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח חדש בקולנוע – 16 במרץ
 

 
 


סרטים חדשים שעולים השבוע: החוויה הצבאית מבעד לעיני חיילות בסרטן של וידי בלום ודלית הגר, הגרסה ההוליוודית ל"מפיקים", "צוצי" – הסרט שגנב את האוסקר ל"גן עדן עכשיו" וגם: דרמה מטרידה של קווין בייקון, ומותחן תפל עם פירס ברוסנן.

"קרוב לבית" (ישראל 2005)

דרמה. כמו שמציינות בדפי המידע וידי בילו ודלית הגר שתי הבמאיות, שזהו להן סרט ראשון באורך מלא, החוויה הצבאית מזווית הראייה של החיילים תוארה בקולנוע הישראלי אינספור פעמים. ומה עם הזווית הנשית? של החיילת? זו הייתה נקודת המוצא שלהן, ולאחר שבחנו כ-200 שחקניות צעירות לתפקידים בסרטן, בלי שעדיין יידעו איפה ימוקם ומה יהיה הכיוון שאליו יחתור, החליטו השתיים ללכת על בנות חיילות שמוצבות בתפקידי שיטור בירושלים, ומשימתן העיקרית היא לוודא, באמצעות בדיקת תעודות זהות ורישום, שהערבים שמגיעים מהצד הפלשתיני לא יהיו מחבלים בפוטנציה. כלומר, בנות בסיכון מתמיד, שנאלצות בגילן הצעיר כבר לקבל אחריות כבדה של מניעת פיגועים, ובמקביל לנהל חיי בנות מתבגרות, שמתמודדות עם הורמונים גועשים וסערות רומנטיות מתהוות.

סמדר (סמדר סייר) היא הנערה המוחצנת, המורדת והמתריסה, שהוריה לא חיים בארץ, והיא תעשה הכל, כולל פרובוקציות, כדי להפיג את השעמום. באופן לא ממש טבעי היא מתחברת למירית (נעמה שנדר), הילדה טובה, בחורה צייתנית שמנסה לשכנע את הוריה להפעיל קשרים כדי להעביר אותה לתפקיד אחר. בין סמדר ומירית מתפתחים יחסי אהבה-שנאה. המפקדת שלהן היא "דובק" (אירית סוקי), בחורה קשוחה הדואגת שכל הבנות שתחת פיקודה יעבדו על פי הספר. כשמירית נדלקת על דני (דני גבע), גבר נאה, סמדר תנסה לסייע לחברתה כדי לחבור אליו. 90 דקות.

בסגנון המזכיר דוקו-דרמה, מציגות שתי הבמאיות המוכשרות פרופיל אותנטי של שתי בחורות שנקלעות שלא מרצונן לקונפליקט אישי, המורכב ממחויבות לשירות צבאי מתוח ומסוכן מחד, ולהמשך חיים של נשים צעירות שמגלות את עצמן, מאידך. סרט מקורי ומעורר מחשבה. סייר ושנדר מעוררות השראה.

"מאהב קטן" (ארה"ב 2005)

דרמה. סרטו של קווין בייקון כבמאי, על פי ספרה של ויקטוריה רדל. אמילי (קירה סדג`וויק, אשתו של בייקון, כידוע) היא אישה יפה, אינטליגנטית ומצליחה. אבל בניגוד לרוב הנשים, החלומות שלה לא על גבר קבוע, בית ואהבה. את מפגשי המין האקראיים שלה עם הגברים היא מנצלת בעיקר לבדיקה, מי מהם יכול להיות האיש האידיאלי שמזרעו היא תרצה להרות וללדת את ילדה. בסופו של דבר אחד זה קורה לה, בעקבות אחד החפוזים, ומהרגע שהיא מביאה ילד לעולם, הוא הופך למרכז עולמה וחייה.
היא מטפחת אותו כמו צמח חממה, דואגת לכל מחסורו, מחבקת ומנשקת אותו, ומגוננת עליו בקנאות היסטרית, כדי לא לאפשר לכל השפעה זרה להתערב בגידולו ובכינונו. ברור שהיא ניחנה באיזו שריטה הקשורה אליו, שמתחברת לאופן הביזארי שבו גידלו אותה הוריה ההיפים-פריקים (מריסה טומיי ואוליבר פלאט) – וילדותה מובאת בפלאשבקים. ככל שבנה גדל, היא עוטפת אותו יותר, מונעת ממנו להתרועע עם בני משפחות אחרות ואפילו ללכת ללמוד בבית הספר, ככל ילד. אבל הצאצא קולט שמשהו בהתנהלותה ביחס אליו לא תקין ומורד בסמכותה. לערעור שליטתה עליו עלולות להיות תוצאות מסוכנות. עם סנדרה בולוק, מאט דילון, קמפבל סקוט ובייקון עצמו. 87 דקות.

רעייתו של בייקון סדג`וויק עושה בהדרכתו תפקיד מצוין, אבל הסרט רחוק מלהתעלות לרמת משחקה. הסטייה וההפרעה הנפשית ממנה סובלת האישה בכל הקשור לגברים, לחברה ולבנה – מופרכת, לא מוסברת ואפילו מרגיזה ומקוממת. סרט נוירוטי שמביא עצבים.

"צוצי" (דרום אפריקה 2005)

דרמה. זוכה אוסקר הסרט הזר הטרי. העלילה מגוללת את קורותיו של נער שוליים צעיר, המתבגר עם חבריו בסלאמס העלובים והמוזנחים של שכונות השחורים שבפאתי יוהנסבורג. הנער, המכונה צוצי, מוביל חבורת קרימינלים צעירים ששודדים, תוקפים ובמקרים קיצוניים אף יורים ורוצחים אנשים בלי הכרה ובלי מצפון. בתום יום שיגרתי צוצי אורב ליד בית עשירים מוקף חומה. כשבעלת הבית מגיעה ויוצאת מהרכב לרגע, הוא מנצל זאת ומזנק לתוכו. האישה מנסה למנוע ממנו לגנוב את מכוניתה, אך הוא יורה בה בבטנה. לאחר מכן הוא מסיע את הרכב לשטח נטוש, ורגע לפני שהוא משאיר אותו שם הוא שומע בכי ומגלה תינוק במושב האחורי.

צוצי לוקח את התינוק ומביא אותו לחושה העלובה שבה הוא חי. במשך ששת הימים הקרובים הוא יעשה הכל כדי לדאוג לתינוק, בין היתר בעזרת אישה שאותה ייאלץ להניק אותו ולשמור עליו. חברי כנופייתו שמים לב שהצעיר משתנה לנגד עיניהם, וצוצי אכן משנה אט אט את דפוסי פעולתו הקרימינלית, וניכר ש"הצעצוע" החדש שאימץ לעצמו ריכך ומיתן אותו. דרך התינוק הוא כאילו חווה את הילדות שנמנעה ממנו. אבל עדיין מדובר בתינוק חטוף שהרשויות מחפשות אחריו (וגם אביו ואמו שהפכה נכה, אנשים אמידים ובעלי השפעה, ממשיכים לקוות שיצליחו לאתרו), וצוצי הלחוץ יצטרך לקבל כמה החלטות חשובות. בימוי: גאווין הוד. עם פרסלי צוואנגה, מוטוסי מגאנו, ישראל מקו, פרסי מאצאמלה. 94 דקות.

סרט שונה, בעיקר בלוק שלו, ממה שאנחנו רגילים לראות מאמריקה ומאירופה. חוץ מזה, יש בו כמה מעמדים קולנועיים נוגעים, אבל למרות הסיפור החזק הסרט לא ממש מרגש וגיבורו לא מעורר הזדהות (ולחלופין גם לא אנטגוניזם). גם המינון הגבוה מדי של סצינות חשוכות לא תורם לצפייה.

"הישאר" (ארה"ב 2005)

דרמה. סרטו של מרק פורסטר ("מונסטר בול", "למצוא את ארץ לעולם לא"). סם (יואן מקגרגור) הוא פסיכיאטר ניו יורקי החי עם לילה (נעמי ווטס), אמנית רגישה שאותה הציל מניסיון התאבדות. עמיתה שלו למקצוע מתמוטטת, ובחור שהיה בטיפולה, הנרי (ריאן גוסלינג), תלמיד קולג` אינטליגנטי מיוסר, מועבר אליו. זה מודיע לו בשוויון נפש שבדעתו להתאבד ביום שבת הקרוב בחצות, ערב יום הולדתו ה-21, וסם נכנס לפניקה ומנסה לעשות הכל כדי למנוע את ההתאבדות של הפציינט החדש שלו. גם לילה מגויסת למשימה, אבל ככל שהסיפור מתפתח זהותו של סם מתערבבת בזה של הנרי, פלאשבקים והבזקי תודעה מערערים את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים, וכבר לא ברור איפה נגמרת המציאות ומתחילה ההזיה. 99 דקות.

שלושה שחקנים מצוינים מתבזבזים על תסריט מסובך ומבולבל, יומרני ומפוספס. סרט מאכזב ומחומץ.

"מטאדור" (ארה"ב 2005)

מתח-פעולה. סרטו של ריצ`רד שפרד. ג`וליאן (פירס ברוסנן) הוא רוצח שכיר סדרתי, ואורח חייו - כזאב בודד שמתרוצץ ממקום אחד לשני ברחבי העולם לצורך איתור וחיסול קורבנותיו - מתחיל להעיק עליו. אחת ממשימותיו מביאה אותו למקסיקו סיטי, בדיוק בתאריך בו חל יום הולדתו, אבל הוא לא מוצא מישהו או מישהי שאיתם אפילו יוכל לחלוק בטלפון את רגשותיו. כלומר, באמצע החיים הוא מגלה שאין לו חברים.

בבר של המלון הוא פותח בשיחה עם דני (גרג קיניר) איש עסקים אמריקאי נשוי (את אשתו משחקת הופ דייוויס) שהזדמן לשם לרגל עסקיו, ובין השניים מתפתח קשר ידידותי מהוסס. אט אט ג`וליאן נחשף בפני ידידו החדש, ואף מגלה לו במה הוא עוסק. החיבור ביניהם יוביל את שניהם למהלכים בלתי מתוכננים בחייהם. עם פיליפ בייקר הל, אדם סקוט, דילן בייקר. 96 דקות.

כנראה אחד הסרטים שנועדו לסייע לברוסנן לצאת מהטייפקאסטינג של ג`יימס בונד. הוא לא בוחל בכל מניירה ומאמץ אפשריים כדי להוכיח שהוא יכול לעשות גם דברים אחרים. יש כאן כמה רגעים טובים, אבל בסך הכל זהו סרט בינוני ופושר שלא מפתיע ולא מתעלה מעבר לשבלונות הז`אנר.

"המפיקים" (ארה"ב 2005)

מיוזיקל. ב-1968 הוציא מל ברוקס את "המפיקים", יצירתו הראשונה כבמאי ואחד הסרטים המבדרים והמשעשעים שאפיינו אותו באותה תקופה פורייה (בעקבותיו באו "כיסאות לוהטים", "אוכפים לוהטים", "פרנקנשטיין הצעיר" וכו`). עד היום זכורות לטוב הופעותיהם המבריקות בסרט של זירו מוסטל וג`ין וויילדר.

מאז עבר "המפיקים" כמה גלגולים, כולל העלאתו על בימות ברודוויי, שם הפך ללהיט היסטרי ואף זכה בפרס הטוני. כעת נעשתה לו גירסה קולנועית חדשה, בהפקתו של ברוקס עצמו, שאף שותף לכתיבת התסריט, כשפריבילגיית הבימוי ניתנה הפעם לסוזן טרומן. זה קורה ב-1959. מקס ביאליסטוק (נתן ליין), שהיה פעם מלך המיוזיקלס בברודוויי, הופך לכישלון סדרתי מהדהד. בעזרת ליאו בלום (מתיו ברודריק), רואה חשבון עצבני, בכוונתו לגייס מימון כדי להשקיע חלק ממנו במחזמר כה כושל שאיש לא ירצה לראות. מקס זומם לברוח על שארית הכסף. הוא מחליט להעלות מחזה אבסורדי בשם "אביב להיטלר", על הדיקטטור הנאצי כמובן, ומלקט לפרויקט צוות של שחקנים כושלים, בהם שחקן ראשי מופרע ושחקנית שוודית ששמה אולה (אומה תורמן(. אלא שכנגד כל הסיכויים המיוזיקל הופך ללהיט היסטרי, וזה משבש למקס את כל התכניות. עם וויל פארל, רוג`ר בארט, גרי ביץ`. 135 דקות.


16/03/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע