סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ריאיון
 
מאת: נחום מוכיח טים קלקהוף: גרמני במטבח ישראלי
 

 
 
כבר בהתחלה גיליתי שאני אוהב את שרה אדלר כאדם וכמובן כשחקנית, ומצאנו מייד שפה משותפת. לפני שהתנשקנו בפעם הראשונה, כל פעם שהיינו כמעט מגיעים לזה אופיר היה עושה קאט. זה היה מהלך חכם מצידו, כי כשביצענו את זה סוף סוף, זה היה משהו שהשתוקקנו כבר לעשות."
השחקן הגרמני טים קלקהוף עושה תפקיד בינלאומי ראשון בסרט "האופה מברלין". איך הוא הגיע לסרטו של אופיר ראול גרייצר? איך הסתדר עם שרה אדלר שלצידו? הכל כאן    


הגיחה הראשונה של השחקן הגרמני טים קלקהוף לישראל הייתה כשהגיע לירושלים לצילומי "האופה מברלין", סרט הביכורים באורך מלא של אופיר ראול גרייצר. בשבוע שעבר הוא הגיע שנית, הפעם לתל-אביב, לטובת הפרמיירה של הסרט, וכך אפשר לי לפגוש אותו.
 
משהו נכון
 
הבמאי גרייצר מספר כיצד איתר את קלקהוף: "ראיתי בערך 100 'דמו-רליס' של שחקנים שונים בגרמניה. צמצמתי את הרשימה ל-20, אותם הזמנתי לאודישנים. אחר כך צמצמתי לשניים ועדיין לא הייתי מרוצה. המשכתי לחפש באינטרנט ובסוכנויות שחקנים ולגמרי במקרה נתקלתי בפרופיל של טים. ראיתי קצת מהעבודות שלו שם ומשהו בו נראה לי נכון. ביקשתי מהסוכנות שלו להיפגש איתו. נפגשנו לקפה והבנתי שאני יכול לעבוד איתו. הזמנתי אותו לאודישן, כדי להיות בטוח.
 
"התלבטתי בינו ובין שחקן אחר, הרבה יותר מפורסם בגרמניה. בסוף החלטתי לעבוד עם טים. הוא הבין את הסרט ואת הדמות, למרות שהוא שונה כל כך מתומאס. הייתה לי תחושה שהוא יסתדר טוב עם שרה אדלר ומעל לכל – הוא הקשיב לי. זה היה מה שחיפשתי".
 
טים, אופיר סיפר לך את כל זה?
 
"אני לא מאמין שהוא עבר על 100 טייפים... לא ידעתי את כל הסיפור הזה. ידעתי שהוא רצה לבדוק הרבה שחקנים. הוא אמר לי שאני לא בדיוק מה שחיפש, או מה ששרטט בדמיונו לגבי תומאס. למען האמת, אני בזווית של 180 מעלות ממנו. זה מעניין. כנראה שהיה מאוד חשוב לאופיר לקחת את הזמן שלו כדי למצוא את תומאס.

"לדעתי, 80 אחוז מהצלחת סרט זו בחירה נכונה של שחקנים. הבנתי ממנו שהוא ידע כבר בשלבי כתיבת התסריט שהוא מתכוון ללהק את שרה אדלר וזוהר שטראוס לדמויות הקונקרטיות שלהם בסרט, אבל לגבי תומאס הייתה לו התלבטות ארוכה". 


 
   
 


רומן חשאי אסור

בסרט "האופה מברלין" אורן (רוי מילר), איש עסקים ישראלי העובד מול חברה גרמנית, נוחת בברלין ופונה ל"קרדנץ קפה", בית קפה וקונדיטוריה. שם עובד תומאס (קלקהוף), קונדיטור אמן המוציא תחת ידיו עוגות נפלאות. אורן מביא אותן לארץ לאשתו ענת (שרה אדלר), שמתה עליהן. מתברר שבין אורן ותומאס מתנהל רומן חשאי, ובכל פעם שאורן מגיע לברלין השניים נפגשים. כשאורן מנתק קשר, מנסה תומאס לאתר אותו ואז מספרים לו כי הוא נהרג בתאונה.
 
הצעיר הגרמני טס לירושלים כדי לדלות פרטים על חיי אהובו המנוח. הוא נכנס לבית הקפה הקטן שמנהלת אלמנתו, שיש לה ילד, ובהמשך יתחיל לעבוד אצלה כאופה. בזכות העוגות שלו העסק מתחיל לפרוח. תומאס נעשה מעורב בחיי ענת, מבלי שהיא תדע שהיה לו קשר לבעלה המנוח. אלא שאחיו הדתי של אורן, מוטי (זוהר שטראוס), לא רואה בעין יפה את קשר הקרבה שנרקם בין אלמנת אחיו והגוי.
 
גרייצר מספר שמעבר לכך שהסיפור מכיל קונפליקטים אישיים איתם התמודד בחייו, הוא מבוסס במידה מסוימת על מקרה אמיתי של אדם בתפקיד ציבורי בכיר שניהל חיים כפולים והלך לעולמו כשהוא מותיר אלמנה, שלא ידעה על כך כמובן, וילדים. מה חשבת על התסריט כשקראת אותו בפעם הראשונה?
 
"אני חושב שעד עתה זה התסריט הכי טוב שקראתי אי פעם. הדבר הראשון שהבנתי הוא שזה לא סיפור של שחור ולבן. יש בו כל כך הרבה שכבות. עם סיום הקריאה הבנתי מייד שמאחורי התסריט הזה עומד אדם שהשקיע שנים בכתיבתו ובפיתוחו. בדרך כלל כשאני קורא תסריט אני מבין מייד את הנפשות הפועלות - זה האיש הטוב, זה האיש הרע, כאן מתפתח סיפור אהבה וכו'. אני קורא המון תסריטים ולרוב ברור לי בדיוק לאן זה הולך. במקרה הזה קלטתי שזה משהו במתכונת שונה לגמרי, וכשחקן הרגשתי שיש כאן חתיכת בשר שאני יכול לנעוץ בה שיניים בתאווה.
 
"הרגשתי שאני צריך לעשות עבודה עצמית רבה על הדמות. קראתי את השורות שוב ושוב והבנתי שמדובר ביצירה איכותית נדירה. זה מזכיר לי את התחושה שמספק לי סרטו של מרטין סקורסזה 'קזינו'. אני צופה בו שוב ושוב ושוב – כנראה שראיתי אותו כבר כ-30 פעם - ובכל צפייה אני מגלה בו משהו חדש או שונה. וכך בדיוק חשתי לגבי התסריט של 'האופה מברלין'. קראתי אותו לפחות 20 פעם, ובכל אחת מהפעמים גיליתי משהו חדש והיו לי רעיונות חדשים בנוגע לדמות שאני אמור לגלם. הבנתי שאופיר כתב אותו לאורך כחמש שנים, וזה ניכר היטב". 
 


האופה מברלין, תמונת יחסי ציבור


כימיה בין שני זרים
 
איך התנהל תהליך העבודה על התפקיד עם אופיר?
 
"בפגישה הראשונה, כשישבנו על כוס קפה, שוחחנו על קולנוע וסרטים, על רוברט דה נירו ועל התסריט כמובן. ואז הוא הזמין אותי לאודישן, שהיה מצוין מבחינתי כי הוא ארך זמן רב, כשעתיים, הרבה יותר מהמקובל. היה שם עוד שחקן, שגילם את הדמות של אורן, ועשינו יחד הרבה אלתורים, וזה עבד מצוין. הרגשתי שאופיר בוחן אותי ואני אותו. והתקשורת בינינו, שהתבססה על דיאלוג קונסטרוקטיבי, הייתה מעולה. הרגשתי שנוצרה בינינו כימיה. אופיר התקשר אליי כשבועיים לאחר מכן ובישר לי שהתפקיד שלי. היה לנו כבר מועד לצילומים, אבל הוא נדחה מסיבות טכניות כאלה ואחרות, ועבורי זה היה טוב כי התאפשר לי להתכונן לתפקיד ביתר העמקה ויסודיות. וחוץ מזה למדתי לאפות. לפני כן לא היה לי מושג בתחום והיום אני אופה עוגות לעצמי ולאחרים.
 
"בין הטלפון הראשון בחודש יולי והתחלת הצילומים בינואר עברה כחצי שנה, כך שהיה לי מספיק זמן גם ללמוד ממנו איך לאפות וגם לפרק ולנתח את התסריט, על כל הסצנות שבו, המוטיבים הרגשיים, המניעים למהלכים הדרמטיים, הרבדים השונים המרכיבים את הדמות וכו'. הרגשתי נוח בתוך הפרויקט כי היה לי מספיק זמן להכנות אותן רציתי לעשות לקראת הצילומים.
 
"בינואר עברתי לירושלים ופגשתי את שרה ורוי, והיה לנו שבוע של חזרות, בעיקר עם רוי. עם שרה היה לי בסך הכל יום אחד לחזרות לפני הצילומים, אבל אני חושב שזה היה טוב עבור הסרט שלא נכיר זה את זה יותר מדי טוב מראש, כי גם בסיפור תומאס לא מכיר את ענת קודם לכן ומתחיל להתוודע אליה לאט לאט. היינו כמו זרים וזה שירת את הסרט. ואז צילמנו במהירות רבה, במשך שלושה שבועות בלבד, אבל עבדנו הרבה מאוד שעות כל יום".
 
היית צריך גם להעלות שישה קילו במשקלך.
 
"למעשה, אני חושב שבסופו של דבר משקלי עלה בשמונה קילו. כשפגשתי את אופיר הייתי במצב גופני מעולה, עם גוף של אתלט, ואופיר אמר לי: אתה מקבל את התפקיד הזה אבל אתה חייב להפסיק ללכת למכון כושר ולעשות ספורט, ולהתחיל לאכול הכל. כל מה שאתה יכול. אמרתי לו שאני מסוגל לעשות את זה". 
 



האופה מברלין, תמונת יחסי ציבור



מותחן עם נגיעות פוליטיות

 
פיתחת דעה בנוגע לסיפור הסרט, שיש בו לא מעט אניגמה? תחילה יש רומן בין תומאס ואורן ולאחר מכן הוא מתוודע לענת וקורה מה שקורה.
 
"כמו שאמרתי, יש בסיפור הזה כל כך הרבה אלמנטים שדיברו אליי. אפשר לומר שיש כאן אפילו סיפור מתח, כי לא ברור מה תהיה ההשפעה של תומאס על המשפחה הזו, והאם תתעורר קנאה מצד מי מהנפשות הפועלות. צילמנו הרבה סצנות שלא נכנסו בסוף לסרט שבהן תומאס נמצא לבדו וזה גורם לו כמעט לטירוף הדעת. אמנם לא ניתן לראות את זה בסרט, אבל זה נמצא שם. ויש את סיפור האהבה. כך שבשורה התחתונה בן דמותי מתקבל כטיפוס מוזר שנוסע לירושלים, ואתה לא יודע מה הוא רוצה ומה בכוונתו לעשות. ולכן יש כאן אלמנטים של מותחן, כמו גם מוטיבים פוליטיים הרוחשים מתחת לפני השטח, מה שאני מאוד אוהב. כך שכשחקן היו לי כאן המון שכבות לעבוד עליהן".
 
יש לך עמדה בנוגע לקונפליקט עם הדת שמקופל בסיפור הסרט?
 
"אין לי הרבה מה לומר על כך כי אני אדם חילוני לחלוטין במהותי. האמת היא שבכלל לא אכפת לי מהדת. אכפת לי מהיותנו בני אדם. כשאני נשאל על ירושלים ועל הדת אני מרגיש שזה לא ענייני, למרות שאני משחק בסרט שיש בו אלמנטים דתיים ופוליטיים. כשחקן אני לא חושב על הדברים האלה אלא על התפקיד, כך שכל מה שמסביב לא מעניין אותי".
 
איך התייחסת לסצנה בה תומאס אופה במטבח המסעדה של ענת ואז נכנס לשם מוטי ואומר לו שבהיותו לא יהודי אסור לו לגעת בתנור, כי הוא הופך אותו ללא כשר.   

"כשהקרנו את הסרט בהמבורג, כולם צחקו בקטע הזה. כך שאתה רואה קהלים שונים המגיבים באופן שונה לדברים שונים. הקהל בהמבורג ובברלין מגיב מן הסתם אחרת לקטע הזה מאשר הקהל בירושלים. אבל זה מה שהופך את הסרט הזה לעשיר כל כך". 
  


האופה מברלין, תמונת יחסי ציבור


"השתוקקנו כבר להתנשק"
 
על העבודה עם טים ואדלר מספר הבמאי גרייצר:"למרות ששרה וטים מאוד שונים, ידעתי שמשהו ביניהם יזרום. יום לפני הצילומים שניהם הגיעו לארץ, נפגשו, עשינו קריאה של הסצנות וישר קפצנו למים. לפני כן עבדתי עם כל אחד מהם בנפרד. הרעיון היה לנצל את הזרות והמרחק ביניהם ולאט לאט במהלך הצילומים לקרב ביניהם. כך נוצרה כימיה בין שני אנשים זרים. בדיוק כמו בסיפור.
 
"אחת ההחלטות שחיזקו את זה הייתה לתת להם את הזמן, לצלם אותם כמו בסרט דוקומנטרי, לתת להם את הקצב שלהם ולשחרר אותם מהטקסט. שהם יגידו את שורות התסריט בשפה שלהם ובדרך שלהם".    
 
טים, איך התנהלה הדינמיקה בינך ובין שרה אדלר על הסט וכיצד יצרתם את הכימיה הזו שרואים על המסך?
 
"זה מסוג הדברים שאו שהוא קורה או שהוא לא קורה. כבר בתחילה גיליתי שאני אוהב אותה כאדם וכמובן כשחקנית, ומצאנו מייד שפה משותפת. וכמובן שהיה לנו את אופיר, שעיצב נהדר את סצנת האהבה שלנו במטבח, למשל. זו סצנה בת שבע דקות שיש בה רק קאט אחד. ואני זוכר שלפני שהתנשקנו בפעם הראשונה, כל פעם שהיינו כמעט מגיעים לזה אופיר היה עושה קאט. וזה היה מהלך חכם מצידו, וכשביצענו את זה סוף סוף, זה היה משהו שהשתוקקנו כבר לעשות, וכך זה נראה. מה שיפה בסצנה הזו, על המבוכה שבה, זה שהיא נראית ספונטנית, טבעית ואמיתית. כאילו זה לא משחק. הריאליזם והמשחק התערבבו זה בזה. למרות שאני מודע למה שאני עושה, יודע איפה המצלמה ואיך לגנוב אליה, בסצנות עם שרה הרגשתי שאני לא מזייף ושהדברים כאילו קורים באמת". 
 



האופה מברלין, תמונת יחסי ציבור





"קולנוע זו ריצה למרחקים ארוכים"
 
הסרט כבר הוקרן בגרמניה?
 
"מסחרית עדיין לא, אבל הוא עשה את הפרמיירה שלו בפסטיבל הקולנוע של המבורג. כל הכרטיסים נחטפו והתגובות היו טובות מאוד. הוריי ואחי הגיעו להקרנה וכך גם הסוכנת שלי, וכולם אהבו את הסרט. אנחנו מכינים את עצמנו גם לתגובות צוננות יותר, אבל זה לא קורה... נראה שכולם אוהבים את הסרט. הוא אמור להיות מוקרן בארצות הברית, ובינתיים הוקרן כבר בספרד, יפן ומקומות אחרים".
 
קלקהוף, שחגג לאחרונה את יום הולדתו ה-30, עובד בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע בגרמניה מאז 2012, וברזומה שלו 22 קרדיטים, רובם סדרות וסרטי טלוויזיה. "העבודה בקולנוע הרבה יותר אינטנסיבית מאשר בטלוויזיה", הוא מציין. "בעיקר בסרט כמו 'האופה מברלין', שחייב מבחינתי עבודת הכנה ארוכה. זה גם הפרויקט הבינלאומי הראשון שלי, כך שיש לו משמעות גדולה עבורי. צילומי סדרות וסרטי טלוויזיה בגרמניה פועלים כמו פס ייצור שהכל בו מתקתק ואתה יודע את לוחות הזמנים ומתי זה יוקרן לקהל על המסכים הקטנים.
 
"בקולנוע, פרט לדינמיקה השונה של העבודה, יש את הריגוש הזה של חוסר הידיעה מתי הסרט יעלה למסכים, איך והיכן יקרינו אותו. וגם יוצא לך לנדוד איתו למקומות שונים. היינו איתו כבר בפסטיבל קרלובי וארי. קולנוע זו ריצה למרחקים ארוכים. כמו מרתון. העבודה בטלוויזיה קצרה, מהירה, טכנית וממוקדת, אבל אני מרגיש בר מזל שיוצא לי לעבוד הרבה בשוק התחרותי בגרמניה, לא מעט בזכות הסוכנת שלי, אחת הטובות ביותר שם. אני אוהב את העבודה הזו אבל מעדיף יותר לשחק בסרטים".
 
הצטלמת לסרט המסקרן שעדיין מצטלם, "הציפור הצבועה", על פי ספרו הנודע של יז'י קושינסקי, אותו מביים הצ'כי ואצלב מרהול.
 
"הסוכנת שלי התקשרה אליי כשהגיעה ההצעה ואני חייב להודות שלא ידעתי דבר על הספר. אני צעיר מדי. אבל למדתי לדעת שהוא רב מכר בינלאומי. יש לי בו תפקיד קטן, בתוך קאסט אדיר שכולל את הארווי קייטל, סטלן סקרסגארד, ג'וליאן סנדס ואודו קיר, ויש שמועה שגם ווילם דפו יצורף לצוות ויצטלם. זו הייתה חוויה נהדרת לעבוד עם הבמאי ואצלב. הוא עשה איתי משהו שנראה לי מאוד אינטליגנטי: הראה לי חלק ממה שכבר צולם, וזה היה לי מיוחד ושונה. אחר כך הצטלמתי בפראג, בעיר העתיקה היפהפייה. בכלל, זה פרויקט יוצא דופן, סרט שהולך להיות בן שלוש שעות ויש בו רק שבע דקות של דיאלוגים. סטלן סקרסגארד לא אומר בו מילה. זה מדהים, מטורף. זה יכול להיות פרויקט שובר שיאים או הפלופ הגדול ביותר... לך תדע. מרגש אותי שאני חלק מזה".     
             


למועדי מופעים >

28/12/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. לשמור כשרות
שי , (08/12/2018) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע