סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: מוטלים בספק ועוד
 

 
 
רן דנקר ב"מוטלים בספק" - סרט ביכורים נדיר, "הקיר" של מורן איפרגן שווה צפייה ו"ליידי בירד" מקסים


"מוטלים בספק" (ישראל 2017)

דרמה. סרטו של אלירן אליה. אסי (רן דנקר), מורה צעיר לקולנוע, היה מעורב בתאונה ונידון לעבודות שירות לקהילה, במסגרתן עליו ללמד קולנוע בני נוער בסיכון. הוא מגיע למתנ"ס בדרום בו מתכנסת, תחת פיקוח מדריכה, קבוצת נערים ונערות בסיכון, בעלי פונטנציאל עברייני. אסי מנסה להתחבר אליהם ותחילה הם מביעים בו ובנסיונותיו לגרום להם לגלות עניין בקולנוע, חוסר אמון, שלא לומר זלזול ולעג. אבל אט אט הם מתרככים, לאחר שהוא מחלק להם מצלמות וידאו ומבקש מהם לצלם ולביים את עצמם. אסי מגלה כי אחד הנערים, עדן (אדר חזאזי גרש), גנב את חפציו האישיים. הוא מתעמת איתו בביתו לעיני אמו אלמה (הילה סורג'ון), וזהו אקורד ראשון במערכת יחסים חריגה אבל מיוחדת שתירקם בין השניים ותדע עליות ומורדות. עם בת-אל מוסרי, לירון בן שלוש, אוראל ספיר, אושר עמרה, אלעד כודרה, אלראי פס. 88 דקות.

כשמורה לקולנוע מביא ברגישות טבעית ואותנטית וללא פילטרים את סיפורו האישי וחוויותיו עם בני נוער בסיכון אותם לימד קולנוע, התוצאה מרגשת מאוד ומנצחת. ואני מדבר על הבמאי אלירן אליה, ש"מוטלים בספק" הוא סרט הביכורים שלו. הוא מורה שעבד בבאר שבע עם חבורה של נערים ונערות בתפר הדק שמוביל מחיים נורמטיביים לעבריינות, והצליח בתבונה והרבה רגישות להעביר את חוויותיו למסך ביצירה דרמטית, עוצמתית ונוגעת ללב. הבחירה שלו ללהק לתפקידי הנערים והנערות את תלמידיו בעבר ובהווה, נון-אקטורס בעליל, מתבררת כנוסחה האפשרית היחידה בה ניתן היה ליצור את הסרט הזה ולהשיג יצירה אמינה וחזקה שכזו. השפה, הוורבלית והקולנועית, האינטראקציות בין בני הנוער ובינם ובין אסי, והכימיה שאליה הצליח ליצור גם בין דנקר ובינם, הופכת את יצירת הקולנוע הזו לסרט ישראלי נדיר ביופיו ובעוצמתו. בגדול, הוא פועל בטריטוריה החברתית-פדגוגית בה הצליח כאן מאוד לאחרונה "פיגו מים" שגם אותו יצר מורה, בכיכוב תלמידו הנון-אקטור. הטיפול הרגיש, המדויק והחודר לפרטים של אליה בתלמידיו הנון-אקטורס הוא עבודת אנסמבל מופלאה, כמותה לא ראיתי מאז "עג'מי". לא להחמיץ.

דירוג: ****          

למועדי הקרנות


מוטלים בספק, צילום: ורד אדיר



   


"מות המשוררת" (ישראל 2017)

דרמה. סרטן של דנה גולדברג ואפרת מישורי. סיפוריהן של שתי נשים בשני צירים מקבילים, שהמפגש ביניהן מוליד תוצאה בלתי צפויה. האחת היא לני (יבגניה דודינה), חוקרת מוח בעלת שם בינלאומי, אשת אקדמיה ואינטלקטואלית תל-אביבית, היוצאת למסע אורבני אפל בן יממה, במהלכו תנסה לסגור עניינים לא סגורים. ומולה יסמין (סמירה סרייה), אחות סיעודית מיפו שאנחנו פוגשים אותה יושבת מול חוקר משטרה המנסה להוציא ממנה וידוי על מעשה פלילי שעשתה לכאורה. היא מציגה בעיקשות עמדה הסותרת את כל הנחות היסוד שלו ונראה כי הטריקים בהם הוא משתמש כדי להוציא ממנה הודאה לא כל כך מצליחים. בהמשך יתברר כי המפגש בין שתי הנשים, שהיו זרות זו לזו, מוביל לקשר גורל בלתי ניתן להתרה. 77 דקות.

זהו סרטה השני של דנה גולדברג (הקודם היה "אליס" מ-2013) ושיתוף פעולה ראשון שלה עם המשוררת, ד"ר לספרות וחלוצת הספוקן-וורד אפרת מישורי - והמפגש הפורה הזה ביניהן מוליד יצירה רגישה וחכמה. סיפוריהן המקבילים של לני ויסמין, אותן מגוללות גולדברג ומישורי, מייצרים אניגמה, סקרנות ורצון להבין לאן זה הולך. חקירתה של יסמין מציגה מעין רשומון עצמי, גרסאות זהות, אחר כך עם שינויים קטנים ולבסוף מתחלפות, הבונות מתח פנימי מרתק בתוך יצירת הקולנוע המיוחדת הזו, שיש בה גם אלמנטים ברורים מז'אנר הקולנוע הדוקומנטרי. לומר שיבגנייה דודינה מצוינת כרגיל זו כבר כמעט קלישאה, אבל כאן בבירור גונבת לה את ההצגה סמירה סרייה הנפלאה, מולטי-טאלנט רבת פעלים. גם יכולותיה לשבת מול המצלמה דקות ארוכות באופן נטורליסטי לחלוטין, כשהיא מציגה את גרסתה לחוקר, וגם הכריזמה האישית הכובשת שלה עושים את העבודה באופן מעורר השתאות. נכון שהיא מקבלת יותר דקות מסך מדודינה, אבל היא לוקחת אותן בשתי ידיים ומצדיקה את האמון שניתן בה. מומלץ מאוד.

דירוג:  ****  

למועדי הקרנות    


מות המשוררת, תמונת יחסי ציבור



   


"הקיר" (ישראל 2017)

דוקומנטרי. סרטה של מורן איפרגן. הכותל המערבי מספר עשרות, מאות ואלפי סיפורים. הפתקים הרבים שנטמנים בין אבניו מציגים דילומות אישיות-אנושיות שאנשים מתחבטים בהן ומחפשים פתרונות ממקומות עליונים. נשים רבות מכל הסוגים, מדתיות אדוקות עוטות פאות ועד חילוניות סטייליסטיות - מחפשות שם תשובות. וגם מקומם של הגברים, מטיפים ומשיחיים בעיקר, לא נפקד כאן. ואת כל אלה מקיף סיפור המעטפת של הבמאית, המלווה עם מצלמתה את המתרחש במקום במשך שנה, בה היא חווה גם את "חורבן הבית" האישי שלה, פירוק מסגרת הנישואין שלה עם אסף, אבי ילדם המשותף, לאחר שלוש שנים. ויש לה גם אקס פלסטיני, המנסה לחזור לחייה. באמצעות שיחות טלפון של הבמאי עם אמה, אחותה הגדולה וחברתה הטובה, על רקע ההתרחשויות השונות בכותל הרוחש אדם כמעט תמיד, מובא ומובע סיפור אישי ולאומי, חילוני ואמוני, עם אלוהים ובלעדיו. 64 דקות.

מורן איפרגן יצרה מרקם דוקומנטרי מרתק. שילוב בין תמונות, רובן ככולן באזור עזרת הנשים בכותל, וכל מה שמסביב, ולמולם דיבורים, הגיגים, דרשות ותפילות של האנשים הפוקדים את המקום, כל אחד וסיבותיו הוא, ועד השיחות האישיות של מורן עם בני משפחתה וחברתה. והגיבור המרכזי כאן הוא כמובן הכותל - כממשות קיימת של אבנים שממששים וסוגדים להן, וכמשל. יש כאן מפגש מהפנט בין מסורת של דת ואמונה בלתי מעורערים ובין המודרנה הקוראת תיגר על הדפוסים הללו. בין אישה המתפרנסת ממכירת חוטי תפילה ועד מפקדת יחידת "ברדלס" המביאה את חייליה לכותל עם סיום קורס, לשיחת מוטיבציה לאומית ולשירת ההמנון. הבמאית לא נוקטת עמדה. היא מציגה את שלל הדעות הקיימות. רק בעניינים האישיים שלה, מפירוק משפחתה ועד מות סבתה, מתקיימת מחלוקת בין גישתה הפרגמטית והליברלית ובין השגותיה של אמה, מייצגת תפישת העולם המסורתית הישנה. הפסיפס הרבגוני והססגוני הזה מציג יצירה דוקומנטרית ששווה לצפות בה.

דירוג: *** וחצי

למועדי הקרנות    


הקיר, תמונת יחסי ציבור



   


"ליידי בירד" (ארה"ב 2017)

סרטה של גרטה גרוויג, שהיה מועמד לאוסקר, וכך גם הבמאית על עבודתה זו. העלילה מתרחשת בשנת 2002 ועוסקת בתהליך התבגרותה בסקרמנטו, בירת קליפורניה, של כריסטין מקפירסון (סירשה רונן), רגע לפני גיל 18. היא מכנה את עצמה ליידי בירד, שואפת לעזוב את קליפורניה המנומנמת וללמוד בקולג' בחוף המזרחי, רווי האקשן. אלא שאמה מריון (לורי מטקלף), אחות העובדת בשתי משמרות, אישה לחוצה ואם מלחיצה, מתנגדת לכך, בגלל בעיותיה הכלכליות של המשפחה, בייחוד לאחר שמפטרים את בעלה, אביה של ליידי בירד, לארי (טרייסי לאטס) מעבדותו. הנערה שולחת בחשאי בקשות להתקבל לקולג'ים בחוף המזרחי, בעזרת אביה, התומך במשאלות הלב שלה. וכמו כל בת עשרה סקרנית היא מתלבטת עם מי מהבנים הלומדים איתה תבחר לבתק את בתוליה. עם טימותי שאלמה, לוקאס הדג'ס. 94 דקות.

גרטה גרוויג, שחקנית בעיקר שזהו סרטה הארוך השני כבמאית, היא נציגה קלאסית של קולנוע האינדי של החוף המערבי. כילידת סקרמנטו היא מכירה את ההווי של קליפורניה הפרובינציאלית וכבת זוגו של נואה באומבך ושותפה למספר פרויקטים שלו יש בסרטה סוג של השפעה מאלה שלו, בעיקר מ"פרנסס הא", בו כיכבה. לכאורה זהו סיפור התבגרות שגרתי של נערה, שראינו רבים כמותו, אבל גרוויג התסריטאית כותבת בהומור האופייני והמיוחד שלה, וכך הסיפור הקטן הזה נראה כמו יצירה אותנטית בעלת חותמת אישית. זה בהחלט לא סרט נעורים מיינסטרימי טיפוסי, אלא עבודת קולנוע מקסימה על נערה מתבגרת, קצת קלולסית ונבוכה, המחפשת את דרכה. וסירשה רונן כובשת כל פעם מחדש.

דירוג: *** וחצי  

למועדי הקרנות         


ליידי בירד, תמונת יחסי ציבור



   


"גרינגו" (ארה"ב 2018)

סרטו של נאש אדגרטון. הרולד (דייוויד איילווה) הוא מנהל מכירות מסור בחברת תרופות בשיקאגו, שבין היתר מייצאת סמים לקרטל פשע במקסיקו, באופן לא חוקי כמובן. בעל החברה הוא ריצ'רד (ג'ואל אדגרטון) ותחתיו עובדת העוזרת המניפולטיבית והסקסית שלו איליין (שרליז תרון). כאשר החברה נקלעת לקשיים ואמורה להיכנס לתהליך מיזוג עם חברה גדולה אחרת, שתבלע אותה, טסים ריצ'רד, אלייו והרולד בבהילות למקסיקו, כדי להודיע לראש הקרטל איתו יש להם עסקים שלא יוכלו להעביר לו כבר את משלוחי הסמים. ריצ'רד ואיליין מתכוונים להפיל את התיק של סיום העיסקה עם הקרטל על הרולד ולאחר מכן לפטר אותו. אלא שהוא קולט את המזימה, נמלט והמאפיה המכסיקנית מתחילה לרדוף אחריו. בתוך כך הוא גם מגלה שאשתו בוני (טנדי ניוטון) בוגדת בו ומתכוונת לעזוב אותו. במקביל מגולל הסרט את סיפורו של מיילס (הארי טרידאוויי), היוצא להביא "כדורים" ממקסיקו, תמורתם יקבל כסף טוב, ולוקח איתו את סאני (אמנדה סייפריד), העובדת איתו, שאינה יודעת דבר על העסקה. דרכיהם ייפגשו עם זו של הרולד, והבלגן יחגוג. 110 דקות.   

רק לידיעה: נאש אדגרטון הבמאי הוא אחיו של ג'ואל אדגרטון השחקן. הוא גדול ממנו בשנה וקצת והשניים דומים זה לזה כמו שתי טיפות מים. "גרינגו" הוא סרט בידור-פשע רווי אדרנלין. יש בו אינטריגות, בגידות, עסקות סמים, מרדפים, ומה לא! ובתור שכזה הוא עושה את העבודה היטב, בייחוד כשבשפיץ שלו יש לנו קאסט אדיר, שבראשו כאמור איילווה, אדגרטון ותרון. המתח הדרמטי נבנה בהדרגה, הקצב טוב, ההפתעות רודפות זו את זו, התסריט כתוב טוב, עם מספר הברקות, ויש במהלך הסרט כמה קומיק-רליפים מדליקים. בסך הכל יש לנו כאן סרט Feel Good מהנה.

דירוג: ***

למועדי הקרנות    


גרינגו, תמונת יחסי ציבור



  


"משאלת מוות" (ארה"ב 2018)

מתח-אקשן. סרטו של אלי רות. רימייק למותחן הנקמה הקלאסי משנת 1974 "משאלת מוות", בו כיכב צ'רלס ברונסון. ד"ר פול קרסי (ברוס וויליס) הוא מנתח שנחשף לתוצאות האלימות בשיקגו רק כשהן מגיעות לחדר המיון בו הוא עובד. הכל משתנה כשאשתו (אליזבת שו) ובתו (קמילה מורונה) מותקפות באכזריות בביתם שבפרברי העיר. בזמן שהמשטרה עסוקה יותר באכיפת הפשעים המרובים, פול מרגיש שעליו לקחת את החוק לידיים ולנקום בתוקפי משפחתו. הוא רודף אחר התוקפים ובדרך מחסל גם פושעים אחרים. כשהתקשורת חושפת את רציחות הפושעים המסתוריות, העיר כולה תוהה האם פורע החוק הקטלני הזה הוא מלאך המגן עליהם או מלאך המוות? 108 דקות.

למועדי הקרנות  
  

משאלת מוות, תמונת יחסי ציבור



   


08/03/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע