סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "אזימוט" ועוד
 

 
 
סרטו הראשון של מייק בורשטיין כבמאי - לא מחדש, "חברים לחיים" מרתק ו"הבלתי נראים" מצוין וחשוב


"אזימוט" (ישראל 2017)

דרמה. סרטו של מייק בורשטיין. יוני 1967. יומה האחרון של מלחמת ששת הימים. שלושה חיילי מילואים מנסים להניע קומנדקר התקוע בחולות מדבר סיני. אחד מהם, סמל מוטי (יפתח קליין), מחליט לעלות על ג'יפ הסיור שברשותם ולנסוע לריכוז כוחות ישראלי כדי להזעיק עזרה. במקביל מתעורר טוראי ראיד (סמי שייח), חייל מצרי ששכב חסר הכרה בחולות. הוא מגלה שכל אנשי צוותו נהרגו, לוקח מאחד מהם נשק ומתחיל לחפש את דרכו לעבר יחידתו. סמל מוטי  נעצר עם הג'יפ בסמוך למבנה נטוש שרוף, ששימש כעמדת משקיפי או"ם. נראה כי מנוע הג'יפ התחמם. טוראי רשיד שכבר הגיע לאזור ותפס מחסה מאחורי רכב צבאי הפוך שיצא מכלל שימוש, עוקב אחריו. סמל מוטי נכנס למבנה והמצרי מנסה שלא לאבד קשר עין איתו. עד מהרה הם מגלים זה את זה ומתפתחים ביניהם חילופי יריות. תוך כדי הסיטואציה חולפות לנגד עיניהם תמונות מחייהם האזרחיים, כולל כאלה של הנשים שאיתם (את זו שעם רשיד מגלמת סמר קופטי ואת זו שעם מוטי משחקת נעמה פרייס). מוטי מתאמץ לעדכן את רשיד שהוכרזה הפסקת אש, שהמלחמה הסתיימה ושאין טעם להמשיך להילחם, אבל זה מסרב להאמין לו. השניים נאבקים זה בזה ומתישים האחד את רעהו. האם בסוף ייווצר ביניהם אמון? 80 דקות.

זהו סרטו הראשון כבמאי וכתסריטאי של השחקן הוותיק, בעל המון זכויות בקולנוע שלנו, מייק בורשטיין. נראה כי הרבה מניסיונו בקולנוע הוא מביא לפרויקט זה. הסרט מהדהד ל"אוונטי פופולו", אם כי זו רק אסוציאציה קלושה הנובעת מסיטואציית המפגש בין אויבים בטריטוריה המדברית של חצי האי סיני. מעבר לכך אין כל דימיון בין הסרטים. עבודת המשחק של סמי שייח ויפתח קליין ב"אזימוט" טובה מאוד, וכך גם זו של אנשי הצוות הטכני ובראשם הצלם רם שווייקי והעורך אלן יעקובוביץ', שכבר שנים לא ראינו אותו עובד על סרט ישראלי. הבעיה העיקרית כאן היא המינימליזם העלילתי. הסרט בעצם נתקע, כמו שני גיבוריו, בקונפליקט העיקש המתפתח ביניהם ומרגע זה כמעט לא מתקדם לשום מקום ולא מחדש דבר. התסריט הרזה הזה לא מאפשר ל"אזימוט" להתרומם, והוא נותר כנרטיב בעל סיטואציה אחת, פחות או יותר, וכשהצופה ממצה אותה אין לו מוצא לשום כיוון אחר.

דירוג:
***

למועדי הקרנות


אזימוט, צילום: שמעון בוקשטיין



  


"חברים לחיים" (ארצות הברית 2017)

דרמה. סרטו של ריצ'רד לינקלייטר. 30 שנה לאחר ששירתו יחד בצבא האמריקני ולחמו במלחמת וייטנאם, מוצאים עצמם שלושה חברים מאז במשימה משותפת, שונה בתכלית. מתברר שבנו של לארי "דוק" שפרד (סטיב קארל) נהרג בלוחמה האמריקנית בעיראק והוא מבקש מחבריו, נחתים בדימוס, ללוות אותו במסע לזיהוי גופת בנו, לפני קבורתו. דוק מצרף אליו את חבריו, הנחתים בדימוס סאל נילון (בריאן קרנסטון) והכומר ריצ'רד מולר (לורנס פישבורן), והם יוצאים יחד לדרך ארוכה ברכבת. במהלך המסע החמוץ-מתוק, בו החברים נזכרים בחוויות מפעם, משלימים פערים, מגלים עובדות חדשות זה על זה ומחדשים את ידידותם, מחליט דוק לוותר על קבורה צבאית רשמית לבנו בבית העלמין ארלינגטון ולקחת את גופתו לקבורה במקום בו גדל, ניו המפשייר שבחוף המזרחי. השלושה יצטרכו להתמודד עם הבירוקרטיה והממסד הצבאי כדי שיוכלו לממש את הרעיון. 125 דקות.

הבמאי ריצ'רד לינקלייטר עומד כאן מאחורי עבודת קולנוע מרתקת שמבחינת הז'אנר משלבת בין סרט דרך וסרט חברים. ובשניהם הוא מיטיב להשתמש במאפייני הסוגות האלה. זה ניכר בחיבור ובאינטראקציות שבין שלושת החברים לשירות הצבאי בשנות ה-70, המחפשים מחדש את המכנה המשותף ואת הכימייה ביניהם. הדבר בא לידי ביטוי גם בדיאלוגים האמינים והאותנטיים, שיש בהם לא מעט אירוניה, נוסטלגיה ובחינת ההווה בפרספקטיבה של העבר המשותף. יש כאן גם התייחסות מתפכחת ביחס לצבא, פטריוטיות ואידיאליזם, שפינו מקום לנימה של ביקורת צינית בעיקר. וכל זאת על רקע הטרגדיה של דוק, שאיבד את בנו באותן נסיבות שמהן הוא וחבריו הצליחו בזמנם לצאת בשלום. את קארל אני אוהב בתפקידים דרמטיים יותר מאשר בקומיים וגם הקולגות שלו כאן, קרנסטון ופישבורן, מצוינים. "חברים לחיים" מעורר אצלי אסוציאציות לשני סרטים מצוינים החוגגים 45 שנה לצאתם למסכים: "הפרט האחרון" של האל אשבי ו"חופשה עד חצות" של מרק ריידל (שלושת הסרטים, אגב, הם עיבודים לספרים שחיבר דריל פוניקסן). ולציין את עבודתו החדשה של לינקלייטר בנשימה אחת עם סרטי עבר נפלאים אלה זו מחמאה לא מבוטלת.

דירוג:****       

למועדי הקרנות


חברים לחיים, תמונת יחסי ציבור



  


"הבלתי נראים" (גרמניה 2017)

דרמה. סרטו של קלאוס רפלה. ברלין 1943. בעוד המשטר הנאצי מטהר את העיר ומכריז עליה כ"נקייה מיהודים", היו כאלה שהצליחו לעשות את הלא ייאמן: להישאר בברלין במשך כל שנות המלחמה ולהסתיר בכל דרך שרק יכלו את זהותם היהודית. הם הסתתרו בעליות גג, מרתפים ומפעלים, ולמזלם היו משפחות גרמניות שהסתכנו והסתירו אותם. סיומה (מקס מאוף), סטודנט לאמנות, מזייף במומחיות דרכונים בתמורה למחסה ולתלושי מזון. בכך הוא מציל עשרות יהודים, ואת עצמו כמובן. חני (אליס דווייר) בת ה-17 שאיבדה את הוריה צובעת את שיערה לבלונד ומסתובבת ברחובות העיר בזהות ארית בדויה, אם כי בחשש שיעלו עליה. יוג'ין (אהרון אלטראס) בן העשרה מוצא מחסה בבית משפחה גרמנית קומוניסטית המתנגדת לשלטון הנאצי ולדרכו ופועלת נגדו במחתרת. ביום יוג'ין חבר בתנועת הנוער ההיטלראי ובלילה מפיץ עלונים הקוראים למרי. רות (רובי או. פי) מאמצת לעצמה זהות של אלמנת מלחמה ומגישה מטעמים לקצינים נאציים בשוק השחור. ואלה הם רק מעטים המייצגות תופעה רחבה יותר, יוצאת דופן, של יהודים שהצליחו לשרוד את כל שנות המלחמה בעיר בה מומש בשיטתיות הפיתרון הסופי. 110 דקות.

ב-1943 עדיין חיו בברלין כ-7,000 יהודים, שאיכשהו הצליחו לא להיתפס על ידי הקלגסים הנאצים ולא נשלחו למחנות ההשמדה. בסופו של דבר רק 1,700 מהם הצליחו לשרוד, לעבור את כל שנות המלחמה ולהישאר בחיים. הסרט מתמקד בארבעה מהם. הבמאי קלאוס רפלה יצר כאן תמהיל מיוחד המכיל שילוב מרתק של דרמה עלילתית וקטעים של דוקומנטציה: עדויות של הניצולים וצילומי ארכיון אמיתיים של התקופה. ההישג הבולט ביותר לטעמי בבימוי כאן, וזה בזכות היות רפלה במאי דוקומנטרי בעיקר, הוא ויתור מוחלט על מלודרמטיזציה, אפילו בסיטואציות הכי רגשיות, המשוועות לדמעות. יצירת מתח לעומת זאת - בהחלט כן. כל דפיקה בדלתות הבתים בהם מסתתרים היהודים, וכל קול תקיף של נציג האדמיניסטרציה הנאצית מבחוץ - נשמעים כאותות מבשרי רע. עם זאת, חיי היהודים בברלין הנאצית, אף אלה שלא מצאו מקלט ולעיתים תכופות אף רעבו ללחם, עדיין לא נראים טראגיים - בטח לא בהשוואה לאלה של אחיהם שהובלו למחנות ההשמדה. מטרת היהודים המסתתרים הייתה לעשות הכל כדי לא להיתפס, אף שעדיין לא ידעו מה גורל אחיהם שנשלחו ברכבות ליעד לא ידוע.  וכשמתחילות להגיע ידיעות על זוועות מקלחות הגז הממיתות בייסורים, האימה מתחילה לחלחל. "הבלתי נראים" הוא סרט חשוב הן מבחינת הטלת זרקור על הסיפור הלא מוכר והן מבחינת התוצאה הקולנועית המצוינת
.

דירוג: ****

למועדי הקרנות


הבלתי נראים, באדיבות סרטי נחשון



  


"פרא" (ארצות הברית 2018)

פנטזיה-מתח-אקשן. סרטו של בראד פייטון. הפרימטולוג (חוקר קופים) דייוויס אוקויה (דוויין ג'ונסון) מקיים קשר מיוחד במינו עם ג'ורג', גורילה זכר אינטליגנטי במיוחד, אותו הוא מלווה מאז לידתו. אלא שניסוי גנטי לא מבוקר הופך את בעל החיים הרך והעדין שלו למפלצת ענקית זועמת. ולא רק אותו. אוכלוסייה גדולה של קופים וחיות אחרות ביערות צפון אמריקה נעשית חבורה אלימה ומסוכנת המשמידה את כל העומד בדרכה. אוקויה חובר למומחה לגנטיקת בעלי חיים כדי לנסות ולבלום את התהליך ולהחזיר את החיות שוכנות היערות להתנהל כדרך הטבע. מטרתו של אוקויה היא לא רק לברר מה גרם לשינוי המוטטציוני בקופים שחולל קטסטרופה והכניס את החוקרים ביערות לשדה קרב עקוב מדם, אלא גם ובעיקר לנסות להציל את ג'ורג' - כעת יצור ענק, בלתי צפוי ואלים - שהיה פעם חברו. עם ג'פרי דין מורגן. 107 דקות.

סרט זה פותח רשמית את עונת הבלוקבסטרים המלפפוניים של הקיץ הקרב. חוקי המשחק בסוגה הזו מכתיבים כידוע קולנוע ראוותני, עם כמה שיותר אפקטים ממוחשבים, הרפתקאות טרופיות ובמקרה הקונקרטי הזה גם זיקה-קריצה לקינג קונג המיתולוגי. "פרא", המבוסס באופן חופשי על משחק המחשב "Rampage" של חברת "Midway Games", הוא מוצר קולנוע בידורי נטו, המספק את כל מה שמצפים ממנו ברמת האקשן, הפירוטכניקה ואפילו הקומיק-רליפים. ג'ורג' (דמות הקוף מאופיינת כאן לתפארת היצירה) ניחן בחוש הומור מפותח ולא אחת אף צוחק על חברו אוקויה. הבמאי בראד פייטון כבר עבד עם דוויין ג'ונסון ב"סן אנדראס", סייע במיצובו ככוכב האקשן המוביל בהוליווד, ובשני הסרטים הצליח להוכיח שבזירת הפנטזיה - ככל שהעלילה מופרכת יותר, כך הקהל נהנה יותר.

דירוג: ***     

למועדי הקרנות


פרא, תמונת יחסי ציבור



  


"מרדף חכם" (ארצות הברית 2018)

אקשן. סרטו של צ'רלס מרטין. דני סטרטון (אורלנדו בלום) הוא איש ביטחון העובד בחברת מאבטחים כושלת. הוא מקבל הזדמנות להוכיח את עצמו ולשקם את כבודו המקצועי האבוד, זאת רק אם יצליח לאבטח את הוצאתו של פריט עתיקות סיני נדיר ויקר ערך משנחאי. במהלך מארב על הקרון בו מאוכסן הפריט מגלה סטרטון שמשימתו אינה קלה ויש המנסים לחבל בה בכל דרך.  בנוסף מתברר לו שעקב פעילותו חייה של אהובתו בסכנה. יהיה עליו למצוא דרך להערים על אנשי המאפיה המקומית וגם על אנשי המשטרה המושחתים כדי להשיב את הסדר לרחובות שנחאי וגם להציל את זוגתו. 100 דקות. 

למועדי הקרנות


מרדף חכם, תמונת יחסי ציבור



  


"המגשר" (ארצות הברית 2017)

מתח. סרטו של בראד אנדרסון. ביירות, 1982. מייסון סקילס (ג'ון האם), דיפלומט אמריקני בדימוס, חוזר לבירה הלבנונית למשימה מיוחדת במהלך מלחמת לבנון השנייה. הוא ינסה להציל את הפרטנר שלו לשעבר קול ריליי (מארק פלגרינו) שנשבה על ידי תא טרור מקומי, שככל הנראה גם אחראי לרצח אשתו. בביירות פוגש מייסון בסנדי קראודר (רוזמונד פייק), דיפלומטית העובדת בשגרירות האמריקנית, אבל זהו רק כיסוי לפעילותה כסוכנת סי.אי.איי. תפקידה הוא לאבטח את פעילתו של מייסון ולדאוג לכך שלא ייפגע. 109 דקות.

למועדי הקרנות


המגשר, תמונת יחסי ציבור



  


12/04/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע