סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: ג'ולייט הגרסה העירומה
 

 
 
סרטו של ג'סי פרץ משעשע, "כל מה שתרצה" משובח ומלא קסם ו"אימה במצולות" מאכזב


"ג'ולייט, הגרסה העירומה" (ארצות הברית 2018)

קומדיה. סרטו של ג'סי פרץ, המבוסס על ספרו של ניק הורנבי. אנני (רוז ביירן) חיה עם בעלה דנקן (כריס אודווד) בעיר אנגלית פרובינציאלית. בתוך מערכת היחסים הדועכת שלהם הכי קשה לאנני עם ההתמכרות האובססיבית של דנקן למי שהיה כוכב רוק לרגע, האמריקני טאקר קרואו (אית'ן הוק), אשר נעלם מהתודעה לפני שנים. לדנקן יש בחדרו מקדש הערצה לזמר והוא מנהל בלוג מעריצים שלו, בו הם מנסים ללקט כל פריט מידע עליו ולאתר קטעי מוזיקה נדירים שיצר ומעולם לא פורסמו. כשאנני לבדה בבית היא מקבלת דבר דואר המיועדת לבעלה ומגלה בה סקיצה אקוסטית לאלבום שהוציא לפני 25 שנה, "ג'ולייט". היא מתפתה להאזין לו לפני בעלה, למורת רוחו, ואחר כך אף כותבת בבלוג של בעלה ביקורת לא מחמיאה על הסקיצה. עקב זאת היא זוכה להפתעתה לקבל מייל מטאקר קרואו עצמו, ואט-אט נרקם ביניהם קשר לא צפוי, מאחורי גבו של דנקן. 105 דקות.

ניק הורנבי חתום על לא מעט ספרים ותסריטים מצליחים. מ"אהבה על הדשא" ו"נאמנות גבוהה" ועד "רווק פלוס ילד", "ארוכה הדרך למטה" ו"הולכת רחוק". במקרה של "ג'ולייט, הגרסה העירומה" הוא אמנם לא כתב את התסריט - חתומים עליו יבגניה פרץ, אשת הבמאי, ג'ים טיילור ותמרה ג'נקינס - אבל סגנונו האופייני ורוחו ממש ניכרים כאן. הסרט משעשע אף שאין בו יותר מדי שורות קומיות או מעמדים מצחיקים. הוא נוגע בך באירוניה הדקה שבו. הוא מצליח להפתיע אותך בסיטואציות יוצאות דופן, חלקן על גבול האבסורד. הוא גם מדבר אליך ברומנטיקה לא מיידית ובטח לא מובנת מאליה. אבל לא אייחס את איכויותיו של הסרט רק לכתיבה. עבודת הבימוי של ג'סי פרץ אותנטית, רגישה ויחד עם זאת לא מציעה לך לרגע את המובן מאליו. הוא מביים בעיקר לטלוויזיה, אבל אהבתי מאוד את אחד הסרטים הבודדים עליהם הוא חתום, "אחינו האידיוט", גם בו אחותו שיתפה איתו פעולה בכתיבה. וכמובן שלא נשכח את חלקם המהותי והמשמעותי של השחקנים כאן, רוז ביירן, כריס אודווד וכמובן אית'ן הוק, שחקן שאני מאוד אוהב. הוא לא כוכב-על אבל יש לו בחירות סרטים מעניינות שמשאירות אותו על המפה כאמן מסקרן, לא מובן מאליו.

דירוג:  ****


למועדי הקרנות


ג'ולייט, הגרסה העירומה, תמונת יחסי ציבור



  



"מייל 22" (ארצות הברית 2018)

מתח-אקשן. סרטו של פיטר ברג. "אוברווץ'" זו יחידה חשאית של ה-CIA שלמעשה "אינה קיימת". אם פעולותיה יתגלו הארגון יתכחש אליה. אחד הסוכנים הבולטים בה הוא ג'יימס סילבה (מארק וולברג), אדם מבריק, חד לשון ומחשבה ומהיר תגובה ואינסטינקטים. הבוס שלו, בישופ (ג'ון מלקוביץ'), שולח אותו למשימה מסוכנת ומורכבת אך גורלית במדינה בדרום מזרח-אסיה. מתברר ששעון זמן הופעל על ידי קבוצה טרוריסטית המאיימת לפגוע במספר אתרים בו-זמנית בעולם המערבי ולחולל כאוס. היחיד שיוכל לנטרל את האיום הוא לי נור (איקו ווייס), שוטר מקומי מקצוען ומיומן שבגד במפעיליו ודורש בתמורה למידע את הברחתו לארצות הברית. על אנשי "אוברווץ'" להעבירו מרחק של 22 מייל, עד מטוס המילוט שייקח אותו ליעדו. המשימה הזו מתבררת עם כל מייל כקשה יותר ויותר. על צוותו של סילבה נמנים הסוכנות אליס קר (לורה כהן), סאם סנואו (רונדה רוסי) ולוקאס (הבמאי ברג). 95 דקות.

הבמאי פיטר ברג, הידוע גם בזכות היותו שחקן ("כאריות לכבשים", "הנוסע") וטורח להופיע לעיתים תכופות גם בסרטיו, כולל זה כאמור, אוהב מאוד להפעיל את מארק וולברג, לפחות בחמש השנים האחרונות. וולברג כיכב אצלו ב"השורד האחרון", "הגיבורים של בוסטון", "אסון בלב ים" וכעת גם ב"מייל 22" - והשילוב בין השניים תמיד עולה יפה. בכלל, ברג הוא בעיניי אחד הבמאים האמריקנים הבולטים ביותר היום בז'אנר הדרמה-מתח-אקשן. ב"מייל 22" נראה כי הוא כמעט "ויתר" על הדרמה (אם כי שילב בקטנה כמה עלילות משנה. הבולטת בהן היא סיפורה המשפחתי של הסוכנת אליס) ומתמקד בבניית מתח ואקשן מסחרר, במסע המורכב שמטרתו להביא את השוטר לי למקום בטוח. יש כאן מרדפים עוצרי נשימה, טוויסטים מפתיעים בעלילה ואפקטים ממוחשבים מהוקצעים ומקצועיים כשצריך. וכל התמהיל הזה עבד לי טוב מאוד.

דירוג: ****

למועדי הקרנות


מייל 22, תמונת יחסי ציבור



  


"כל מה שתרצה" (איטליה 2017)

דרמה. סרטו של פרנצ'סקו ברוני. ג'ורג'ו (ג'וליו מונטאלדו), משורר מזדקן בן 85 שבעבר הוציא ספרי שירה והיה מפורסם בחוגי האמנות, גר לבדו ברומא. אלסנדרו (אנדראה קרפנזנו) בן ה-20 פלוס הוא צעיר בטלן המעביר את ימיו במחיצת חבריו הפרחחים, למגינת לב אביו. הוא גם מפלרטט עם קלאודיה (דונטלה פינוקריו), אמו של אחד מחבריו. אביו מסדר לו עבודה כמלווה של ג'ורג'ו לטיולי אחר הצהריים שלו. המשורר המזדקן כבר סובל מדימנציה ופעמים רבות חושב שאלסנדרו הוא בנו וקורא לו קרלו. בהדרגה הולך ומתפתח קשר מיוחד, אישי וקרוב, בין השניים, למרות פער הגילאים הענק והשוני הלא פחות גדול גם במנטליות. אלסנדרו מאפשר לחבריו להתארח בביתו של ג'ורג'ו, לצפות במשחקי כדורגל ולהמר במשחק קלפים עם בעל הבית שנראה כנהנה מהעניין ומוצא שוב טעם בחייו. פליטת פה שלו, אותה מפרשים הצעירים כמידע על אוצר שהסתיר בתקופת מלחמת העולם השנייה, שולחת את אלסנדרו וחבריו למסע לעברו של ג'ורג'ו. 106 דקות.

סרט המתנגן כמו פיוט משובח ורב קסם. מרקם היחסים הנוצר בין ג'ורג'ו ואלסנדרו עובד כמו מגנט מהפנט. הקשיש מדבר לצעיר בשירה וזה עונה לו בסלנג רחוב, ואיכשהו הם מוצאים שפה משותפת, מאחדת ומקרבת. כל עוד מפתח הבמאי פרנצ'סקו ברוני, שפעיל הרבה יותר כתסריטאי, את הקשר בין שניהם, על כל הרבדים שלו - זה עובד נהדר. אבל כשנכנסים לתמונה שאר הנערים, חבריו של אלסנדרו, קיבלתי תחושה של מעין חדירה לפרטיות, מהלך תסריטאי שקצת פוגם לטעמי באינטימיות הבסיסית של הסיפור. הסרט גם לא ממש הדוק עד הסוף. בשלבים מסוימים הוא מתפזר לכיוונים שונים, מה שלא בהכרח תורם לו. למשל, הקשר הרומנטי של אלסנדרו עם קלאודיה לא ממש ברור ולא ממש מפותח. וכך גם הקשר שנוצר לו עם צעירה מקסימה אותה הוא פוגש בספרייה בשליש האחרון של הסרט. עם זאת, אלה זוטות שלא מערערות את הסיפור המרכזי - קשר על-דורי נהדר בין גבר מזדקן וצעיר תוסס, שכנגד כל הסיכויים, אולי, הופך לחיבור של ידידות אמיצה.

דירוג:  ****

למועדי הקרנות


כל מה שתרצה, צילום: באדיבות סרטי נחשון



  



"הורדוס איילנד" (ישראל 2018)

קומדיה. סרטו של נלי גיא. סודה (בן פרי) וקפטן (ליאור דראל), שני יזמים קטנים אך כושלים המנסים לשווק רעיונות לא מוצלחים, מצליחים רק לצבור לעצמם ים של דוחות חנייה ומגיעים שוב ושוב למגרש העירוני אליו נגררה מכוניתם. עקב כך עולה במוחם הקודח רעיון אבסורדי: לסמן בכביש ליד הדירה בה הם מתגוררים חניה פרטית השייכת לכאורה לשגרירות מדינה שהמציאו - איי הורדוס. קפטן מתחפש לשגריר וסודה לעוזרו, מתורגמנו ואיש סודו. תחילה היוזמה מצליחה בגדול והשניים נהנים מחיבוק הרשויות, כולל משרד החוץ המצרף אותם לאנשי הסגל הדיפלומטי הזרים ומזמין אותם למסיבות שלו, השב"כ שמציע להם את מאבטחיו במקום אלה החובבנים שהם מעסיקים וכו'. רק פקחית החנייה שושנה (שני קליין), המסתובבת ברחוב שלהם וכבר העניקה להם לא מעט דוחות חנייה בעבר, עדיין חושדת שמשהו כאן לא כשר. עם גבי עמרני, אורי גבריאל, אלון דהן, אייל רוזלס, יואב דונט, יונית טובי. 87 דקות.

מאחורי הרעיון לסרט הזה עומדים הבמאי-תסריטאי-עורך נלי גיא, הבעלים של אולפן ה"גרין סקרין" העוסק בפוסט פרודקשן ועריכה, והשחקן-זמר ליאור דראל. הם כתבו תסריט שבמרכזו בעיית החנייה של תל אביב, בזיקה לסיפור שהתפרסם בהקשר זה, של מקום החניה הפרטי של רני רהב, קונסול הכבוד של איי מרשל בישראל. העניין הוא שהרעיון הזה יכול היה להתאים למערכון קומי מצולם אבל לא מחזיק סיפור לסרט באורך מלא. הוא נראה כמו מוצר דאחקות לימי הקיץ הלוהטים, אבל הדמויות המוקצנות והקריקטוריסטיות והטקסטים הקומיים לכאורה לא ממש מצחיקים, למעט איזה גאג פה ושם. בינינו, גם הרעיון הגולמי לסרט על מצוקת החנייה בתל אביב הוא לא משהו. קומדיה שנשענת על כתיבה בינונית וביצוע מוגזם על גבול הוולגרי וכאמור לרוב לא משעשע (למרות ההצטיידות בשחקני חיזוק כגבי עמרני, אורי גבריאל ואלון דהן), לא יכולים לדעתי לעבוד.

דירוג:  ** וחצי

למועדי הקרנות


הורדוס איילנד, צילום: דן סחר



  


"אימה במצולות" (סין-ארצות הברית 2018)

אקשן-פנטזיה. סרטו של ג'ון טורטלטאוב, על פי רומן שחיבר סטיב אלטן. לפני חמש שנים ג'ונאס טיילור (ג'ייסון סטייתאם), קפטן צוללת ומומחה לצלילה, נתקל במסע מחקר במעמקי הים ביצור ענק שטלטל וזעזע את הצוללת שלו, "מריאנה טרנץ'". ג'ונאס נאלץ לבטל את המשימה, לנקוט בצעדי חירום כדי לבלום את התוקף והתוצאה העגומה היא שהוא איבד את מחצית צוותו. האירוע הטראומתי גרם בין היתר לגירושי ג'ונאס מאשתו לורי (ג'סיקה מקנמי), פרישתו מהקריירה התת-מימית והתיישבותו באיי תאילנד, שם מצא שקט ורוגע. רופא צוות משימת המחקר הימית חשב שדעתו השתבשה עליו בעקבות דיווחו שיונק תת-מימי ענק תקף את הצוללת במעמקי הים. תא צלילה של צוות המחקר שהמשיך מאז בעבודתו נתקע על קרקעית האוקיינוס בעקבות פגיעה בו של גוף לא מזוהה. בשלב זה, מתבקש ג'ונאס לשוב בדחיפות לצוללת הפיקוד ולסייע בחילוצה, מה גם שעדיין נמצאת שם האקסית שלו. תחילה הוא מהסס אבל לבסוף חוזר ויוצא למשימת גאולה או התאבדות בה ייאלץ, בין היתר, להתמודד מחדש עם פחדיו וחששותיו לאבד אנשי צוות נוספים שבאחריותו. פרט לכך הוא יברר האם צאצאי המגלודון, כריש פרהיסטורי ענק, אכן עדיין חיים מתחת לפני הים ומחפשים טרף אנושי. במרוצת משימתו יפגוש ג'ונאס מחדש את לורי, יתוודע ויתחבר לסוין (בינגבינג לי), שיש לה בת קטנה וחכמה, מיי-יינג (שויה סופיה קאי), ויפגוש את שאר אנשי הצוות, חלקם מוכרים לו. 113 דקות.               

מתסכל ומאכזב לגלות סרט שנראה כי כל מטרתו היא לעשות הסבה לג'ייסון סטייתאם מכוכב סרטי אקשן לגיבור הנלחם עם כרישים ומציל חיים במצולות הים. להוציא אולי את קליף קרטיס ("המקור", "לגעת במוות") רוב רובם של שחקני המשנה הבולטים (ראיין ווילסון, ווינסטון צ'או, רובי רוז, פייג' קנדי, רוברט טיילור, אולפור דארי אולפסון) הרבה פחות מוכרים ופופולריים מהכוכב המוביל ויש בכך משום הצהרה על מעמד העל שלו בפרויקט הזה. התסריט כתוב ברשלנות כאילו היה חלטורה, והבימוי ועבודת השחקנים לא משפרים בהרבה את המצב ונראים לרוב מלאכותיים ולא משכנעים. אפילו הקומיק-רליפים הפזורים פה ושם כדי לשבור את המתח, לא מעלים אלא חיוך מאולץ. ואם זה אמור להיות סרט אימה נוסח "מלתעות" ואחרים בז'אנר, הדבר פשוט לא עובד. אולי מחלקת ה-
CGA (האפקטים הממוחשבים) מתפקדת לא רע, אבל זה ממש לא מספיק. והשורה התחתונה הזו  די מפתיעה אם בוחנים את הפילמוגרפיה של הבמאי טורטלטאוב. ברשימתו כמה סרטים סבירים בז'אנרים שונים, כמו "אוצר לאומי", "סוף סוף וגאס", "שוליית המכשף", "הילד", "אינסטינקט" ועוד. "אימה במצולות" אפילו לא מתקרב אליהם.

דירוג:  ** וחצי


למועדי הקרנות


אימה במצולות, תמונת יחסי ציבור



  


"טרנזיט" (גרמניה-צרפת 2018)

דרמה. סרטו של כריסטיאן פצולד. הצבא הנאצי מתמקם סמוך לפריז. רגע לפני הפלישה הגרמנית לוקח ז'ורז' (פרנץ רוגובסקי) את התיק שלו ונמלט למרסיי. בתיק נמצא מכלול היצירה של הסופר היהודי ויידל, שהתאבד, כמו גם מסמך שמקנה ויזה על ידי השגרירות המקסיקנית. ז'ורז' נכנס למרסיי תוך התחזות לויידל, וממתין לאונייה הבאה שתפליג למקסיקו. בעודו בעיר הנמל, כמו מאות פליטים יהודיים אחרים בעלי אזרחות זרה, מתיידד ז'ורז' עם דריס (ליליין בטמן), בנו המהגר של חבר שנפטר במהלך המסע למרסיי, ופוגש במרי (פאולה ביר), אישה מסתורית שתשנה את תוכנית ההימלטות שלו. 101 דקות.

למועדי הקרנות


טרנזיט, תמונת יחסי ציבור



  



"במעמקי המסדרון האפל" (ארצות הברית 2018)

אימה. סרטו של רודריגו קורטס, על פי ספרה של לויס דנקן. קיט גורדי (אנה סופיה רוב) היא סטודנטית צעירה המגיעה ללמוד בפנימיית בנות אקסקלוסיבית. היא מתחילה להתערות חברתית במקום ופוגשת כמובן גם את מנהלת המוסד, מדאם דורט (אומה ת'ורמן). עד מהרה תתחיל קיט לחוש את כוחות העל האפלים של המנהלת והשהייה במקום תהפוך עבורה עד מהרה לסיוט. 96 דקות.

למועדי הקרנות


במעמקי המסדרון האפל, תמונת יחסי ציבור



  



16/08/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע