סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "גאולה" ועוד
 

 
 
יוסי מדמוני ובועז יהונתן יעקב בעבודה יפה, ו"מרי פופינס חוזרת" עם אווירה תקופתית רבת קסם


"גאולה" (ישראל 2018)

דרמה. סרטם של יוסי מדמוני ובועז יהונתן יעקב. מני (משה פולקנפליק), סולן כריזמטי של להקת רוק מצליחה בעבר, הוא היום מנחם, חוזר בתשובה החי בבני ברק ומגדל לבדו את בתו היחידה בת ה-6, גאולה, מאז נפטרה רעייתו. כשגאולה צריכה לעבור טיפול חדשני ויקר כחלק ממאבקה במחלת הסרטן בה לקתה, מנחם פונה לחבריו ללהקה לשעבר בבקשה לאחד את הלהקה 15 שנה אחרי שהתפרקה. ההצעה: סיבוב הופעות אחרון והפעם בחתונות במגזר החרדי, כשחברי הלהקה מתחזים אף הם לדתיים. הבמה, המוזיקה והמפגש המחודש עם הקהל מצליחים לעורר במנחם זיכרונות ורגשות בעוצמות שכבר שכח מזמן. אולם החיבור המחודש לחברי הלהקה ולעולם שהשאיר מאחור, כולל הצעה לחזור ולהופיע גם במועדונים בפני קהל מהמגזר החילוני, פותחים מחדש את משקעי העבר, פצעים שמעולם לא התאחו באמת, איתם מנחם יאלץ להתמודד כדי למצוא גאולה אמיתית. 104 דקות.

זהו למעשה סרטו הראשון כבמאי, וגם כצלם, של בועז יהונתן יעקב, שרק צילם עד עתה ("חופשת קיץ", "עג'מי", "בוקר טוב אדון פידלמן" למדמוני, "ד"ר פומרנץ" ועוד). מדמוני (שביים בין היתר את "מקום בגן עדן", גם אותו צילם יעקב) כבר ביים בעבר עם שותף, דוד אופק ("המנגליסטים", הסדרה בת-ים ניו-יורק"). עבודתם של השניים יפה, שקטה ומינורית בדרך כלל ומשדרת אמת וכנות, בין היתר בשל החיבור ההדוק למוזיקה, שיש לה קשר מובהק להלך הרוח של הגיבור ולעלילה בכלל. המצלמה בתנועה רוב הזמן וקרובה לנפשות הפועלות, הפריימים סגורים בדרך כלל, והסגנון הזה יוצר מצד אחד אינטנסיביות גדולה ומצד שני מינימליזם אותנטי. מה שקצת פגם בעיניי בשלמות היצירה היה העובדה שהסיפור הולך קצת יותר מדי לרוחב. מסיטואציית הפתיחה העלילה מתפתחת מעט מאוד יחסית. נכון שיש בה זרמים תת-קרקעיים והיא חותרת לגאולה, אבל חיכיתי לאיזה מפנה או מהלך דרמתי יותר. גם ליהוקו של פולקנפליק קצת "בעייתי", לאחר שראינו אותו ב"דרייבר", בתפקיד לא מאוד שונה. שם הוא משנורר כסף מגבירי בני ברק וכאן הוא מופיע כדי לקבץ כסף למרת הצלת חיי בתו.

דירוג: *** וחצי

למועדי הקרנות


גאולה, באדיבות טרנספקס הפקות ובתי קולנוע לב. צילום: בועז יהונתן יעקב



  


"מרי פופינס חוזרת" (ארה"ב 2018)

קומדיה-מיוזיקל. סרטו של רוב מרשל. שנות ה-30 של המאה הקודמת, תקופת השפל הכלכלי בלונדון. האח והאחות ג'יין (אמילי מורטמר) ומייקל (בן ווישאו) בנקס, מגדלים את שלושת ילדיו של מייקל שהתאלמן מאשתו ומנסים לשרוד. אולם נציגי בנק גדול ומנהלו קשה הלב (קולין פירת'), לו הם חבים הלוואה גדולה, מאיימים להפקיע מהם את ביתם. מי שמגיעה משמיים עם מטרייתה ומזוודתה זוהי האומנת המופלאה מרי פופינס (אמילי בלאנט), המחליטה לשוב ולטפל באחים שגדלו מאז, ובעיקר בשלושת ילדיו של מייקל. בעזרת מגע הקסם שלה, ובעזרת ידידה ג'ק (לין מנואל-מירנדה), היא מסייעת למשפחה להחזיר לחייה את חדוות החיים וכמובן מוכיחה להם שהכל אפשרי ושטבעם של חלומות להתממש. עם ג'ולי וולטרס, מריל סטריפ, דיק ואן דייק. 130 דקות.

קשה לקרוא לסרט הזה המשכון, מפאת 54 השנים שחלפו בינו ובין המקור, אבל הוא בהחלט עושה הכל כדי להתכתב עם הקלאסיקה של רוברט סטיבנסון מ-1964 (על פי ספרה של הבריטית פמלה לינדן טרוורס), בו כיכבו ג'ולי אנדרוז ודיק ואן דייק. הבמאי רוב מרשל ("שיקאגו") יודע את העבודה בז'אנר המיוזיקל ויצר כאן סרט יפה, ברוח המקור, עם שילוב נהדר של לייב-אקשן ואנימציה, כמה וכמה גגים קומיים לאורך העלילה ובניית אווירה תקופתית רבת קסם. ועדיין יש לי כמה בעיות עם הסרט הזה, ממנו  ציפיתי ליותר. ראשית, דמותה של מרי פופינס, בגילום אמילי בלאנט, אינה אחידה. בחלקים מסוימים היא כריזמתית ובולטת ובאחרים יותר חיוורת, כאילו לקחה צעד אחד אחורה. גם הרקע העלילתי - חזרתה של האומנת לבית בני בנקס שגדלו, כדי להעביר את משנתה לילדיו של מייקל, לא כל כך "מצדיקה" את העניין. אולי זה משום שלא כל כך נראה לי ששווה היה להפיח רוח חיים מחודשת בדמות הקלאסית שעשתה אנדרוז בזמנה. ייתכן שלא כל דמות מסרט עבר שיש לה מקום בפנתיאון הקולנועי שווה להעלות באוב. ואם כן, אולי שווה היה לתת פרשנות חדשה אות להעביר אותה לתקופתנו. מעניין אם הילדים של היום, שעל פי עלילת הסרט הם אמורים לדעת, בגדול, מיהי מרי פופינס של פעם, יתחברו אליה. עם זאת, משעשעת מאוד הקריצה, שתדבר בעיקר למכירי ומוקירי המיתולוגיה: הופעת האורח של דיק ואן דייק כאן, מה שמחבר, גם אם באופן מלאכותי, למקור.

דירוג: *** וחצי

למועדי הקרנות


מרי פופינס חוזרת, תמונת יחסי ציבור



  


"פרויקט טיטאן" (אנגליה-ארה"ב-ספרד-גרמניה 2018)

מד"ב-פנטזיה. סרטו של לנארט ראף. העולם בעידו פוסט-אפוקליפטי, אחרי מלחמה שהרסה את רוב רובה של הציוויליזציה. ברור לכל שהאנושות חייבת למצוא כוכב חדש להתיישב עליו. פרופסור מרטין קולינגווד (טום ווילקינסון) הוגה ומבצע, בתמיכת הפנטגון והממשל האמריקני ניסיון פורץ דרך: להעביר משפחות של יוצאי צבא מאומנים תהליך שיכשיר ויסגל אותן לחיים על פני הכוכב טיטאן, האופציה היחידה להתיישבות אנושית בו. בין שפני הניסיון האנושיים במשימה הסודית לויטננט ריק ג'נסן (סם וורתינגטון), לוחם ששירת בסוריה, אשתו ד"ר אבי ג'נסן (טיילור שילינג) ובנם הקטן לוקאס (נואה ג'ופ). הם מובאים, יחד עם משפחות של לוחמים אמריקנים אחרים, למתקן בו מוענקים להם תנאי דיור, מחיה וקיום מפוארים, אך במקביל הם עוברים מבחני סיבולת קשים במיוחד ולבסוף אף ניתוחים. בשלב מסוים, לאחר שכמה מהמתאמנים לא שורדים, מתחילה אבי לחשוד שדברים לא תקינים מתרחשים במתקן. 97 דקות.

סרטים מסוג זה ראינו כבר לא אחת, ו"פרויקט טיטאן" לא מחדש דבר בתחום. הוא נראה בעיקר כמו דז'ה וו להרבה סרטים בדיוניים בינוניים אחרים. יתרה מכך, כל עלילתו והמתרחש בה - אף שטכנית המוצר (ולא היצירה) עשוי לא רע - לא נוגע בך רגשית, ומותיר אותך אדיש, כאילו מדובר בסרט שנעשה על אוטומט. בסופו של יום זה פשוט סרט מד"ב סוג ב' בפס ייצור מודולרי, בעל נוסחה שחוקה וקלישאית (קונספירציה ותוצאתה, עם הד חקייני קלוש לאהבת "היפה והחיה" - וזה סוג של ספוילר, אבל לא אכפת לי). הופעותיהם של טום ווילקינסון וסם וורתינגטון בעלי הקבלות בסרטים הרבה יותר טובים, לא משפרות את המצב.

דירוג: ** וחצי

למועדי הקרנות


פרויקט טיטאן, תמונת יחסי ציבור



  


"חיי כלב" (ארה"ב 2018)

לכל המשפחה. סרטו של קן מרינו. אליזבת (נינה דוברב) היא שדרנית טלוויזיה הנקלעת למשבר לאחר ראיון לא מוצלח. טרה (ונסה הדג'נס) עובדת בבית קפה ומבלה את ימיה בשיחות נפש עם חברתה דייזי (לורן לפקוס). היא מאוהבת מעל הראש בד"ר מייק (מייקל קסידי), וטרינר שחצן שסוגד לעצמו. גארט (ג'ון באס), מנהל אקסצנטרי של חנות לבעלי חיים, מאוהב מצידו בטרה אך לא מסוגל לחשוף את רגשותיו בפניה. גרייס (אווה לונגוריה) וקורט (רוב קורדרי) הם זוג נשוי שמנסה להסתגל לחיים חדשים עם בתם המאומצת, אמליה (אליזבת פניקס קארו). דקס (אדם פלי), סולן של להקת רוק, מתנהג כמתבגר למרות שכבר מזמן עבר את גיל 30. כל אלה מחזיקים כלבים כחיות מחמד, ובזכות חבריהם הנאמנים ההולכים על ארבע, חייהם יצטלבו ויירקמו ביניהם מערכות יחסים מפתיעות. 113 דקות.

סרט המרגיש כמו סיטקום. הוא מורכב מסדרה של סיטואציות קומיות משפחתיות, או רומנטיות, כשלכל דמות כמעט הוצמד כלב או כלבה חמודים. זה מאוד סתמי, לא מתחבר לכלל עבודת קולנוע אחידה או לאיזו אמירה ששווה להתייחס אליה, ונראה בעיקר כגימיק. העבודה עם הכלבים ו"האנשתם" זה גאג משעשע אבל הוא חוזר על עצמו ונמאס די מהר. הסיטואציות הרומנטיות מה-זה קיטשיות. בשורה התחתונה, זה מוצר סכריני ממוסחר שאולי ילדים ובעלי כלבים ייהנו ממנו, ולשם הוא מכוון.

דירוג: ** וחצי

למועדי הקרנות


חיי כלב, תמונת יחסי ציבור



  


"באמבלבי" (ארה"ב 2018)

פנטזיה. סרטו של טראביס נייט, המשתייך למשפחת ה"רובוטריקים". השנה היא 1987 ובאמבלבי הרובוטריק מוצא מקלט באתר גרוטאות קטן בעיירה קטנה לחופי קליפורניה. צ'רלי (היילי סטיינפלד) העומדת להפוך לבת 18, מחפשת את מקומה בעולם ומגלה את באמבלבי שבור ומצולק מהקרבות ברחבי הגלקסיה. אחרי שצ'רלי מחזירה אותו לחיים היא עתידה לגלות במהרה שזו לא סתם עוד חיפושית צהובה רגילה. עם ג'ון סנה. 119 דקות.

למועדי הקרנות


באמבלבי, תמונת יחסי ציבור



  


20/12/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע