סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "ימים נוראים" ועוד
 

 
 
"אדמונד דה ברז'ארק" הוא יצירת קולנוע צרפתית מדהימה, אכזבה מ"ימים נוראים" ו"מחילה" וגם ג'וליאן מור ב"אחרי החתונה"



"ימים נוראים" (ישראל 2019)

דרמה. סרטו של ירון זילברמן. יגאל עמיר (יהודה נהרי הלוי) הוא סטודנט אידאולוג ושאפתן מהרצליה שמחליט לנסות לבלום מהלכים פוליטיים באמצעות רצח. הסרט עוקב אחר מערכות היחסים שלו עם בני משפחתו, אחיו חגאי (יואב לוי), אמו גאולה (ענת רבניצקי) ואביו שלמה (אמיתי יעיש בן אוזיליו), וסוקר את האירועים בחייו האישיים במישור החברתי, בין היתר התרועעות עם מי שהייתה עתידה להשתדך לו, נאוה (דניאלה קרטס) והידידה מרגלית הר-שפי (סיון מסט), וכן הפוליטי והדתי  בשנה שקדמה לרצח רבין. עם דולב אוחנה (דרור עדני), אבישי רביב (רענן פז), שלומי שטרן (הרב יצחק גינזברג). 123 דקות.

לגעת בפרשת רצח רבין ועוד מנקוד ת ראותו של הרוצח, זו כבר החלטה בעלת משמעויות טעונות ביותר. וייאמר לזכותו של הבמאי ירון זילברמן שהוא הצליח ליצור סרט שלופת אותך בצוואר מהתחלה ועד הסוף, למרות שרוב העובדות בו ידועות. וזהו חוזקו וגם חולשתו של "ימים נוראים", שזכה השבוע בפרס אופיר כסרט הטוב ביותר וייצג אותנו במוקדמות אוסקר הסרט הזר. התחושה היא שזילברמן והתסריטאי שלו רון לשם רצו לזעזע ולטלטל את הצופה לכל אורך הסרט, והצליחו, אף שמדובר בכרוניקה עגומה ידועה מראש. אלא שהתוצאה היא שבמובנים רבים הסרט פלקטי מדי והגיבור שלו אינו "אנושי" דיו. הוא לא צוחק, לא מתבדח, ואפילו האינטראקציות שלו עם הוריו והנשים בחייו מבוססות כמעט כולן על האובססיה האידיאולוגית המעוותת שלו. לא מצאתי בסרט ולו קומיק-רליף אחד. הגיבור מצטייר כמזרחי דחוי, כמו גם שני שותפיו למעשה המתועב, אחיו חגאי ודרור עדני, וזה פיתרון קל מדי להנמקת הזעם שפעפע בו.

לאורך רוב הסרט, שמרחב ההתרחשות שלו הוא כשנה לפני הרצח (אם לא ניקח בחשבון את הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה כשנתיים לפני רצח רבין, שהיה אירוע מעורר השראה עבור עמיר), הוא מסתובב בין רבנים ומנסה לקבל אישורים למזימה המחרידה שהוא הוגה. השימוש המרובה בחומרי ארכיון, בעיקר יומני חדשות, כמעט הופך את הסרט לדוקו-דרמה. ועם זאת, הנרטיב של "ימים נוראים" והאופן בו הוא מוגש לצופה, מחזיר אותנו לאותם ימים אפלים של הסתה ואווירה מסוכנת לא לגיטימיים, שקדמו לרצח ושימשו כדלק עבור הרוצח, המתכנן בקור רוח את המעשה הנורא שלו. יהודה נהרי הלוי עושה בהצלחה – במינימליזם מופנם ומאופק בדרך כלל - תפקיד טעון ומורכב של מי שברור שכולם ישנאו, ולרווחתי לא הצליח לעורר אצלי אמפתיה. "ימים נוראים" זה סרט שעובד ברובד העלילתי התיאורי של מה שקדם לטראומה הגדולה ביותר של הציבוריות הישראלית, אבל הוא היה יכול להיות הרבה יותר מעמיק ורב-שכבתי.

דירוג: *** וחצי

מועדי הקרנות    


ימים נוראים, באדיבות יונייטד קינג



   


"אדמונד דה ברז'ראק" (צרפת 2018)

דרמה. סרטו של אלקסיס מישליק. אדמונד רוסטאן (תומא סוליבר) נחשב למחזאי גאון, מוכשר ומוערך, אלא שעד כה נחל בעיקר כשלונות. אולי בגלל שהוא מתעקש לכתוב את הדיאלוגים שלו בחרוזים... ההזדמנות הגדולה שלו מגיעה כשגדול השחקנים של התקופה, קונסטן קוקלן (אוליבייה גורמה) מבקש לככב במחזהו החדש, אלא שיש לו תנאי: שהבכורה תתקיים כבר בעוד שלושה שבועות! הבעיה העיקרית בעניין היא שאדמונד עדיין לא כתב מילה אחת ואפילו אין לו מושג מה הסיפור שברצונו לספר. הוא יודע רק ששם המחזה יהיה "סיראנו דה ברז'ראק". אלא שקוקלן כבר דוחף את ההפקה קדימה, מעניין מנהלי תיאטראות ושחקנים ולרוסטאן אין ברירה אלא להתחיל לכתוב יש מאין. למזלו חברו השחקן מבקש ממנו לנסח מכתבי אהבה לאישה אותה הוא אוהב אך יודע שאינו מוכשר בכתיבה ואין סיכוי שיכבוש את לבה, אלא אם כן רוסטאן יסייע לו. והמכתבים האלה, פלוס דמיונו הפורה של רוסטאן, הופכים להיות הבסיס למחזה החדש. 110 דקות.

הבמאי אלקסיס מישליק, שחקן בדרך כלל, כתב את התסריט ל"אדמונד דה ברז'ראק" בהשראת הסרט "שקספיר מאוהב". המחזה "סיראנו דה ברז'ראק" נכתב בשנת 1897 על ידי אדמונד רוסטאן ומבוסס על דמותו של סיראנו, לוחם בצבא לואי ה-13 שלחם במלחמת 30 השנים ובשעות הפנאי שלו היה גם מחזאי ומשורר. הראשון שזכה לגלם את דמותו היה השחקן הצרפתי קונסטן קוקלן בהפקה שעלתה בשנת 1897 בתיאטרון פורט סן מרטן בפריז. קוקלן היה מגדולי השחקנים של דורו ואחד השחקנים הצעירים ביותר שהתקבלו לקומדי פרנסז. כשהתמנה למנהל תיאטרון פורט סן מרטן נתן הזדמנות ליוצר צעיר שהעניק לו את סיראנו, אחד מתפקידיו הגדולים ביותר על בימות פריז ולונדון. בקולנוע, גדולי השחקנים גילמו את דמותו. הגרסה הקולנועית שביים סטנלי קרמר ב-1950 זיכתה את השחקן חוזה פרר באוסקר. ב-1990 ביים ז'אן פול ראפנו את הגרסה הקולנועית הצרפתית בכיכוב ז'ראר דפרדייה, שזכה בפרס הסזאר על התפקיד ואף היה מועמד לאוסקר.

"אדמונד דה ברז'ראק" מכיל את כל המרכיבים שהופכים סרט ליצירה גדולה. הוא כתוב מצוין, שנון, עוקצני, אירוני, עם כבוד עצום לתיאטרון הצרפתי ולכל מה שהוא מסמל. אף שלמישליק אין ניסיון רב מדי, בוודאי לא בהפקות בסדר גודל כזה, הוא הוציא תחת ידו עבודת קולנוע מענגת, מתוזמנת היטב, זורמת וקולחת כמו קונצרט מדוקדק לכל פרטיו. השחזורים התקופתיים הנהדרים, האופן היצירתי בו הוא מפעיל את שחקניו, הדרך הווירטואוזית בה הוא מצלם, העלילה מתגלגלת, הפאנצ'ים הקומיים, ובכלל שיר האהבה הגדול לתיאטרון, מוגשים לצופה  בדרך חכמה ומאתגרת ועם זאת מאוד זורמת ונגישה. "אדמונד דה ברז'ראק" זוהי יצירת קולנוע מעולה. שנונה, עוקצנית, אירונית ומענגת.

דירוג: ***** 

מועדי הקרנות  


אדמונד דה ברז'ארק, באדיבות סרטי נחשון



   
 

"מחילה" (ישראל 2019)

קומדיה. סרטם של חנן סביון וגיא עמיר. הימים הם ימי תשובה. החברים הטובים שאול (גיא עמיר) וניסן (חנן סביון), החיים בדרום ואזעקות צבע אדום די שכיחות בחייהם, יצאו לפני שלוש שנים לשוד שהשתבש והפריד ביניהם. שאול נעצר, נשפט ונכנס לכלא. ניסן נמלט לחו"ל וחזר בתשובה. ביום שחרורו של שאול מהכלא מופיע לפתע ניסן ומבקש בכל דרך את מחילתו לפני יום כיפור. מתברר שהוא לא מוצא את כספי השוד אותם טמן באדמה, והשניים נאלצים לעשות מכה נוספת, הפעם בשירותו של איש ארגון פשע מקומי (אלון אבוטבול) ויד ימינו (צחי הלוי). עם שירי מימון, נועה קולר, מיכל לוי. 105 דקות.

שאול וניסן הם למעשה צ'ומה וסטיב של "מכתוב" בגלגול חדש, די דומה לקודם צריך לומר, אם כי הם העבירו את זירת הפעילות שלהם לטווח אזעקות צבע אדום. מדובר בשני חבר'ה שמפלרטטים בדרכם המגושמת עם עולם הפשע, עובדה המייצרת לא מעט מצבים קומיים. שאול קצת יותר מתוחכם ומפוכח, ניסן קצת יותר אהבל, והמתח הגלוי והסמוי ביניהם, פועל יוצא של הכימיה המובנית הקיימת בין היוצרים-שחקנים - הוא מתכון טוב ומוכח לקומדיה. אני רק תוהה למה הם ויתרו כאן על שירותיו הטובים של הבמאי עודד רז שחתום על "מכתוב", שהביא קרוב ל-400 אלף צופים לבתי הקולנוע ברחבי הארץ, ובחרו לביים בעצמם (בנוסף כמובן למשחק ולכתיבת התסריט)? נכון שזה לכאורה עוד שלב בהתפתחותם הקולנועית, אבל יש לכך מחיר. "מחילה" מצחיק, אבל פחות. ייתכן בגלל שהוא נעדר את "אלמנט ההפתעה" שהיה ב"מכתוב", בו נחשפנו להומור המיוחד שלהם (שבעצם התהווה ב"עספור"); ייתכן שבגלל שהסרט הרגיש לי איטי מדי וחסר את הדינמיות המחשמלת של "מכתוב", וייתכן שמשום שהוא לא אחיד ברמתו. יש בדיחות שעובדות יותר וכאלה שהרבה פחות. גם לא ממש מובן לי למה גלריה של שחקני משנה מצוינים שהשניים ליהקו, בהם אלון אבוטבול, צחי הלוי ונועה קולר (ואם תרצו גם שירי מימון ומיכל לוי) קיבלו אצלם כל כך מעט דקות מסך ולא מימשו את הפוטנציאל שלהם.

דירוג: *** וחצי 

מועדי הקרנות 


מחילה, באדיבות יונייטד קינג



  


"אחרי החתונה" (ארה"ב 2019)

דרמה. סרטו של בארט פרוינדליך. איזבל (מישל וויליאמס) הקדישה את חייה לעבודה בבית יתומים בכלכותה שבהודו והיא מסורה לילדים אותם היא מלווה כאילו היו ילדיה שלה עצמה. כשמגיעה אליה הצעה לתרומה גדולה מארה"ב היא מחליטה לנסוע לפגוש את התורמת המסתורית, תרזה (ג'וליאן מור), אשת עסקים יפה ועשירה. אך כשתרזה מזמינה אותה לחתונה של בתה, שנערכת באותו השבוע, מגלה איזבל כי בינה ובין תרזה קיים קשר שיוביל אותה למסע מפתיע לעברה. 110 דקות.

מועדי הקרנות  


אחרי החתונה, באדיבות בתי קולנוע לב



  



26/09/2019   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע